העמוד היומי מסכת עירובין דף קד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף קד עמוד א

[מוזיקה] ארבוין דף קד עמוד א' תחילת העמוד במשנה בויזקין מלח על גבי כבש שלי שלא יחליקו מותר לקחת חתיכה של מלח כדי שלא יחליקו היו מפרירים את זה על גבי קודשים את זה על גבי הכבש וכך הכוינים ננעים מלהחלק ממגשומים ומלים מבור הגול מבור הגוד היו שני בורות באחת הלשקות שבעזור ועל ידי הגלגל שהיו מחוברים אליו דליים היו שואבים בשבת ומבאר הקיר ביום טוב הגמרא תבאר כל דבר אומרת הגמרא רומלבי כמבשר לרובת נען בוזקין מלך עלגבי עקבשי שלא יחליקו במקדשים במדינה לאי משמע שמותר לקטוש מלח דווקא במקדש או לא במדינו ורומינו כתוב הבריזחצ גשמיים כעת יש לו שמה עליות ומועדות הוא מפחד שיפלו שמה כי הגשמים יצרו שמה שקעים מביא תבן ומרדה בה מותר לו ליישר אותה על ידי תבן משמע שגם במדינה מותר להשוות את הקרקע ואם כן במה זה שונה ממלח שהוא שם על גבי כבש כדי להשוות את הקרקע שלא יבואו להחליק שאני תבן דל מבטלי בתבן הוא לא מבטל את זה שם הוא יאסוף את זה אחרי זה ויביא את זה לבהמתו לאכילה לכן מותר אבל מה שאין כן במלח שהוא מבטל את זה שמה זה אסור רק במקדש אומר לרבחבר דרוב לרבשיה מלחידומי איד מבטלי כמו יוסיף הבניין אתה אומר שהוא מבטא את זה שם ולכן היה צריך את היתר של המקדוש אז יש פה בעיה אחרת מצד בוא הנה אתה אומר התירוש במקדוש אבל מצד שכתוב בפוסק בדברי היומם הכל בכתב מיד השם עלי השכיל משמע שאך ורק מה שהקדוש ברוך הוא אמר את זה אסור ואסור להוסיף בכי הוא זה וכאן הוא מוסיף הלאה לגבי הכבש עוד את המלח ואלא יקום מבטלה הוא לא מבטל את זה שם הוא הולך לקחת את זה משמה אז קבי חציצה כשהכהן ילך על זה בכפות רגליו יש פה חציצה אונה גמור לאפקמי לעניין לחתורים לכבש שזה בודי ואמילא אז אין בעיה של חציצה זה אנחנו אומרים שהוא יכול ללכת על גבי זה ולאי וכתיב קריב הכהן את הכל בכתיר מזבחו ומר זוכת בורים לכבש אלא בהולחת צים למעכת אליו אבוידו הגמרא שואלת האם הולכת דברים לא נחשבת אבוידו הרי כתוב והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבכו בוא ממר זו הלכת דברים לקב ויש עזרין שזה כן נחשב לאבו אותה רואה שהפוסק מצריך כהן דווקא בהולכה אלא אם הם בהולחת יצאים למרוכו דלו אבוידו לא לכתא צים למרוכו כדי לשרוף אותם על מערוךו זה ודאי לא אבוד דור אשרו וממילא על זה דיברנו ואין פה חצי צבנו חנם הוא לא מבטל את זה האם הוא לא מבטל את זה אז למה רק במקדוש למה במדינו אין תר גם כן כך שואל המרשו לכאורה אין פה גם בויני כי הוא לא מבטל את זה אומר המרשו שלא התירו לפזר תבן במדינה אלא שינו על ידי שולי קופה אבל לפזר כדרכו אסור זה בעצם מה שהגמרא עכשיו תמשיך ותביא בגלל זה לכאורה ממשיכים כעת ומביאים את מה שרוב אומר שכל מה שמותר במדינות זה בשינוי על ידי שולי קופה דורש רובחצתלקלה שמביטב מרדה בה אומר לרבופר רובותני כשהוא מרדה אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה דהיינו הוא לוקח איזה קופסה שבורה לוקח את התחתית שלה ואיתה הוא מפזר ממנה טבע דהיינו שינוי אז אם כן זה סותר את מה שרובה לא בייר את השינוי הזה עוד רובה אמר עלי מהר רובה העמיד מתרגם שיסביר את הדרשה ויקריא לכולם את מה שהוא אומר ודורש דברים שאמרתי לפני כן אתן ביודי אני לא רוצה שיטו הסמך שאמרתי שלא צריך כלל שינוי ברמם ככו שמבזק שמרדנו מרדה לא בסל בקופה אלא בשולי קופה כל מה שיט זה דווקא שעושה את זה בשינויים שברי הכלי עם תחתית הכלי אז אם כן מובן גם כן כמה שאלנו קודם באמת גם במלך הוא לא מבטל את זה שמה ובכל אופן אין פה בעיה במדינה יש בעיה כי גם בתבן כל מה שאיתרנו זה רק בגלל ש באופן שזה לא יראה כמין חול לא יראה כמיס חול אז במקדוש לא חשו לזה ולא יצריחו שיהיה בשברי כלי וכולי ואז יתירו לפזר גדקו ובמדינה יהיה מותר לפזר שזה יהיה כמו תבן אומרת הגמ מורה ממה לו הגוי לו אמרנו שמותר למלות על ידי הגלגל ולהקל לבי רבנשה עושה עוגה ותורף בובה הגיע בשבת לרב מנש והגיע בן אדם ודפק על הדלת אומר אמר הולה מה נעי להתחל גוף דקומוכי לשם מי זה שדופק ועושה רעש על גבי הדלת שיתחלל גופו שהוא מחלל שבת אומר לרבי לא יוסו לא כל ששיר למה זה שהוא דופק על הדלת זה בעיה הרי מה ש אסרוש קויל זה בכל נעים של שיר אבל לא בסתם כל תפיקות אין בעיה עסב והביה מעלין בדיויפי שפופרת תקופה ומטיפין מערק לחולה בשבת מטפטפים מים מתוך כלי שנקרא ארק על גבי כלי מתכת כדי שהתפטוף ישמיע כלי קול לחולה בשבת אז אנחנו רואים שמותר להשמיע קול לחולה וזה דווקא לחולה אין לבור לאי איך ידומי לבדניים וקובדליטה לכאורה הוא יושן ורוצים להעיר אותו אז עושים לו קולות לא נעימים ואז ממילא הוא ירצה לקום שמאמינו או לא דקה לאוסיר רואים שגם קל כזה שהוא לא קל של שיר אלא קל שמעורר רק לחולי תור ולא לבריא אז למה רבי אמר שאסור הכל של שיר אומרת הגמור אלוהי מה פתאום דתיר וקובדלינין דמסתם דכיקול זה מדובר שהוא ער ורוצים להרדים אותו ומעמידים בצורה כזאת את הקול הזה שנקרא ראה רק כדי את הכלי הזה כדי שזה יתפטף ואז ממילא זה ישמע כמו קל שמרדים קל נעים ולכן זה הסיבה שיהיה מותר סיו המשמר פירות מניופות ודלה מני חיה משמר כדאג משמד שלא יספק ולא יתהפח ולא ירקד כדי שהסים בחול שואל הבעיה על רבי ממה שכתוב שאם הוא רוצה לשמור אז הוא שם יכול להשים כל מיני דברים שיפחידו את האחיות והעופות שלא יכלו לו את פירות בשדה אבל שלא ימחה כפיים לא ירקד ברגליים ולא יגרש אותם בצורה כזאת מהמדקמוידה וכולל דקה לאוצי לכאורה זה יומו קול ואילד כולו זה אסור רואים שאפילו מחיית כפיים זה גם דבר שאסור מצד השמועס כולל ולמה רבי אמר שרק בכל נעים ששירה אמר אבל רבי יעקב זה שמיתוצ זה לא מצד השמוע כויל מה שאנחנו אומרים שהוא יכול להבריח אבל לא על ידי מחיית קול ופגירת רגליים שהוא מוכב ברגליים זה בגלל שמה צרור ברגע שהוא יעשה את זה הוא יכול לקחת אבן ולזרוק וזה אנחנו חוששים שהוא יזרוק את זה לשוסר רבים לכן אמרנו שלא יתחיל עם מחיות כפיים וכולי ולא דומה ודומר נשים משחקות באגוזים אסומה איתה לבדקמו ללקולה לכאורה רבי אמר שרק קול נעים אסור משום משמעת קל אז למה אנשים אסורות לשחק באגוזים שהם זורקות אגוז אחד ואז מי שמצליח לפגוע באגוז הזה עם האגוז השני אז הוא מקבל את הכל לכאורה דרי לכאורה זה מצד לא יודעס כולל לכן אסור לשחק עם זה בשבת וכל דולסיר אמרת הגמודים סשגומו זה לא מצד השמוס אשמוס זה היה בכל נעים של שירה ותפיקות של גוזים זה בזה אין את זה רק שמה זה מצד שיבואו להשוות דגומות דילת מאוחי עוד יוד נשים משחקות בתפוחים לא דקה בתפוחים הרי אין השמעת כל בכל אופן זה אסור אלים להשבי גומוש בחי הסיבה בגלל השבועס גומוסנן כתוב במשנה שלנו ממלן מבור הגולם מבור הגודל וגל ושבוס או ואז נכנס אצלינו במשנה שכתוב שמותר למלות בגלגל דווקא במשא במדינות מה הייתה מלמסוד לאדקלוס לכאורה כי הפעולה הזאת שהוא מעלה עם הגלגל את הדליים מלאים ומים זה גורם להשמעת קול רואים שגם בלי קל נעימה קשה על רבי לא זה שמלא גנוסחוות ברגע שיהיה לו כמות של מים והוא בקלות ממלא אותם הוא יבוא לרצות להשקות וזהיסו שזה ריע ולכן אסרו למלות מבור הגולה ומבור הגודל רק במקדש שלא במדינו המימר שורלמים גלגל דמוכזה ואומר מהת מגוז רבון שנבוס אוכה לא אוכל לא הגינה ולא יחור ויקה אומר כל החשש הוא שמה כשהוא מעלה בכזה קלות הוא יבוא לרצות להשקות גינה וחורבה פה אין גינה אין חורבה לכן אין חשש אבל כיוון דקרו זה דקותורו בווקנ הוא ראה ששורים שמה פשתן וזה בעיה שלישה אז אוסר להו כי יש חשש אחר שברגע שיהיה להם מה הם מצויים הם יבואו להשרות בזה פשתן וזה אסור אז אם כן ראינו כאן בעמוד את המשנה שמלך על גבי כבש מות כדי שלא יחליקו ומלאים בו הגולב הגודויל בשבת מברקר ביום טוב והגמורה הביאה שמלח מותר על גבי הכבש מדובר במקרה כזה שהוא לא מבטל את זה כי אחרת הוא משנה מה שהקדוש ברוך הוא ציווה בא המקדוש ולמרות שהוא לא מבטל את זה במקדש התירו בלי שינוי אבל במדינה צריך שינוי כחוששים שמה הוא יבוא לבטל את זה שמה ויבוא לשבות גומויס וככן גם אדם שמבטל מפזר תבן זה גם כן מאותו חשש ומה שכתוב אולה הגיע למוכוי זה הגיע לביר מנשה ודפק על הרדלת אדם ובהתחלה אמר אולי לכאורה יש פה איסור של חיל שבס אבל הרבי אמר זה רק כל נעים שאלנו עליו מכמה מקומות תירצנו שם מדובר איפה עשו לדובר בכל דעיר או ביום בחשש של השמועסקיל אל הגזר שמלא לגינוס לחובוסי מהסיבה הזאת אנחנו אומרים שמה שהתירו למלות מביר רק במ שלא במדינו כי אין שמה שאם ממלא לגינוס חובוסי אין אוכנ לא גינה אייקה ולא חורבה איכה במקום כזה שאין גינה וחורבה היה מקום להתיר הילולי שהוא ראה שבאמת ישרו בזה קותנה פשתן ואז מלא הגיעו לייסורים אחרים לכן הוא עשר את זה גם כן [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: