העמוד היומי מסכת עירובין דף סח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סח עמוד א

דף ס עמוד א היום נהיה יסוד מדהים יסוד חשוב קריטי להבין את המהות הזו של אחדות דיברנו כל כך הרבה פעמים שהעניין של שיתופים שיתוף מבואות עירובי חצרות זה עניין של אחדות של יחד שבדי ישראל כולם מתערבים יחדיו גם אמרנו שעירוב זה מלשון ערבות מלשון מתיקות שכולם כולם נמצאים יחדיו. היום נראה שיש רכיב אחד שהוא קריטי, שאם הוא לא קיים הכל מתפרק. הרכיב הזה זה הלב. אם הכל הוא קוסמטי, הכל הוא מבחוץ, רק נראה שאנחנו כולם ביחד, כולם מחייכים אחד לשני כלפי חוץ, אבל בלב אדם לאדם זאב, זה לא עובד יחד. זאת אומרת, אנחנו נראה היום בגמרא, הביהי אומר, אם אני אלך ויקנה לכל בני המבוי שלי פת לעירוב, אבל במקרה ואחד מהם ירצה להשתמש, אני לא אתן. למה? כיוון שהבעייה היה אני או מכל סיבה אחרת, העירוב באותו רגע מתפרק. כי כשאתה בא להיות באחדות, כשאתה בא לעשות להניע איזשהו פעולה יחד עם כולם, אם אתה מגיע ולא גלוי, אין לך אחת בפה ואחת בלב, לא מה שאתה חושב זה מה שאתה אומר, אלא דברים אחרים, כי זה מה שיפה לשמוע. הדבר הזה קורס במקום, הוא לא התקיים. רש"י אומר דבר מדהים, אני מצטט. ברגע שאין יכולת בידי לוותר משלי בכל שבת לתת לאחרים נמצא שאין בליבי להיות להם בו חלק לגמור גם אם אני אומר בלב באמת פנימה אני לא מתכוון שיהיה להם חלק ואז בטל השיתוף כי שותפות אמיתית חיבור אמיתי הנאה לפעולה של הרבה אנשים יכולה להיות רק שהלב שלנו גלוי המוס הזכל הזה כל כך חשוב בכל מקום שצריך אחדות גם בין חברים גם אם אתה רוצה להניע לפעולת תלמיד חניך או אפילו את הבן שלך אם הלב שלך לא יהיה גלוי, אם לא תדע רגע זה המטרה שלי וזה הלב וזה האמת ומה שיהיה האמת בלב זה מה שתאמר בפה ולא תשתמש בכל מיני מניפולציות אחרות רק בכזה מקרה זה יעבוד יהי רצון שנזכור את זה תמיד כשאנחנו מגיעים לשעת מעשה אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים 1 2 3 אר חמש שורות מלמעלה בדף סח עמוד א' ראינו אתמול מבוי שהיו גרים שם שני גדולי עולם זה היה ממש רחוב ככה מבוקש גאוו שם גם רבא וגם אבא ובמבואי הזה ראינו שלא היה לא לא שיתוף ולא עירוב והיו צריכים להביא גוי בשביל להעביר שם מחצר לחצר מים חמים. שואלת הגמרא איך זה ייתכן? מבוי כזה שגרים בו תלמידי חכמים הם לא יכולים לדאוג שהמבואי יהיה מגובה בכל הפתרונות ההלכתיים לשבת? שואלת הגמרא אמר לרבא ברבח חנן להביה מבוא דית בתרי גבררברכרבנן שני אנשים כל כך גדולים כמוך כמו אתה אבאייה וכמו רבך רבא לא לאביי שלא יהיה בו לא עירוב ולא שיתוף איך ייתכן למה אתם לא דואגים למי שגר שם למה אתם לא דואגים לעבוד דוגמה לאחרים שהבוי שלכם מגובה בכל ההיתרים ההלכתיים בכל הפתרונות שיש למה אין לכם ירוב ושיתוף אמר לינה לו הבמיד מה אפשר לעשות מר לו אוכרי מרבא הוא או שיבה זה לא דרכו להתעסק בדברים האלה רש"י אומר הוא יתחיל לחזר אחר כל שכן ידפוק אצלו בדלת יבקש לחם זה לא בשבילו הוא אדם חשוב בשביל זה אנה אומר הבעיה על עצמו תרידנה בגרסאי אני יושב כל היום ולומד אמנם אני לא ראש ישיבה אבל יש לי תורה ללמוד יש לי הספקים אין לי זמן בשביל זה הנו ש בני המבואי לא משגח זה לא מעניין אותם בכלל ולכן לא אני ולא רבא יכולים לעשות מעשה וככה זה נראה ואם תאמר לי ממשיך הבא ואומר ויקנילה פיטה בסלה אם אני אשים לחם בסל בשבילם אפשר גם לזכות לא חייבים דווקא לאסוף מכולם אם אחד בוחר להיות נדיב ולזכות לכולם זה נפלא ואם כך למה שאני לא אעשה את זה הוא אומר יעקני ליופיתא וסלה גם כן זה לא פתרון כיוון די באו מניי ולא אפשר לתבוני עליהיו אני לא יכול לעשות את זה במהלך כל שבת למה כי אני אין לי את האפשרות באמת לתת להם במידה והם ירצו לקחת מהלחם הזה שהחדתי בשבילם אין לי לתת להם אני צריך אותו ואם כך אני לא אתן להם בתלש שיתוף כיוון שאני אולי יואמר בפה אבל בלב אני לא אתכוון באמת לתת להם ואז הביטול ואז השיתוף התבטל והתפוגג ולכן במבוי שלנו לא היה לא שיתוף ולא עירוב מביא רב מביא הבא ראיה דתניה אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן ולא נתנו לו בטל השיתוף ואם כך אתה רואה שברגע שאין כאן שותפות אמיתית שאין כאן חיבור אמיתי ובאמת היין והשמן או כל דבר אחר שאתה מערב בו שייך לכולם העירוב מתבטל ואם כך אומר הבאי אין לי פתרון אין לי מה לעשות ואם כך ולכן באמת אין כלום במבוי שלנו לא שיתוף ולא עירוב שואלת הגמרא שואל אותו רבא ברב חנן אם כך וניקנה לאומה רביעית דחלה בחבית הרי חומץ יש לך חומץ זה לא דבר יקר רביעית חומץ זה דבר ממש זול תקנה להם בתוך החבית שיש לך בבית או במחסן או במרטף תקנה להם רביעית חומץ רביעית חומץ גם אם יגיעו לבקש ממך אתה יכול לתת אתה תעמוד בזה לא תפשות רגל תקנה להם ואם כך מה הבעיה למה שלא לא תעסרו בכזו צורה ענה לו תניה אין משתתפים באוצר אין אפשרות להשתתף במשהו שעומד במחסן מסביר רש"י למה באמת אין משתתפים באוצר יש מושג שנקרא ברירה מה זה אומר ברירה כבר דיברנו על זה פעם האם אפשר לברר את הדבר למפריע לדוגמה יש לי חבית עם 100 ליטרים של חומץ רביעית מתוכה היא חומץ שמיועד עכשיו כרגע הכנתי אותו למה לשם עירוב השאלה אם אני יכול לברר באיזה רביעית מדובר זאת אומרת אומרת אם במהלך השבת אני ארצה להשתמש בחומץ האם אני אוכל או לא במידה ואני אומר יש ברירה זה אומר כך תשתמש עכשיו בחומץ ויוברר למפריע שהרביעית שעליה שמחת לעירוב זה לא מה שיצא עכשיו מהחבית שבו אתה משתמש בשבת אלא רביעית אחרת זה נפלא אבל במקרה שאין ברירה אי אפשר לברר את הדבר חייבים לשים בנפרד רביעית חומץ ורק אז הדבר יהיה ברור אין מושג של ברירה לברר את הדבר למפריע ואם כך הוא אומר לו אין משתתפים באוצר למה אין משתתפים כי הוא סובר שאין ברירה אי אפשר לברר את הדבר למפריע ולכן חייבים לשים דבר מיוחד דבר נפרד דבר ספציפי שאותו מייחדים שואלת הגמרא באמת אין משתתפין באוצר והתניה משתתפין והרי ראינו בריתה מפורשת שכן אפשר להשתתף על ידי דבר שנמצא באוצר אמר אבושיה לא קשיה הבית שמה היה בית הלל כאן אנחנו נכנסים כבר למחלוקת רחבה האם יש ברירה או אין ברירה יש את דעת בית שמאי ודעת בית הלל לפי בית שמאי באמת אין ברירה ולכן אין אין משתתפין באוצר ואני מבין את התמיעה של כולנו וגם שלי שבעצם לכאורה יוצא שמה שהבייה אומר כאן זה לדעת בית שמאי על דאגה מטפלים בזה כל הראשונים מדברים על זה ומיד אומרים שזה לא רק בית שמאי יש הרבה תנאים שכך שיטתם אבל כאן ספציפי אנחנו מביאים את שיטת בית שמאי ואילו בית הלל סוברים לא יש ברירה ואם כן לפי שיטתם אפשר לערב במה שנמצא באוצר אומרת הגמרא הקדושה ומביאה הגמרא את המחלוקת אמבוש היה לו קשיה בית שמאבת הלל דתנן המת בבית ולא פתחים הרבה. מה אנחנו צריכים לדעת לפני שאנחנו רואים את זה? דברים פשוטים שכבר דיברנו עליהם. מת שנמצא בבית. דבר ראשון כל מה שביחד איתו תחת אותה קוראת גג. כל הכלים שאיתו או אדם שנמצא שם נטמעים. עכשיו שימו לב, הקוראת גג, האוהל שאתה נמצא בו, הוא מטמא. אבל חלל הפתח בעצם המזוזה, המשקוף, המזוזה המשקוף ושתי המזוזות, החלל שלהם הוא לא אמור לטמות. אבל יש גזירה מיוחדת. רש"י אומר, אין לזה טעם. כמו כל הלכות טומא שאין להם טעם רציונלי שאתה יכול להצביע עליהם. ברגע שאתה הולך להוציא את המת דרך פתח מסוים, אותו פתח גם הוא עצמו מטמא. אפילו שזה לא בחלל האוהל, עצם הפתח, עצם המזוזות והמשקוף, הם עצמם מטמים. אומרת המשנה, מת בבית ולא פתחים הרבה. יש הרבה פתחים ואני לא יודע מאיפה יוציאו אותו. כולם טמאים. כולם טמאים כי ייתכן שבכל אחד מהם אני אוציא את המת. ולכן הכלים שנמצאים שם מראש טמאים כי אולי דרך שם אני אוציא אותו. נפתח אחד מהם. ברגע שיש פתח אחד שנפתח ואם כך אני רואה שמשם הוא הולך להוציא את המעת. הוא טמא וכולם טהורים. רק מה שנמצא שם בפתח נהיה טמא. ואילו כל מה שנמצא בשאר הפתחים טהור. כי המת לא הולך לצאת משם. מה הדין חישב להוציא באחד מהם? הוא רק חישב. שימו לב, הוא עדיין לא הוציא אותו והכל סתום אבל הוא חישב כבר להוציא אותו באחד מהפתחים או בחלון. לאו דווקא בפתח, גם בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה, שזה המינימום. זאת אומרת פחות מארבעה על ארבעה זה לא נקרא פתח והוא ברור הוא לא מטמא אבל ברגע שיש בו ארבע על ארבעה שהוא נקרא פתח אז אם הוא חישב להוציא בו מציל על כל הפתחים כולם באותו רגע שחשבתי ווברר הדבר למפריע שאני הולך להוציא את המת דווקא מאותו פתח ובאוטומט זה מציל על כל שאר הפתחים שלא יתמו זה שיטת בית הלל אבל בית שמאי אומרים והוא שחישב עד שלא ימות המת דווקא שהוא חישב עוד קודם מאיפה הוא יוציא אותו אז באמת אותו פתח שהוא חישב עליו רק הוא יהיה טמא ושאר הפתחים יהיו טהורים אבל לאחר שמת המת כבר נחתה טומא רש"י אומר הטומ ירדה כן ירדה על כל הפתחים כולם ואני לא אומר שהוברר הדבר למפריע שהמת יצא דווקא משם למה כי בית שמאי סוברים שאין ברירה ואילו בית הלל אומרים אף מי שימות המת בית הלל אומרים גם לאחר שימות המת גם כן אני יכול לומר חישבתי מראש להוציא אותו דרך פתח מסוים ואז אני משתמש במושג שלי יש ברירה וברר הדבר למפר פריע שהמ תצא רק דרך אותו פתח וממילא הפתח הזה הוא היחיד שטמא ושפתחים טהורים אם כן אנחנו רואים מחלוקת מדוייקת מחלוקת בהירה וברורה האם יש ברירה או אין ברירה ובזה תלוי גם הברייטות האם אפשר להשתתף באוצר או לא כפי שהסברנו באוצר זה אומר חבית שאני צריך לברר את הדבר למפריע מה מתוכה היה לעירוב ומה לא לפי בית הלל אפשר לומר כך ולפי בית שמאי אי אפשר לומר כך ואמנם באמת נשמע כאן שהביה שאמר שאי אפשר לעשות ככ חו כבית שמאי אבל כמו שאמרנו תרצנו שא' יש שם הוראים נוספים שסבורים כך וב אנחנו רואים גם כאן שהביה היה לו איזשהו אינטרס לא לעשות את העירוב כי תחשבו על זה הרי בסופו של דבר אם הביה היה רוצה היה מחפש את האפשרות לעשות עירוב הוא היה מסתדר לדוגמה הוא היה יכול לקחת צנצנת של רביעית למלות בה חומץ ולייחד אותה לכל בני המבוי זה הרי לא יקר אין בעיה וגם אולי מסתבך עם הרעיון של אוצר ושל יש ברירה ואין ברירה אלא אומרים הראשונים הביה פשוט לא היה מעוניין לעשות עירוב. למה? אולי הוא ראה פשוט שזה לא מעניין את בני את בני המבוי. אמר הכל בסדר. אין שום סיבה שאני אעשה עירוב. אין מצווה לעשות עירוב. אם הם לא רוצים בסדר גמור. שלא יהיה עירוב. ולכן הוא רק דחה את רב חנן ברבא בקש. את סליחה את רבא ברב חנן. הוא דחה אותו בהמטלאות. הסביר לו ככה, הסביר לו אחרת, אבל הוא לא באמת סובר כך. ואז לא קשה. מדוע הוא סובר דווקא כבית שמאי. בכל אופן, אנחנו רואים כאן מחלוקת בהירה, מחלוקת ברורה בין בית שמאי לבית הילל. האם יש ברירה או אין ברירה. מספרת הגמרא סיפור נוסף דומה לאתמול ההוא ינוקה דשתפו חמים המים חמים שנועדו בשביל לרחוץ אותו לאחר המילה נשפחו אמר להורבה נשאל לאימי נשאל את אמא שלו היא צריך נחים לנחרי אגב מי אם אמו תצטרך מים חמים ואומר רש"י יולדת אפילו אחר שבעה ימים מלידתה אם היא אומרת צריכה אני אין מחללן עליה את השבת אבל עושים לה על ידי נוכרי נשאל אותה אם היא צריכה ואם כן הנוכרי יחמם למים והגב זה כבר יחמם גם כן לתינוק אמר משערשיה לרבא אם היקח לתמרה אמא שלו כבר אוכלת מהבופה בבית החלמה לא מים חמים ולא שום דבר היא אוכלת כל מה שזז אוכלת מרים אפילו אמר לי לא עדיין אני אשאל אותה אם תונה בעלמהודנה קטלה אומר רש"י ייתכן שמשהו תפס אותה זאת אומרת איזשהו מחלה אוכלת ואינה יודעת מה ולכן היא אוכלת מרים אבל באמת יתכן שהיא צריכה מים חמים תשאל אותה והיה והיא תאמר שהיא צריכה מים חמים ועל ידי זה יהיה מותר לומר לגוי יכין ין לה ויכין גם לילד וזה יהיה פתרון קסם פתרון נפלא מספרת הגמרא סיפור נוסף דומה הו ינוקדישתפוחמים מימים החמים שנועדו לרחיצתו נשפחו אמר להורב פנו לימני מבשה ואיזיל תיבתם וטלהו החצר תקשיבו טוב בעצם איך זה היה נראה היה שם שתי חצרות צמודות אחת לשנייה עם פתח ביניהם ולכל חצר היה גם פתח למבוי זאת אומרת שהחצרות הללו הם יכולים לערב יחדיו אבל הם לא עושים האחת על השנייה כי לכל אחד יש פתח נפרד למבוי. אמר רבא, אני דבר ראשון אבטל להם את החצר. בעצם חצר אחת היה תינוק בלי מים חמים. בחצר של רבא היה מים חמים אבל התינוק לא היה שם. אמר רבא אין בעיה אני אבטל להם את החצר. נרחיב מחר איך בדיוק הוא ביטל להם את החצר והאם מותר? וכשיטת מי זה שמואל או רב כמו שראינו למעלה. אבל אמר אמר רבא אני אבטל להם את החצר ואז הם יוכלו לקחת את המים החמים. אבל לפני שאני אעשה זה דבר אחד. הבית של רב היה מורכב מבת גבי ובת בראי. זאת אומרת מערכת החדרים הפנימית יותר שהיא אין לה פתחים לחצר ומערכת החדרים החיצונית יותר החיצונית יותר הייתה שייכת לגברים שם הגברים היו מסתובבים ואילו בפנימית אנשים היו מסתובבות משום צניעות כדי שהם לא יהיו קרובות לפתח אמר רבא חכו רגע אני אכניס את כל מה שאני צריך אני אארגן את עצמי להיכנס לחדרים הפנימיים ואז אני אבטל ולמה כי אני לא רוצה להיות באזור החיצוני שאז אני יכול חלילה להיקשל ולהוציא מהבית מהבית החיצוני זאת אומרת מהחדרים החיצוני צוים לחצר ואסור לי להוציא חצר כי הרי ביטלתי את רשותי לכן תנו לי להיכנס פנימה ואז אני אבטל בואו נראה את זה שוב אמר להורבה פנו לי מנה מבנה שהכל באותו בית אבל תכניסו את זה מהחדרים החיצוניים לתוך הפנימיים ואז ואיזל תיבתם ועיבתי להו חצר אני אבטל את החצר שואלת הגמרא רגע איך הוא בכלל יכול לבטל להם את החצר אמר לרבינה לרבא ואמר שמואל אין ביטול ישוד מחצר לחצר איך אתה מבטל אמר להנק רבי יוחנן סבירלי רבי יוחנן סובר יש ביטול רשות מחצר לחצר מותר לבטל מחר הגמרא תרחיב ותשאל אם כך למה הוא היה צריך להיכנס פנימה הוא יכל להישאר גם בבתי גם בחדרים החיצוניים ונרחיב בזה ונפרט את זה נראה בעזרת השם מחר בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו איך ייתכן שבמבוי של רבא והב לא היה עירוב אמרנו רבא היה טרוד היה ראש ישיבה כל היום היה לו תלמידים אין לכבודו לחזר גם לאסוף הבאי אומר אני טרוד בלימודי לזכות לכולם יין שמן מלח לחם וכדומה אני לא יכול כיוון שאני אני ואם יבקשו ממני את זה אני לא אתן ואם בליבי אין לתת להם זה לא עובד זה לא נקרא שיתוף ואם כך שאל אותו רגע וכמו שראינו שבאמת אחד מבני מבוי שמבקש יין ושמן ולא נותנים לו השיתוף מתבטל ואם למה אתה לא תשים להם באוצר כך שאל אותו תשים להם באוצר רביעית של אה רביעית של חומץ שזה לא יקר הוא אמר לו אין משתתפים באוצר ולאחר מכן ראינו שכן וזה תלוי במחלוקת האם יש ברירה או אין ברירה כמו שהראינו לגבי מת בעיקרון כל הבית, כל מה שבו נטמע בטומאת אוהל, מה שבפתחים רק איפה שיוצא דרך שם. אם אני לא יודע הכל נטמע. אני יודע רק אותו פתח נטמע. אם אחד נפתח הוא הוא מציל על כולם. ולפי א בית שמאי זה דווקא לפני שנפטר, לפני שמת המת ולאחר מכן אין מושג כי אין ברירה. ואילו לבית הלל גם לאחר מכן כי הואברע הדבר למפריע יש ברירה. שתי סיפורים על ינוקה. הראשון שתה פוחמים מ אמר רבה רבה כמדומני זה היה כן שאלו את אמו ואם היא צריכה כי כמו שראינו היא יולדת לאחר שיבה שאומרת צריכה אני מחממים לה ועליו שהיא כבר אוכלת מרים והכל בכל אופן אני יכול לומר זה סתם היא לא שמה לב מה היא אכלה והיא יכולה לבקש מים חמים ויחממו לה ואגב כך גם לתינוק וראינו סיפור נוסף שרבא ביטל את חצרו למה כי ראינו סובל כמו רבי יוחנן אבל ראינו דבר נוסף שהוא נכנס לתוך מערכת החדרים הפנימית יותר ואת זה בעזרת השם נבין מחר למה ומדוע בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר.
לצפיה בתכנים נוספים: