העמוד היומי מסכת עירובין דף צט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף צט עמוד א

עירובן דף צ עמוד א נתחיל בצד חס עמוד בס נחזור על דברי המשנה אומרת המשנה אומד עודום ברשות סיוחיד ומטל ברשותו רבים אדם נמצא בתוך ביתו מוציא את הראש מהחלון והוא יכול לטלטל איזשהו חפץ שנמצא ברשותו רבים או ברשותו רבים הוא מטטל ברשותיוחיד עומד עובד ברשות רבים ומושיט את ראשו את ידו לרשוס היוכי הוא יכול להוזיז שם חפצים למה כיוון שהוא לא מעביר מרשות לרשות אבל הוא בלבד שלא יציא חוץ מארבע עמוס בחלק הראשון של המשנה שהוא מטלטל את זה ברשות רבים שיזהר לו להעביר את החפץ ארבע עמוס מהמקום שבו הוא עמד לא יעמוד אדם ברשות חידישן ברשות רבי כיוון שהוא מעביר מרשות לרשות הקירה ממקום שהוא עומד וקיס דנח ברשות שסו רבים וש רבים שתין בשוסיו גם כן אסור לעמוד בשבים ולהשתין בשוסכת וכן לא יורק הוא הדין לגבי ירוק אסור לאדם לעמוד ברשות אחת ולהריק לרשות השנייה רבי יהודה אומר אף מי שנתלש רוקה מפיב לא יהיה לך ארבע מצד שירוק דבר נוסף אומר רבי יהודה גם אם הרוק נטלש בפיב דהיינו כבר לא סתם נמצא בפה אלא הוא כבר כביכול מנותק מגופו אז זה נחשב למשע ואסור לו להמשיך את דם הוא הסביר שסורה אומרת הגמרא מתני לרב חיננה בר שלמי לרחיב הרב כמ מי דרב לימד המלמד של חיה הבן של רב את הגרסה במשנה כך לא יעמודדשחיד ויטל בשוסור רבים רב שומע אותו מלמד אותו ככה לא כפי הגיסה אצלנו אוי מדודו מזוכ אלא לא יעמוד דודום אז אומר לי שואל אותו רב שבקסקרבונו תזכרב מאיר אתה עוזב את שיטת חכומים שאומרים שמותר לאדם לטל מרשות לרשות כשהוא עומד ברשות אחת לטל ברשות השנייה ואתה גורס פה במשנה כרבי מאיר שעוסר הוא סובר דהינו המלמד שרצה לגרוס כאן לא יעמודום מדי ספר רבי מא מזה שהמשנה שלא יפתח שאנחנו מביאים לקמן זה בשיטת רבי מאיר אז מדי ספר רבי מאיר רא שנבי רבי מאיר מסתבר לו מה שגם כאן אנחנו בשיטת רבי מאיר שעוסרים שעוסר לטלטל ברשות אחרת ואז אם כן רחנו רצה לגוש לא יעמוד אדום אבל ולא היא מסיימת הגמרא זה לא נכון כפי שרב שאל אותו למה לעזוב את שטח חומי אלא ספר רבי מאיר ורבונן המשנה כאן היקשיטסחומים והחומים מתירים לטלטל חפץ כשעומד ברשות אחת לטל אותה ברשות השנייה אומרת הגמור בלבד של צי חוץ אמרנו שכתוב ובלבד שלא יצי חוץ מארבע המוס שלא לא יצלטל את החפץ מחוץ חוץ לארבע אמות או אוצי חייב חטוס משמע שאם לדוגמה אדם עומד על הגג והגבו אומנם יותר מעסורת פוכים שיש לו דין של רשוסיו אבל לא בהרבה יותר גבוה מרשור רבים והוא מטלטל איזשהו חפץ ושוסור רבים זאת אומרת הוא תופס איזשהו כיסא מרים אותו לכיוון הגג ואז לוקח אותו ארבע עמוס ומניח כעת הוא טלטל את החפץ ארבע עמוס בשוסור רבים מה השמע שאם הוא יוציא דם הוא יסחב חטוס למרות שכשהוא עומד על הגג והוא הרים את הכלי לכאורה הוא הרים אותו מעל מעל גובה אסורו דהיינו דרך רשוס פטור אז אם כן למסל לרובדומר מעביר חפץ בתחילה ארבע לספר והביר דרך כל רבחי רוב אומר שאדם שמעביר חפץ ברשות רבים יותר מדי לדמס אבל הוא העביר אותו עשה קירה ואחרי זה עשה אנוכה אבל העבור הייתה בגובה יותר מעסורת פוכי כמו כפטור אז לכאורה חיוב אם כן רואים כאן גם כן סיוע לדברי רובה שגם כאן כשהוא מעביר את זה כשהוא נמצא על הגג שוא מעביר את החפץ ברשות רבי לכורה הוא מעביר את זה דרך מוקם פטור הוא מגביע את זה אליו מעל הסורות פוחים אז עונה גמורה לא אין מפה ראיה לשיטסרובה מיקטוני עם אוצי חב חטוס דמים אוצי פותו אבל לא אסור כתוב במשנה שלנו רק בלבד שלצי חצד אדםס מה קורה אם הוא כן הוציא לא כתוב שהוא חייב חטוס כדברי רובה אלא אפשר לומר שאם הוא כן הוציא אז יהיה רק פותר אבל לא אסור ואם כן אין מכאן סיעה לדברי רובה שאומר שיהיה חיב חטוס כשהוא מעביר את זה דרך למרות שזה דרך מוקפטור ברשות בגובה יותר מעשור טפח כדי אמר יש אומרים להפך שגורסים את כל ה מה שהוא מתנו זה שהבאנו עכשיו בצורה הפוכה אוציא פה טורה אבל לא אסור אם הוא הוציא כתוב בלבד שלא יוציא אבל אם הוא יוציא אסור מהשמע אסור אבל לא חייב למתבות דרוב דומרוב חבץ מתחיל בסוף ארבע והביר דרך כלב חיו רוב הרי אומר שהוא שם מעביר את זה דרך מקום פטור אז הוא חיו וכאן כתוב פטור מקטוני יוצי פטור אבל לא סוד דין מויצי חייב חטוס אונה גמורה לא כתוב פטור ייתכן באמת כדברי רובה שחייב חטוס ולכן אין לנו כאן ראיה היה כנגד רובה ולכן אין מפה תיוטה כי אפשר לפרש כדברי רוב שכתוב ובלבד שלא יהויצי מחוץ לדמויס אבל אם אוצי באמת יהיה חיב חצ אומרת הגמרא לא ירוד אודום ברשותוס היוחיד וישן ברשותו רבים אמרנו שנחשב למעביר מרשות לרשות אומר רבי יסבשתין ורק חייב חטוס אם הוא כן עשה כך אז יהיה חיב חטוס יש פה יסוד אוראיס שמעביר מחפץ רשות לרשות ובנקר ואנוכה במקום דולק שואל את הגמור אדם שיורק או משתין לכאורה אין פה הקיר ממקום שהוא רחב הרבה תפוחים על הרבות תפוחים מחשב דמש למוקו בעצם זה שהוא חושב שזה יהיה יצא ממקום מסוים זה גורם לזה חשיבות מסוימת וגם אם זה לא רחב ד' זה כבר מקבל תוקף של ד' היא לא יתן מאוכי איפה מצינו כך מצינו לגבי אנוכי או דומר וזרק ונח בפי הכלב או בפי הקבשן חייב אחד תוסדם זרק התכוון שהכלב יתפוס את זה והוא תפס את זה אז חייב חטוסנו גם גמקום ד ולק הכלב לא הרב תפוחים עלבות תפוחים בטח לא הפה שלו אלא מחשבת משהו למוקו מכנ מחשבת משב למוקו אם יש שהוא חושב שזה יהנוח שמה זה כבר משווה לזה מקום חשוב דד בואי רובה הוא ברשות פימה ברשות רבי מהו מה קורה אם הוא עצמו גופו נמצא ברשוס היוכיל פעמה בשוס רבים האם זה נחשב שהוא עוקר את זה עם יוסוס היוחיד והנוכי בסוסב לא בסרדינו בסיעזקו אם נלך אחרי רק היציאה זה היציאה זה פימה שוש רבים אז אין פה אבשות לא רשות אבל אם נלך אחרי הקירה זה נעקר מה מקום שבו נמצא השתן בגופו שמה כבר יש הקירה מרשות לרשות אז תיקו אחרי מה נלך וכן לא יורק רבי דומר אמרנו שרבי יהודה אומר שברגע שהוא זה נהפך בפיו וזה לא חלק מהרוג שבפיו ממילא נחשב למסע ואסור לו ללכת על דמס אף על גב לא יהפך בו משמע במיש שלפי רבי יהודה מי שנטלש רוכו בביב משהו שהוא לא צריך להפוך את זה דהיינו לגלגל את זה בתוך פיו כדי שזה לא יחשם חלק מפיו אלא מספיק רק זה שזה נטלשכו בפיו תגמור ואותננו דלו בידיים סוב אדם חל תאנים בידיים טמאות ידיים טמאות שם ידיים טמאות הם לחולים והכניס לתוך פי ליטול צרור רבי מאיר מטמא ורבי צמתר הוא הכניס את היד להוציא איזשהו אבן כ את הידיים שלו סתם ידיים הן טמאות לעניין מייסר מלא רבי מאמא הבסיבת השאלה היא ועכשיו הדבלה הזאת שנגעה ברוק נמצאת בפיב כעת עכשיו נטמעה או לא אז רבי יהודה אומר יפך בו טומ לא ייפ בו טורב רבי יהודה מחלק אם הרוק הזה הוא יפך בה דהינו שהוא טלש אותה וכבר לקח אותה כשלעצמה אז ממילא זה נשב למשקין בפני עצמם ולא חלק מהרוק אבל אם לא ייפור אז רואים מפה שמקרה שהוא לא ייפך ב לא נחשב לרוק ולמשקים בפני עצמון אז למה אצלנו אמרנו שישית אסב יהודה שגם הוא לא יפך בה אופן זה כבר נחשב למסע אומרת הגמרא מה יוכל מחלפת השיטו אנחנו צריך לומר שזה לא לפי שיטס רבי יהודה לא שמ לא תח מסכנים בקיחוי או תני כיכוי וניטלש מה אליו אוק וניטלש שואלת לגמור אתה אומר לי מדובר בקיחו ידענו שזה לי שהוא מעלה מהתחלה כבר וזה משהו זר בגופו לא רוק בעלמה רוק בעלמה באמת צריך לגלגל אותו בשביל שיחשב משהו חיצוני אבל כיכויים מהתחלה הוא כבר נחש למשהו חיצוני ולכן גם בלי גלגול רבי יהודה אמר אצלנו שזה נחש שב למסו ואסור לו לטלטל את זה ותני רבד אומר כיחוי וניטלש מה אליו רוק וניטלש לכאורה כיחוי ולא חילקנו אז מהשמ שמדובר בכל דבר גם ברוק וגם בקיחוי לא הכי חווי וניטלש או שמרת הגמרא לא כיניטלס למרות שלא חילקנו אפשר להעמיד את זה דווקא על כיכוי ולא על שאר הדברים ואותני רבדו אומר ככ שניטלש וכן רוקו שנטלש לא ילך דדם מצד שיורק אז כתוב מפורש בברייסה וכן רוקו שניטלש משמע שגם ברוק ברוק עצם זה שזה נטלש בלי להפך בו גם כן אנחנו מחשיבים את זה לדבר חיצוני אלו מחבת כדי שני מי קורה אלא צריך לומר כמו התוץ הראשון לא לחלק בין כיכוי לרוויקוי אלא מחליפים בין השיטות שמובואות כאן מוחלפס השיטו ולא כמו רשלוקיש שרצה לומר שמדובר בקיחוי אומר רש לוקיש קיח בפני רבו חייב מסדם שכחקך ברגונו והוציא קיחה בפני רבו חייב מס שנמ כל מסנ אבומוס אל תקרא לנסנ אלא למשניי דהיינו אנשים שגורמים להשני עליי ואומינסוניס קי ורק הוא אמרינן לכאורה הוא ענוס וזה שהוא ירג בפני רבו אומרת הגמרא לא מדובר באדם שהוא ענוס זה מדובר שהוא מראש שאלה את זה בפני רבו ממילא זה נקרא כל משנה מובס כיוון שהוא גורם לרבו לשנות אותו ממילא אז משניהי זהבוז אז אם כן ראינו כאן בעמוד ראינו לגבי דוד בשוס היוחיד טל בשוז רבים ראינו שהגמור הביע שלפי זה מחלק חון ורב מאיר וכאן זה בדר דרבונון שמותר לטל רשות אחרת אם הוא מוציא שני שנס אם הוא כן הוציא מתחילת ד' לסוף ד' האם הוא חייב או פותר אבל לא סוזה תלוי במחלקת רובה האם דרך בותו חיוב מצד הקרב אנוכמו חושב ברוק והשתנה אין בעיה כיוון שמחשבת שבומוקוים ואמרנו שלפי רבי יהודה גם אם הוא לא ייפך בה כמו שאמרנו מוחלף את השיטו רשלוקי שמשלו רצה לומר שגם בלי להחליף את השיטות אפשר לומר כי חו ונטלש אבל הגמרא דחתה את זה כיוון שכיחוי כתוב כתוב בברייסה שגם כיכוי וגם רויקוי שניתלס לא ילך דם הזאת שרוק בחיך שלא מדובר דווקא באופן שהוא מקחקח את זה ומעלה את זה שלוקשי שמי שלפני רעבוי לא ענוס אלא כחקך ורק אז עליו נאמר כל הסנאי האב הוא מובס
לצפיה בתכנים נוספים: