העמוד היומי מסכת עירובין דף קג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף קג עמוד א

ערובן דף קג עמוד א נתחיל בקב עמוד ב במשנה בסוף העמוד אנחנו ממשיכים במשיות שמביאות הבדלים שיש בין מה שאסור במדינו ומותר במקדוש כעת אנחנו עולים מדרגה עד עכשיו דיברנו על דברים דרבונון שאין שבוז במקדוש נראה כעת שישנם דברים שמדאורייסה אסורות במדינה ובכל אופן התור את זה במקדוש כוישרין נימו במקדוש אחד הלויים אחד הכוינים נקרא לו ה מיתר בכלי שהוא מנגן בו כושרין נימה במקדש מותר לו לקשור את זה ולמרות שהעשיר של אבאים נמנם היא הייתה לקורבון אבל כשהוא קושר את זה הוא עובר על איסום מלוכה דאוריסה בכל אופן אם זה נפסק לו בשבת נקרא לו אנימה בשבת הוא יכול לחזור ולקשור אותה אבל במדינו מדינו זהב מלוכה קושר ואם בתחילו כאן וכאן הוא עושה אבל אם זה לא משהו שנקרא לו בשבת עצמה אלא כבר לפני שבת זה היה קרוע או שזה כלי חדש שעוד לא קשור עליו את המיתרים יכולת לעשות את זה מערב שבת לא מתירים לך לעשות את זה בשבת אז חידוש גדול במקדוש התירו לצורך לליבי לצורך לנגן בשיר של קורבון התירו לו לעשות אב מלוכדוריסה של קוישר זה דווקא שהוא לא יכל לעשות את זה מערב שבש זה נקרא לו בשבת אבל אם יכל לעשות את זה מערב שבס אז לא התיר שואלת הגמור רבי ברייסה ורומינו בברייסה מוזכר שלא עד כדי כך התירו כוישר דאורייסה אלא נמד כינו שנפסקה לא היה כושרה אלא העונובה כתוב בברייסה התירו לעשות קשר עניבהו קשר עניבה זה קשר מסוג כזה שהוא לא קשר גמור הוא קשר שבמתיחת אחד מהחוטים הוא נפתח זה לא נחשב לקושר ויש מחלוקת האם הוא קושר דאורייסה שאסור מדוריסה או לא בבריסה מובא שדווקא קשר הניבה התירו לליבי אבל לא קשר רגיל לכאורה הסתירה בין המשנה לברייסה אומרת הגמרא לא קש או רבונון או רב לזר לרב לזר דומשיר מצוו דכיןשבז קוישרו לרבון דרדכין אובו יש מחלוקת הבזר רבונון בשבס רבזר מתיר לחטוב עצים כדי לעשות פחמין כדי לעשות סכין בשביל למול תינוק בשבת שכל שמיני שלו בשבת זאת אומרת כל מכשיר דמכשיר דמכשירי מצוות דוכים את השבת ממילא חל וחומר שכאן יהיה מותר לקשור ממה לצורך הליבי כדי לנגן למרות שזה מכשיר מצבו השיר הניגון הוא מכשיר מצוו של הקורבן והכשירה שירת נימה הוא מכשירים של המכשירים מותר אבל לפי רבונון אסור ולכן יתרו רק עניבה בר כרבונון אומרת הגמרא רב ליזר אז את המשנה שלנו אנחנו מעמדים כרביזר לכן התירו קשר גמור אפילו כתחיל לנמי למה כתוב הסעף שאם זה כבר בערב שבת היה קרוע והוא לא עשה את זה לא טיפל בזה אז אסור לו לעשות בשבת רב לזר גם דבר שכל לעשות מערב שבת מתירים לו מכשיר מצווכים שבת גם בא אפשר לעשות יסוד מערב שבס אז לא יכול להיות נפל התירוץ אלא לא היקש תירוץ חדש או רבי דורבונון מחלוקת האם קשר הניבה הוא כישר דאוריסה או לא הבריתה שאמרה תענוב תעשה קשר עניבה כרבי יהודה כ סליחה כרבונון שהם סוברים שזה קשר הניוה זה קשר שמותר בשבת לא נאסר מדאוריסה ולכן אם אפשר על ידי קשר הניבה ודאי שזה עדיף מה ששירה גמורה לי לאמיש נש שתיר שיר הגמרא זה כרבי יהודה שאין הבדל בין הניבה לקשר רגיל ולכן כבר התירו קשר רגיל אומרת הגמרא בסדר אז התירו קשר רגיל עליבד רבי יהודה זאת אומרת שמכשירי מצווה דוכים שבת אז בשיטת מי הוא סובר במחלקת האם מכשיר מצווה דוכים שבת במחלקת שרב לזר ורבונו כמו מי הוא כמו רב ליזר אז חוזרת הקושיה למה אמרנו שאם אי אפשר לעשות אם יכלו מערב שבת לקשור אסור לו י עליבד רב ליעזר ורבי דעלי דמן בשיטה ת מרבי דתיר לקשור ולהנוב כי הוא סובר שזה אותו דרגה זאת אומרת לעשות יסוד דאורייסה לצורך מכשירי יוד רבזר קורמה אפילו כתחיל נמי אז למה בספר במשנה אצלנו כתוב שאם הוא יכל לעשות מערב שבת אסור לו הרי רבי דה שמתיר לעשות מלאכ דאורייסה לצורך מכשיר מכשירי מצווה בהכרח זה כרבי אליעזר ורבי לזר מתיר הרי גם ולכתחילה אלא לא יקרב שמון ורבונון אונה הגמורה אין קושיה זה הליב דרב שמלי דרבונו דתניה בן לוי שנפסקה לו נמה בכינור כוישרו שמנו אומר אוי אז תנקה מסובר כשירה גמורה זה המשנה שלנו כך סובר והב ש אומר הניבה זה הבריסה אב שם בן לזורי אומר והיה הבריסה שיטה שלישית אפי אינ משמעת את הכל אלא משלשל אומר השם לאזור כל התיקונים האלה בסופו של דבר הצליל הוא לא צליל הוא מתחיל להיות זייפן עם הכלי הזה אם אנחנו באמת כבר איך אומרים כבר חיללנו שבת בשבילו שיש שיוכל לנגן אז שינגן כבר כמו שצריך אז בוא נעשה את התיקון מלכתחילה אלא משלשל אףנה משמעת את הכל זה לא נשמע טוב אלא משל מלמטה וכוח מלמעלה או משלשל מלמעלה וכוח מלמטה דהיינו כמו שאנחנו מכירים בכלי שנקרא גיטרה שאנחנו מכירים היום אז יש בעצם יש תדות יש את המקום שהם נתפסים יתדות בכינור גם יש את ה למעלה ואתה למטה. שני צוות החוט נמצאות סביב יתדות. ברגע שנקרא באמצע, לפעמים יהיה ספר שאפשר לשחרר ביטד אחד ואז נהיה ארוך יותר ויותר ויותר עד שזה מגיע לקצה השני וזורקים את החצי שנקרא. ואז זה כבר תיקון כמו חוט גמור. תנקמה לא רצה שיתקנו ככה. למה? למרות שבעצם כבר בקוישר הוא גם עובר עליו מלוכה וגם עכשיו שהוא מתקן בצורה כזאת זה מקה בפטיש כאילו זה תיקון כלי אבל הוא אומר זה דומה לתיקון מלכתחילה שככה ככה מתקנים ככה מרכיבים חוט פעם ראשונה על כלי אז הוא יבוא ליטרות זה לעשות גם לכתחילה גם בכאלה שפעם ראשונה שמרכיבים על זה את החוטים והוא לא עשה את זה מערב שבת יבוא לעשות את זה גם ולכן תנגמה לא רצה שיעשה ככה אלא רק בקשירה אבל השם אלעזר אומר אפשר למרות שהוא עובר על יסוד תקן התירו לו והוא לא חשם כן ישמנו את המשנה בית הבריסה ויבסוב רבונון אפשרות נוספת באמת שנה והבריסה יהיה לי בדרבונון שם אמרו כשירה זה לא יקרה שכאן כאן מן הצל באמצע אז אפשר שהקרן נמצא באמצע אפשר עדיין להסתדר דר עם שירה כזאת שהיא עניבה אבל אם זה אובור רבונון מה שכתוב במשנה שקושרים בדבר שנקשר שנקרא באמצע ואז אי אפשר ניוה מה שכתוב בבריסה שונבים מדובר שנקרא מן הצד מן הצד עדיין אפשר עניבה כי מהצד לא צריך חיזוק כל כך לא צריך קשר חזק כל כך כי עיקר הכובד והעומס הוא על האמצע לכן אם הקרן נמצא מן הצד אפשר לידי עניבה אז זה ההבדל האם אפשר להסתדר עם הניבה או לא ואם בוא יסים מאו ואו באמצע שלישי שניהם לימד רבונון שניהם זה מן האמצע שצריך קשר רגיל המשניה כרבונו מגזרינה מר סבבה לגזרינה ברייסה אמרה תעשה קשר עניבה ולא קשר רגיל כי גוזרים אמצעות ומן הצד תטיר לו באמצע הוא יבוא להטיר גם שהקשר מן הצד שאז די לו בעניוה הוא יבוא לעשות קשר רגיל לכן גזרו תמיד באמצע לעשות גם כן רק קשר עלבה ולא קשר רגיל. אז שלושה הסברים מה ההבדל בין המשנה לברייסה? אומרת המשנה וכעת אנחנו עוברים לנושא נוסף המחלק בין מה שקורה במקדוש למה שקורה במדינו יכול להתחיל יבוילס במקדוש. רש"י אומר שהלשון הוא צריך לנקד אותו יבוילס למרות שבפוס כתוב יבלת אבל הפוסק זה שם דבר כמו חיגרת יבלת אבל כשאנחנו מדברים לא על הבהמה שהיא עיוורת לא על המחלה אלא על הדבר עצמו קוראים לזה יבוילס אז חותחים יבוילס במקדוש אבל אולי במדיין הבהמה יש יבת זה פוסל אותה מלהקריב אותה לקורבן יש לך קורבן טומי צריך להקריב היום בשבס מה עושים במקדש התרו לחתוך למרות שזה בתקן וזה גויז הוא חותך חתיכת בשר ממקום גידולו במקדוש צריך מקדוש צריך קורבני תראו אבל במדינות ואם בכלי כאן וכאן צו אבל לחתוך את זה עם כלי שזה אגויז גמור זה אסור כנראה כעת תגמורה שואל את הגמורה מבריסה ממשנה משנה בפסוחים ורומינו כתוב משנה פסוכים תחום חתיכה זה דוי שם מדובר בא לגבי קורבן פסח שהקריבו שזמן הקרבתו בשבת אבל לא הביאו את זה צריך עכשיו להעביר אותה גדי קטן בן שנה לא מוכן ללכת צריך להרכיב אותו בשוסרבים על הכתפיים ולהביא אותו דם בשוס רבים אבל הוא עושה מחוץ לתחום הוא נמצא מחוץ התחום מה נעשה אי אפשר להקריב אותו חתיכה בלטוי יש לו הבלת שאי אפשר עדיין להקריב אותו לפסח אין דוויחיד זה לא דוחה שבת שלא יביא קורבן פסח רב לזר אומר דויכי אז כתוב כאן במשנה שחתיך סיבלטוי לא דוכה שבת ובמשנה שלנו כתוב שכן דוכה עונה גמור רב לוזרב חניין יש שני תירוצים אחד תרץ כך אחד תרץ כך אחד אומר אוב בלכה לא יקאן ועד כאן בכלי שתי המשניות דיברו על יבלת חיה שהיא עדיין לחי בשר המשנה אצלנו שהיא תירה מדובר שהוא מוריד את זה עם היד אז זה בשינוי מדרך גזיזה רגילה היא תראו עכשיו מדובר שאסור זה בכלי וכלי אסור כמו שכתוב אצלנו בסעיפה שאם זה בכלי זה אסור אחד אומר אחד מהם מתרץ או ויד ולא יגש או בלכה ויבשה שניהם מדובר שהוציא בשינוי ביד אצלנו שמותר מדובר ביבשה זה כבר מופרח זה לא גויז כי אתה לא מוציא בשר פה שמחובר כי זה כבר יבש ועומד עכשיו מדובר בבל התלכה לכן אסור מבארת הגמרא למה כל אחד תראה כפי דרכו ולמה דומה או ביד או בכלי מה הייתה מלאומה או בלחר ביבשה אמדומה הראשון למה לא רצה לתרץ כמו השני אומר לו יבשה אפילו בקלינ מישורי אם זה בלת יבשה זה כלום אתה תיגע בזה זה כבר יפול מה הייתה מפרוך היפוכותו זה לא נקרא גויז ולכן לא ייתכן שבשה נעסור כמו שכתוב כאן במשנה אם זה כלי כי גם בכלי הוא לא עושה שום דבר הכלי טיפה יגע זה כבר ייפול זה לא נחשב לגויז ולמד דומה או בלחה או בבשה מלא לא יאמר או ביד או בכלי המדומה השני שאומר או בלכה או בבושה למה הוא לא תרץ או בעד בכלי אומר לו בכלי נננים בכלי כאנוסו אנחנו מעמידים את המשנה שם שאסור בכלי אז אם כן זה מיותר כל המשנה שם ואצנו במשנה כתוב שאם בכלי אסור להוריד יבלת בכלי אסור למה צריך את המשנה עכשיו בהכרח שלא מדובר שם בכלי וידוך אבל זה שכן תירס לחלק ששם מדובר בכלי אומר לך לא יש שם חידוש אחר דקבוג רביזר בוא נרא רוצים להביא שמה את רבי אליעזר שמתאיר מכשירים מצווה אפילו בכלי לכן הבאנו את המשנה בפסוכים וידוך המדאומר שלא רצה לתרץ כחדו מדרגבוס מחוצת חונקטוני דרבונון אם אתה מעמיד שמה בכלי הרי זה גוי זה דוריסה לא ייתכן הבנתי שזה לא מיותר כי יש את המחלקת של רב ליעזר רוצה להשמיע לנו שטוס רב לזר שמתיר אבל השני דוגמאות הנוספות שמובאות שם במשנה הרקובוסי בואוס מחץ לתחום הרי בארקובוסי יש חנוס עצמו זה עשוי רק אסור רק מדרבונו אבס מחוץ לתחום תחומים זה גם דרבוננו אז בהכרח שגם גוי זה שמה זה דרבוננו ולא בכלי וידוך אבל זה שכן נאמית שם בכלי סובר שה דוגמאות שמ דוריסה רבנו עצמו לא אנחנו לא סובים את רב נוסון אלא זה הכובש של גדיר חי לא אמרים חי נס עצמו וזה איש דוריס אבחוץ לתחום כרב קבד תחומן דוריסה שהוא מביא את זה תחומין זה רבק תחומ דוריס מלא הדוגמאות שדאורייסה לכן אפשר להמיד שמה בכלי ככה המחלוקת ביניהם אם אפשר להמיד בכלי או לא מי רב יוסף כת רב יוסף יקשה קושיה על מה שהמדנו את זה בכלי דאורייסה שגויז יבלת בכלי ולכן זה דאוריסה והסברנו ששני הדוגמאות שם הם גם דאורייסה שואל רב יוסף קושיה וממילא הוא התירוץ הזה ייפול וצריך לומר תירוץ אחר שרב יוסף מביא מז רב יוסף אמר רב לאזור קלוחים שם במשך המשנה כתוב מסע ומתן בין החומים לרב ליזר ואומר רב לזר הוא משחיטה שמש מלאכות דרך שעבוס אלה שמשום שבוס אין לו דין שיתחוץ שעבוס וכ דשחיטה שדוכה שבת ודאי שאלו שזה רק דרבוננו שבת מה רואים לאדיה שהדוגמאות שם הם דרבונון ולא גויזס בכלי הנה איך אפשר להעמיד שם בגויז בכלי המשנה עצמה משמ דרבונון אלא רב יוסף אוהו ביד אז בא רב יוסף ומתרץ תרוץ חדש באמת לא כמו שתירצנו כאן ביד כאן בכלי אלא שניהם זה יד זה דרבונון ושני מקדש במקדש התירור שני מקדש במדיין או לא התיור כשאנחנו מתירים שבוס של מקדוש שאנחנו אומרים אין שבוס במקדוש בדבר מקודש אין שבוס דווקא בשטח המקדוש אבל מחוץ למקדוש לא ממילא המשנה אצלנו מדברת שהוא לוקח קורבן אטומ מלשקסל תלויים וממילא הוא מוצא את זה איפה זה קורה זה קורא בית המקדש התירו אבל שם מדובר בקורבן פסח שאדם פרטי איפה הוא מבקר את המומין אצלו בבית אצלו בבית לא התירו גם לצורך קויצ'ין גם לצורך קורבן פסח לא התירו לו שבוסין ולכן זה הסיבה שם שאסור לחתוך את ההבלת אז אם כן היה שני תירוצים תרוץ אחד נתחר יד וכלי והבאנו תרוץ אחר במקום שבוס דמקדוש דווקא במקדוש שלא במתים כעת נקשה על הטובות של רב יוסף מכמה מקומות יוסף הביה וקומל שמיטה אסור רב ספר להביא של רב ספר את הביה אתה מביא את התיר של רב יוסף הרי למדנו לאל או יוקר בספר על סקו מתגלגל הספר ביוד גולצלו הוא קורא בכסבי הקודש ומהעסקו פה שהוא יושב אופס הספר שלו שעשוי כסף תורו נפל ונשמט ולתוך שסור רבים אז גולה לא יצא קדשמקדוש במדינה הוא ולא גזן דמנו אפילו לעשה הרי זה לא בתוך הביש המקדוש ובכל אופן משום מקדוש משום בזיון כסד שהטהרתה לגלגל את זה חזרה למקום שהוא נמצא שמה ולא גוזרים שמה זה ייפול ולאקים נביסקו פה אומרת הגמורה אז אתה רואה לכאורה לא כמו רב ף אתה רואה שהתירו משום קודשים אמנם שם זה משום ביזן כיס והקודש אבל עו כשאנחנו אומרים אין שבוס למקדוש הוא הדין אין שבוס לצורך קודשים בזון כיס והקודש אז אם כן אתה רואה שזה גם לא בבית המקדוש אונה הגמרא ולא הקים בזקופס לפונ דקדקד בדוד אפילו שסנליקה הרי העמדנו שם אחד מההסברים היו שמדובר בכרמל באסקובה של קרמליס ו התגלגלס רבים וכיוון שזה הגוד בוד אין אפילו שבוס אז ממילא זה הסיבה שגם מחוץ למקד שמה מתירים לו לגלגל את זה חזרה כי באמת עליבדמס אין שם פלושבוס זה מקר מליסור רבי שגם ככה זה דרבונון אם זה היה נופל כולו אז ממילא עכשיו לא גזרו על זה ומותר לא לגגל את זה חזרה איסבי אז כזה לא צריך שמה להגיע לתר מיוחד של ביזון כסביבה הקודש כי זה אפילו בלי שהוא עושה את שמה איסבי גמורה שואל רב ספר מקור נוסף ששמה משמע שהתירו משום קודש גם מחוץ לבית המקדש מששלים את הפסח התרנו מחשיכו יום שישי שחל ביד ניסן הקריבו קורבן פסח מתי צולים את זה לא עם חשיכו כיוון שפה חשיכו זה כבר יהיה שבסמוך לחשיכו סתם ככה כתוב אין צועלין צום בוסור ובוסל וביצור אלא כדי שיצלו ממים אסור סמור לשר יחטה למה בפסח מותר ואחדש דמקדש במדינה אבל גז שומחת בגחולים אז אתה רואה משום מקדוש משום קורבון לא גזרו והתירו לא להכניס את זה לתנור כמה דקות לפני השקיע גם אם זה לא יספיק ליצות לגמרי אישטיק לא היה לו מה לענות דהיינו הספר שאל את הבייה והב לא ידע מה לענות רואים פה סתירה לדברי רבי יוסף רבי יוסף אמר שמחוטבש המקדוש לא מתירים שום מקודש פה התירו כי יוסף לגמר רבי יוסף הגיע הבא אל רבי יוסף אומר לו רבי אני אמרתי את התירוץ שלך ורב ספר התקיף אותי מ משה לנתפסח אומר לי אוכמר לי רב ספר ככה אמר לי רב ספר אומר לי ענה לו רבי יוסף מה איתם לא תשאני לה למה לא תירצת לו מחבור זה שם יש סיבה מיוחדת בקורבן פסח שאני אומר כל אלו שעסוקים בקורבן החבורה מי זה ששוחטים שצולים זבני חבורה הם זריזני ולכן היו מתיר ולא חוששים כי אין פה מקדוש אין פה שבוס סתם ככה לצלוט אמרנו עד שיצלים בעוד אבל פה שהם עסוקים בקורבן פסח אז אנחנו אומרים כמו שכנן זריזינן אז גם פה אני אומר שהם זריזינן הוסקים בקודשים ולכן הם לא יחטו והב למה הבאה באמת לא ענה את זה קינים זריזנן אמרינן אומר רש"י כי כוינים בידוע שלמדו אלחוס קודש אז הזהירו אותם את כל האזרות שיכול להיות אבל בד חבורה כל בן אדם הוא בן חבורה כל אחד צריך להביא קורבן פסח חבור זוז לאמרינן לכן הבעיה לא תרא כז כ ראינו כמה עמוד ראינו את המשנה לגבי כינור במשנה אצלנו כתוב מותר כישר דברייסה בבריסה כתוב מותר לאנוב קשר עניבה לא קשר רגיל עד שתרץ אבזר ורבונון אמרנו אם זה רב ליזר גם מותר לכתחילה אם זה נקרא מערב שבס נד רבי יהודה ורבונון האם הניבה זה ככה או לא אבל גם זה קשה כי אם ככה זה לבד רב ליזר אז אפילו כתחילה תראה ברייסה שכתוב שם לאד בברי זה שאת הנקם אומר קשר שם אומר אני ועלי בדמי זה אומר רש"י זה עליבד רב ליעזר הם סוברים בחדק רב ליעזר שמכשירים מצד דוכים שבת אבל מחולקים עליו הם סוברים דווקא בדבר שיכול לעשות מערב שבת שהוא לא יכל לעשות מערב שבת אם יכל לעשות מערב שבת זה לא דוכה תירוץ שני שתיהם זהבדבונון תלוי אם הקשר נמצא באמצע אז צריך קשר גמור זה מן הצד אפשר בעניבה תירוץ שלישי שניים זה באמצע שאלה אם לגזור אוטו מן הצד לגבי הבלת מצינו מחלוקת המשנה כאן הביאה שלחת תוכי הבלת לצורך המקדש אבל לא בכלי ובמשנה בפסוחים כתוב שאסור אז תירוץ אחד שנשאר זה בלכה ובבשה אצלנו דיברנו ביבלת לך ליבשה אבל למד אמר שאני לא רצה את הרץ ככה כי יבשה גם בכלי אין איסור תירוץ אחר שהובא כאן שניתחה כאן ביד כאן בכלי המשנה בסוכת דיברה בכלי זה איסור דאורייסה לכן זה אסור והדוגמאות שם הם גם דוריסה אבל רבי יס שאל ממשך משני שמה שכתוב אלו ש משום שבוס מה שוש דרבוננון ולכן רבי יוסף הביא תירוץ אחר שלהגיד אין שוס במקדש זה דווקא בתוך המקדש ולא בבית קורבן פסח מדובר שמה שהוא בודק את המועים בבית שאלנו מי קורב ספר לסקופו אמרנו מדובר בסקופו של אפילו שבוס שאלנו משל שני את הפסח והבי סבנה שמד חבור זה נה ולכן שמה אנחנו מתירים גם מחוץ לבסמקדוש אבל אלולי זה כל העת הוא דווקא בתוך בית המקדוש וזה ההבדל כאן הוא בודק את ההבלת בבית סמקדוש התירו ושם הוא בודק את הבלת בבית שלו את הקובן פסח שלו ולכן לא התירו
לצפיה בתכנים נוספים: