העמוד היומי מסכת עירובין דף סד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סד עמוד א

[מוזיקה] דף סד עמוד א תרשו לי לפתוח בסיפור קצר שהמסר שעולה ממנו אנחנו נראה אותו גם כן מהעמוד שלנו סיפר לי חבר שזכה לעבור לגור ליד אוריו בזקנותם כדי לשרט אותם כדי לעזור להם אבל הבעיה הייתה שהוא עבר ממקום חרדי ממקום שמרן מוגן הוא עבר לגור בעיר שהסובבים שמה השכנים עדיין אינם שומרים תורה ומצוות והוא חשש מאוד על הנפשות של הילדים שלו מה הם יראו מה הם ישמעו מה הם יחוו יקלטו ולכן כשהוא נכנס לאדמור הוא שתח בפניו את כל השיקולים את כל הספקות וביקש ברכה על כך שזה לא יזיק לחינוך הילדים אדמור בירך אותו בחום ולאחר מכן אמר לו אתה כל כך חושש על הילדים מה איתך הבן אדם נעלם דום הוא אומר מה איתי הוא לא חשב על זה ופתאום האדמור האיר לו זווית נוספת אתה חושש כל כך על הילדים. מה איתך? גם אתה הולך לראות התנהגות מכוספסת יותר. אתה הולך לראות התנהגות שרחוקה משמירה תורה ומצוות. אתה חושש על הילדים, מה איתך? אתה בטוח שלך זה לא ישפיע. נכון, בסת השיקולים הנרחב, ברור, צודק, זה מה שאתה צריך לעשות, אבל עדיין תזכור מזה גם כן, תיזהר ותישמר גם על נפשך. יש אנשים שתמיד חושבים לי זה לא יקרה. ולכן היום אנחנו רואים בעמוד שלנו דבר נפלא. הרי כל המטרה שחכמים הקשו על בן אדם שיש לו גוי בחצר זה כדי שהוא לא יגור יחד עם הגוי בחצר. וכמו שראינו אתמול יש פתרונות בתכלס יש כל מיני מעקפים יש כל מיני קומבינציות מה אפשר לעשות כדי לעקוף את האיסור הזה. והנה כאן היום אנחנו נתקלים בעד כדי כך. כשאתה מגיע לרב מגיע רבה ואומר יש פטנט. מה הפטנט? שאחד מהם תחבר אל הגוי. זאת אומרת עד כדי כך. אמנם רבא מציע את זה. זאת אומרת תגיע לרב זה מה שהוא יאמר לך. אבל תראו מה מוביל זה שגרים בשכנות לגוי. חכמים כל כך רצו שתימנע מזה. כל כך עשו כל מה שהם יכולים בשביל שזה לא יקרה להקשות עליך. והנה אתה מגיע ועושה מעקפים. ומה שקורה בסופו של דבר זה ההתחברות יחד עם גוי. ללמדנו כל אחד שחושב לי זה לא יקרה, אני אקרא ולא אתה אני אגור ולא אתחבר. בסופו של דבר זה מגיע ועוד באצל ההלכתית של התחברות כביכול אין ברירה. וזה המצב. וככה הרב אמר, תמיד צריך לדעת שחכמים מתקנים תקנה או שאין דעת חכמים נוחה מדבר מסוים, תתחמק, תעלם, אל תמשיך ותחפש לעצמך יתרים, כי חבל מאוד על נפשך ועל נפשות ילדיך וביתך. אומרת הגמרא הקדושה, ואנחנו מתחילים בדף סד עמוד א, בעצם מה ראינו אתמול? ראינו מה קורה אם גרים כמה אנשים, כמה יהודים יחד עם גוי בחצר ומגיעים לקיים את הפתרון ההלכתי ולזכור ממנו את רשותו והגוי כמובן לא מסכים. כמו שראינו שזה בעצם היה המטרה שהוא לא יסכים ראינו אתמול פתרון מה הפתרון הבא היא אמר תבטלו את רשותכם לגבי אחד רבה ממש לא אומר אין כזה דבר ולכן הוא מגיע עם פתרון אחר שלוש עוד מלמעלה דף סד עמוד א אלא אמר ליזיל אחד מניו שילך אחד מהיהודים שגרים שם במבוי ליקרבלי שיתחבר לאותו גוי אומר רשי השתדל עם הנוכרי עד שיהיה אוהבו ואז על ידי זה הנוכרי ישאיל לו מקום מחצרו כדי להניח שם דברים ואז לישון מנידוכתה ולינח במידה מחלוקת האם הוא צריך בפועל להניח שם או עצם זה שיש לו שמוקנת לו היכולת להניח הוא כבר הופך להיות חלק ובעלות בחצר של הגוי ואז הוא הופך להיות שכירו ולקיתו דעה ולכשירו ולקיתו בעצם כמו עובד שלו רש"י אומר ששכיר זה עבודת כל השנה לקית זה בימות הקציר והאסיף שהוא לא עובד כל השנה אלא לוקח ג'ובים בזמנים בזמני ומסים וכדומה בכל אופן הוא הופך להיות עובד של לנוכרי וכשיש עובד של הנוכרי הוא עצמו יש לו כביכול בעלות והוא יכול לתת לחם וזה נחשב כדירה שלו שהוא מערב יחד עם כולם והמארב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ואפילו לקיתו של גוי נותן ארובו ודיו ואם כן יש לנו כאן פתרון נפלא אם הגוי לא מסכים להזכיר נגיע אליו בצורה כזאת נתחמן אותו נתחבר אליו נבקש ממנו מקום לשים שם כלי עבודה וכדומה ברגע שיהיה לאחד היהודי מקום הוא ילך ויתן עירוב כביכול בתור שכירו ולקיתו של הגוי וזה באמת יועיל. שואלת הגמרא, אמר להביא לרבי יוסף, מה הדין עבדו אצל גוי באופן אמיתי? זאת אומרת לא כל המעקב שאתה עושה פה, מה קורה אם היו שם חמישה שכירו וחמישה לקיטו מהו. זאת אומרת כך, גרו אצל הגוי חמש עובדים, חמישה עובדים יהודים ורשי אומר, הם גרו לא יחד בחדר אחד, אלא הם גרו בחדרים נפרדים באופן שאם הם היו באמת כל אחד בעלים של הבית, הם היו חייבים לערב יחד. כאן כולם עובדים אצל גוי, אחד מהם לא ערב. האם הוא עוסר? זאת אומרת, האם עד כדי כך אני מחשיב כל אחד ככזה שיש לו בעלות ואם הוא לא יערב יאסור או שאתה אומר לי או דילמה אומר רש"י כל מה שאמרנו שנחשב כשכחירו ולקיתו כשיש לך רשות אצל הגוי זה דווקא להקל שתוכל לערב במקומו אבל אם שכחת זה לא כל כך נורא אמר לי ענה לו רבי יוסף מה פתאום אם אמרו שכירו ולקיתו להקל יאמרו זכירו ולקיתו להחמיר ברור שלא בעירובים תמיד אנחנו מחפשים דווקא את הצד הקל ולכן נכון שאמרנו שודי נקרא שכירו לכיתו של הגוי. אבל זה דווקא להקל שהוא יוכל לערב במקום הגוי אם הוא לא רוצה. אבל בכזה מקרה שהם גרים אצל הגוי והם לא הבעלים האמיתיים בסופו של דבר הגוי יכול לזרוק אותם בכל רגע נתון. לא הם הבעלים כאן. הם סך הכל גרים כאן. בכזה מקרה אני לא אחשיב אותם כשכחיו ולכיתו להחמיר במקרה שאחד מהם לא יערב הוא לא יאסור על כולם. נכנסת הגמרא לדין גופה. אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ואפילו לקיתו נותן עירובו ודעיו. מביא מגיע רב נחמן ונותן דיאגנוזה נותן בעצם תקשיב ההלכה זו היא כך אמר רב נחמן כמה מעלי שמעתאה השמועה הזאתי מעולה היא טובה היא נכונה מביאה הגמרא דין נוסף אמר רב יהודה אמר שמואל גם כן רב יהודה בשם שמואל אמר כזה דין שתה רביעית יין על יורה אם רב שתה רביעית יין כבר אין לו מספיק יישוב הדעת ולכן הוא לא יורה הלכה אמר רב נחמן על כך הגמרא מביאה את זה בשביל ההמשך שגם על כך לרב נחמן היה דיאגנוזה אמר רב נחמן לא מעל לי השמ שמעת השמועה הזו לא מעולה לא טובה ולא נכונה והוא אומר על עצמו דענה הרי אני כל כמה דלא שטיין רביעית דחמראה לאוציאה דעתי כל עוד ואני לא שותה רביעית יין דעתי לא צלולה עליי הרביעית יין מיישבת את דעתי ורק על ידי כך אני יכול להורות ואם כן השמועה הזו של רב יהודה בשם שמואל לא נכונה אמר לירב ואמר אבל לרב נחמן מה הייתה מאמר מר אחי למה אתה מתבטא למה אתה נותן ומגיע ומכווה דעה על שמועה ואומר זו שמועה מעולה וזו לא והרי אמר חבר חנינא מה דכתיב ורואה זונות יאבד און על פי פשט אדם שרודף אחר זונות הוא יאבד את כספו הוא יאלץ לקנות להם ולתת להם ולתת להם שכר אבל הוא דורש כך מהלשון זונות הוא אומר כל האומר שמואה זו נאה וזו איננה נאה מאבדונה של תורה אדם שמתחיל לומר על שמואה זו שמואה טובה וזו אינה טובה יש לו בעצם כל מיני כביכול דעות על מה שאמרו חכמים הוא מאבד את עונה של תורה ואם כך אל תאמר כך אמר לי אמר רב נחמן אדריבי באמת יותר לא אומר אמר כך יתכן באמת שהוא עדיין לא הסכים עם ההלכה הזו של אדם ששתה רביעית יין על יורה כי באמת בעצמו הוא הכיר אחרת וידע שדווקא לאחר רביעית יין דעתו מיושבת יותר אבל הוא לא הגיע ונתן ואמר דע לך וכזה זה השמועה זו טובה וזו אינה טובה מאז שהוא שמע את זה מרבה שככה אמר אבחבר חנינא הוא לא נתן הוא לא חיו דעה על ההלכות אמר אבבה ברבונה שטוי אל התפלל ואם מתפלל כן דיברנו על אדם ששוטרה רביעית יין הוא מגיע ואומר שטוי אל תתפלל ואם מתפלל תפילתו תפילה שיכור אל התפלל ואם התפלל תפילתו תואבה תפילתו אינה מתקבלת היא תואבה שואלת הגמרא מה נקרא שטוי מה נקרא שיכור איך משטוי ואחידה משיכור אומרת הגמרא כיד הרב אבא בר שומני ורב מנשיה בר ירמיה מגפטי אבק מפטר עם הדדמרדרי יופטה הם כנראה הלכו יחד בדרך הגיעו לצומת של נהר יופט שמה הם נפרדו כל אחד לכיוון עירו אמרו כל אחד מנן לי ממילתא דלא שמיע לכברי בוא שכל אחד מאיתנו יאמר דבר חידוש שחברו לא יודע דמר מרי ברב הונה לא יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו על ידי זה הוא יזכור את חברו בכל פעם שהוא יגיד את דבר ההלכה בשמו הוא יזכר בחברו ולכן כשאתה נפרד מחברך תיפרד ממנו מדבר הלכה ואז פתחת ואמר איך משתוי ויחידה משיכור הוא הגיע ונתן הגדרות מה נקרא שטוי ומה נקרא שיכור יש לזה השלכה הלכתית אמרנו ששטוי אל התפלל ואם מתפלל תפילתו תפילה ואילו שיכור אם התפלל תפילתו תואבה והוא אמר כך שטורי כל שיכול לדבר לפני המלך שיכור כל שאינו יכול לדבר לפני המלך ועל כך נאמר באמת שיכור שניהם לא התפללו אבל בשיכור אם תפלל תפילתו תואבה מחר בעזרת השם נראה מה השני אמר כי זה כבר נכנס הלאה לעמוד הבא תתעזרו בסבלנות תשמרו על מתח בעזרת השם נראה את זה מחר בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו פתרון קסם לכאלו שגרים עם גוי במבוי והוא לא רוצה להזכיר את רשותו ראינו אתמול את הפתרון של הבעיה אבל רבא דחה אותו לחלוטין ולכן כאן רבה מגיע ואומר שאחד מהמתקרב אליו ישאיל ממנו מקום כדי להניח שם חפציו הוא יהפך לכמין שכירו ולקיתו והוא יוכל לתת את עירובו הדגשה חשובה כל זה דווקא להקל לגבי להחמיר עם גרים חמישה ישראלים אצל גרים שכירים ולקיתים כמובן אצל גוי אחד מהם שכח ולא ערב לא נאמר שהוא עוסר כי לא אמרו את זה להחמיר ראינו רב נחמן אמר על כך כמה מעלי שמתא ששכירו ולקיתו יכול לתת עירוב על כך שאדם שתה רביעית עין ליורה הוא אמר שזו שמועה לא נכונה כי הוא עצמו דווקא מתיישב בדעתו לאחר רביעי ת יין רב אמר לו רואה זונות יאבד און אדם שאומר שמועה זונות זה נוטריקון רשי אומר זו נאה וזו אינאה אדם כזה יאבד עונה של תורה ולכן הוא אמר באמת חזרתי בי לאחר מכן ראינו ששטוי ששטוי זה כזה אחד שיכול עדיין לעמוד לפני המלך אל התפלל ואם תפלל ואם תפלל מצוין זאת אומרת לא מצוין אבל תפילתו תפילה ואילו שיכור שאינו יכול לעמוד לפני המלך אם מתפלל תפילתו תואבה עוד עניין חשוב שראינו שהנפטר מחברו על יפתר אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכר. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: