העמוד היומי מסכת עירובין דף סה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סה עמוד א

[מוזיקה] דף ס עמוד א כמובן אני לא רוצה להסתכן במה שדיברנו לפני כמה ימים שאסור לומר על שמועה זו נעה ושמועה זו אינאה לא רוצה לתת דיאגנוזה על העמוד שלנו אבל מחכה לנו עמוד נפלא מתוק מדבש נראה בעמוד שלנו דבר נפלא מחלוקת האם הלילה נברא לשינה או שהלילה נברא דווקא לגרסה אני אקריא את הלשון אמר רבי יהודה לא עברי לילה אלא לשינתא לשינה רבי שמעון בן לקיש אומר לו עברי סיערה הירח הלבנה לא נבראת היא לא מהירה אלא לגרסה שיוכלו ללמוד להורה שמעתי בהור נפלא על דרך הדרש כמובן לא פשט לפעמים עובר על אדם מצבים שהם לילה עוברים עליו מצבים קשים עוברים עליו אתגרים כל מיני אומרים לו אדוני היקר לו עברי לילה המצב הזה שנחשב אצלך כלילה לא נברא אלא לשינתא אלא לבוא ולשנות אותך זה בא לתת לך דברים טובים היית באיזשהו הרגל, באיזשהו דפוס מחשבה עד היום, אולי האתגר הזה יברא בך דברים חדשים, אולי הוא יביא אותך להפיקים חדשים, למקומות חדשים, הוא בא לגדל אותך, הוא בא לשנות אותך לטובה. ואם תאמר לי איך עושים את זה, לא עברי סיערה, הלבנה, הלילה, האתגר לא נברא אלא לגרסה שתלמד ממנו. תפתח את העיניים, תראה את האתגר בעיניים אחרות, תבין מדברים אליי משמיים, רוצים ממני משהו, אני יכול להתקדם, אני יכול להשתדרג כפי שכתוב, נתת ליראך נס להתנוסס. הניסיון הגיע דווקא כדי להניף אותך על נס, כדי להרים אותך גבוה, כדי שתלמד, כדי שתשתנה לטובה. אל תפספס את זה, אל תאבד את זה בכל מיני מחשבות בשביל מה החיים שלי רצופים בניסיונות ואתגרים, כי התשובה היא פשוטה. בשביל שתגיע למקומות הרבה הרבה יותר טובים והרבה יותר פנימיים גם באישיות שלך וגם בסביבתך. בשביל זה הקדוש ברוך הוא הביא לך את הניסיונות. תתקדם מזה, תלמד מזה, תשתבח מזה. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף סד עמוד ב ממש למטה בשורה האחרונה. אמר שיש את משום רבי אלעזר בן עזריה. דיברנו על שיכור. שיכור מותר להתפלל, אסור להתפלל. דיברנו על דברים נוספים. האם מותר לו להורות וכדומה. אומר רב ששת ממשיכים באותו עניין. אומר רבי אלעזר בן עזריה, כך אומר רב ששת בשמו, יכול אני לפתור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו, מאותו רגע שגלינו מעל שולחן אבינו, שהתחיל לנו ההסתרות והניסיונות והאתגרים, אני יכול לפתור את כולם. שנאמר, אומר הנביא, לכן שימין הזאת הניה הוא שחורת ולא מיין. ואם כן אנחנו במצב של שיכורים, כיוון שעוברים עלינו כל כך הרבה צרות, כל כך הרבה דאגות, הדעת לא פנויה, אין לנו יישוב הדעת. וזאת תהיה הטענה שלי כדי לפתור את כולם מן הדין. שואלת הגמרא מיטיבי ממה שאתה אומר נשמע ששיכור לא דנים אותו כלל ויש ברייתה שאומרת לגבי עניין עסקים ממוני שיכור מקחו מקח וממכרו ממכר וכן עבר עבירה שיש במיטה ממיתין אותו אם הוא עבר עבירה שמגיע עליה מלכות מלכין אותו אין מושג להיפתר ולומר לא התכוונתי העסק לא עסק המקח לא מקח ממכר לא ממכר לא התכוונתי לעבור עבירה החול השפיות הזו הזה שכרגע אתה לא בדעת לא מגיע ופותר אותך משום דבר כללו של דבר הרי הרי הוא כפיקח לכל דבריו. אלא שפטור מן התפילה זה עניין טכני. הוא פשוט לא יכול לעמוד לפני המלך. ואנחנו בכל תפילה והלוואי שנרגיש את זה צריכים לדעת שאנחנו עומדים לפני המלך והוא פשוט לא יכול. אבל לכל שאר העניינים הוא כפיקח לכל דבריו. ואם כן מה אתה אומר? שאפשר לפתור את כל העולם כולו בטענה הזו. אונה הגמרא באמת מה יכולני לפתור דכאמר נמי מדין תפילה. רבי אלעזר בן עזריה אומר שבאמת על עניין הקטרוג, על הכוונה בתפילה, על זה הוא יכול לפתור את כולם ולבוא ולומר שמאז שנחרב בית המקדש, כולנו שיכורים ופטורים מן התפילה. ולכן גם התפילה שאנחנו מתפללים, שחסר בהיישוב הדעת, שחסר בכוונה ומתינות, זה מגיע מכך שכולנו כשיכורים. אומרת הגמרא הקדושה אמר רבי חנינא אותו בייתא שראינו ששיכו הרי הוא כפיקח לכל דבריו לא שענו אלא שלא הגיע לשחרותו של אבל הגיע לשחרותו שלות שעליו כתוב במפורש בתורה כתוב ולא ידע הוא לא ידע מה נעשה אמו אז באמת פטור מכולם הוא הגיע למצב של עובדן דעת של חוסר שפיות מוחלט ואז באמת הוא פטור מהכל מקרוחו אינו מכך ממכרו אינו ממכר ויש אומרים זה פשוט לא נאמר כיוון שהוא כשותטה לכל דבריו ודינו כשותטה אומרת הגמרא הקדושה שמה אבחנינה כלם הפיק מגן בשעת גאווה סוגרין וחותמין צרות בעדו מה זה כלם בפיק מגן מסביר רש"י המעביר תפילת מגן אברהם שאינו אומרה זאת אומרת הוא לא מתפלל תפילת 18 ותפילה בכלל בשעה ש בשעה שהוא שיכור המפיק מגן הוא מעביר מעצמו את המגן את תפילת מגן אברהם בשעת גאווה כשהוא גאה הוא זוכה שימו לב עד כדי כך סוגרין וחודמים צרות בעדו שלא יגיעו עליו צרות שנאמר גאווה אפיקי מגינים סגור חותם צר כך נאמר בפסוק ומיד מסבירה הגמרא איך רואים מהפסוק הזה שמדובר שהוא מעביר ממנו את התפילה שואלת הגמרא מהמש מדה יפיק לישנד דבור שאתה אומר גאוה אפיקי מגינים שהוא מוריד מעצמו את המגן איך רואים מכך דכתיב החי בגדו כמו נחל כי הפיק נכלים יעבורו איוב אומר את זה על רעב שכולם כמו נחל שאתה רואה אותו זורם בחורף כשלא צריך אותו כשיש הרבה מי גשמים אבל מגיע זמן שצריך אותו בקיץ והנה הוא נחל אכזב פתאום הוא נעלם אותו דבר כאן כאן הוא אומר הם נעלמו פתאום החי בגדו כמו נחל כי אפיק נכלים יעבורו ואם כן שימו לב על נכלים יעבורו ומופיעה המילה אפיק אנחנו רואים שהפיק זה להעביר ומכאן אנו לומדים שאדם המעביר את תפילתו בשעת גאווה הוא זוכה סגור חותם צר שכל הצרות סוגרין וחותמין צרות בעדו כך אומר כך אומר הרב חנינא רבי יוחנן אמר כל שאינו מפיק יתמר זה מגיע ואומר כל שאינו מפיק ומפיק כאן אנחנו נראה שזה לשון של גילוי כל שאינו מגלה ומוצא צי בשפתיו את תפילת 18 מתי שהוא נמצא במצב של גאווה של שיחות הוא יזכה שיסגרו צרות בעדו בעצם הוא לא משנה את המשמעות המשמעות היא אחת כבר נראה למה זה כן אףקמינה אבל כאן אנחנו צריכים להבין מאיפה אנחנו רואים שמפיק זה דווקא לשון של מגלה שואלת הגמרא לפי רבי יוחנן מהמאשמ די מפיק לשנה דגלוי דכתיב ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות אבל בשעת קריאת ים סוף ראו את אפיקי מים ויגלו מוסדות אבל אם כן המילה אפיקי מופיעה בהקשר של ויגלו ואנחנו רואים שזה לשון של גילוי שואלת הגמרא מיך דקרא מה שמא בין למר ובין למר הרי הפסוקים משרטים גם את רב חנינא וגם את רבי יוחנן לשניהם אנחנו מגיעים לאותו עניין מגיעים לאותה מסקנה שמי שלא מתפלל בשעת שחרות סוגרים וחותמים צרות בעדו ואם כן מה הי ביניהו מה ההבדל ביניהם אונה הגמרא היא כביניהו דרב ששת דרב ששת כשהוא היה שותה מה כשהוא היה משתקר מגיע למצב של עובדן דעת מסר שנת לשמי ומסר את שינתו לשמשו שיאיר אותו כשהגיע זמן התפילה זאת זאת אומרת הוא הלך לישון כדי ליישב את דעתו אבל הוא לא חיכה עד שיקום מאיליו אלא הוא מסר את שינתו לאחרים שיאירו אותו השאלה אם זה בסדר או לא מר איתלי דרב ששת ומר לטלי דרב ששת אומר אומר רש"י רב חנינא דאמר אהבור ביי הוא אמר מלשון של העברה לא מלשון של גילוי לת לדרב ששת ואסור להתפלל עד שיהיה מאליו צריך לחכות עד שמעצמו הוא יתעורר ואילו רבי יוחנן שאומר לשון של גילוי הוא לא דורש את הלשון של העברה אם כן לא צריך לחכות שזה יעבור מאליו אלא ברגע שהוא הלך לישון על אף שהוא מסע את שינתו לאחרים ושמשו מאיר אותו כשמגיע זמן התפילה הוא יכול להתפלל זה הנפקמינה שיש ביניהם אומרת הגמרא הקדושה מהבחיה ברשי המערב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל התפלל מי שדעתו לא מיושבת שלא יתפלל אגב כהקדמה קצרה אנחנו הולכים לראות כל מיני דברים על על אנחנו נראה כאן על דברים קטנטנים שמסליכים מריכוז מוחלט ואומרים פה החכמים התנאים והמוראים אל להתפלל ואותו דבר לגבי לימוד שהם לא יכלו ללמוד שהיה ריח רע באזור או משהו כזה ולכאורה אנחנו אומרים רגע אנחנו מכירים מעצמנו אנחנו יכולים להתפלל גם כשלידינו טרקטור חופר ומרעיד את כל האזור למה זה לא מראה חלילה על רוח על דעתם של הראשונים אלא על דעתינו זה מראה לנו שהתפילה שלנו נעשת כל כך שלא בריכוז עד כדי כך שאפילו רעש גדול אור ריח משמעותי נוכח לא מפריע לנו אבל אצלהם הריכוז שלהם היה כל כך מוחלט כל כך מדויק כל כך ריכוז מלא עד כדי כך שכל דבר קטנטן כבר הסליח את דעתם ולכן בוא נתחיל עוד פעם אמרב חיה ברשי אמרב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל התפלל משום שנאמר בצר על יורה רש"י אומר לא מצאתי פסוק הזה רש"י בענוותנותו כותב ככה מילה אחת בדקתי אחר מקרא זה ואינו בכל הכתובים בקיצור אבקי בכל כד ספרי הקודש בכל הנביאים והכתובים והאמת היא שאנחנו יודעים שבהרבה יותר מזה וכל זה כשלא היה זמין לא צר החוכמה ולא אינדקס ולא מילון ולא שום דבר כזה בכל אופן מהאמרה הזו שמה היא כתובה אומר רש"י בספר בן סירה שספר של דברי חוכמה שחכמים אומרים שמצד אחד הוא מביא הרבה אבלים ולא כדאי לקרוא בו מצד שני יש בו דברים טובים נכונים ומאירי עיניים כך כתוב בגמרא סנהדרין אומר כאן רב ולכן מכאן מהאמרה הזו שבצר על יורה לומד רב חיא ברשי ואומר על יורה וגם על התפלל כמובן שלא יתפלל אם הוא לא נמצא במצב של דעת מוחלטת ברגע שאין דעתו מיושבת שלא יתפלל כלומר הוא כבר מספר את הגמרא א סליחה רב חנין אומרת הגמרא ביום הדרתך לאומצוא היה כועס הוא לא התפלל אמר בצר אל יורה אדם שנמצא בצרה ודעתו לא מיושבת עליו שלא יורה וגם לא תפלל מראו כבר ביום דשוות לא אבל נפיק לבית דינה ביום שהיה נושבת רוח דרומית שהיא רוח חזקה והיא הייתה מפריעה לו את כוונתו ואת רוחב דעתו אולי היה יוצא לבית הדין לדון דין אמרב נחמן בר יצחק הילכתה לדון דין בא צילותה כיום הדעה סתנה היא צריכה צלילות כמו יום מאונן יום שנושבת בו אומר רש"י רוח צבונית שזה יום הורה והוא נוח לכל כך כתוב בהבמות וכשיש כזה מזג אוויר או כשדעתך צלולה כיום שנושבת בו רוח צבונית זה הזמן להתעסק בענייני הלכה ולדון דינים הלכתיים ממשיכה הגמרא ואומרת אמר הביה היא אמרה לי הם אם הייתה אומרת לי האומנת שלי כידוע הביה היה תוהם הם פירושה האומנת שהייתה מגדלת אותו אם היא הייתה אומרת לי קריב קותח סך הכל הייתה מבקשת ממני דבר קטנטן תעביר לי את הסלט תעביר לי את הקותח כבר ל תני לא הייתי מצליח ללמוד באותה עוצמה באותו יישוב הדעת באותה בהירות שהיה לי קודם זה היה מסיח את דעתי אמר רב היקרצת קינה אם קינה הייתה עוקצת אותי גם כן עליו שזה דבר כביכול קטן לא תנאי כבר לא הייתי מצליח להגיע לעוצמת הריכוז שהייתה לי קודם בהקשר לכך אומרת הגמרא מר בריידרבינה אבדה לאימי שבעה מנה לשבעה יומי הייתה מכינה לו מערכת בגדים שבעה חלוקים שיוכל להחליף יום אחר יום אחר יום כיוון שכשנשארים עם אותו בגד זה מרבה כינים ולכן לכן שיוכל להחליף מדי יום לאחר מכן היו מחפשים את זה וכמובן וממשיכים להשתמש בכל אופן כדי שהוא לא יופרע מעוצם לימודו מעוצם ריכוזו לכן היא הייתה מכינה לו את הבגדים קודם שיוכל כל יום להחליף אומרת הגמרא הקדושה רב יהודה לא עברי לילה אלי אלא לשינתא לילה נועד לישון בו כשתישן טוב בלילה תהיה מרוכז ביום ותוכל לעבוד את השם תאכל ללמוד תורה כמו שצריך אמר רבי שמעון בן לקיש להפך לא עברי סיערה אלא לגרסה הירח נברא כדי להאיר להעיר למי שרוצה ללמוד בלילה בשביל זה הוא נברא והלילה לא נועד לשינה אלא ללימוד מביאה הגמרא סיפור ממנו נראה שדווקא עדיף לישון בלילה ובכך להשביח את הלימוד של היום אומרת הגמרא מולי לרב זרם אחדדן שמת החשמעות שלך מחודדות היכותיות טובות אמר להודא מניני כיוון שהם של יום זאת אומרת אני ישן טוב בלילה ועל ידי כך אני מרוכז ביום ויכול לתת שמועות מחודדות וטובות מספרת הגמרא אמרה ליברטי דרב חיסדה לרב חיסדה ביתו של רב חיסדה אמרה לאביו שהיה יושב ועוגה בתורה בלילה היא אמרה לו לא באי מר מינופורטה האם אתה לא רוצה ללכת לנוח קצת אמר לה אשתעתו יום דריכה הוקטין בנינו טובה אל תדאגי בעזרת השם אני אני ישן אני ישן בקבר אומר רש"י מה זה יום דאריכה ימים שהוא בקבר אריכל לישן וקטינ לעסוק בתורה ובמצוות כרגע כל רגע אני מנצל כל רגע הוא יהלום כל שעה היא זהב ולכן אני משקיע את זה בתורה בקבר שהם יהיו ימים שהם ארוכים בשינה הם יהיו קטנים במצוות אז יהיה הזמן להשלים שינה. אמר נחמן בר יצחק ענן פועלי דהמה מענן הוא התכוון לומר אנחנו עובדי יום בלילה לישון יש אומרים גם פועלי דהמה מענן זאת אומרת כמו פועל שאסור לו לימול רגע בתפקידו אנחנו בתפקיד כל הזמן צריך לזכור מזה כל הזמן אומרת הגמרא באחבר יעקב יזיף ופרה הוא היה מתנהל בעצם כמו עסק בתורה הקדושה לעסוק בדברי תורה כמו עסק אומר רשי היה קובע לו לשנות כך וכך פרקים ביום והיה רגיל לעסוק ביום הוא ידע יש לי הספק סדר א' הספק סדר ב הספק סדר ג וה בהספק הזה יהיה מה שיהיה. כיוון שהיה לו עוד דברים בימים שהיה טרוד במזונותיו ביום הוא נאלץ לצאת להיות עסוק במזונותיו אז היה לומד בעצם על חשבון זה הוא היה לומד בלילה פה הוא היה קביעות איתו בלילה הוא לקח את השעות האלה ביום לצורך עסקיו והשלים אותם לאחר מכן בלילה והשלים את מה שהוא היה אמור ללמוד זה נקרא החובות החובות שהיה לרב אח בר יעקב אמר רבי אלעזר הבא מן הדרך ממשיכה הגמרא בריכוז שנצרח לתפילה הבא מן הדרך אל התפלל שלושה ימים כי עדיין דעתו לא מיושבת עליו שנאמר בעזר כתוב והקבצמל הנהר הבא אל אחבה ונחנה שם שלושה ימים ואז והבינה בעם לאחר שלושה ימים התחלתי להתבונן בעם היה לי בינה כדי לבדוק מי הגיע איתי ומה הוא וכמה הוא אם כן אנחנו רואים שרק לאחר שלושה ימים הגיעה הבינה ולכן אדם שבא מן הדרך לא התפלל שלושה ימים מספרת הגמרא באמת אבו יד שמואל כעתי באורך לומץ לתלת היומי שהוא היה בדרך הוא כשהוא היה חוזר מהדרך שלושה ימים הוא לא היה מתפלל שמואל מצלי בביתה דית בי שכראה בבית שיש בו שיכר אומר רש"י ריח השכר משקרתו הארומא של השכר הייתה מפריעה לו להתרכז רב פפאה לומץ לי בבית הדית בירסנה שהיה שם דגים קטנים שמטוגנים בשמן הוא היה מריח את הריח הזה של התיגון זה היה מפריע לו להתפלל הוא לא היה מצליח להתרכז ולכן הוא לא היה מתפלל בכזה בית שיש שם ארסנה אומרת הגמרא הקדושה מהבי חנין כל המתפתא בינו יש בו מידת קונו אדם רש"י אומר מתפתא בינו פירושו מפייסים אותו ולאחר שהוא שותה באמת דעתו מתיישבת והוא נוח יותר ומתצא יש בו מידת קונות זאת אומרת כמו המידה של הקדוש ברוך הוא שנאמר לאחר המבול וירך השם את ריח הניכוח ואז הקדוש ברוך הוא התרצה והחליט שהוא לא יביא מבול לעולם אם כן אדם שמתרצק שהוא שותה יין יש בו מידת קונו אמר הבחיה דבר נוסף כל תיישב בינו יש בו דעת 70 זקנים אדם שכשהוא שותה יין הוא מגיע דווקא ליישוב דעת יש בו דעת של 70 זקנים והוא נותן רמז לכך יין ניתן ב-70 אותיות הערך המספרי הגימטריה של יין הוא 70 וסוד גם כן הערך המספרי שלו 70 ניתן 70 אותיות נכנס יין יצא סוד וזה אומר רש"י וזה הועיל ולא יצא סודו שקולו כסנהדרין שגם אי מספרה 70 ממשיכה הגמרא ואומרת אמר בחנין לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים זה מנחם את האבל מוציא אותו מפיג לו את צערו ונותן שכר לרשעים הם מקבלים את שכרה מושלם בעולם הזה ולא יקבלו אותו לעולם הבא שנאמר תנו שכר לעובד ויין למראה נפש רשע עובד זה רשע ומראי נפש זה אבלים אמר ברכה נבר פפה כל שאין יין נשפח בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה שנאמר וברך את לחמך ואת מימך הברכה היא שיהיה לך לחם ומים והוא דורש כך לא מדובר על מים רגילים על המים שאנחנו מכירים אלא על מים אחרים מה לחם הוא ניקח בכסף מעשר וכמו שאנחנו יודעים מתחילת עירובין ראינו למעלה בפרקים הקודמים שמכסף מעשר ניקח דווקא דבר שהוא מזין ולא מים ומלח ואם כן מים הם לא בכלל מה לחם שניקח בכסף מעשר אף מים שניקח בכסף מעשר ומה אינינו איזה דבר נוזלי ניקח בכסף מעשר יין וקקרילי מים ואם כן אני מבין שהברכה הוא בעכת לחמך ואת ממך זה שהיין בביתו יהיה כמו מים היא נשפח ביתו כמים בביתו כמים היין נשפח כמים היא כברכה והיא לא אם אין בביתו כל כך שפע עד כדי כך שיין נשפח כמים זה עדיין לא הגיע לכלל הברכה של הפסוק אמר רבי אליי בשלושה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו ואמרי לאף בשחקו. זאת אומרת אדם לא נמדד בזמני השגרה. אדם נמדד דווקא בזמנים שמאתגרים אותו. בכוסו כשהוא שותה יין ומאבד את דעתו אז הוא נמדד מה ההתנהגות שלו ובכיסו כשהוא מפסיד כסף או בכללי בעסקיו. איך הוא מגיב בעסקים? איך הוא מתנהל? האם ביושר? האם עשהו מתנו באמונה? וגם כשהוא מאבד כסף איך הוא מתייחס לכך? ובכעסו כשמישהו מציס אותו כשמישהו מדליק אותו מה התגובה שלו? ואמרי לאף בשחקו באיזו צורה הוא צוחק? יש מושג של סחוק מעולל, אבל אדם שרודף אחר הסחוק או ששוחק בצורה לא טובה, גם כן זה מראה מה התנהגותו האמיתית. אגב, יש אומרים שאדם שנשפח יין בביתו כמים, אז אפשר לבדוק אותו בכל שלושת הדברים. יש כאן גם בכוסו, אתה רואה שיש פה יין בבית, בכוסו, גם בכיסו על ההפסד וגם בכעסו שנשפח לו יין. וכשהוא מגיב יש לנו את כל שלושת הדברים. בואו נסכם מה ראינו. דבר ראשון ראינו שרבי אלעזר בן עזריה אומר שהוא יכול לפתור את כל העולם מדין בפירושו דין תפילה כי לגבי דינים אחרים שיכור מכחו מכח ממכו ממכ ופיקח לכל דבריו שכותו שלות אז הוא כבר פטור מכולם ויש אומרים מדין שותה אדם שלא מתפלל בשעת הגאווה סוגרים צרות באדור ראינו שמפיק או שזה של גילוי ורואים את זה מי יגלו ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות אבל או שזה עניין של להעביר כמו שראינו החי בגדו כמו נחל כהפיק נכלים יעבורו מה ההבדל ביניהם שהוא מוסר את שינתו לאחרים ומתעורר שלא מאליו אין דעתו מיושבת אל התפלל יום הדרתח לא מעצלי יום מאונן לו יום שיש רוח דרומית אלא רק יום שיש רוח צבונית קריבקות כבר לא תנאי קרץ תנקינה לא תנאי ראינו את הפתרון של הרבה בגדים שיוכל להחליף לילה לשינה לילה לגרסה ראינו שרב זרה אמר מחדדן שמתח כימה מנינו רב חיסה אמר שהוא ישלים שינה בקבר רב נחמן בר יצחק אמר שהוא פועל יום ורבחבר יעקב היה יזיף ופרה אם הוא נאלץ לצאת היה משלים בלילה בא מן הדרך שלא יתפלל שלושה ימים מעזרא ראינו שבאמת כך עוויד שמ שמואל נהג שמואל לא התפלל בבית עם שייכר ורב פפא לא התפלל בבית עם דגים מטוגנים כיוון שהריח היה קשה לו והפריע לו לריכוז המתפתא בינו יש בו מידת קונו כמו שראינו והערך השם את ריח הניכוח אדם שמתיישב בדעתו לאחר שתיית יין יש בו דעת 70 זקנים נכנס יין יצא סוד והוא שולט על כך יין נברא להפיג את צר האבלים ולשלם שכר לרשעים אדם שנשפח יין בביתו זה סימן ברכה שנשפח יין בביתו כמים ולומדים את זה וברך את לחמך ואת ממך לחם אני אקח בכסף מעשר וכן מים ואדם ניקר בכוסו בכיסו בכעסו ויש אומרים גם בסחקו בהצלחה רבה צלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: