העמוד היומי מסכת עירובין דף קב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף קב עמוד א

[מוזיקה] רובן קב עמוד א' במשנה בשורה שלישית מתחילת העמוד נגר הנגרו נועה בו במקדוש אבל לא במדינו המשנה הקודמת בסוף העמוד הקודם גם כן עסקנו בעניין של נגר וכעת בדפים האלו אנחנו רואים אחד לאחד עוד כמה השלמות של אכוסויס שבס שיש הבדל בין המקדוש למדינה. כעת אומרת הגמרא, המשנה הקודמת הביאה שאם זה נגר שיתד, שתוקים אותו באסקופה, בקרקעית המשקוף ועל ידי זה עוצרים את הדלת שלא יוכלו לפתוח אותו, אז אם זה דבר שניטל בעגדו, זאת אומרת הוא קשור עם חבל והחבל מספיק חזק כדי ליטול את הנגר, אז מוכח. ובסימן מובעק כולם רואים שהנגר הזה הוא חלק מהנעילה של הדלת. זה לא שהוא הולך לתקוע פה איזה יתדות באדמה, הולך לבנות, ממילא אין פה חשש של מרקבנה ולכן מותר. אבל אם זה לא ניתל ביגדוי אז אמרנו מחלוקת במשנה הקודמת האם זה שיש לזה גלוסטר או בלוסטר בגרסה שיש לזשהו עיגול שבדרך כלל עושים את זה למקלות שקודשים איתם בסמים וכדומה אז האם זה שיש לזה בלוסטרו משווה לזה שם של כלי וממילא כשאתה רואה אדם שלוקח כלי שמיועד לכטישה תוקע באדמה אתה מבין לבד שהוא לא הולך לבטל את זה שם ולא הולך לבנות עם זה דברים אז ממילא זה לא אומר זה כבוינה אז האם זה מספיק כדי לתת על זה לתת על זה תורס כלי כדי שלא יהיה פה מרזה כבוינה או לא זה היה במשנה הקודמת כעת אנחנו מדברים על נגר הנגר זאת אומרת אין לו את הבלוסטרה הזאת מצד שני הוא לא ניטל באיגדוי אלא הוא נגרר יש לו חבל שהוא קשור בו אבל החבל הזה לא תופס אותו באוויר שאז ניכר לכולם שזה לנעילה אלא הוא עדיין נגרר על הארץ הוא ארוך יותר אז נוהעלים בו במקדש אבל לא במדינו במקדש כיוון שזה רק שבוס מדרבונון ומדרבונון לא אין שבוס במקדוש לא עשו את זה לעניין מקדוש לכן במקדוש מותר אבל לא י במדינו והמוך כאן וכאן אסור אבל אם זה ללא חבל כלל סתם יש לו יתד שהוא תוקע אותו כדי לסגור את הדלת שלא יוכלו לפתוח אותו זה אסור גם במקדוש ולמה אתה נקסובר זה בואי נדאורייסה כשאתה לוקח היטב כזה ותוקע באדמה יש פה איסור בוינה וממילא יסור בווינה לא התירו במקדוש רבי דמר אמונה מותור במקדוש וניגור במדינה בידה בא ומקל אומר רגע רגע רגע אין פה בוינ דאוריסה אם זה מונח ולא קשור כלל זה עדיין שבוס מצד מר זה כבוינה אז לכן במקדוש אין שבוס יהיה מותר אם זה נגרר זה מותר אפילו במדינו כי סוף סוף יש פה חוט ולכן גם במדינה אפשר להתיר למרות שזה לא תלוי וניכר ממש לאין קול שזה מיועד יתד לדלת טונו רבונון אומרת הברייסה איזהו נגר הנגר שנועלים במקדש או לא במדינו כל שקשור ותלוי ורי שיחוד מגיע לאורץ תנקמה סובר על מה אמרנו שמותר במקדש ולא במדינה כי זה דרבונו ואין שבוס במקדש אבל במדינה אסור אם הוא קשור ותלוי אבל הוא לא תלוי באוויר לגמרי ומצד שני הוא לא נגר ברצפה אלא ראש אחד החלק התחתון של היתד מגיע לארץ וכך כך זה ניכר ולא ניכר שזה קשור לדלת לכן מדרבון זה אסור אבל במקדש מותר רבי דמר זה אף במדינו מותר אלו זה נגר שנועהין במקדש עליי במדינו כל שנו לא קשור ולא תלוי ושום טו מניחו בקרן זוביס אומר רבי יהודה באיזה נגר אמרנו שזה אסור מצד שבוס ואין שבוס במקדוש אם הוא לא קשור כלל אבל אם הוא קשור באיזשהו חבל זה כבר יהיה מותר אפילו במדינה אומר רבי יהודה אומר שמואל הלוח כרבי יהודה בניגרו הלכה כרבי להקל שמותר ונגרר כמו שרבי יהודה אמר אף במדינה אומר בבו שכו בדלת אבל צריך שההקר של החבל הזה יהיה ממש ניכר לא מספיק שזה קשור למשקוף אלא צריך קשור לדלת עצמה הניבוריתב לאקלה למחוי זה וחזה להוה דה תולי בעבר דדושה ולא יאמר לו ולא מידי הוא חיבר את זה כן למשקוף ולא לדלת ההוא ניטל בגדויה שמה היתר לטלטל את היתד לא היה מצד שהוא שהוא קשור וממילא זה ניכר שזה קשור לדלת כי אם כן היה צריך שיהיה קשור בדלת ולא במשקוף אלא שם זה היה ניטל באגדו כמו שאמרנו במשנה הקודמת שאם זה חבל שאפשר לתפוס איתו את היתד בכזה מקרה בכלל לא צריך להגיע לתירס כלי לא צריך שזה יהיה ניכר אלא עצם זה שניטל באיגדו זה כבר הופך אותו לחלק מהדלת וממילא לכן מותר לתקוע אותו כית רביה הקלה לנהר דואה רביה הגיע לנהר דואה חז להו גבר דקוטר בגני הוא רואה אדם שקושר יתד עם איזשהו עסב כולם מבינים שהעסב עוד כמה דקות הולך מתייבש ומתפורר אומר דן לו ניתרו את הדלת הזאת שלא יסגרו בשבת כביכול עם העתד הזה שלא ישתמ זה לא נחשב לקשירה וכאילו אין פה חבל בואי רב זיראה נקמז מהו מה קורה אם היתד הזה עובר את האסקופה ומגיע לקרקעית וגם שם הוא מחורר הוא מחורר חור באדמה עצמה אומר בעצם מה הייתי בוא אליי לא השמיע לודתניה נשמת אסור נקמז מותר כתוב ליד שאם זה נשמת אסור דהיינו כשאין לזה שום חבל ואין לזה שום חיבור אז אסור להשתמש בהתד הזה אבל אם זה כן מחובר אז אפילו אם זה נקמז וזה עובר את האסקופה יהיה מותר רואים שעצם זה שזה עובר וממשיך בקרקע לא מגרע את זה רבי יד אמר נקמז אף על פי שאינו נשמט אסור רביסובר שאם זה נקמז ועובר באדמה אז גם אם אינו נשמעת אז זאת אומרת גם אם הוא קשור אסור ואמד אומר שמואל הלוח כרבי יהודה בנקמז דהינו להחמיר כרבי יהודה אתמ יומבש דומר זה כבוני רבי יהודה מחמיר בנקמז שברגע שזה עובר בקרקע ועושה חור מחורר את האדמה עצמה אז אנחנו אומרים שזה מר זה כבוינה ולכן הלוכה כרבי יהודה בוא מיני רב נחומי ברזכר מהב עשה לבס יד מה הוא לקח את העתד הזאת ועשה לו ביס יד כעת ידית עם הידית הזאת זה נראה מחתש לכל דבר אומר לי בוכנקו אמרס זה נראה בוכנה ודאי זה כלי מקבל שם של כלי ודאי שמותר לטלטל אותו הוא רוצה לתקוע אותו כדי לנות את הדלת הוא רוצה לקטוש איתו ודאי שמותר אתמר נכו דוסבסיד מותור ההוא שוריס אתדבר רבי פדס דומדלו לו ביסור ושודו להדושה היה איזשהו ספסל שעשרה אנשים יחד סחבו את זה והניחו את זה על דלת כדי שלא יוכלו יפתח את הדלת ולא יאמר לו ולא ממידי הוא לא מכה בהם על זה ככה הם נהלו את הדלת על ידי הספסל קורה גדולה קורה ענקית שהניחו על הדלת שהיו צריכים 10ה אנשים יחד והוא לא אמר שזה מוקצה לסחוב אותה אומר תרסקי או לא הי עשית דמר שמואל דומקסס הדריבה הייתה איזשהו עשית זה כמין סל גדול שהחזיק הדריבה חצי קור טו סעיין היה נכנס בפנים דוה מר זה קסדריבה שורה אמר שמואל למשדושה הוא התיר להניח את הסל הזה על הדלת אומר תורסלי עולה כל עוד שזה יותר טורסלי זה לא משנה מותר לטלטל את זה ולהניח את זה על הדלת כדי לסגור אותה שולח לרומי בר יחזקאל הרבה מונה מלון מר מעל מי מעלסדמסלון משמי דרב אסי בקיפה תגיד לנו מהדברים הטובים שאמרת לנו בשם רב אסי בעניין של כיף פי דרב זה הטבעות שנמצאות על הספינה מצד לצד ממחיצה למחיצה שעליהם מניחים מחצלות להגן מהשמש גגון להגן מהגשמים שולח לאוך יום הרבה סי כן יש לי הלכה בעניין הזה אניקיף את דרבה בזמן שיש בו אין טפח אם יש בכל אחד מהטבעות האלה מהקשטות האלה יש שמה טפח אם מי אין בהן טפח ואין בין זה לזה שלו אישו אז כביכול הלובוד מחבר ביניהם אז למוחו מביא מחצל זה פוררסן אז אני מתייחס שיש פה כבר אוהל על הספינה כעת הוא רוצה לפרוס על זה מחצלת אז הוא רק מוסיף על אוהל הוסיף על אר מותר והיתה ממוסיף לאלר היו שר פרדומים מה יסה בעניין הזה אינו די היו אילים דבול לרב הונה בומבו טולה הביא אותם בספינה וביום הם היו צריכים צא ובלילה באו אויר בלילה הוא לא יכל להשאיר אותם סגור תחת הגגון המחצלת הזאת הם רצו אוויר היו צריכים אוויר אוסלגמי דרב אומר לי זיל כוח בודיה ושיה בו טפח כן תקרוך את המחצלת תשאיר אותה בטפח הראון שלה התלויה למוחור פשטו ובשבת בבוקר תפשוט אותה חזרה ועל ידי זה יהיה לך הגנה משמש אומס לארובש פרדומי אומר רב אגב שדיברנו על עני אוהל נראה עוד עניין בעניין הזה משום הבכיה אומר משום הבכיה וילון מותר למטוס מותר לפשבס אדם יש לו איזשהו וילון שהוא עושה בבית הכנסת לצניעות מנשים או משהו שהוא מלא מוריד באופן קבוע מותר לטלוט את זה בשבת זה כמו דלת קהילת חתנים מותר לפורקובל טוייסו בשבוס החתנים היו עושים סביב מיטתם איזשהו סדין שהיה תלוי על מותות מותר בשבת להוריד ולהשים את זה אומר שיש ברידי רבידי לאמור נלה שאין בגג או טפח דווקא כשאין שמה שם של אוהל דהיינו שאין בגג רוחב של טפח על גבי המיטה אבל אם יש בגגת טפח אסור אם יש שמה רוחב של טפח למעלה בג מעל המיטה כאן נכשיו לאוהל כי אין בגגת טפח לאמור שאין בפחות משלושה סמוך לגג טפח אבל יש בפחות משלושה סמוך לגג טפח אוסו דהיינו גם אם נאמר שלמעלה הוא שפיץ ולא טפח צריך שלא רק למעלה להגיע לתפח אלא בכל השלושה הסמוכים לגג שלהגיע לרוכב טפח כי אם זה בתוך שלושה שסמוך לגג עדיין מגיע לרוחב טפח זה בעיה כי יש פה לובוד ויש פה כביכול גג ברורב טפח צריך ממש שזה יהיה נוטה בצורה מאוד מאוד סגורה אבל יש וכיין בפור של הסוף לגג טפח תנאי שלישי גם כאשר אתה אומר שאין פה טפח וסמוך בשלושה הסמוכים לגג למורן אלא שאין בשיפוע טפח אבל יש בשיפוע טפח שיפוי עולים כעולים דומ דהיינו דווקא שבשיפוע שמהג מהשפיץ של הגג עד המיטה עד הקצה של המיטה אין פה טפח אבל אם אני אומר שיש טפח אז אז למרות שאין בשלושה הראשונים ורכב של טפח בין שניהם אבל אם מהאמצע יש טפח עד המרחק שנגמר המיטה אז זה נחשב שיפוי הולים כהולים ועדיין זה נחשב ל שיש פה גם מחיצה וגם אוהל גג ולא אומרים שיש פה רק מחיצה בלבד שיפועי עולים כאוהל דומי רשי אומר לכאורה איך שהכתא שלא יהיה כאן טפח הרי המיטה היא ודאי יותר מרוחב שני טפחים ואם היא יותר מרחב שני צמחים אז בהכרח שכש השיפוע ההולים הקיפו הזאת שהיא מתחילה קילסחטנים הזאת מתחילה באלכסון היא מתחילה מאמצע המיטה וכמה שהיא תרד בשביל להגיע לקצה המיטה היא ודאי ממשיכה יותר מתפח רוחב אז איך שהייח שלא יהיה פה רוחב של טפח ולכן מסרטט רש"י את הציור הזה שאנחנו רואים ברשי שזה למעלה הולך עולה ויורד עולה ויורד בצורה של שפיץ וזה הגג שלו ממילא אין פה גג באמת שיורד ומגיע לרוחב של טפח ומסביב יש סדין שסוגר את כל המחיצות סביב המיטה אז אם כן ראינו כאן לגבי נגר הנגרר אמרנו שאם זה לא ניטל באיגודוי אז אם אין שמה בלוסטרו לפי תנקמה מותר במקדש אבל לא במדינה לפי רב יהודה מותר גם במדינה מה שמתאירים ים רק במקדש זה כשבאופן שזה מונח והוא לא קשור בכלל אבל אם הוא קשור ונגרר אז סובר רבי יהודה שגם במדינו יהיה מותר הבאנו את המחלגת והנה מה קורה באופן שזה קשור וניגר לארץ לפי תנקמה אנחנו מתירים את זה רק במקדש לפי רבידה גם במדינה ובמונח בקרן זוביס לפי תנקמי עוסרים במקדש כזה בוינה ולפי רבידה מתירים במקדש אבל לא במדינה כי זה מרד כבוינה. אמרנו שאם הוא נגרע לארץ צריך שהוא יהיה מחובר בחוט לדלת עצמו ולא למשקוף. אמרנו שאם הוא נקמז הוא נכנס בקרקע עצמה תנקמה ממתיר. סובר שזה לא בעיה. אבל רבי יהודה היה לו חקמויס סובר שמואל סובר שזה מכס כבוינה. זה כן בעיה. אם הוא עשה לזה ביס יד ניקר שזה כלי ומות. אל תטל את זה. ואמרנו שלגבי כיף ידי ערבה אם יש שמה רוחב טפח או פחות משלושה בים קשת לקשת על גבי הספינה זה נחשב רק שהוא מוסיף אורי שהוא בורס לזה מחיצה ולכן מותר בשבת וכפי שראינו עם העילים שהביא רב הונה שאמר לו תשאיר בצד טפח ותוכל לפרוס את זה ולהחזיר את זה בבילון מותר לנטות ולפרק בשבת כי זה ארי ואמרנו שבקהילת חתנים צריך שלא יהיה גג טפח ושלא יהיה בשלושה הסמוכים לגג טפח ושלא יהיה עד המיטה בשיפורי עולים כעולים שלא יהיה שמה רוחב של טפח [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: