הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
אימתי נחשבת מלאכת צידה כ'צריכה לגופה'?- שט"ז ז'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שז סעיף ז כאן נלמד לגבי צידת נחש ושבת אז נראה שיכולות להיות שתי מטרות בצדת נחש במטרה אחת יש איסור דואיריסה במטרה אחרת מותר אפילו מדרבונון מה הם שני המטרות אומר המחבר צוד נחושי בשבס או אישה רמוסים המזיקים אם לרפואה הוא רוצה להשתמש למשל עם הארס של הנחש לייצר הסיוב נעשה מזה תרופות חייב כי נחש זה במינויניצוד לצורך רפואה אז יש חיוב דיריסה כשהוא צעד אותו ואפילו שרוב האנשים לא צים נחשים ביאר בחוץ שוני שאין דנים אלא לפי אותם בני אדם שרגילים לצוד נחשים והם רוב עיסוקם בצדכדי להשתמש בנחש אבל אומר המחבר ואם המטרה היא בשביל שלא ישכנו הוא מפחד שהנחש ישח אותו לכן הוא צעד אותו מוטר דהיינו אפילו במקום שאין רגילים הנחשים להמית ואין רצים אחריו אלא עומדים ממקומם שבאופן כזה אסור ללכת להרוג אותם כמו שנראה בסעיף י בכל זאת לצוד אותם מותר אמנם מובק מסין חופכס שבאופן שחשש יזיקו רחוק כגון שאינם רוטפים אחריו כלל אין התר לצוד אותם רק ללכוש עליהם לומר לחש שמשתק אותם מותר כי אין בזה דרך צידה מובה כמה הגשה זו בו שכלב שחוששים שם ינשוך אנשים מותר לצודה מנעת להורגו כי בזה ניצולים הרבה מהזק מה באמת טעם ההתר אם משלו אישחנו מותר אז הכלל הוא כך יש עניין שמלוכו שנצריך לגופו אדם עושה מלאכה בשבת והוא לא צריך לגוף המלאכה לדוגמה כאן צידה זה כשאדם צריך את הבחי כאן הוא לא צריך אותו אם היה יודע שהוא יעמוד במקומו ולזיק אותו הוא לא הצד הוא רוצה פשוט להתפטר ממנו וזה יש מחלוקסטנוים רבי יהודה סובר מלאכו שצריך לגופו חייב או לא רב שמון פותר כמו שנראה בסעיף הבא רוב הראשונים פוסקים כרב שמן שמותר מדיריסה הרמבם סובר שאסור מדיריסה אמנם לכולל מה אסור מדרבונון אבל משום מזיקה לא יאוס רוחמים מובא כאן שמקום שהחשש אינו שיוזקו רבים אלא יחיד בלבד מבואר ברלו לאש לא הותר לעבור המלוכ שנציחו לגופו ובגדר רבים דס הגרשה זורבוך שאף שלושה כנחשבים לרבים ומסתבר שאפילו אם החשש הוא רק לנזק לאחד מהרבים גם מותר אבל מובק בכמה מקומות שבמוקים צער כן התירור המלוך שציר לגופו אפילו שצער של יוחיד ככה מובא בסימן ש חכ בכמה מקומות בסימן ש ל כמו שמובא כאן זה הכל לפי רוב הראשונים אבל לפי הרמבם שסובר שהאיסור מדויריסה יש להבין הלכה הזו איך התירו אז הביאור הוא שכאן הרמבם מודה כי זה לא נחשב בכלל כמלוכה זה כמסעסק בעלמה כיוון שהוא לא צריך בכלל את הצידה ואדרבה כוונתו להבריח אותו מעליו החשולחון מסביר מהות הצידה זה להביא את הבלכי אליי ולשלוט עליו כשכוונת האדם להרחיק את הבלכיים ממנו זה היפך מעיקר הכוונת מלאכסדק אז זה יותר גרוע מלא ראש צל גופו שהוא עושה בעצם את אותה מלאכה רק המטרה היא שונה כאן המטרה היא מגדירה את המלוכי ברגע שהוא עושה זאת למטרה להרחיק את הבלחי אז זה כלל אוצן גם לפי הרמבם מותר. עד כאן הדף היומי.
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה