העמוד היומי מסכת עירובין דף צג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף צג עמוד א

[מוזיקה] ארובין דף צג עמוד א נתחיל בצד ב עמוד ב שורה שנייה מלמטה אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה ראינו את המשנה בצד ב עמוד א שם כתוב שחצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה אז מותר לטלטל בחצר הגדולה כיוון שיש לה כין פתח כלפי החצר הקטנה ואסור לטלטל בחצר הקטנה כיוון שהיא פרוצה במלואה לחצר הגדולה מדובר שהם לא ירבו ביניהם ויש לנו כלל כל רשות שהיא פרוצה במלואה למקום שאסור לה אסור לטלטל בה ולכן החצרה הקטנה אסורה והחצרה הגדולה שיש לה כן גיפופי שזה בעצם המחיצות לכיוון החצר הקטנה שהולכות נהיות משני משני צידי החצר הקטנה אמ יש שתי מחיצות המחיצות האלה גורמות שיש מחיצה לכל האורך ופתח באמצע וכמובן מדובר שהפתח הוא פחות מ-10 עמות כיוון שרוחב החצה הקטנה היא פחות מ-10 עמות הביה שאל היכן מצינו שמחיצות גורמות איסור בדרך כלל מחיצות שבאות לחלק רשויות הם גורמות להקל כאן יוצא שעל ידי המחיצות של הגיפוף a של הגדולה הם המחיצות האלה שמחלקות בין הרשות של החצר הגדולה לחצר הקטנה גורמות שהחצר הקטנה אסור לטלטל בה והחצר הקטנה נחשבת לחלק כמו שאמרנו דיורי הקטנה בגדולה החצר הקטנה היא נחשבת לחלק מהדיורים בגדולה והבאנו כמה וכמה דוגמאות לקחקמינס בכמה הלכות כמו בגטישו ובקריאת שמע וכפי שגמור אריכה שאלה הבאה היא איך מצינו מחיצות לאיסור ניסינו רב זר שאל ממקום שמצינו נו כן בחיצות לאיסור והב ענה ששם זה סילוק מחיצויס וכעת רובה חוזר ומקשה על הבאה שמצינו במקום אחר מחיצות לאיסו אומר לרוב להביבה ולאמצינו מחיצו לאיסו ויתמר סיכך על גבי אחסדו שיש לה פצימי כשירו אם הוא עשה סוכה על גבי החסדרהסדרה זה מקום שאין במחיצות רק סכחה על גבי עמודים והעמודים האלה עומדים על גבי פצימין זאת אומרת יש כאין קרשים בארבע עמוד עמודים ארבע פינות הסכחה הפצימין האלה אנחנו דנים אותם כביכול יש פה דופן שלישי שהיא סגורה מקרש לכרש מעמוד לעמוד וממילא יש לנו פה את הדופן השלישית על ידי שאנחנו משלימים בין הפצימים ואילו ישו פצימיה ואם הוא יבוא ויעשה דופן אחת ארוכה שתחבר ותכסה את שני הפצימין כביכול תוציא את זה מחלל הסוכה הם יהיו מאחורי הדופן שאנחנו נעשה כעת אז הפצימין האלה כבר לא יוכלו להכשיר את ה סוכה ואם כן פסולה אז שואל אז אומר עובה הנה מצינו שהוספת כאן דופן והדופן הזאת בעצם גרמה אמנם היא השלימה את הדופן בצד הזה בצד שהיא עומדת אבל היא גרמה שהפצים שנמצא מאחוריה לא יוכל להשתייך ולהסתכל עליו כאילו מחובר עם הפצים שנמצא בצד שמולו אומר להביא לדידי כשירו אומר הביה אנחנו חולקים הרי האם אומרים פי תיקרו בכזה מקרה המחלוקת מובת לכמון בדף צה אני סובר שסוכה כזאת כשרה כיוון שיש פה פיט קוררת וסויסם מכל ארבעת הצדדים אני מתייחס כביכול יש פה כותל שיורד מהתקרה לדידוך לשיטוסכו שאין פה פיטיקרו סילוק מחיצסי כאן זה לא דומה אין פה מחיצה שאני בא ועושה אותה להכשיר והיא זאתי שגורמת את האיסור אלא המחיצה הזאת היא מסלקת את המחיצה שהייתה לנו קודם שהיא הפצימין ולכן זה גורם ם לאיסור אבל לא שמחיצה שאני בונה והיא אמורה לחלק היא זאתי שתגרום לאיסור זה לא דוגמה נכונה אומר לרבי ברבח חנן להביא כעת הוא שואל רבי ברב חנן את הבייה ולאמצינו מחיצה לאיסו ואותני בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה הבית יש לו תקרא עד חציו כפנים כאן מותר לזרורע כאן כמו שאנחנו יודעים לעניין כיליים שברגע שיש כותל מותר לזרוע משני צידי הכותל כך גם במקרה שיש פטt קוררת וסויסן אם התקרה היא באמצע הבית אני מסתכל איך שמסתיים התקרה כביכול יורד שמה כותל וממילא אם יש גפנים תחת התקרה או בצד השני שמקום שאינו מקורה מסתכלים כאילו יש פה כותל שיורד וממילא בצד שכנגד יהיה מותר לזרוע ואילו ישבו הזכירו אוסו אם הוא ילך וישלים את התקרה כת עד סוף הבית אז ודאי שאין פה פיטיקרו אז אתה רואה שברגע שהוא הוסיף תקרה שזה כאין מחיצה הוא הוסיף משהו שאמור כביכול להיות יותר מגודר ובכל אופן זה יאסור עליו לזרור הקיליים כי כעת אין פה פיטיקרו אומר ליוסם סילוק מחייצסור גם שם איך עובד פיטיקרו יר וסויסם אני מתייחס לתקרה שהיא נסתיימת בצורה ישרה כביכול היא יורדת ישר וגורמת יוצרת כאן כותל ברגע שהשלמת את התקרה המשכת איתה עד סוף הבית אז סילקת את המחיצה של הפיטקרו ולכן זה לא דוגמה ש אפשר להוכיח משם שלח לרוב להביא בעד רב שמאי ברזירה ולא מוצינו מחיצה לאיסור ואותניה יש במחיצרם לאוקל ולהחמיר אומרת הבריסה כיצד קרם הנטוע עד עיקר מחיצו זרע מעיקר מחיצה והילך אם יש קרם שנטוע עד המחיצה יכול לזרוע מעבר למחיצה זרעים וזה לא נקרא איסור קיליים אין פה קיליים בקרם כיוון שיש מחיצה שמפסיקה ביניהם שאילו אין שם מחיצו מרחיק דל דמוס זרוע אם לא היה פה מחיצה צריך להרחיק דמוס כעת שיש מחיצה יש כותל יכול לזרוע מעבר השני מיד בלי להרחיק וזה הוא מחייצרם לאוקוכל ממשיכה הבריסה ולאחמר קלצד היה משוך מן הכויס אל יאמה לא יביא זרע לשם שילמלא אין מחיצה מחר דם מסזריה יש מצב שהמחיצה תגרום חומרי אם המחיצה נמצאת בסוף הקרם ויש לו מרווח בין הקפנים לגדר אם אין אין שמה 12 אמה הוא לא יכול לזרוע שם כיוון שאנחנו צריכים להשאיר ארבע עמות ליד הגדר ארבע עמות ליד אבוידס הקרם שזה שיעור שעובדים כדי לקצור את הקרם או כדי לחרוס שמה וצריך שישאר עדיין שיעור של 400 באמצע פחות מזה אסור לו להביא לשם זרע כיוון שנחשב לכיליים יחד עם הכפנים אבל אם לא היה את המחיצה שסביב הקרם הייתי הייתי אומר לו תרחיק ארבע עמות של אבוידס הקרם ותזרע מה שאתה רוצה וזה מחיצהסרם להחמיר הנה אנחנו רואים ברייסה שאומרת מחיצה שגורמת חומרי אומר לי ולתעמיך עונה הבייה לשיטו סכור אוסן ממסניסין למה אתה הולך לבריסה יש לי משנה כאין הבריסה שהבאת ואתה לא מוכיח משמה בהכרח שיש הסבר לשני גם לבריסה וגם למשנה דתנן כתוב המשנה בכיליים כוחס קרם בתשמרים המשנה ממשיכה בהמשך המשנה להסביר מה זה קרח לך את הקרם ומה זה מכו אם יש קרחת את הקרם ושמה אומרים חובד אמויס ורק אז הוא יכול לזרוע ממין אחר ובסיל אומרים תז אמו מספיק 16 אמו מכילה קרם ושם אומרים תזן אמוס אומרים אתביסמו ואיזה יקר אחת את הקרם קרם שחורב אמצעי סוי קרם שהאמצע שלו נחרב אם אין שם תזמי זרע לשם היו שם תזנ נמו נוש לכדי עבדס וזורסמויסו אם היה 16 אמה באמצע הקרם כשיטת ביסילל אז אז הוא נותן ארבע עמות מכל צד של הקפנים הרי מדובר במקום שהוא מוקף כפנים ובאמצע באמצעו באמצע הקפנים יש מקום שאין שם זרעים אז הוא משאיר ארבע עמות לכיוון הקפנים ארבע מפה וארבע מפה ואז הוא יכול לזרוע באמצע את הארבע שנותרו ממילא יש פה 16 עמו רק אז הוא יכול פחות מזה אסור לו איזה מכויל לקרם ואין הקרם לגדר מכו לקרם זה מלשון מכול ריקוד שזה מסביב ככה גם בו הגדר נמצאת מסביב לרבם שאם אין שם דביסמו לא יביא זרה לשום שיתסביסל שם צריך 12 אמה היו שם מדבי סמו נוש לכדי אבידוסוי וזורעסמויסו אז הוא משאיר ארבע עמות לכיוון הכפנים וזורע את מה שנשאר אז אז לכאורה אנחנו רואים כאן שיש פה אם יש גדר מסביב לקרם הוא צריך שיהיה שישאר שמה יב סמו לא מספיק ש אם לא היה אם לא היה גדר היה מסתיים הגפנים היה מרחיק ארבע עמות ומתחיל לזרוע כאן הוא הצטרך 12 כמו שאמרנו ארבע לכיוון הגדר ארבע לכיוון הקפנים ועוד ארבע באמצע שהוא זורע אז אנחנו רואים שהמחיצה גרמה איסור למה אתה לא שואל מהמישה אומר הבאה לאלה דקולד דמוס לגבי קרםס הקרן אלא חייב להיות ששם בגלל שיש סיבה אחרת נקודתית למה שמה אני מצריך יותר לא בגלל שהמחיצה גרמה את זה אלא בגלל שברגע שיש גדר מסביב לקרם אז אני אומר שארבע עמות ליד הקרם זה ודאי לא זורים אותו כיוון שזה עבודס הקרם זה כדי מקום שאדם צריך לעבור כשהוא בוצר את הענבים עם העגלות אז הוא צריך שטח לעבור שמה ממילא זה חלק מהקרם לגבי גדר ארבע עמות שצמודות לגדר כיוון דלא מזדרו נפקורם אףק להו כיוון שלא זורים את הארבע עמות שליד הגדר כיוון שברגע שהוא זורע וצמוד לגדר הוא מחליש את הגדר היא יכולה ליפול כל רגע כי הוא צריך לחרוס שמה הזראים עצמם מחלחלים באדמה ומחלישים אותה לכן אדם מעדיף להרחיק ארבע מות מהכותל וממילא כביכול הוא מפקיר את השטח הזה הוא לא מחשיב אותו כמקום הראוי לזריעה ממילא לכן אני לא מחשיב את זה כחלק מהדמויס ואני לא אומר שאדם מספיק שהוא ירחיק ארבע עמות מהקרם ויזרע את המויסור כי המוייסור הזה הוא לא מקום שזורים אותו וביני ביני ממילא ואז אני צריך עוד ארבע באמצע היא כד חשיבון ואילו היא לאי חשיבון אני אצטרך עוד ארבע עמות באמצע שהם אלו הארבע עמות שהוא יזרע שמה את הזרעים האחרים אז ממילא זה לא בגלל המחיצה אלא זה בגלל שטכנית אדם לא רוצה להצמד למחיצה אבל לא שהיא גר גרמה את האיסור פה אז אם כן הבעיה נשאר בקושי היכן מצינו מחיצות להחמיר אומר רב יהודה ג כרפויס זה בצד זה אחרי שראינו שכשיש גיפופין אז בעצם מתייחסים שהדיורי הגדולה שולטים על הקטנה וכביכול הקטנה היא משתייכת לגדולה וכמו שהבאנו כמה דוגמאות מפקמינצל עוד כמה הלכות ולכן גם אצלנו במשנה אמרנו שהגדולה שולטת על הקטנה והקטנה היא נחשבת כפתח כלפי הגדולה ממילא לכן הגדולה יכולה לטלטל אז אומר נפקמינס בדבר נוסף מה קורה אדם שנמצא באמצע הדרך והוא הלך והקיף מערב שבת סביבו מחיצות הקלו חכו מלולכי דרוכים שלא צריך מחיצה שהיא המחיצה הטובה ביותר שתי וערב אלא מספיק או שתי או ערב לא הולכי דרוכים כמה השטח שיכול להקיף אז אם הוא אדם בודד או שני אנשים אז ביסורסיים לכל אחד אם הם שלושה אנשים כבר יש להם דין של שיורו שאצלהם הקלו עוד יותר שאפשר כדי צורקן גם אם זה יותר מביסים לכל אחד זה גם עדיין שטח שאפשר להקיף אותו ואמילא זה יחשב למחיצות והרשות שבתוך המחיצות הם רשוס היוחית והוא יכול לטלטל בכל השטח אומר רבי יד ג כרפו הזה בצד זה שלושה אנשים הלכו והקיפו באמצע הדרך בצמוד אחד לשני כל אחד הקיף לעצמו כדין קרפף מחיצה ושניים החיצונים מגופין והאמצאי אין לו עם מגופוף שניים החיצונים הם יש להם גיפופין וכמו הסרטות ברשי יש שני סרטותים אנחנו מדברים כעת על הסרטות העליון יותר שבעצם לשניים החיצוניים יש גיפופה יש כמין פתח יש סגירה של מחיצות בשני הצדדים כי הם רכבים יותר מהאמצעי והאמצעי אינו מגופף ויוחיד בזה ויחיד בזה יש בכל אחד מהם אדם יחיד השאלה האם לתת להם שיעור כמו שלושה אנשים יחידים או כמין שיירה ונחבר אותם יחד אומר רב יהודה נעשו כשיורו ונוש כל צורקון דהיינו אנחנו מתייחסים כמו שאמרנו שהדיורי הגדולה שולטים על הקטנה וממילא הקטנה הזאת שיש בה אחד הוא כביכול מצטרף לכרפף הגדול וכל אחד מהכרפים הגדולים נחשבים שיש לו גם את האמצוי יש לו גם את השייכות של האמצעי ולכן נעשו כשיורו ונותנים להם כל צורקון לא אומרים שזה רק עד סוסיים לכל אחד אלא כדי צורקון כמה שהם צריכים אמצעים הגופו פה ושניים החיצינים אינו מגופין אם זה כמו המקרה השני השרטות השני ברשי שהאמצעי יש לו גיפופין אבל שניים החיצונים אינם מגופפים אז זאת אומרת במקרה הראשון אנחנו אמרנו ששניהם החיצוניים כביכול שולטים על האמצעי והם הם משתייכים לאמצעי ממילא האמצעי כביכול יש שמה שלושה אנשים ואפשר כעת לתת להם כדי ליצור קון אבל כאן להפך בעצם האמצעי שהוא הרחב ביותר ואצלו יש את הגיפופין הוא כביכול משתייך לחיצונים הוא שולט על החיצונים ואני אומר שהוא יוצא לכיוון החיצונים אז אם יוחיד בזה ויוחיד בזה ויחיד בזה אין אלא ב שש כאן אין לנו כבר שלושה יחד ולכן הם נחשבים ליחידים ונותנים רק לכל אחד ב10 סי סך הכל הם מקבלים שש ס אם זה ב10 שים לכל אחד ומגיע לששולהו מסתפקת הגמרא אחרי שרב יהודה אמר את הממר שלו אחד בזה ואחד בזה או שניים באמצע מהו מה יהיה במקרה השני שדיברנו שאז אמרנו שיש להם דין של יחידים אם יש שניים שנמצאים בכרפא האמצעי לכאורה אנחנו אמרנו שהם נחשבים ליחידים כיוון ש היחידי כביכול יוצא כלפי החיצוני אז בכל מקום שהוא יצא יש רק שניים אבל אם הם שניים שנמצאים באמצעי כעת אני מתייחס שהגדולה האמצעית שיש שמה שניים כביכול יוצאים כלפי החיצונה שיש שם עוד אחד אז האם נחשיב כעת שבכל אחד יש שלוש וכן יהיה פה שיירה היא לאוכן אפקה תלוסהבו ואי לאוכן אפק לא סאבו וממילא נחשיב שיש כאן שיירה כי יש באמצעי שניים או דין מאחד לאוכן אופיק מאחד לאכופיק או שאנחנו נתייחס ונאמר אנחנו כעת לא יודעים בערב שבס לומר לאיזה צד הם ילכו השניים האלה נכון שהם יכולים ללכת לאן שהם רוצים כי יש להם גיפופי אבל כיוון שאנחנו לא יודעים אז אנחנו נתייחס לזה שאולי הם שניים כל אחד הולך לצד אחר ואז אם כן עדיין אין לנו שטח אחד שנמצאים שם שלושה יחד ולא נוכל לתת להם כדי צורקות ואם תמצא עם אחד לאן נופיק ואחד לאכול נופיק אם נאמר שכיוון שלא מבורר לנו שהם מתכוננים ללכת שניהם לצד אחד אז אנחנו נדין את זה כן כיחידים כי אחד ילך לפה ואחד ילך לפה זה הרי אפשרות שתיתכן מאוד ולכן נצטרך להחמיר כאן אז מה קורה בשניים בזה שניים בזה ואחד באמצוי אם יש שניים בכל אחד מהחיצונים ואחד באמצעי כעת אני אומר שהאמצעי הזה ווודאי לאן שהוא לא ילך הוא מצטרף לעוד שניים ואמילא יש פה שיירה או שלא אוכודי אי לאכנופיק לא סאבו ואי לאכנופיק לא סאבו אז ממילא נטיר כיוון שאנחנו לא יודעים לאן הוא ילך אז כל מקום שהוא ילך הוא מצטרף לשעירה אז ניתן להם כן ביסו כדי צורקון יותר מביסים או דין ממהלוך הנופיק ואם הלוכנופיק וכיוון שאנחנו לא מבוררים לאן הוא ילך אז נכון שוודאי שמה שלא יהיה אין אפשרות שלא יהיה פה שיירה זה לא כמו במקרה הקודם שהיו שניים באמצעי שיש אפשרות שאחד ילך לפה ואחד ילך לפה ולא יהיה שיירה כאן לאן שהוא ילך תמיד יהיה שיירה אתה לא יודע לאן אז תחשיב את שניהם לשיירה או שלא כיוון שאני לא יודע אז אני אומר שניהם לא מקבלים דין של שיירה וממילא שלושת הכרפות יקבלו דין של יחידים ורק ב10 סים לכל אחד וילחסי בעין לכולה הלוכה כפי שאנחנו יודעים בהלכי סרובין להקל כיוון שזה דרבונון ואמילא נקל בשני המקרים האלה אנחנו נאמר שיש להם כאן דין של שיורו וממילא אפשר כדי צורקון ולא רק בסיים לכל אחד אז ראינו כאן רובש את הביה רוב הנה להביא בעצם שאנחנו רואים מחיצות להחמיר לגבי סיכך על גבי אחסדרו אומר הב שם זה מחיצות לסלק ולא מחיצות להכשיר ולכן זה מחמיר רב הרב חנן שאל את הבאה שמצינו עשינו מחיצות לאיסור לגבי בית שחיצו מקורה אומר הביה גם שם זה סילוק מחיצות רוב שלח להביא מרב על ידי רב שמאי ברזעירא ממחיצות הקרם להקל ומחיצות הקרם להחמיר וענה לו הביה יש גם משנה כזאת ושם זה לא בגלל שהמחיצה גורמת את היסור אלא בגלל טכני שאדם לא זורע ליד הגדר כי זה מחלייש לו את הגדרה אמר שאם יש ג' כרפות זה בצד זה אז אם האם השניים החיצוני מגופפים אז אנוחנ יש פה דין של שיורו כי השניים החיצוניים מתייחסים ומשתייכים לאמצעי ואם אלא יש פה שלושה באמצעי ומקבלים כדי ליצור כן אבל אם במקרה כמו הסרטות השני ברשי שהשניים האמצעי הוא מגופף כלפי שניים החיצונים כאן כבר יש להם דין של יחידים כיוון שהיחיד האמצעי הוא מתייחס ומשתייך לחיצונים וממילא אין לנו פה מקום שיש פה שלושה יחד אחד הגמורה הסתפקה מה קורה אם יש שניים באמצעי האם נאמר שאנחנו מתייחסים מייחסים כיוון שיש אפשרות ששניים ילכו לחיצון אחד אז נשיך אותם לחיצון אחד ואם אלה ניתן להם דין שישרו בשתי החיצונים כי אנחנו לא יודעים לאן שתיהם ילכו או שלא כיוון שיש סיכוי שכל אחד ילך לצד אחר אז בכזה מקרה לא נתנו דין של דין של שיורו ספק נוסף שהגמרא הסתפקה אם יש שניים באמצעי אם יש שניים בכל אחד מהחיצוינים כעת ודאי שהאנמצאי לאן שהוא לא ילך אז הוא יוצר פה שיורו האם כאן אנחנו נאמר שוודאי יש פה דין ששורו או לא והגמורה פשתה כדין אלכושרין להקל מסופק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: