העמוד היומי מסכת עירובין דף עח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עח עמוד א

[מוזיקה] דף עד עח עמוד א קורה לכל אחד מאיתנו בחיים שיש לו איזה תוכנית, יש לו איזה דרך בהירה, ברורה ופתאום משהו משתבש, פתאום משמיים מגיע איזשהו יתד, נתקע לו באמצע הדרך, התוכניות משתבשות, הכל מתהפך והוא צריך להתמודד עם זה. כמובן כיהודים אנחנו מאמינים שהכל לטובה אבל מעבר לכך חוץ מלהתחזק שהיתעתד הזה או התקיעה הזו או כל מה שמשתבש לי זה לטובה יש עוד דבר לפעמים אומר הקדוש ברוך הוא אתה חושב שזה רע ואתה מקווה שזה פך לטוב זה עצמו טוב זה עצמו יוביל אותך למקום הרבה יותר טוב אתה עדיין לא יודע את התוכנית האלוקית שמתוכננת לך אבל עצם מה שנראה לך כקוץ כיתד כהפרעה זה דווקא הטובה שלך אפשר ללמוד את המוסכל הזה גם מדף עח עמוד א' אנחנו נראה מה מה קורה כשיש לי שטח ד' על ד' בגובה 10ה שהוא רשות היחיד כשנתקע בו יתד יש בו יתד לכאורה הוא מבטל אותו מתורת רשות היחיד כי אי אפשר להשתמש בו אבל מגיע רבשי ואומר מה פתאום עצם זה שיש יתד הופך את זה לרשות הרבים והרבה יותר נוחה כי אפשר לתלוט עליו דברים זאת אומרת דווקא מה שחשבנו שהבטל אותו מרשות היחיד הוא זה שהופך אותו לרשות היחיד קלאסית רשות היחיד על מלא אותו דבר בחיים שלנו לפעמים דווקא מה שנראה שמשיג אותך מהמטרה, שמרחיק אותך, שמקשה עליך, שמשבש לך, דווקא זו המטרה, דווקא זה הדבר שהכי יקדם אותך, שיביא אותך למקומות הכי טובים. רק תמשיך להאמין בקדוש ברוך הוא ותמשיך הלאה בלי להתחשב בשום הפרעה ושום מה שנראה לך כהפרעה. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים דף עד עח עמוד א'. מתחילים בדף עז עמוד ב ממש בשורה האחרונה. אנחנו עדיין עסוקים בכוטר שבין שתי חצרות. כמו שאמרנו אתמול ושלשום קוטר שבין שתי חצרות יש בו שני ממדים. א' הוא חוסם אותנו. הוא חוסם אותנו בעצם הופך אותנו לשתי חצרות נפרדות שלא יכולות לערב יחדיו. מעבר לכך השאלה אם אני יכול להשתמש על גג הכותל או לא. כל עוד והכותל הוא לא 10ה תפחים אני יכול להשתמש על גב. למעלה מעשרה תפחים תחזרו בבקשה למשנה ולשיעור של שירשום. שמה דיברנו על זה בהרחבה. עכשיו אתמול גם כן עסקנו בנושא שלמעט אני רוצה להניח איזשהו דבר על הרצפה לדוגמה בארוחב ארבעה תפחים ולמעט את הכותל להפוך את זה לפתח או כמיותט בשביל להשתמש בו או במידה וגם האלה מהעבר השני ישימו את אותו מיעוט זה כבר יהפוך לפתח כי יש פה בעצם הכותל הופך לפחות מעשרה תפחים הוא לא נחשב ככותל ונוכל לערב יחדיו דיברנו אתמול על סולמות כבדים סולמות קלים דיברנו אתמול על הצטבע והיום נראה עניינים נוספים בסיעתא דשמיא ואמר רב נחמן אמרב אבוע זיזה יוצא מן הכותל ד' על ד יש לנו זיז זה בעצם מדף שיוצא מאמצע הכותל אם אתם זוכרים אתמול דיברנו והפסקנו מכוסר השכל שמה שתלוי באוויר לא נחשב כמיותט גם אם הוא בגודל הנדרש בגודל ד' על ד כיוון שהוא באוויר הוא לא נחשב כמיות אז הוא אומר כך ברגע שיש לי זיז שיוצא מן הכותל ד' על ד שהוא לעצמו לא מיוט למה כי הוא באוויר והניח עליו סולם כלשהו אפילו שהסולם סולם צער הנחת עליו סולם שאין בו שיעור מידו כמובן רש"י מדגיש שהסולם מחבר אותו לקרקע ולכן חייב להיות שלא יהיה בן שלבי הסולם ג' תפחים כי אם כן זה בעצם מתרחק זה מנותק מהקרקע חייב להיות שהשלבים רציפים השלבים צמודים ואז אני מחשב כאילו הזיז הזה מחובר לקרקע כלבוד הכל מחובר הוא לא נקרע באוויר ואז הוא נחשב כמיותט ולא המרן מסתיג את הגמרא אלא דעות ועלי שהוא לקח את הסולם ושם אותו בצורה חופפת על הזיז אבל אם הוא שם אותו על ידו בכותל אבל אות ובעדי סך הכלוכי ארווחי מה שהוא גרם זה להרחיב את הזיז שעד עכשיו היה דפחים ועכשיו עם הכל שהוא הזה זה נהיה ה טחים אבל זה עדיין באוויר ובאויר לא מועיל לי רק אם הוא יקח את הסולם וישים אותו ממש על בצורה חופפת על הזיז רק בכזה מקרה אני אחשב את הלבוד הזה ואחשב אותו כמיעותט ממשיך רב נחמן עם דין נוסף ואמר רב נחמן אמר אבא ברבוע כותל 19 צריך זיז אחד לאטירו. ברגע שיש לי זיז אחד, כמובן עם הסולם שחופף עליו, שצמוד עליו והופך אותו לכזה שמחובר לקרקע, מספיק זיז אחד שאני תוקע באמצע ואז אין לי לא 10 טפחים לקרקע ולא 10 טחים עד לראש הכותל. אז באמת מספיק זיז אחד. אבל כותל 20, ברגע שהוא גבוה 20 טפחים, צריך שני זיזים להתירו, כי בעצם יש לי מטרה. זיז כמובן עם סולם יחדיו, צריך לזכור. הרעיון הוא כזה, גם שלא יהיה 10ה תפחים עד מהכותל, מבעצם התחתית מהרצפה לזיז וגם מהזיז למעלה שלא יהיה 10ה תפחים. לכן ברגע שיש לי קוטר שהוא גובה 20 טפחים אני אאלץ, אני אהיה חייב לשים שני זיזים להתירו. אמר רב חיזדה והוא שם מידן זה שלא כנגד זה. אי אפשר לשים את הזיז ומעליו ממש זיז נוסף במרחק מסוים כי אז לא נוח לעלות ממנו. חייב להיות סולם שיוביא לזיז אחד ומהזיז ההוא סולם נוסף שיוביל לזיז הבא הגבוה יותר ורק אזכזו צורה אני אטיר את הכותל אמר אבונ אומר בעצם עד עכשיו דיברנו על מט בכותל עוברת הגמרא לדבר עכשיו על מיעט במקומות נוספים אמר אבונה ועכשיו אנחנו נראה דין שאנחנו מכירים כבר גם מגמ מסכת עירובין וגם ממסכת שבת עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה שבעצם ברגע שעומד כזה עמוד ברשות הרבים הוא הופך לרשות היחיד גבוה גבוה 10ה ורחב ארבעה זה רשות היחיד ונעץ בו יתד כלשהו ברגע שבכל אם הוא כמובן ד ד על ד תפחים מצומצמים בדיוק מושלם והוא מגיע ותוקע בו יתד אפילו כלשהו מיתו הוא כבר הפך את החלק מהמקום שם לא ראוי לתשמיש ממילא אין דפחים על דפחים מלאים שראויים לתשמיש ולכן זה כבר לא רשות היחיד אמר דבר אהבה ודווקא בגבוה שלושה דווקא אם גבוה שלושה אותו זיז אז אז הוא באמת ממעט כל עוד וזה לא גבוה שלושה אני מחשיב אותו כלבוד ואז הוא נחשב כשווה ממש לפני הקרקע זאת אומרת לפני אותו עמוד והוא כן נחשב עדיין רשות היחיד הבא ורב החולקים הבא ורבד אמרת רבי אמרו יחדיו אף על פי שאין גבוה שלושה גם אם אותו זיז לא גבוה שלושה עליו שאפשר לומר לבוד זה כבר לא נחשב כרשות הרבים מה הייתה אמה לא משתמש לי פשוט כי טכני אי אפשר להשתמש בו נכון שבעיניים מלכתיות אני אומר רגע יש כאן לבוד והוא נחשב כפני העמוד כפני הקרקע ואם כן אין כאן שום בליטה והכל נחשב כאותו שטח אבל עדיין הרעיון הוא בכזה עמוד שניתן להשתמש על גביו וברגע שיש יתד אי אפשר להשתמש על גביו גם אם היתד פחות משלושה זה שיטת הבא ורבה ואילו רבשי אמר שימו לב קיצוני אפילו שגבוה שלושה נראה לך שהעתד הזה ברגע שהוא שלושה הוא מבטל את רשות היחיד או כמו שהב ורבא אמרו שאפילו אם הוא פחות משלושה מה פתאום היתד הזה כרגע מביא אותי לרשות היחיד ואפילו אם הוא גבוה משלושה שלח לכאורה אי אפשר אפילו לומר לבוד מה הייתה אמה אפשר דתלי בימה הוא יכול לתלוט עלי על זה דבר מסוים ועל ידי כך להשתמש בו ולכן הוא עדיין עומד לשימושו של הרשות היחיד שם את היתד אפשר לטלוט עליו היתד ישמש כמטלה ואז עדיין זה נשלט היחיד למה כי אפשר להשתמש בו גם כשיש בו יתד אמר להבחבר דרב לרב אשי שאל רב אחה את רב אשי לפי מה שאתה אומר מי לא כולו בהתדות מה הוא מה קורה אם הוא מילה את כולו בהתדות באמצע נשאר אולי רווח אבל בואו אי אפשר להשתמש כי הכל מוקף בהתדות האם גם בכזה מקרה תאמר שזה עדיין נשאר רשות היחיד אמר לי ענה לו רבשי תשובה ברורה לא שמיע לך עד אמר רבי יוחנן האם לא שמעת לגבי מקום אחר שרבי יוחנן אמר בור וכולי מצטרפין לעשרה שמה כתוב שבור וחוליתה רשי מסביר שזה לא הולך על הדין הזה יש שם שני דינים א' שבור וחוליתה מצטרפן לעשרה זאת אומרת שאם חפרתי בור ואת החול שהיה בתוך הבור שמתי כקף סביב בבור מספיק עצם זה שחפרתי חמישה תפחים ויחד עם השפה עם החול של השפת הבור יש חמישה תפחים ביחד נוצר לי חלל שהוא עשרה נכון שחלק חפרתי וחלק איביתי שמתי בעצם חול עומד סביב היקף סביב סביב חלל הבור לא חפרתי את הכל עדיין החלל הוא שלה תפחים והוא נחשב כרשות היחיד הדין הנוסף שכתוב הדין הנוסף שמובא שמה מביא רש"י שאם יש ליבו שהוא עצמו החלל ההיקף שלו הוא לא ארבעה תפחים אבל ביחד עם החול של סביבו הוא הופך להיות ארבעה טפחים. כן. רש"י כותב הוא הדין מי דחלל הבור ואובי הקף החוליה מצטרפים להשלים ארבעה לרוכבו לחייב הנוטל מעל גב החוליה כלום. ואותו דבר את הנותן על גבה. ואם ככה אתה רואה שרבי יוחנן אמר שחלל בעצם בור זה חלל והחוליה זאת אומרת החול שעל ידו חוץ מעבר לכך שאמרו שהם מצטרפים לגבי גובה הם מצטרפים גם מבחינת הרוחב. ואם כך איך יכול להיות שזה מצטרף? הרי זה חלל וזה מקום בנוי. זאת אומרת כאן יש חול שאפשר להניח עליו דברים וכאן יש חלל שאי אפשר. אז איך זה הצטרף לארבעה תפחים? יש כאן שני תפחים חלל ושני תפחים שהם שהם חול שאפשר להניח עליו. אלא שואל רבשי והמיה לא משתמש לי אי אפשר להשתמש במלאו אלא מהלך למה מאימר דמנח מידה הוא משתמש? הוא יכול להניח עליו איזשהו קרש חיתוך איזה סתם איזה דיקט שהוא מצא. הוא יכול בעצם להשתמש זה מנח זה מקום שאפשר להניח עליו דבר ולהשתמש ולכן הוא מחשיב אותו החנמד מנח מידה הוא משתמש הוא שם הכל יתדות קשה להשתמש בפני בפני העמוד עצמו מה הבעיה תניח על ברגע שיש לך הרבה יתדות זה לא יתד אחד יש לך הרבה יתדות תניח עליו דף תניח עליו איזשהו דיקט ותשתמש ואם כן זה נקרא מקום שהוא רשות היחיד כי ראוי להשתמש בו בכזו צורה ואם כן אומר הבשי גם יתד אחד כיוון שנוח לטלוט בו וגם מקיפו בהתדות גם כן נקרא רשות היחיד כיוון כמו שראינו בדברי רבי יוחנן יכול להניח עליו דף ולהשתמש חוזרת הגמרא לגבי כותל איך ממעטים כותל ובאיזה צורה אמר יהודה אמר שמואל כותל עשרה אם הכותל הוא בגובה 10ה טפחים צריך סולם 14 להתירו רשי אומר סולם 14 כיוון שסולם שהוא עומד ככה ממש באופן ישיר קשה לעלות עליו ולכן צריך לשים אותו קצת משופע תרחיק אותו ארבעה טפחים מהכותל כך הוא יגיע במדויק לראש הכותל ברגע שהוא 14 טפחים כמובן הראשונים תוספות וכל הראשונים אחריו דנים בזה בהרחבה איך ייתכן הרי ברגע שהוא עקום כבר נחסר ממנו יותר כפי החשבון שראינו ממש לא מזמן שאמה אחת ישר זה אמה ושתי חמישיות באלכסון בכל אופן ככה רשי אומר אני נצמד לדבריו של רש"י אפשר גם לראות את תוספות במקום גם דבריו מאירים עיניים אבל אנחנו כדרכנו נצמדים לרשי רש"י לא מתייחס לשיפוע אומר הרעיון הוא שאני מרחיק ארבעה תפחים מהקוד ולכן צריך שהוא יהיה 14. זה שיטת שמואל. רבי יוסף אמר אפילו 13 ומשהו. ברגע שהוא 13 ומשהו עליו שאני מרחיק אותו ארבעה טפחים הוא מגיע כמעט לראש הכותל. כבר מספיק. כך אומר רבי יוסף. הבעיה אמר אפילו 11 ומשהו. למה 11 ומשהו? כי יש לי את השיפוע ואני מרחיק אותו ארבעה תפחים כמו שאמרנו וזה מגיע לפחות לשבע וקצת. וברגע שזה מגיע לשבע וקצת יש לי לבוד עד ראש הכותל. יש לי לבוד עד ראש הכותל. זה כבר נקרא מיעוט או יותר מכך זה נקרא אפילו פתח ואם העבר השני יעשו אותו גם כן זה יקרי פתח בינינו ונוכל להתיר זאת אומרת כך כמו שחידדנו אתמול וקצת הזכרנו היום במידה ורק אני אעשה את זה זה יתיר לי להשתמש בכותל במידה ומשני עברי החצר נעשה את זה זה יחשב כפתח ונוכל לערב יחדיו אז בעצם שיטת שמואל שצריך להרחיק ארבעה ושיגיע עד ראש הכותל חופף שיטת רב יוסף מספיק בתפח הסמוך לכותל ושיטת הביר שמספיק שזה יגיע לשלושה טחים העליונים ומשם נאמר לבוד שיטה רביעית רב הונה ברידרבי יהושע אמר אפילו שבעה ומשהו רב הונה ברידר רבי יהושע אמר בכלל לא צריך לשים את הוא בעצם חולק על כל המושג של לשים את הסולם בשיפוע אפשר להצמיד את הסולם 100% שיהיה חופף לקיר ויהיה ישר ויתפסו בכזו צורה זה גם כן ממעט ולכן מספיק שהוא יהיה שבעה ומשהו כבר ברגע שאני מצמיד אותו הוא מגיע לשלושה טפחים העליונים הוא משתמש בעצם גם בכולה כביכול גם בנקודת הסתכלות של הבית שמספיק שזה יגיע לשלושה טפחים עליונים וגם הוא סובר שאפשר להצמיד אותו לחלוטין כי סולם משופ סולם זקוף גם כן ממעט אמר רב בעצם על כך מופיע גם דברי רב זה לא דווקא על כך אבל באותו עניין סולם זקוף ממעט גמרא זה גמרא ולא ידעננה מה הייתה זאת אומרת היה ידוע לי כך כך הוא גמר כך הוא למד אבל לא ידוע לי למה אמר שמואל ולא ידע אבא תמדעה מילתאם אבא לשון חשיבות לרב או יש אומרים שכך קראו לשמו הפרטי של רב האם הוא לא יודע את הטעם של הדבר הזה שסולם זקוף ממעט מדדע והצטבע לגבי הצטבע כמו שראינו אתמול שהצטבע שאמרנו זה כמו סט כזה של שולחנות קטנים אחד מעל השני או שידות כמו כגון שידות וכדומה כשזה אחד על השני אמרנו שאפשר לצרף אותם בקונסטלציה מסוימת היינו בשיעור של אתמול הם יכולים להצטרף ואם כן הצטבא על גבי הצטבע ברור שזה זקוף וזה מצטרף כאן המקור לכך שגם סולם זקוף מצטרף אמנם שמואל עצמו אומר שלא הוא אומר שצריך לשפע אותו, אבל הוא אומר זה המקור לכך שיש סוברים שסולם זקוף מצטרף. ממשיכה הגמרא לדבר על מיעט ועכשיו חוזרת הגמרא לתת משקל למשקל כמו שראינו אתמול לגבי סולם צורי ולגבי סולם מצרי שיש מושג שהמשקל שהכובד מקבע אותם למקום ואם הם לא ינטלו ממחמד כובדן הם נחשבים כמיותט אומרת הגמרא אמר רבא אמר רבי חיא דקלים שבבבל אינם צריכים כבע זאת אומרת עצם זה שאתה שם אותם בתחתית הכותל ובכך מגביע את הרצפה והופך את הכותל לכזה שהוא פחות מעשרה טפחים זה נחשב כמיותט ולא לא צריכים כבר לא צריכים לקבע אותם להבריג אותם להדביק אותם עצם זה שהם שם מספיק מה הייתהמה כבידן כובעתן עצם זה שזה כבד ואין רגילות לקחת אותם משם אחד כובדן זה עושה אותם כבר ואילו רבי יוסף אמר רבי יושיה הוא לא מדבר על דקלים הוא מביא דין דומה סולמות שבבבל אינם צריכים קבע מה הייתה הכבידן קובעתן הסולמות שרגילים להשתמש בהם בבבל גם כן המשקל שלהם כבד מאוד כבד לסחוב אותם ולכן עצם זה ששמת אותם בתחתית הכותל מספיק ולא צריך לקבע אותם. אומרת הגמרא, זה נראה לך דין דומה. זה אמנם דומה אבל שונה. מנד אמר סולמות רבושיה, רב יוסף בשם רב הושיה שמדבר על סולמות כל שכן דקלים. למה? כי בעצם סולמות היו יותר קלים. הדקלים היו כבדים יותר. ואם הוא אומר שסולמות כבדן קובעתן, בטח שדקלים שכבדים יותר אז המשקל שלהם משחק. המשקל שלהם קובע עובדה ולא יזיזו אותם משם ולא יצטרך קיבוע. ואילו מן דעמד קלים אבל סולמות לא. רב חיא שאומר דקלים הוא מדקדק בלשונו ואומר דווקא דקלים אבל סולמות שהם קלים יותר נגישים יותר זמינים יותר לאזזהזה הם לא יועילו כמיוטיים ממונחים ויהיו חייבים לקבע אותם אומרת הגמרא הקדושה בא מני רב יוסף מרבא הרי אנחנו יודעים שהמיעוט המינימלי ביותר חייב להיות ארבעה תפחים מה קורה אם אין לו יש לו שני סולמות אבל כל אחד מהם הוא פחות מארבעה תפחים אז הוא מניח סולם מכאן וסולם מכאן צמוד אבל באמצע הוא שם הוא מרחיב טיפה ביניהם וביניהם הוא שם קשין וקשין באמצע הוא עושה שלבות מקש בן אדם מוכשר יש לו קשזה דבר מאוד מאוד עדין ושמה הוא שם בין שני הסולמות שם שלבות מקש בעצם כשאתה מסתכל במבט מרחוק אתה רואה פה סולם רחב של ארבעה תפחים האם ניתן להחשיב אותו כמיותט או לא אמר ליונה לו רב יוסף אין כף הרגל עולה בהן הרגילות הוא פשוט לתפוס בצד אחד של הסולם הרחב הזה ההחאה הזו לתפוס בצד שני ולשים את הרגל באמצע כאן כשיגיע אותו בן אדם שזה נראה שיש פה סולם נפלא. ישים את הרגל באמצע, למעלה הוא לא יגיע. הרגל לא הקש יעמוד במשקל של הבן אדם. הוא יקרוס ארצה ותפילה לכל שלא יקרה שום דבר לבן אדם. אבל אי אפשר לעלות בהם. ולכן זה לא נקרא מיעט. אבל מה יקרה קשין מכאן וקשין מכאן וסולם? באמצע מה הוא? שאל אותו אין בעיה. אתה אומר שעולים באמצע מה קורה אם אני שם את הסולם העץ היציב באמצע ומסביב מצפה בקשים שם ככה שליבות ועוד איזשהו מוט. עושה ככה כמו סולםש מדבר מאוד מאוד עדין וזה מהצד האם זה כן נקרא מיוט אמר להנהלו רבי יוסף הרי כף הרגל עולה בהן באמצע איפה שעולים זה אוחז השליבות עץ הללו אוחזים במשקלם אוחזים את משקל כף הרגל והקש בצדדים סך הכל מסייע לעלייה בשביל זה הוא מספיק יציב בשביל זה הוא מספיק חזק ואם כן בכזו צורה באמת זה יחשב כסולם ואותו סולם יחשב כמיעותט בואו נסכם מה ראינו בדף הנפלא פלא של היום. דבר ראשון ראינו שזיז שיוצא מן הכותל ד' על ד'. אם הנחת סולם חופף עליו זה נפלא לידו סך הכל הרחבת אותו והוא עדיין באוויר והוא לא נחשב כמיעט. קותל 19 זיז אחד לאטירו. כותל 20 שני זיזים להתירו. כי ראינו הרעיון הוא שלא יהיה 10 לא מאזיז לרצפה ולא מאזיז לסיומו של הכותל. כשיש שני זיזים לא שמים אותם חופף אחד על השני אלא במרחק אחד ואחד שלא כנגדו. ובין כל אחד לאחד כמובן חייבים שיהיה סולם כי אחרת זה נקרא מיעוט באוויר ולא נקרא מיוט רב הונה מגיע ואומר עמוד ברשות הרבים גבוה שעה ורחב ארבעה נעץ ליטד כלשהו מיתו כי הוא כבר לא ראוי לשימושו רבדבר רעב ואמר דווקא אם הוא גבוה שלושה כי אז זה באמת יוצא מתורת לבוד הבייה ורב אמרו אפילו שאין בו שלושה כי תכלס אי אפשר להשתמש בו רבשי הגיע ואמר מה פתאום אפילו שיש בו שלושה עדיין הוא רשות היחיד כי ניתן לטלות עליו דברים ולהשתמש בו מה קורה מילהו כולו בהתדות הוא למד מדברי רבי יוחנן שבור בחוליתם מצטרפין לרוחב ד' על ד' עליו שחלק ממנו חלל כיוון שהוא יכול להניח עליו דף ולהשתמש בו גם כאן אותו רעיון ולכן זה יחשב כרשות היחיד שיטת שמואל קוטרל 10ה צריך סולם 14 להתירו כי אני מרחיק אותו ארבעה תפחים ורוצה שהוא יגיע לראש הכותל רבי יוסף אמר שמספיק פחות טפח כי אין לי בעיה שהוא יגיע לטפח העליון של הקותל רבה רבה זה היה כן כמדומני סליחה הבאי אמר 11 עשהו משהו כי מספיק לי שזה יגיע לשבעתה טפחים כן בעצם לאחר אחר שבעה תפחים לשלושה טפחים העליונים זה כבר מספיק לי מדין לבוד ואז ואז היה לנו את הדין של רב הונה ברד רבי יהושע שאמר אפילו שבעה ומשהו כי גם סולם זקוף מתיר ומספיק לי שזה יגיע לשלושת הטבחים העליונים רב אמר שהוא לא יודע מדוע סולם זקוף מתיר ושמואל אמר פשוט מאוד כמו שראינו על הצטבע ברור שאין שום בעיה ברור שיש סברה שזה יתיר רב חיא אמר דקלים שבבבל ודווקא דקלים כבדן קובעתן ולא סולמות ואילו רבוש ואילו רב אוש אמר שלסולמות וכל שכן דקלים ובאמני מה קורה אם יש קשים זאת אומרת עשיתי החה של סולם עץ יציב יחד עם קש הוא ענה לו פשוט אם זה באמצע ששם רגל רגילים לשים את הרגל זה לא אוחז את המשקל ולא יחשב כמיותט ואם זה בצד ובאמצע יש את הסולם היציב זה יחשב כמיותט בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: