הדף היומי מסכת שבועות דף יב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף יב

[מוזיקה] שבוע דף ובז מתחיל מסיעת דשמיא 11ח שורות האחרונות שלף הקודם למד בשיעור הקודם רבי אומר יסוד רבי יוחנון אמר שתמידין שלא צריכו לציבור אפשר לבדות אותם בתמימוסום למה כיוון שליב בזמנה איסבי לכאורה בעיה מקשהזאת לרבי מה ראינו אצלנו במשנה ולכן כל הקשר של הסוג לכאן אומרו לו לרבי שמעון מהו שיקרבו זה בו זה אתה אומר אסור שם הכיפורים סיר ראש חודשים סיר הרגולים כל אחד בא לכפור אחרת אז מה קורה האם אפשר להקריב שזה בו זה למשל הקדישו סועיר לים הכיפורים סועיר הכי צוען של המוסב של יום הכיפורים הוא נאבד הקריבו אחר מצו זאת אחרי יום הכיפורים אפשר להשתמש בזה לאסור של סוכרות או למשל אסור של ראש חודש חשבן אומר לו יקרבו אומרו לו אויל לשיטתך ואין כפרונשובה איכן קריבים הרי זה לא הוקדש לכפורזו אומר לו הן כולם בואים לךפר על טומס מידש וקדודשוב רק זה על אופן זה וזה על אופן זה אז זה נחשב ככפור אחת אומר הביה לפי רבא והמאי יכל לעלות יותר פשוט לי מ שיענה להם רבי שמעון לי בזמנה ליהם שאם לא יקריבו זאת ברגל זה יקרא ברגל זה למה הוא צריך להידחק ולענות כולם בואים לך פה וכולי עונה לו רבי רבי שמעון קמרס רבי שמעון הוא לא סבר את היסוד הזה לסליב בזמסנלים דאומר ברובין אומרום אומר רבי יוחנון אותו רבי יחנון תמידין שלא הוצרכו לציבור הם לא הוצרכו בשנה הזו רוצים להשתמש בהם בשנה הבאה והרי הם נקנו מהקודם של השנה הקודמת לדברי רבי שמעון אין תמימים ומה עושים איתה עוד מעט נראה לדברי חומים נבדים תמימים כי בזמסנה בקשה הגמורה ורבונו דפליגה לד רבי שמעון מנינו מי הם החומים מנין לקחת שחכומים חולקים על רבשים וסוברים לי באז מסנה רב שמסובר שלא אומרים אני רואה כאן למשנתנו שולנה הזאת היכן ראיתי שחומים כן סוברים כך הנה מרבונו דקטוירס שהבד בשיעור הקודם שכתוב שמויסרקטוירס היו פודים זאת מחללים זאת על שכר ההורמונין שקטס דל אין פתרון אחר אין אפשרות שהיא תצא לראות עד שתקבל מום זה לא שי בקטוירס כמובן אז לכן לי בזמסנה אבל תמידים שיש את הכונה בראיה שנוציא אותם לראות עד שקבלו מום ואז נוכל לבדות אותם מאיכתיס שבז מתנים עליהם אלו רבונו דפורו שראינו שפור הדום ומצה אחרת נעמנה ופדה אותה דיל משנפורו דדומה יקורין על זה אומרים לי באז מסנה אבל על כבוסים של התמידים מיומר ואלו רבונו דאומר מה הכוונה במשנתנו במשנה ראינו שלוש שיטות בעניין הכפורש של המוסופים של ראש חוידיש של רגולים שם הכיפורים לפי רבי יהודה אשר ראש חודשו שם וסיר הרגולים הם באים על אותה אוירה סוים הכיפורים בעל אוירה אחרת כמו שראינו במשנה רבי שמעון סובר שראש חודש כפורחת שרגול עם כפורה אחרת ם הכיפור עם כפורה אחרת רמר סובר כל המוסוף עם כפורו סון שובה והמשנה אומרת אומרו לו לרבי שמעון כמו שהבאנו בתחילת השיעור לדבריך שכל אחת כפור אחרת האם אפשר להקריב שזה בזה אז הוא אמר כן אפילו שאין כפורוסון ממש בהז רואים שרבונו אומרים לו אומרו לוי מה הכוונה לכאורה שהם טענו לו לשיטתך שלא אומרים ליב באז מסנה אז לכאורה איך אפשר להקריב שזה זה בזה הרי כפרתה מן השבה לייב מסנה לא אומרים אז איך אפשר בשלמ לדברינו לייב מסנה שלא יצטרכו ברגל זה זה יוקדש לרגל אחר אז מזה אתה מוכיח שחכחו מסברים שלי באז מסנה וגם בכבוס עם כך מי אומר ממ דרבי יהודה האומר לו לרבי שמעון איזה רבי יהודה שהוא גם סוב במשנה שסעיר הרגולים ושעיר ראש חודשים אם הם באים לכפורה אחת ושעירים כיפורים לכפורה אחרת ממילה לפי זה ואוכל וכ מתכוון לומר לרב שמשלד לשיטת בזמסים אמתוכ לא צרכו ברגל זה קרבו ברגל אחר כבז מסנה אלדור דמרס לאומרים לבז מסנה וזה לא אותה כפורמה יקרבו אמזה אתה מוכיח שחכחו סוברים שלבז מסנה בכל אופן מי אומר ודילמרו למשנתנו רבי מאירי ואוכמר לי לא לבזמס רק הוא אומר לו כך בשלמלדמ כל הסיר עם כפ פרוסנשו וכולם באים לכפר על אותם וירס ושמוך יקרבו שזה בזה אלו לדידו חמה יקרבו קברתם לא שווה ליבז מסנה לא אומרים אז למה יקרבו זה בזה אז הוא אמר לו בכל זאת כולם באים על טומסמ וקדושוב אז מני שחכחו מסברים שאומרים לי בזה מסנה אל אומרת הגמורה באמת אין הוכחה במשנ ובריסה כך רק רבי יוחנון גמורה גומר לו כך הוא קיבל קבו למרבסוב לדברי רבי שמעון התמידים שנותרו אין בדים כי לא אומרים לבז מסנה לדיוח אומרים לבז מסנה ונבדים מבררת כעת הגמור לרבי שמעון דלס דליבז מסנליהם מה יבדילו מה עושים התמידים שלא הוצרכו לציבור שנותרו משנה שעברה אומר רבי יצחק אומר רבי יחונון מקייצין בנסה מזבח כשהמזבח בטל מקריבים אותם לאוילו לנדב סיבור ורשי אומר כי רואים שכך סובר רבי שמעון במשנתנו לגבי סועיר שלקור רב בזה לא קרה ביום הכיפורים יקר בסוכות בראש חודש וכן להפך למה אפילו שהם לא באים ממש על אותה כפורה אבל זה כאין אותה כפורה טומסמקודושוב אז זה שייך במקצת אז כר גם בעניינינו יש כאן כבוסים שמוקדשו לאוילו אז נכון שמוקדשו לאוילו של תמידים ולתמידים זה לא ראוי אני מקריב אותם לאוילו של קיץ המזבח כי גם זה אוילו כמו שאומר משנתינו שגם זה טומסמידש וקודשוב ומה הלושן של קיץ נראה עוד מעט אומר רבי שמואל ברבי יצחוק, אפילו שאמרנו שהכבוסים שנותרו מהתמידים מקריבים אותם עצמם לאוילסנדובה אבל למידה רבי שמע בסעיר חטוס שניקנו מהטרומסליקו ונותרו לשנה הבאה למשל הקדישו סועיר לראש חודש אדר והוא נאבד והוא נמצא בניסן אפילו לפני ניסן כבר אי אפשר להשתמש בו לעסורש ראש חודש ניסן כר משנה שעברה אז מה עושים איתו? הוא עומד לקיץ המזבח אבל לא כיוון ששעיר אחד שאם מקייצים בגופון שאותו עצמו נקריב אוילו אלו בדמיה אי שיסתאב וכשיומם נמכור אותו ונקנה בכסף אוילו לקיץ המזבח ומה ההבדל אוכה בתמידים שלו הוצרכו ודמיקור אוילו הם הפרשו לאוילו של תורמיד ואז שתהיהם קריבים אוילו אפשר אותם עצמם להקריב לאוילו אבל סם בסעיר דמיקור הם עמדו לחטוס ושתאוילו אז אפילו שבאמת מדויריסה ברגע שהם כבר לא רואים לחטוס כיוון שכבר עברה השנה שאפשר להשתמש בכסף שלעיר החטוס כי עכשיו מהת מראש חודש שם ילך צריך להקריא התרומה החדשה אז זה כבר לא ראוי לחטוס אז אוטומטית זה עומד לאוילו אז נכון שמדויריס אפשר להקריב את זה עצמו לאלסנדובה אמדרנו או לא גזירחק כפורה אוטו לפני כפורה אם תכשיר את חת הסבר הזו להיקרב אויל לו היא בעצמה כיוון שכבר התכפרו ציבו באחרת וזה לא ראוי לראש חודש ניסן אז יבואו גם להכשיר לפני כפורה שזה אז עומד לחטוס וזה פסול לאילו לכן אמרו לא נקריב את זה עצמו לאילו אלא נמתין עד שזה יומם עם הכסף נקנה אוילוס לקעץ המזבח אומר הבי אפנה נמתנינה גם שנינו בבריסה שלפי רבי שמעון לא מקיצים בגוף יחתו שנתותרו אלא מקייצים את המזבח בדמיהם היכן ראינו ברייסה כזו הברייסה שהוזכרה בשיעור הקודם פר וסור שם הכיפורים שעובדו ופריש אחרים תחתיהם ואחם הכיפורים הם נמצאו וכן סירה בדזור שעובדו ופרש אחר תחתן כולון יומוסו כדין חטוס שנזכה פה בעלו בחרס דבר רבי יהודה אבל לא זו רבי שמעון אומרים אירו עד שיסתבו וימוכו ויפלודם לנדובה שנחת סיבו מיסו ו נקרבו אנו גופילו למה צריך אירו עד שיסתבו ואז נביא הכסף אוילו לדובה אליו שמנו גזרח כפורה אוטו לפני כפורה אומר רובה עוד מקור לכך אףנ מתנינה שנינו מסכת סיומה שני שעירים הכיפורים שמגרילים עליהם אחד להשם ואחד להזוזל אחרי הגוירול הסור להזוזל מת אי אפשר להפריש אחר בלי הגרולי אז צריך להביא שני סעירים אחרים ולהגריל עליהם. ואז מה יש לנו אחרי הגרולה שנייה? יש לנו סועיר אחד להזוזל כראשון מת ויש לנו שני שעירים להשם אחד מהגורל הראשון ואחד מהגורל השני אז אחד מקריבם אותו לסור הנסה בפנים סורר להשם והשיני אירד שיסתי יקבל מום וימוכר ויפלו דו לנדוב כחסיבו מי סובר כך רבי שמעון פולדו והכוונה לקיץ המזבח והמי יהו גופי או לקץ המזבח אליו שמנוגרחקפור אותו לפני כפורה אומר מקור שלישי לכך אףנ מתנינה אושום שמיסו באולוב אדם עבר שהוא התחייב באושום והוא הפריש את האושם לפני שהוא הספיק להקריב אותו הוא מת כבר אי אפשר להקריב זאת כי כבר בעליו מת אין כפורחמיסה אוי שנזכה פרו באולוב נאבד לו הראשום אז הוא הביא אושם אחר וכעתי הוא מוצא אותו אז שלוש שיטות מה עושים עם האושם הזה שיטה הראשונה איר עד שיסתי ומוכר ויפלו דומו בחטוס בכזה אופן אז למדנו שחטוסמס יש לא שמסינה כל שבחטוס מיסו בושרה ומה עושים כל הרוים דמיהם לא יפל דובה לקץ המזבח היה הייתה הקופה בסמקדוש שם שמו את הכסף שהמזבח היה ריק קנו מהכסף הזה אוילויז והקריבו שיטה השנייה רב ליזר עם היומוס רב לזר דורש את הפסוק כחטוס כאושום אושום שווה בכל דיניו לחטוס אז כשהם שחטוס או שנזכה פרו בלו באחרס או שמיסו בעלהו מיסו כך גם האושום הזה מת מכניסים אותו לחדר עד שהוא מת ר עד שמציין עוד דינים שרב לזר סובר שעו שם כחטוס למשל מה שראינו במשנה הראשונה מסכת זבוכים שכל הזבוכים שנזבחו שלא לשמון כשירים חוץ מפסח וחטוס לפי רב ליעזר גם או שום שנשחט שלא לשמוע פסול כמו חטוס או דין נכנס דומ לאיכל פוסל כמו בחטוס שיטה שלישית מה עושים הראשום רבי שימו יובי בדוילו דהיינו היא רץ שיסתב ומוכר ולא יפלו דומוב לנדובה אלא בעל האושום עם הכסף יביא אוילו והוא יקריב זאת מה נפקמינה בן תנקמה לרבי יהושע אז רשי מביא שהנפקמינה היא שאם היא באה נדבס יוחי כדבר רבי יהושע אז הבילים סומך עליה לפני שחיטוסו והוא צריך להביא את הנסוכי מכספו אבל לפי תנקמה שנידסיבור אז לא קשור עליו לבעל לו שום לא סומך והנסוכים באים של ציבור עכשיו כך לפי תנקמה לפי רבי ישע ולקרב או גופו אוי לו כי זה כבר לא ראוי לו שו מה זה עומד לאילו למה צריך איר עד שיסתאב אלול גזר אלך כפורה אוטו לפני כפורה שמע מינו מה אמרנו ליל שהכבוסים שנותרו לפי רב שימן וקיץ בנס המזבח תנינמרוכה מה הן מביא מן המויסוריס מהכבוסים שנותור להציא בו משנה לשנה קיץ כבנו ישוח למזבח כמו אדם שמביא בקינוח סעודה מיני מתיקה זה לשון קיץ מני פירות אז כרגע המזבח כבר סימו להקריב כל מה שאפשר להקריב עליו המזבח ריק המביאים קינוח קונים זה אוי לאי זה מקריבים אז הגימורה מתקשה קיץ כבנו ישח מביאים פירות למזבח והוקסיב ככל סו וכל דבש לסקטיר מנו איש השם וגוימו וכל מיני פירות האילן בכלל דבש תורה רב חנינה רב חנינה הסביר את הבריסה כבנו שח לאודון קיץ למזבח אוילוס בדומה לבנו ישוח שמביאים לאדם לקינוח א באמת המזבח לא מביאים פירות מביאים כבוסים וכדומה דורש רב נחמן ברב חיזדה אין מקייצים בואי לסוף לא קונים בדמי הנדובה של קיץ המזבח אוי לסוף דווקא בהמות אומר רובה או ברוכה דבר שבדוי מהלב מנען לך אומר לרב נחמן בר יצחוק לרובה מורכסה הנו אמרני עלי אני אמר אמרתי זאת נחמז ומשמר בןדמרי דומ רבד מוס לנדמהסיבורז לא כמו רב לזר שהוא אומר שבעל אושם עצמו הוא מקריב זאת אזניסיוחידו הזו אלא כמו חומים שזה נידוס וברגע שנידסיבו ואין אוילסוב בציבור כמו ששנינו בתורס קוינים כתוב קריטוירים או מבנינו אס קורבונוי קורבונו יוחיד מביאציב מבינו נוף מביא הגימורים ואף שמואל סובע לו לאוד רבי יחונון שאמר לאל שתמידים שנותרו משנה הקודמת לפי רב שמ שהוא לא סובר לייבז מסני מקייצים את המזבח בגוף הבהמות האלו אותם עצמם מקריבים לאילס קיץ המזבח לא צריך שירעו עד שיסתהבו ועם דמיהם יקנו אילס לקיץ המזבח היכן רואים שכך סבר שמואל דמר רב אמר שמואל קורבון לא סיבור סקין מושכוס סולמה שאין הסכין ששוחטים סתם את הבהמה היא מושכת אותם לקורבן שהופרש תחילה לכך אפילו שזה לא ממש אותו קורבן למשל אוילסטומידנסת אויל לקיץ המזביח אם זה לא ראוי לטומית כיוון שהיא מכסף ששנה שעברה אז רואים את אותו יסוד מקריבים את זה עצמו לקיץ המזבח תנמרוכה ומידר רבי שימן בסועיר שהופרש לחת גולים שאם לא יקורה ברגל יקרא בראש חידש ואם לא יקרה בראש חידש יקרא ב הכיפורים ואם לא יקרה בים הכיפורים יקרא ברגל ואם לא יקרה ברגל זה יקר ברגל אחר שמתחיל סליבו אלא לכפר המזמח החיצון זה לא כמו הסועיר הפנימי וכדומה אז מה רואים שהעיקר שמקפידים שזה יקר המזמחים בדומה אפילו שזה לא ממש אותו דבר הכפורה של הרגולים לא הכפורה של ראש חודש לפי רב שימן הכפורה שם הכיפורים מכפרה השונה בכל זאת זה כאין אותו דבר שהוקדש לכך טומסמיש בקודושוב אז כר גם כאן הכבוסים שהופרשו לאוילו של תומיד יקריבו אותם לאילו של נדובה מה ראינו במשנה ועל זאת דן טומס מידשקדוש אדם שבמיזה דבר כך סויר הנסה בפנים וגם יום הכיפורים עצמו מכפרים עליו חולי מנמילה שהסויר הזה מכפר גם על זודים לתון רבונו כתוב בסויר הפנימי וחיפר על הקודש מטומז בני ישראל העיקר וגומו ומפשאים לכל חטו כתוב פשיהם פשוים אלו המרודים שאדם עובר במיזיד וכינומר מלך מיוב פושבי שהוא שהוא פשע במלך ישראל והוא מר עוד פסוק אוסטיבשה ליבנו בוא יסאי ליבנו הייתה העיר בארץ ישראל שהיא מרדה במלך יהודו אז רואים שפשע זה מרד זה מיזיד מה שכתוב לכל חטויסום חטוי וכנו נפש כיסכתו בשגוגו זאת אומרת שהסר בא לכפר גם על טומסמ וקדודש בשוויג כמו שלמדנו ליל שהייתה לו ידיע בתחילו אבל עדיין לא הייתה לו ידיע בסוף אז נכון כשהיא ודאי צטרך להביא קורביר אלה בינתיים הסועיר טולה לו וטויסס מוסיפים בדרך השנייה של טויספס שאפילו שלמדנו לאל שדורשים וחיפר הקרנו סובב אחז בשונו שכפורחס מכפר אז איך אומרים כאן שהס מכפר לכאורה שתי כפורס אחד על מיזד אחד על שויג מסביר טויסס זה כפורה אחת על אותה אוירה באופן של מיזיד ובאופן של שגג זה נחשב כקפורה אחת עד כאן דף יבז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: