העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד ב

[מוזיקה] רובן דף ז עמוד בס נתחיל בעמוד א שורה השנייה מלמטה ראינו כאן שרב יוסף ישב לפני רבו רבונה והביא ממר של רב יודה בשם רב שמה שאמרנו בעניין של מבוי הפולו מבואי שהוא פתוח בשני צדדיו לרוסו רבים דינו שכמו שחנן אמר ליב דבילה שצריך דלת מצד אחד ולכי או קורה מצד שני זה הכל כשהוא מפולש לרשות סורבי משני צדדיו אבל אם צד אחד כל שכן שני צדדים פתוחים לבקעה ששם הדין של ביקה זה כרמליס זה רשות שאסורה בטלטול רק מד רבון שם לא הצטרכו דלת אלא מספיק לנו צורת הפתח מצד אחד ולכי או קורה מצד שני כש רב יוסף אמר את הממרה הזו הוא הוסיף עוד נקודה ואת זה הוא הביא בשם רב יהודה הוא לא הביא האם רב יהודה אמר את זה בשם רב או בשם שמואל וכאן בעמוד אנחנו נעסוק האם זה מסתדר גם עם רב או שצריך לומר שאת זה רב יהודה שמע בשם שמואל לא כמו תחילת הממרה שזה היה בשם רב ומסיים בו משמד רב יהודה שורה רביעית מלמטה הו מסיים בו משמי דרב יהודה אם הים הבוא יקלל לרחבה אין צריך כלום דהיינו ו כאן העמוד הזה אנחנו נקדים ונראה אותו לאט לאט וככה אנחנו נבין אותו לאשורו ועל בוריו בעזרת השם הכלל הוא כזה חזל אסור לטלטל מרשו היחיד לרשוף היחיד אחרת בעלות בעלויות שונות אסור לטלטל מאחד לשני חצר ששותפים בה כמה בתים צריכים לעשות עירוב חצרות אם היא צמודה לחצר אחרת אסור להביר מחצר אחת לשנייה אלא אם כן הם עשו עירוב חצרות ביניהם כל עוד שהם לא עשו עירוב חצרות ביניהם אלו יכולים לטלטל בחצר שלהם ואלו יכולים לטלטל בחצר שלהם זה הכל כשביניהם יש גדר עם פתח אבל אם החצרות פרוצות במלואם אחת לשנייה אז זה כמו חצר אחת ויש דין שכש רשות פרוצה במלואה לרשות האסורה לה למקום שאסור לטלטל לשם כיוון שזה פתוח במלואה אז אסור לטלטל גם בתוך הרשות עצמה ולכן רק א שיש לנו פתח עד 10 רמות עם גדר אז אנחנו מתיירים לטלטל בתוך החצר אלא אם כן עשו עירוב חצרות יחד שתי החצרות אומר רב יהודה אם יש לו מבואי והמבוקשת שלו בצד השלישי יש צד אחד שהוא פתוח לרשות שובים ועוד שני צדדים מימין ומשמאל ועוד הצד השלישי שהוא סתום אם המבוי הזה בפתח בצד הזה של המבוי יש פתח לתוך רחבה מה זה רחבה רחבה זה כאין חצר אבל החצר היא היייתה חצר קדמית לפני הבתים ושם היו משתמשים בה לדיור היושבים אוכלים שמה מחפשים שם בגדים נכנסים ויוצאים זה נחשב חצר שיש בה דיורים הרחבה זה איזה סוג של מחסן אחורי חצר אחורית ששמה לא היו נכנסים ויוצאים באופן תדיר אין שם דיורין ולכן כשלבן אדם יש מחסן בתוך בניין הוא לא צריך להשתתף בעירוב חצרות הוא לא עוסר על בני החצר והוא לא צריך להיות חלק מהמהם כי מחסן זה לא דיורין זה לא דבר שאוסר ולכן המבוי הזה כשהוא פתוח בצידו השלישי לתוך רחבה אין צריך כלום דהיינו הצד הזה של המבוי שפתוח לרחבה לא צריך שום תיקון ומספיק לנו תיקון בפתח שפתוח ורבים כדין מבוי סתום אומר רשי שני נקודות נקודה אחת חייבים להעמיד את דברי רב יהודה באופן שה רחבה היא אומנם מגודרת אבל כנגד המבוי יש שם פרצה בגדר והרצה הזאת מובילה לרשות ורבים ואז יש חידוש שאני לא מחשיב את המבוי כאילו הוא פתוח ישירות עד סוף הרחבה לתוך רשו ורבים אלא אני לא מתייחס ל פרצה שיש בגדר אחרי הרחבה למרות שהיא בטוחה לרשות ורבים וההרחבה עצמה לא וסרת כיוון שאין בה דיורין אז ממילא אז דבר ראשון אנחנו רואים נקודה ראשונה שאנחנו מחשיבים את זה כ מבוי סתום למרות שיש פרצה בסוף הרחבה לא מתייחסים לפריצה הזאת נקודה שנייה כשרב יהודה דיבר שזה פתוח לרחבה רחבה זה מקום שאין בה דיורים ולכן אין שם מי שיאסור על בני המבוי לכן דווקא בגלל זה אז אנחנו אומרים ש היא לא צריכה כלום אבל מכל עליו אתה שומע הן וממילא אפשר לדייק ולהבין מדבריו של יצוה שזה לא היה רחבה אלא המבוי הזה היה קלל לחצר של דיורין לחצר ש קדמית שמשתמשים שם בני החצר המבוי כן היה נאסר ולמה כיוון שהמבוטח מקצה לקצה לתוך החצר והחצר יש לה רשות אחרת אז כל עוד שהם לא יעשו שיתופי מבואות כאן אנחנו קוראים לזה עירוב אבל הכוונה שיתופי מבואות לצרף את החצר עם בני המבוי אז הם מוסרים עליהם כמו שאמרנו רשות שפרצה במלואה לרשות אחרת שאסור לטלטל אליה זה נחשב וסרת וממילא זה יהיה אסור אז לכן דיברנו דווקא על רחבה שאיין בה דיורים אז הרחבה עצמה לא וסרת והפריצה כנגד לא נחשבת ל פרוץ לרש ורבים אלא זה נחשב למבוי סתון אומר ליב לרב יוסף אוד רב יהודה ד שמואלי הממרה הזאת שרב יהודה שהביא כעת זה בשם שמואל ולא בשם רב למרות שתחילת דברי רב יהודה היו בשם רב אבל הסיום הזה שהבאנו לגבי מבוי שכלל רחבה חייבים לומר שזה מרבו שמואל ולא מרבו רב די דרב דרב דרב בתרתי אם זה בשם רב יש לנו סתירה בדברי רב בשתי הנקודות שהזכרנו למה כי רב אמר הלוח דומה האוויר מברה באום הרב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרדו חוצ כנגדו הרב מדבר כאן על דוגמה של מבואי שהיא פרוצה לא לתוך רחבה אלא לתוך חצר והחצר אומר רב פרוצה כנגדו כנגד המבוי יש פרצה בגדר בסוף החצר לרשות ורבים חצר מותרת ו מבוי אסור החצר מותרת ולמה כיוון שכש עומדים בחצר אז רואים פתח לכיוון המבוי כיוון שיש גיפופים גם בצד של כיוון המבוי הם יש שמה קיר עם פתח באמצע למבוי כי המבוי צו והחצר רחב יותר החצר היא רחבה היא בולטת משני הצדדים של המבוי אז יש קירות לחצר מהצד של המבוי ואילו המבוי כיוון שהוא מפולש לגמרי ואמרנו שכשיש לך רשות שהיא פרוצה במלואה לרשות אחרת שאוסרת בה וכאן מד מדובר שהיא פתוחה לתוך חצר שיש ב דיורין שכן צריך לעשות איתה שיתופי מביוס ממילא כאן אנחנו אומרים שזה יהיה אסור אבל מזה שרב הדגיש שהחצר כנגדו פרוצה אז אנחנו מבינים כעת שהסיבה שרב אסר את זה זה לא בגלל שזה פרוץ לחצר ודורי החצר אוסרים על המבוי אלא זה בגלל שאני מחשיב את המבוי מפולש עד הגדר הפרוצה של החצר לרשות סורבי וממילא זה נחשב מבוי מפולש משני צדדיו לרשות ורבים ולכן יצטרכו שמה כדין מבוי ה מפולש לכן המבוי אסור ואילו החצר מותר אז אם ככה רואים פה ברב את שתי ה שהוא חולק בשתי הנקודות שהזכרנו הוא גם סובר ש הפרצה כנגד המבוי בסוף החצר מהווה למבוי להחשב למבוי מפולש למרות שזה בסוף החצר לא כמו שהזכרנו לגבי רחבה שרב יהודה אמר שהפרצוף הרחבה לא עושה את המבוי למפולת וגם לגבי הנקודה של דיורין אנחנו רואים כאן שלא הדיור סרים מה שמע מכלל לו אתה שומע אן בדברי רב מזה שרב סובר שדווקא הפרצה בסוף היא זאת הי שאוסרת משמע שאם לא היה את ה פרצה היה מותר לטלל גם במבוי למה המבוי הרי פרוץ לתוך החצר ומרב יהודה שדיבר ברחבה דיקנוף היה חצר עם דיורין זה היה אוסר כי הי פוצה ב במלוה לחצר מרב משמע שלא זה לא לא יאסור למרות שהיא פרוצה במלואה לחצר אם גדר החצר היייתה סתומה לא פתוחה לרשות סור הבים שהמבול מפולש לרשות סור הבים גם המבוי היה מותר בטלטול אז אם כן רואים שהוא סובר שזה לא נחשב ל פרוץ במלו ולמה תקף בעמוד הבא אנחנו נראה שהוא סובר כיוון שכלפי העומד בחצר זה נחשב שיש גיפוף יש פה גדה רביעיית כיוון שכמו שאמרנו החצר ות רחבה מהמבוא ממילא יש קיר לכיוון המבוי עם פתח של המבוי גם לזה שעומד בתוך המבוי זה נחשב שזה מועיל לחשב שזה לא פרוץ במלאו למרות שבתוך המבוי אתה לא רואה שום מחיצות שסותמים מצד לצד של המבוי פתוח לחצר אבל עדיין זה גורם שנחשב ש גדור לכיוון החצר והמי לאבק מבוי שקלל לרחבה אלא מה רואים שהוא חולק על ההלכה שאמרנו ואם כן חיייבים לומר שזה בשם שמואל ולא בשם רב כי אם לא אז יהיה קש ש אומר לי אנה לו רב יוסף אנו לא ידנ אני לא יודע באמת בשם מי רב יהודה אמר ובד בדור דרסה היה הסיפור בכפר של רוים מבוי שקלל לרחבה היה שמה את המיסה הזה שעל זה הבאתי את ההלכה של רב יהודה היה מבוי שקלה נגמר ברחבה גמד רב יהודה ולא הה צרכ ולא אמידי ורב יהודה ששאלו אותו את זה אז הוא אמר לצד הזה לא צריך כלום זה נחשב לסתום וממילא אני לא יודע בשם מי הוא אמר את זה והק ש משמי דרב ושמי דשמואל ולא יק שמידי אפשר להעמיד את זה בשם רבו י שמואל וממילא לא יהיה לנו קשה מרב על רב כאן עד כאן זה כך מבינים הביה ורב יוסף מסכים איתו ממשיכה הגמורה אש דומר לרב שיס לרב שמואל בראבה ואמר לו לרב יש ברבי רב שס אמר או לרב שמואל הבן של אבי או לרב יש הבן של אבי אז בלוך אני אסביר לך את דברי רב כאן שירבו כאן שלא ירבו וכאן לשון הגמרא היא לא בכל לא כמו בכל מקום בדרך כלל שאנחנו אורים שיבו כאן שלא יו אנחנו מדברים על שני מקומות ואנחנו אומרים כאן מדובר כך כאן מדובר כאן פה אנחנו מדברים על דברי רב ואומרים מה שרב סבר שהמבול מרות שהחצר מותר אסור לטלטל במבוי כי מדובר שלא ירבו וזה הסיבה זאת אומרת יש מקומות שיהיה מותר ויש מקומות שיהיה אסור במבוי תלוי אם ירבו או לא ירבו הירבו כאן כמו שאמרנו הכוונה לשיתוף מבד לשתף את החצר עם המבוי וממילא אם ככה יוצא ש סיבה שרב עוסר זה לא בגלל הפרצה שכנגד אלא זה בגלל שזה פרוץ לחצר שיש ב דיורין אז אם ככה דרב דרב נמ אלו יקשה כאן שירבו בני חצר בני מבוי כאן שלא ירבו אפשר אם ככה להעמיד את דברי רב כמו רב יהודה הוא מודה להלכה של רב יודה אדרבה זה מסתדר מה שכאן רב סר זה לא בגלל הפרצה אלא מצד הפרצה זה באמת יחשל למבוי סתום כמו שאמרנו ברחבה הסיבה שזה אסור זה בגלל שפר פרוץ לחצר והם לא ירבו יחד ממילא זה פרוץ לרשות האסורה לה למה דיברנו למה רב הזכיר שיש פרצה בגדר לרש ורבים בגדר של החצר ריבוס אומר רשי לחדש לנו למרות שיש פה פרצה ואנשים עוברים דרך הפרצה מרשות רבים אחת לרשות הרבים שנייה חוצים דרך המבוי בכל אופן אם הם היו מערבים יחד ועושים שיתוף מבואות בני החצי ני המבוי זה היה נחשב לגדור והיה בסדר היו אש היה אפשר להתיר לטלטל במבוי למרות שיש פרצה אבל הנוכנ לא בגלל הפרצה זה נאסר זה נאסר כי הם לא ירבו ואז אם כן מסתדר גם הנקודה השנייה גם זה לא נחשל למבוי סתום וגם אנחנו רואים שכמו שאמרנו יצ רב יודה דוקא רחבה שאין בה דיורין אבל אם זה היה חצר שיש ב דיורין והם לא ירבו זה יהיה אסור הנה רב מדבר על מקרה שלא ירבו ולכן זה אסור אז אם ככה ראינו כאן את ה המשך של דברי רב יודה שאם מבוא יקלל הרחבה אז אינה צריכה כלום ואמרנו שמדובר בהכרח שיש פרצה כנגד כי אחרת פשיטה זה הרי ודאי סתום אין שום צעד לאסור כי דיורין אין וגדר יש מסביב לכל הרחבה צריך לומר שיש פרצה כנגד ורביד אומר שהפריצה כנגד לא יוצרת מבוי מפולש זה א' ב אם היה דיורין זה היה אסור כי המבוי נחשב פרוץ ואם לא לחצר שהיא רשות נפרדת והם לא ירבו יחד לא שיטפו מבואות יחד החצר והמו אמרנו זה בכח בדברי שמואל ולא בדברי רב כי לכאורה רב סותר את דבריו את ההלכה הזאת בשתי הנקודות וכך אמר הבי לרב יוסף רב יוסף אמר אז נעמיד את זה בשם שמואל אבל מסקנת הגמרא שרב שיס אמר שהסיבה שרב עסר את זה זה לא בגלל שיש פרצה כנגד אלא זה בא רק ריבוס שלמרות שיש פרצה כנגד אם הם יערבו זה בסדר הסיבה שרב עסר את זה כי הם לא ירבו וכיוון שהם לא ירבו אז בני החצר אוסרים על מבוי כיוון שיש להם דריסת רגל כלפי המבוי וממילא הם אמורים לעבור דרך המבוי לכן הם אוסרים על המבוי אבל המבוי לא עוסר על החצר כי לבני המבוי האחרים אין סיבה להיכנס לתוך החצר שהחצר הזאתי בעצם משמשת רק את בני החצר לא את כל בני המבוי האחרים ולכן המבוי יהיה אסור והחצר יהיה מותר ואז אם כן אפשר להעמיד כן את ההלכה של רב יודה שסיים גם כן להעמיד את זה בשם רבוי רב ולא בשם ש ‏m [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: