העמוד היומי מסכת עירובין דף סה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סה עמוד ב

[מוזיקה] דף ס עמוד ב והמסר שנלמד בעזרת השם מהעמוד שלנו הוא מסר די נדוש ואם המסר נדוש תשאלו אותי למה אני אומר אותו הסיבה פשוטה הרי כל הדברי חיזוק שאני אומר כאן זה חיזוק לעצמי אני לא מוכיח בשער אני לא צינור של הקדוש ברוך הוא לא שום דבר אני פשוט מחזק את עצמי ועל הדרך מקווה שהדברים יכנסו לעוד כמה יהודים אז אני בודק מול עצמי אם התחזקתי או לא ויש דברים שאני אומר אני רואה את זה פעם אחר פעם אומר את זה שוב ושוב רואה את המוסק הזה מדף אחר דף ועדיין לא תמיד זה נכנס לכן אני אומר את זה לעצמי אם מישהו רוצה להתחזק על הדרך מוזמן רואים כל פעם מחדש את היחס הדדי המכבד שהיה בין התנאים והמוראים כשמישהו טעה כשמישהו חלק על השני כשהיה ויכוח איך זה נאמר באיזו צורה מכבדת לדוגמה היום אנחנו נראה שגם רבא גם רב ששת טעו בדבר מאוד מאוד בסיסי דבר ממש ממש אם אנחנו היינו רואים מול העיניים מישהו חבר טועה בכזה דבר זה היה מרתיח אותנו מיד היה נשלפת לנו תגובה מה אין לך שכל איך אתה וכולי וגומר לא רוצה להמשיך שימו לב אני מצטט מה אומר להם רב יוסף תרי גברה רברה וכרבנן ליטו באי מילתא שני אנשים כל כך גדולים כמוכם יטעו בכזה דבר בתמייה איזה תוכחה יפה איזה דרך ויכוח נהדרת הלוואי ונלמד אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים דף ס עמוד שתי שורות מלמטה. האמת היא שעכשיו אחרי כמה דפים כלילים יותר אנחנו חוזרים לא קשה חלילה אבל אנחנו חוזרים יותר לעניין של המשנה. דיברנו במשנה על אנשים שגרים יחד עם גוי. ראינו שהגוי עוסר עליהם. לפי רבי מאיר יהודי וגוי ביחד גרים כבר נאסר. רבי אלעזר בן יעקב אומר זה לא מצוי. כן. אתם זוכרים מהשיעורים הקודמים רק אם גרים שניים ביחד עם היהודי אז זה עוסר. בוא נראה דנה הגמרא בעניין הזה מספרת אומרת הגמרא מה רב יהודה אמר רב ישראל ונוכרי בפנימית מה קורה יש חצר בתוך חצר זאת אומרת אתה נכנס לחצרה הפנימית דרך החצרה החיצונה בחצרי החיצונה יש בית אחד בחצרה הפנימית שני בתים בחצרה החיצונה גר יהודי בפנימית גר יהודי וגוי בוא נראה את זה בגמרא ישראל ונוכרי בפנימית וישראל בחיצונה מה הדין האם הגוי הזה נחשב שהוא גר עם שני יהודים והוא עוסר או אמר יפה בא מעשה לפני רבי ועשר ולפני רב חיא והשר יתיב רבא ורב יוסף בשיל לפיר כד רב ששת בסוף השיעור של רב ששת ישבו רבא ורב יוסף ויתיב רב ששת וכאמר זה היה בסוף השיעור כמן כמן אמר רב לשמעתי כמו מי הביא רב את הסיפור כרבי מאיר כיוון שאני לא מחשיב פה את הגוי כגר עם שני יהודים אני מחשיב את הגוי כגר עם יהודי אחד ובכל אופן אסר ככשר רשי רבא הנהן בראשו שאכן כן כן באמת כפי רבי מאיר אמר רב יוסף מה תראי גבר רבר וכרבנן ליטו באי מילטא שיתו בכזה דבר היא כרבי מאיר אם הוא רצה לספר לנו שהלכה כרבי מאיר למה לישראל בחיצונה למה הוא מערבב אותנו ומכניס שהיה בו שני חצרות חצר לפני מחצר וישראל בראשונה והגוי עוסר תאמר גוי ויהודי שגרים יחדיו הגוי עוסר נפלא ביותר כשיטת רבי מאיר ואם תאמר לי וכי תאמ תגיד לי מה אתה רוצה הוא מביא לך סיפור מעשה שהיה מעשה שהיה היה ככה היה אומר לא יכול להיות ממש לא רב שהביא את הסיפור לא יתכן שהוא סובר כרבי מאיר והבאו מנימרב שאלו את רב פנימי במקומו מה הוא מה הדין של הפנימי האם הפנימי שתחשבו רגע הפנימי גר לבדו יחד עם גוי הוא לא גר יחד עם הישראל החיצוני למה כי הפנימיים עוברים דרך החיצוני כדי לצאת החוצה לצאת לרחוב אבל החיצוני לא נכנס לפנימיים אין שום סיבה בעולם ולכן הפנימי נחשב כאילו הוא גר עם גוי לבד רק החיצוני נחשב כאילו הוא גר יחד עם עוד יהודי עם גוי ואם כן שאלו את רב מה דין הפנימי שהפנימי נחשב שהוא וגוי גרים לבדם בחצר ואמר להם רב שהפנימי מותר הפנימי מותר לטלטל במקומו זאת אומרת לא בחצרי החיצונה אבל בחצרה הפנימית איפה שהוא גר הוא מותר לטלטל אם ככה אנחנו רואים במפורש שהוא לא סובר כרבי מאיר לפי שיטת רבי מאיר גם הפנימי לבד גר שם יחד עם גוי הרי יש שם שני בתים בפנימית הוא גר שם יחד עם גוי הגוי אמור לעסור עליו עד שיזכיר וכדומה כמו שראינו בגמרא חייב להיות שהוא לא סובר כרבי כרבי מאיר הז שואלת הגמרא ואלמי כי כרבי אליעזר בן יעקב אם כך אמר שיו שני ישראלים עושים זה על זה לפי רבי אליעזר בן יעקב גם החיצוני לא אמור להיות אסור למה כי החיצוני גם כן לא נחשב שני ישראלים שעושים זה על זה ואני אסביר בעצם יש דין יש חצר חיצונה וחצר פנימית נפלא ביותר כמו שהסברנו בני הפנימית עוברים דרך החיצונה אבל החיצונה לא עוברת דרך הפנימית ולכן אם הפנימי לדוגמה יהיה בביתו ויערב. בוא בוא נניח שאין שם גוי. הפנימי לכשעצמו גר שמה עם עוד הרבה יהודים והוא ירב. הוא נקרא רגל המותרת במקומו. עוד הפעם הוא נקרא רגל המותרת במקומו. מותר לו להזיז בתוך החצר שלו, לטלטל וכדומה. אבל אם הוא ילך לחיצונית שבעצם זה חלק אינטגרלי מהיום שלו, כי הוא חייב לצאת החוצה, הוא נקרא רגל שלו במקומה. הוא עכשיו נכנס למקום שהוא לא שלו. הוא גם שלו אבל בעצם הוא מפריע לחיצונה. ולכן אם בחיצונה יהיו אנשים הפנימי הזה יאסור עליהם ברעיון. עכשיו יש ויכוח מה קורה? האם תמיד הפנימי הזה עוסר עליהם או רק במקרה שהפנימי עצמו לא יראב שהוא נקרא רגל אסורה במקומו כי גם במקומו הוא אסור. האם הוא עושה רק אז הוא יאסור על החיצונה אבל במקרה שהוא ירב במקומו שהוא נקרא רגל מותרת במקומו הוא לא יאסור על החיצונה. זה מחלוקת. עכשיו בוא נחשוב שנייה. לפי רבי אליעזר בן יעקב הפנימי הזה מותר במקומו. למה הוא מותר במקומו? כי הוא גר שם לבד עם גוי. וכשגרים לבד עם גוי, רבי אליעזר בן יעקב מתיר. אז מה אתה רוצה לומר לי? שבשביל ההוא שגר בחיצונה אני אחשב את הישראל הפנימי כאחד כזה שיאסור עליו. זה נקרא רגל המותרת במקומה. כי במקומו הוא מותר. אוסרת שלא במקומה זה שיטת חכמים. לא ייתכן. אז איך הוא אומר? אם זה רבי אליעזר בן יעקב אמר עד שיהיו שני ישראלים עושרים זה על זה אה אלא תאמר לי כרבי עקיבא שרבי עקיבא דאמר רגל המותרת במקומה עליו שהפנימי הזה במקומו הוא מותר או סרט שלא במקומה זה כשיטת רבי עקיבא ולכן אני בא לומר לך כשיטת רבי עקיבא כאן יש בעיה אם כך למה לי נוכרי אפילו ישראל נמי לא צריך להגיע לפי רבי עקיבא לסיפור שגר שמה גוי בפנימית אתה יכול לומר לי לפי רבי עקיבא אתה רוצה להדגיש לי שאתה סובר כי רבי עקיבא נפלא את אומר שני ישראלים או אפילו ישראלי אחד גר בחיצונה סליחה בפנימית והוא ירב או שיש שם עוד אחד והוא רב הוא ירב איתו או שרק הוא גר שם לא מעניין אותי הוא מותר הוא מותר לטלטל במקומו בפנימית ואף על פי כן הוא עוסר על החיצונה אתה לא צריך להכניס לי שום גוי פשוט דין פשוט שהרגל המותרת במקומה אוסרת שלו במקומה כמו שהסברנו למה אתה מכניס לגוי לעניין אומרת הגמרא אמרב אוונברי דרב יהושע לעולם כרבי אליעזר בן יעקב הוא כרבי רבי עקיבא אני רוצה לחדש לך פה גם כרבי אליעזר בן יעקב וגם כרבי עקיבא ולכן החידוש הוא כרבי עקיבא שמה שרגל המותרת במקומה הפנימי הזה שגר הוא לבד יחד עם הגוי הוא מותר במקומו כי הוא יחידי עם גוי והוא מותר במקומו בכל אופן אני אחשב אותו כישראלי נוסף בשביל החיצונה הוא עוסר על החיצונה אתה יודע למה נכון שהוא מותר במקומו אבל הוא נחשב כחלק מהחיצונה ואז זה נחשב שגרים שם שני יהודים והם אפילו לא יכולים להר ערב ביחד כי יש להם שם את הגוי והגוי עוסר עליהם. זה החידוש גם כרבי אליעזר בן יעקב וגם כרבי עקיבא ואחה במסכינן כגון שערבו היהודי הפנימי והיהודי החיצוני ערבו יחדיו ואמורים להיות מותרים וטעמה דיק הנוכרי והנוכרי בא ועוסר עליהם תמדק הנוכרי הוא דעסיר אבל קנוכרי לא אסיר אם לא היה נוכרי היה מותר כיוון שהם רבו יחדיו שימו לב מה אנחנו מביאים כאן אני חוזר חזרה מתחילה בעצם הבאנו ברייתה א לא ברייתה מעשה מעשה שבא לפני רבי ולפני רב חיא יהודי וגוי גרים בפנימית, יהודי גר בחיצונה והם עסרו. ניסינו להגיד אם זה רבי מאיר לא ייתכן כי לפי רבי מאיר פשוט מאוד. יהודי וגוי גרים יחדיו אסור נפלא. רבי אליעזר בן יעקב לבד זה גם לא יכול להיות כי אם היהודי וגוי גרים פנימה והם מותרים הם עצמם אין סיבה שיעשו עלי על החיצונית כי הם רגל המותרת במקומה. כי היה ליוד עם הגוי לבד מותר. לכן חייבים ואם תגיד לי רק רבי עקיבא חידוש של רגל המותרת במקומה או סרת שלא במקומה תגיד לי יהודי וודי. אלא החידוש כאן גם רבי אליעזר בן יעקב וגם רבי עקיבא ולכן אני חייב להגיע לגוי כי מדובר שערבו שימו לב זה תוספת חשובה היהודי והיהודי רבו יחד הכיוון שיש גוי אני מחשיב אותם כשני יהודים יחד עם גוי ועוסר עליהם בא מני רבי אלעזר מרעב שואלת הגמרא שאלה דומה אבל קצת בהיפוך שחקנים היפוך תפקידים תשאירו מול העיניים את החצר הפנימית החצר החיצונה עד עכשיו דיברנו שבחיצונה גר יהודי בדד בפנימית גר יהודי ונוכרי תחליפו בחיצונה גר יהודי ונוכרי בפנימית גר יהודי בעצם השאלה היא כזו הרציונל של רבי אליעזר בן יעקב שלאורך כל הדרך הוא עושה רק בשני ישראלים יחד עם גוי הוא אומר פשוט מאוד אחרת לא שכיח שהם יגורו יחדיו כי עלול להיות שם שפיכות דמים היהודי לא יגור שם ולכן אני לא גוזר במקום לא שכיח שאלה מה קורה בכזה מקרה הפוך ישראל ונוכרי בחיצונה וישראל בפנימית האם שכיח שיגרו כך או לא האם אתם למעלה במקרה שהישראל בחיצונה הבדד הישראל הלבד בחיצונה והיהודי והגוי בפנימית משום דשכיח דדיר ולמה שכיח דמירת נוכרי הנוכרי פוחד להרוג את הגוי וסבר אשתא אם אני חלילה אפגע בו את ישראל ואמר לי יבוא ישראל ההוא מהחיצונית וישאל אותי ישראל דאה וגבך איך איפה היהודי הזה מהפנימית הרבה זמן לא ראיתי אותו לא הגיע ללוות ממני דברים וכדומה איפה הוא נעלם ואם הגוי יאמר לו מה הוא עבר דירה הוא עזב הוא יגיד אדוני היקר אם הוא עובר דירה אני אמור לראות את זה הוא אמור לעבור דרך החצר שלי אם הוא עזב הוא אמור לעבור דרכי לא ראיתי מה קורה פה ולכן הגוי יפחד ולא יפגע בו ולכן שכיח דדייר אבל אח בכזה מקרה מקרה שמה שהגוי גר בחיצונית הגוי יחד עם היהודי והישראל השני רק גר בפנימית המיןלי נפק אזלי נפק אז יצא הלך מביתו הוא יוצא מהחיצונית ישר על הרחוב לא ראית אותו עוד דילמה אחינמטה דסבר השת ישראל וחזלי ברגע שיש שם יהודי באזור הוא כבר פוחד ולא נוגע בו אמר להנה לו תשובה רב ענה לרבי אלעזר תן לחכם ויחכם עוד הוא התכוון לומר לו אומר רש"י תן לחכם ויחקם עוד כמו ששם אסור גם כאן אסור זאת אומרת לחכם נותנים עוד חוכמה כמו המקרה הקודם כך המקרה הזה ובשניהם באמת זה נחשב שהיהודים זה שכיח שהיהודים יגורו יחד עם הגוי ולכן אסור הגוי עושה עליהם עד שיזכירו את רשותו שיזכרו את רשותו וכדומה מביאה הגמרא עוד סיפורים עוד עניינים פרטי דינים בעניין שכירות מג גוי ושלקש תלמידי דרב חנינאק לאולה פונדק הגיעו לפונדק ורשי אומר שתי פירושים או שבפונדק הזה היה גוי היה יהודי יחד עם גוי זה יהודים יחד עם גוי והיו צריכים לזכור את רשותם או שמדובר בחדרים האחסנאים לקחו חדרים שם בפונדק והיה שם גם גויים והם אוסרים והיו צריכים לזכור את רשותם ולא אבא סוכר הבני החדרים או אותו אחד שהיה גר שם בשכירות לא היה שמה ואבא מזכיר אבל הבית כן היה אמרו אמרו לעצמם מה הוא למי גרמיני? האם אפשר לזכור ישיר מהבעל הבית מהבוס הגדול? זאת אומרת ההוא שגר כאן כרגע שסוחר את הדירה לא נמצא כאן אבל הבעל הבית שלו ההוא שמזכיר לא נמצא אפשר או אי אפשר והגמרא מפרטת כל איך דלאומצי מסע לכלי במקרה שהבעל הבית לא יכול כאן ועכשיו לסלק את הגוי מביתו את הדייר לא תיבא אליך אין שום שאלה דלא הגרינן הוא לא יכול אין לו כרגע סמכות הוא הזכיר את זה בזמן מסוים כתיתיבה מתי כן השאלה איך הדמצי מסלקי במקרה שלהם הוא יכל לסלק בכל רגע בנתון את הדייר מהי מה הדין בכזה מקרה האם כיוון דמצי מסכלי הגרינן אפשר לזכור ממנו מהבעל הבית הודין מהשמי לא סלקי כרגע הוא לא סילק אותו יש כאן את ההוא שגר תמיד עזוב זכור ממנו לא מהבעל הבית אמר להורש להקיש נזכור זה היה באמת כזה מקרה שיכל לסלקו יש להם שאלה אבל אמר נזכור כיוון שזה דרבנן הוא אמר בוא נסמוך על זה וכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן וכך באמת עשו עטו לאחר מכן שאלו לרבי אפס שאלו אותו אותו אמר להם יפה עשיתם שסחרתם באמת עשיתם נכון ובכזה מקרה שיש לה בעל הבית בעל הבית הוא יכול לסלקו גם אם הוא עדיין לא סילקו אפשר לזכור ישירות מבעל הבית מספרת הגמרא דבר נוסף רב חנינא בר יוסף ורב חיא בר אבא ורב אסי איקלה לאולה ופו פונדק דעת הנחרי מרדפונדק בשבתא הגיע הנוכרי ההוא של הפונדק בשבת כל עוד והוא לא היה אם אתם זוכרים ראינו במשנה שברגע שהגוי לא נמצא בביתו זה מחלוקת אבל כשיטת רבי רבי יהודה ברגע שהוא לא נמצא בביתו הוא לא עוסר אז הם טלטלו שמה באמת היה להם נפלא מה קרה באמצע שבת חזר הגוי ברגע שהגוי חוזר הכל מתבטל הם לא יכולים לטלטל ואז הם בעצם התלבטו האם הם יכולים הרגע לזכור מהגוי אין בעיה שמקח ממכר בשבת רש"י אומר לו דמי למק תוספות בעמוד הבא אומר לודמי למקח הוא ממכר לעשר בשבת דלא אלא כמתנה בעלמה ולכן מותר להזכיר מהגוי בשבת הם התלבטו האם מטעם אחר מטעם מקח וממכר מותר האם יש את האפשרות, ההתלבטות שלהם הייתה אם יש את האפשרות להכיל את מעשה השכירות בתוך שבת עצמה? בוא נראה את ההתלבטות אמרו מהו למי גרמני האם סוכר כמערב דמ זה כמו לעשות עירוב ומה מערב מבעוד יום כמו שערוב אפשר לעשות דווקא בערב שבת אף סוכר מבעוד יום הודילין מה סוחרה כמבטל רשות דמי יש מושג של ביטול רשות אחד שכח ולא ערב לדוגמה הוא מבטל את רשותו ואפילו בשבת מה מבטל רשות ואפילו בשבת אף סוכר ואפילו בשבת זו הייתה ההתלבטות שלהם רב חנינא בר יוסף הגיע ואמר נתן פסק דין חוה דעת ילכתית נזכור אפשר לזכור תוך בדי שבת ורבסי אמר לא נזכור ממש לא הגיע השלישי והכריע אמר לו רב חיא ברבא נסמוך על דברי זקן ונזכור רב חיא מגיע ואומר בואו נסמוך על דבריו של רב חנינא בר יוסף שהוא ככל הנראה היה המבוגר והזקן ונזכור וכך עשו את לאחר מכן שילו לרבי יוחנן אמר להו יפה אמר להם יפה עשיתם ששכרתם טוב עשיתם כי אפשר לזכור ואפילו בתוך שבת רש"י מדגיש שגם לאחר השכירות העירוב שלהם מתבט טל ולכן הם יוכלו רק לבטל רשותם לאחד מהם ואותו אחד יוכל לטלטל להוציא מביתו כולם יוכלו להוציא מחדרו מביתו לחצר והוא גם יוכל להוציא מבתיהם לחצר אבל הם עצמם יהיה להם קצת בעיה בכל אופן אבל יש להם פתרון מסוים שאת זה הם יכולים לעשות אפילו בשבת בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו אולי אני אסכם את זה בכזאת צורה ברגע שיש פנימית וחיצונה וביחד יש ישראלים שני ישראלים וגוי הגוי עוסר זה מחדש לנו גם כדברי גם כדברי רבי אלעזר בן יעקב שהלכה כמותו וגם כדברי רבי עקיבא אולי נרחיב טיפה רבי עקיבא וחכמים נחלקו בעצם לגבי רגל המותרת במקומה האם היא יוסת שלא במקומה או לא מכאן אתה רואה שעליו שהגוי היהודי היחיד עם הגוי הוא מותר במקומו הוא עוסר שלא במקומו זה ההוכרה כרבי עקיבא זה היה סיכום קצת למתיבי לכת אני מקווה שאחזתם ראש מכן ראינו שבאמת אין הבדל איפה הגוי ואיפה היהודי כי תמיד הגוי מפחד ולכן זה שכיח שהם יגורו עוד שני דברים שני סיפורים ראינו דבר ראשון אפשר אפשר לזכור מבעל הבית כל עוד מבעל הבית שמזכיר לגוי אפשר לזכור ממנו ישירות כל עוד והוא יכול לסלק את הגוי ודבר נוסף מותר לזכור מגוי ואפילו בשבת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: