העמוד היומי מסכת עירובין דף פד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פד עמוד א

עירובין דף פד עמוד א נחים בפג עמוד ב שורה רביעית מלמטה ראינו כאן מחלוקת רב ושמואל מה קורה כאשר יש שטח שצמוד לשתי חצרות שהם בעצם שתי רשויות שלא ערבו ביניהם אלא כל אחת רבה לעצמה השטח הזה כדי להשתמש בו רשות אחת צריכה לשל ורשות אחת צריכה לזרוק כדי להגיע אליו. האם לדון את זה כמו מקרה שלשניהם זה בקושי וממילא שתי הרשויות שללטו על אותו רשות והם אוסרוות זה על זה? או שעדיין יש הבדל בין השלשול לזריקה? וכך סובר שמואל ששלשול יותר קל להשתמש מאשר זריקה. ועדיין זה בתוך ההגדרה של כשיש לנו רשות שלזה תשמישה בנחת ואזה תשמישה בקושי הם לא עוסרות את זה על זה אלא נותנים את זה ומשייכים את זה לרשות שהיא נוחה יותר להשתמש בה והרשות השנייה לא תאסור עליה הרב סובר שהם כן עוסרים זה על זה כעת נראה ראיות לכאן ולכאן תנן כתוב במשנה שלנו אנשי חוץ שמרפסת שוכחו ולא יערבו כל שגבוע אסור תפוחים למרפסת פחות מכאן לחוצר המשנה שלנו כאן בעמוד כתוב שאם יש אנשי החצר רבו לעצמם אנשי מרפסת רבו לעצמם יש סולם ביניהם הסולם הזה מהווה מחיצה וממילא כל אחת יכולה לטלטל בשטחה אם יש עמודים גבוהים אסורו שהם סמוכים למרפסת אז הם בנחת יותר לשימוש המרפסת ולכן נשיך את זה לאנשי המרפסת והם יוכלו להשתמש בה פחות מאסורו משתייך לאנשי החצר כוסל כד מה היא מרפסת בני עליו כשהיבנו אבאמינה מבינה הגמרא שכשכתוב מרפסת זה כמו שאמרנו יש את אנשי החצר ששם דרים מספר דיירים יש מרפסת שהיא גבוהה לא בהרבה מהחצר ומשם יש מדרגות שעולים בסולמות לקומה קומת עלייה הגמרא אומרת לכאורה כשכתוב אנשי מרפסת זה לא שגרים אנשים במרפסת עצמה אלא זה חוזר על בני עלייה שגרים למעלה אחרי הסולמות שמגיעות מהמרפסת לקומת העלייה ומה יקור לו מרפסת דכוס כבפסת כיוון שהם עולים דרך המרפסת קראנו להם אנשי מרפסת אז לכאורה אם הם בקומעת עלייה הם יותר מעשורת פוחים אז עמוד בגובה עשורת פוחים כדי שאנשי העלייה מהקומה למעלה מעל המרפסת שהיא עצמה גבוהה לפחות עסור ואנשי עליי גבוהים ממנה שעולים אליה עם סולם מהמרפסת אז איך הם יכולים להשתמש בעמוד בגובה עש עשרה רק על ידי שלשול ואיך אנשי החוצר יכולים להשתמש בעמוד בגובה השרה על ידי זריקה אז אם כן על מקשלשול וזה בזריק נותנים אותו לזה שבשלשול אתה אומר שלמעלה מעשרה זה עדיין משתייך לאנשי מרפסת שאנחנו מבינים שזה חוזר על הקומה העליונה והיא משתמשת בזה על ידי שלשול אז אם כך יש פה ראיה לדברי שמואל ששלשול נוח יותר מזריקה ולכן נשייך את זה לרשות שהיא משתמשת על ידי שלשולרצת הגמורה לא הבנת נכון כדאום רבונה לאותן הדרים במרפסת גם במרפסת עצמה יש דיורים חוץ מהסולמות שמובלות מהמרפסת ועולות לקומה שנייה ועל האנשים האלה אנחנו מדברים אלו שדרים במרפסת לאותן הדרים במרפסת שהם בעצם משתבים ממש לעמוד הזה בגובה השרה כונה מלאזון הדורין ומרפסל איוכי הם מסיפה אם כך פחות מכאן לחוצר המיזה בפתח וזה זה בפתח הוא. למה אתה אומר שאם זה פחות מעשור זה כבר משתייך רק לאנשי החוצר? הרי עדיין אם אנחנו עוסקים כאן באנשי המרפסת שהמרפסת היא בגובה העשרה אז עדיין גם עמוד שהוא פחות מעשרה הוא עדיין בתוך השרה למרפסת וממילא עדיין הוא נוח לאנשי המרפסת להשתמש שמה אז יש נוח לאנשי מרפסת וזה נוח לאנשי החצר אז לכאורה זה רשות ששולטות עליו שתי רשויות גם אנשי המרפסת גם משי החצר למה שלא יאסרו זה על זה למה אני משייך את העמוד בכזה מקרה לחוצר אונה הגמורה אין נכונה מה היא לחוצר? אף לחוצר. שניהן אסורים. שכתוב פחות מכן לחוצר, הכוונה גם לחוצר בנוסף למה שאמרנו שזה משתייך לאנשי המרפסת ואינוכנמה הם יאסרו. זה על זה כיוון שיש פה שתי רשויות שלא ירבו ביניהם שיכולות להשתמש בנחת עם העמוד הזה. אומנם במסתר באמת הגמור יש לי גם ראיה לתירוץ הזה שזה לא דוחק מדקטוני סיפה במדבר מועים בסמוכה אבל במופלגת. כתוב שאם העמוד הזה רחוק מהמרפסת אז אפילו גבוה אסורת פוחים לחוצר. אני לא נותן את זה למרפסת כי איך המרפסת תשתמש בזה על ידי זריקה ואילו אז לכן אני משייך את זה לחוצר שהיא קלה יותר להשתמש מה היא לחוצר אילמלחוצר הוא שורי המאי רשוסתר הוא לכאורה היא גבוהה העמוד הזה גבוה עשרה היא רחוקה העמוד רחוק מהמרפסת יותר מארבות דפוחים אז אנשים מרפסת שרוצים להשתמש בעמוד הזה נכון שזה בגובה שלהם אבל זה רחוק מהם צריכים לזרוק אנשי החצר זה גבוה להם גם צריכים לזרוק אז למה לתת את זה לאנשי החוצר למה כתוב שאם זה מופלגת זה לאנשי החוצר לשתיהם בקושי שתיהם זה על ידי זריקה וזה אמרנו שמוסכם שאם לזה בזריקה ולזה בזריקה שניהם שולטות עליו כיוון שלשניהם זה בקושי אלא מי לחוצר אף לחוצר שניהן אסורים אונכנה ממי לחוצר אף לחוצר שניהם אסורים שמע מינו ממילא גם בראי ש אנחנו אנחנו נסביר שלחוצר הכוונה שגם לחוצר וגם למפסת ושניהם אסורים ואין אונה לא מדובר על קומת עלייה שזה על ידי שלשול ואין ראיה מכאן לשמואל נען מנסה הגמור להביא ראיה נוספת מהמשנה שלנו חוליית הבור והסלה שנגב נסורו למרפסת פחות מכאן לחוצר הוא עשה חפר בור לקח את כל העפר וגידר את הבורסב אם הבור אם החוליה הגדר הזאת גבוהה עשרה או אם יהיה סלע בגובה השרה זה משתייך למרפסת אבל פחות מכן לחוצר אז אם כן לכאורה הבור הזה איפה משתמשים בו בקרקאיתו איך אנשי המפסת השתמשו בבור על ידי שהם משלשלים חבל לתוך הבור אז רואים שכשהאנשי המפסת זה בשלשול ואנשי החצר זה על ידי זריקה כי זה גבוה אסורו נותנים את זה לאנשי מרפסת ראיה לשמואל שאמר שנותנים את זה לזה שבשלשול אומר אבונלאות אותן הדרים במרפסת מדובר שאני נותן את זה למרפסת הכוונה מה שכתוב שאני נותן את זה כשזה גבוה עשרה למרפסת זה לאותם שדרים במרפסת אומר תינח סלה בור מה יקלמר הגמרא שואלת כוסל כדיתך לבני עליה קומר וכאשר לרב זאת אומרת תחילת הקושיה היא כי גם כאן אנחנו מבינים שמדובר על בני עלייה ובני עלייה זה על ידי שלשול מתרצת הגמרא לאותן הדרים במרפסת זה לא לבני עלייה אומרת הגמרא אז הבנתי לגבי סלע שזה משטח ישר הוא משתמש על הסלע אז המרפסת זה ודאי בנוח להשתמש בזה אבל בור מיגלמ כפי שאמרנו הוא משלשל לתוך הבור אז לכאורה זה אמור להיות שזה לזה בשישוב ולזה בזריקה למה אתה נותן את זה גם לאנשי המפסת לכאורה כמו שרב אמר כמו ששמואל אמר נותנים את זה לזה שבשישול אומר רב צור בדרב יהודה אוכל בבור מלאומים מסכינן מדובר שהוא לא צריך להשתמש בקרקאית הבור לא מדובר בבור ריק שהוא רוצה להניח בתוכו חפצים אלא זה בור מלא מים עד למעלה ממילא כיוון שהמים נמצאים בגובה עשרה הוא משתמש בזה בלי לשל הוא לוקח ישירות את המים מהבור בלי שלשול ולכן זה משתיך לאנשי המרפסת שהם בגובה עשרה שואלת הגמורה בסדר הבור מלא מים כמה זמן וכוסרו הרי אם הזמן המים הולכים וחסרים ואז ואז הוא יצטרך לשל ובכל אופן אנחנו משאירים את זה לאנשי המרפסת רואים כשמואל שנותנים את זה לזה שבשלשול ולא לחנשי החצר שהם על ידי זריקה אונה הגמור כיוון דחימל ישרי כחוסרנ משרי דהיינו כיוון שבכניסת שבת היה מים עד למעלה ואז היה שימוש של אנשי המרפסת בנוח בלי שום שלשול לכן אני נותן להם את זה כבר לכל השבת גם בזמן שהם יצטרכו לשל אבל למה אם לכתחילה יהיה פה לזה בששול לזה בזריקה ייתכן שאנחנו נאמר כרב ששניהם אוסרים שואלת הגמרא דרבי כן דכיחוס עשיר כמינה מעסירו זה נכון הרי זה ודאי הרי שהבור הזה הולך לחסר כי משתמשים בזה לוקחים בזה כל הזמן מים אז בוא נאמר כיוון שעוד רגע זה יהיה חסר ואז יהיה לזה בשלשול אז אם כן נתייחס לבעיה שיש פה לא לא נגיד עכשיו זה בסדר נסתמך על זה לכל השבת כשאנחנו יודעים שזה הולך להשתנות ואם כן אם כרב ששניהם מוסרין בלזה בשלשול ולזה בזריקה אז היה צריך גם פה לאסור כי אני יודע שעוד רגע זה מגיע למצב שאנשי המרפסת יצטרכו לשל כיוון שהמים הולכים וחסרים אז נאמר כיוון שבהמשך זה יהיה לזה בשלשול אז כבר עכשיו זה יהיה עשר אלא אומר ביי אוכב בו מלאו פרוסקנן לא מדובר במים שהולכים ומתמטים אלא בפירות שואלת הגמרא ואחסרי גם בפירות הוא נוטל מהם פירות אז הוא הולך ופוחט אומרת הגמרא בטבל מדובר בפירות שהם הם מוקצא הם טבע לא הופשו מהם תרומות ומעשרות אסור לגעת בהם ולכן לכל השבת זה מתמלא זה מלא עד למעלה בחוליה השימוש של אנשי המפסת זה להניח וליטול משם חפצים וממילא זה נוח באמת כיוון שזה בגובה עשרה אצלהם וזה לא על ידי שלשול אז אין ראיה כנגד רב שבמקרה שיהיה שלשול אז יהיה אסור די כנמד קטוני דומדסע שמע מינומת גמור גם משמע קצת שזה הבאנו שני דוגמאות חולית הבור והסלע סלע ודאי שהוא משתמש על גביו. גם בחולית הבו מדובר שהוא משתמש על גביו כי היא מלאה בפירות שהם תבל ואסור לגעת בהם. שואלת הגמרא ולא מול מתנה בור ולא מול מתנה סלע. אם היה מדובר בבור של מים אז היה לנו חידוש שלמרות שזה מתחסר מותר וכשמואל שאומר שנותנים את זה לזה שבשלשול. אבל עכשיו שאתה מעמיד את זה בפירות של טבל אז זה בדיוק אותו רעיון של סלע. יש יש חוליה של בור שיש שמה פירות טבל אז זה אטום עד למעלה ומה צריך להעמיד שני דוגמאות מספיק להביא רק את הדוגמה של סלע ולמה צריך להביא גם את בור וגם את סלע רש"י מבאר ודאי שבור לבד לא יכולים כיוון שכמו שאמרנו דומי דסלע מהסלע דיקנו את המשמעות של בור שמדובר עם פירות של טבל אבל נביא את סלע לבד וזה מספיק אומרת הגמרא צריך ישמינסלה דליקה למגז אבל בו לגזרז דמ לפש מתוקן צריכה זאת אומרת הצרכוסה היא גם כן כמו שרשי הדגיש שהצרכוס היא למה צריך להביא את הדוגמה של חוליית הבור שהיא מלאה בפירות כדי להשמיע לנו הייתי חושב לגזור אות ומקום שהפירות מתוקנים אם תתיר לו בבור מלא פירות יבוא מישהו לחשוב שאין הבדל הוא לא ידע שזה טבל והוא יבוא להטיר גם בבורות מתוקנים ושם יש בעיה כיוון שזה לזה בשלשול וזה בזריקה אז אם כן רב יעמיד אין אונה ממדובר בפירות טבל ודומדסע ואין חנמה החידוש בזה הוא שאנחנו אומרים שלא גוזרים אותו פירות מתוקנים שזה הולך ומתמעט תוס מנסה מאוד קת להביא ראיה מבריסה אנשחוצה ואנ ששוכחו ולא ערבו אנשחוצה משתמש בעסור התחתונים ואנשה משתמשים בעסורו העליונים זאת אומרת יש פה את אנשי החצר הם בקרקאית ויש את אנשי העלייה שהם בקומה השנייה הם ירבו כל אחד לעצמה אבל לא יחד. אז אנשי חצי משתמשים כעת יש בכותל הזה שיהיה להם יש מדפים, יש זיזים, רוצים לתלוט על זה דברים, רוצים להניח דברים על המדפים אז בעשרה שלמטה משתמשים אנשי החצר זה משתייך אליהם. בעשרה העליונים של הכותל משתמשים אנשי העלייה. כיצד זיז יוצא מן הכויזל למטו מעשורו לחוצר. למעלה מעשורו לעליו. מה זה נקרא למעלה מעסורו? אנחנו מסבירים כעת שהכוונה בעשרה העליונים של הכותל למעלה כשאתה מודד מראש הכותל מסוף הכותל ולמטה 10עשרה תפחים אז מה שלמעלה מהעשר מהתפח העשירי ומעלה זה משתייך לאנשי העלייה עכשיו מה קורה עם הכותל שבין העשרה עליונים ל10ה תחתונים או דביני ביני אוסומ שזה אסור ושם מה השימוש איך אפשר להשתמש במדפים שנמצאים בכותל שבין לבין אנשי עלייה על ידי שלשול, על ידי החצר על ידי זריקה. אז אם כן, רואים כרב ששניהם מוסרים על הרשות הזאת, כיוון שזה לזה בקושי ולזה בשלשול, אני מחשיב את זה שזה לשניהם בקושי ולא אומרים ששלשול הוא קל יותר מזריקה. אומר רב נחמן, אוכל בכוס אל תשעה סקינן וזה יוצא ממנו. מדובר בכותל כזה שאין שמה ביני ביני. יש בסך הכל בכל הכותל 19 טפחים ויש שמה זיז למטה מעשורו לזה בפתח ולזה בשלשול שזה למטה מעשורו ודאי אנשי החוצה יכולים כי בשבילהם זה בפתח ללמעלה זה שלשול למעלה מעשור שזה כבר סוף הקוטש עליו דיברנו לזה בבטח ולזה בזריקה הלמעלה מעשורו זה הגובה של העלייה ולא שיש פה כותל מאוד גבוה אלא בסך הכל 19 אז העליון עליונים העשרה עליונים יכולים להשתמש בזה אנשי עלייה כיוון שיש להם זה בפתח אבל לא נכונה ממה היה ביני ביני היינו אומרים שזה יהיה אסור היינו אומרים ש אין ראיה מכאן שאם זה ביני ביני אז זה אסור כי לא על זה דיברנו כאן ולכן אז הזכרנו רק את העשרה עליונים 10ה התחתונים אבל אין פה ביני ביני אם היה פה ביני ביני אז ייתכן כשמואל שהיינו מתירים זה שבשלשול. אז אם כן, ראינו כאן כמה ראיות, ניסינו להבין מהמשנה שתי ראיות. ראיה ראשונה ממרפסת שיש עמוד פחות מ-10ה תפחים, אני משייך את זה לחצר, עמוד גבוה 10ה תפחים אני משייך את זה למרפסת. והבנו שמדובר על בני עלייה שהם משתמשים בשלשול. תרצה הגמרא, מדובר באנשי מרפסת שהם משתמשים בפ כפתח ולהם זה בשווה לרצפה שלהם ולא בשלשול. ואומרת הגמרא אז אם ככה בסיפה שכתוב שאם זה פחות אם כתוב כתוב בסיפה שאם זה פחות מכאן זה לחוצר למה הרי כלפי אנשי המרפסת עדיין זה קרוב אליהם כיוון שזה בתוך העשרה אצלהם מות הגמורה נוחנמי זה הכוונה אף לחוצה ושניהם אסורים וכך גם משמע מהספר של המשנה ניסינו להביא ראיה מחוליית הבור והסלע ששם משמע ש לזה בשלשול כיוון שאיך משתמשים בזה אנשי עליה על ידי שלשול ואנשי החצר ידי זריקה ובכל אופן אנחנו משיך את זה לא אנשי מרפסת הגמרא מדובר לאנשי המרפסת ומה נענה בבור בסלע אנשי המרפסת זה בפתח אבל בבור שמשלשלים לקרקאית הבור מה נענה אומרת הגמרא מדובר שזה מלא עד למעלה ולא במים כיוון שזה עתיד להיחסר אז אנחנו נאסור את זה אלא מדובר בפירות של טבל והחידוש בנוסף לסלע שלא גוזרים אות ופירות מתוקנים ניסים להעביר היה מבריסה שם מבואר שהכותל גדול, כותל גבוה אז העשרה התחתונים לאנשי החצר. המדפים שנמצאים ואזיזים בעשרה העליונים לאנשי עלייה. משמע שהאמצע שזה על ידי שלשול וזריקה זה אסור לשניהם להשתמש כרב. אומרת הגמורה לא מדובר בגודל 19 ולכן לא דיברנו על האמצע אבל נוחנה מגותל הזה שהוא 19 אז ממילא העשרה למטה הם של החוצר שרה למעלה הם לזה בפתח בלי שלשול ולכן אני אומר שמשתיך לאנשי העלייה אבל אין אוחנם אם יהיה ביני ביני יתכן גם שאני אתן את זה לזה שבעלייה רק לא דיברנו על מקרה כזה
לצפיה בתכנים נוספים: