העמוד היומי מסכת עירובין דף סד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סד עמוד ב

[מוזיקה] דף סד עמוד ב מסופר שברעיון שנערך עם אחד מגדולי העשירים בארצות הברית שאל אותו המרעיין ואמר בוא מאחורי הקלים תספר לנו איך הגעת לעמדה הזאת להיות אחד שמגלגל מיליונים איך זה התחיל אמר בוא ואני אספר לכם הייתי ילד האוניה שהביאה אותי לחופי ארצות הברית הביאה אותי כי אני ואביון חסר קל הגעתי נהר צעיר, לא היה לי כלום, כוששתי בנמל נדבות, אחד ריחם עליי, נתן לי דולר, לא בזבזתי את הדולר הזה, הלכתי, קניתי איתו הבטיח, את הטיח הזה חציתי לשניים והצאתי לאנשים כל חצי בדולר. סוחר, ככה עובד. קנו ממני את שני החצאים, היה לי עכשיו ביד שני דולר. הלכתי, קניתי שני הוטיחים נוספים, חציתי אותם, מכרתי כל חצי בדולר וכך לאט לאט התחלתי לגלגל. שאל אותו המראיין נווה אמר לו מה אחרי שנה סבתי הערית הערירית נפטרה והורישה לי מיליון דולר וכך הגעתי לאן שהגעתי יפה מאוד אז על בני אדם שהגיעו למקום שלהם בלי השקעה על זה מדובר היום בדף סד עמוד ב אדם החזיק בנכסי הגר גר אין לו ירושים הלך בן אדם החזיק בנכסיו מיד שהוא נפטר אדם התחתן עם אישה שהביאה לו מיליונים מבית אביה אדם מצא מציאה כל העניין הזה אנשים שמצאו ואגב אנחנו נראה אין להם סיכוי שממונם יישאר בידם אומר אומר רש"י, לפי שבאו לו בלא יגיעה, לפי כך אין מתקיימין. וזה לימוד מוס השכל עצום. מה שבא בלי יגיעה לעולם לא יתקיים. הוא לא יכול לתת לך משהו לאישיות אם זה הגיע בלי הגיעה ואפילו דברים אפילו בעניין שבגשמיות, אפילו דברים כסף וכדומה. אומר רש"י, זה לא תקיים כי זה בא בלא הגיעה. אתה רוצה פתרון איך כן? א אם לא על ידי מצווה. אומר רש"י, ברגע שתעשה בזה מצווה, אומרת הגמרא וכך מדגיש רש"י, רק על ידי כך זה תקיים. שומעים אותנו? ברוך השם אנשים ואומרים לעצמם רגע אבל מה כל זה קשור אליי אין לי מציאה אין לי נכסים אין לי משאבים אין לי מיליונים לא במציאה ולא בעבודה כלום לא קשור אליי אבל רגע אם תעמיק ותחשוב אין לך נכסים המשפחה שלך הילדים שלך מקום העבודה שלך הלימוד שלך הבית שבו אתה גר כל אלה הם לא נחשבים כנכסים חלקם הגדול הגיעו אלינו בלא יגיעה הקדוש ברוך הוא חנן אותנו בגוף מתפקד ובריא במשפחה קיימת ותומכת בבית שבו אתה גר, במקום להניח את הראש, כל אלו הם נכסים שבאו לנו בהסך הדעת. איך הם תקיימו בידינו? הרי רש"י אומר, באו לו בלא הגיע, אין סיבה שהם יתקיימו. ועל כך התשובה, אם לא בלא אם לא על ידי מצווה, אם אנחנו נלך ונעשה עם הכוחות, עם הנכסים, עם הסביבה, עם כל מה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, נלך ונקדש את זה, נעביר את זה לקדוש ברוך הוא, נמסור את עצמנו, ניתן מעצמנו לאחרים, ניתן מעצמנו למצווה, לתורה, לקדושה. על ידי כך כל הנכסים הללו בעזרת השם ובסיעתא דשמיא יתקיימו בידינו. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף סד עמוד א שתי שועות מלמטה. ראינו אתמול שהיה את רב אבא בר שומני ורב מנשה בר ירמיא מגיפטי כשהם נפטרו אחד מהשני הם נפרדו. כל אחד אמר דבר הלכה כי מתוך כך זוכרהו. הראשון אמר דבר הלכה לגבי שטוי ושיכור. מה נקרא? לגבי תפילה. ואילו השני שתי שורות מלמטה פתח ידך ואמר המחזיק בנכסה הגאר. אדם גר שהתגייר אין לו יורשים בעצם גר שמתגייר גם אם הוא מתגייר עם כל ילדיו ויחד עם אשתו אין ביניהם כל קשר ולכן הם לא יורשים אותו גשנתגייר כקטן שנולד דמי כמו תינוק שעכשיו נולד אין לו כלל משפחה כשרי משפחה מסביב ברגע שהוא נפטר הגיע אדם והחזיק בנכסיו ברגע אחד שהוא עשה חזקה נהיה עשיר שחולש על מיליארדים המחזיק ונכסה הגר מה יעשה ויתקיימו בידו וכמו שאמרנו אומר רש"י הם באו לא בלא יגיעה יקח בהם ספר תור תורה על ידי שהוא יקח ספר התורה במקצת מהשכר במקצת הכסף גם האחרים תקיימו בידו אמר רב ששת אפילו בעל בנכסי אשתו גם בעל שהתחתן עם אישה שהביאה הרבה נכסים מבית אביה עליו שזה לא כל כך מפורסם וזה גם לא כל כך מילטא דתמיע שאנשים שמים בזה עין הרע עדיין גם כן ילך ויעשה בהם מצווה רב אמר אפילו עבד עסקה ורווח עשית עסקה הרווחת כמו שצריך זה גם לא בא לך על ידי מי יודע מה הגיעה יש כאלה שבטוחים שזה הגיע רק על ידי הגיעה שלהם אומר רב דלך גם הקדוש ברוך הוא היה קצת מעורב כאן כביכול כן לפחות אין לו את חלקו רב פפה אמר אפילו מצא מציאה הוא מצא מציאה גם כן שילך ויעשה עם הכסף מצווה ועל ידי כך שהר הכסף יתקיים בידו ראינו שצריך לכתוב באיזה ספר תורה אמר רב נחמן בר יצחק אפילו כותב בהו תפילין שהם בעצם יותר זולות גם כן עדיין הוא עשה בזה מצווה ועל ידי כך ממונו באמת התקיים בידו ואמר אבחנין ואתם אבחנינה מה יקרא איפה רואים בפסוק שבאמת על ידי שאתה עושה מצווה זה מתקיים אומרת הגמרא אומר רב חנין דכתיב וידר ישראל נדר למור הוא הגיע שם למלחמה והוא אומר שאם הקדוש ברוך הוא יתן את כולם בידי ואחרמתי את הראיהם אומר רש"י החרמתי לשון הקדש הם העבירו את זה אל הקדושה הם העלו את זה אל הקדושה ועל ידי כך כותב רש"י נשמעה תפילתם ונפלו בידם מכאן אנו רואים שבכל דבר שתעשה בו תעביר אותו לצד הקדושה יהיה בו קיום אמר המיבר אבא דרך מ כן הגמרא חוזרת לגבי שטוי ושיכור ראינו אתמול ששיכור אסור לו להורות שאדם ששתה רביעית יין אסור לו להורות ששתוי ושיכור אסור להם להתפלל אמר מיבר אבא דרך מיל מיל זה בעצם באזור 1200 מטר אדם שהולך דרך מיל או ישן כלשהו ושינה כלשהו או זה או זה מפיגין את היין זה מפיג מפוגג את ההשפעה של היין ואחר כך אפשר להורות אמר נחמן אמר רבא ברבואה לא שענו אלא ששתה כדי רביעית אבל שאתה יותר מרביעית הדרך לא תעזור והשינה גם היא לא תעזור כל שכן שדרך תורדתו ושינה משקה תו הדרך רק תהפוך אותו ליותר מבולבל, לפחות מיושב בדעתו וגם השינה לא תועיל לו. השינה תכניס אותו לתוך שינה עמוקה וברור שהוא לא יוכל להורות לאחר מכן. שואלת הגמרא על רבמי על על רמי ודרך מיל מפיגה את היין והתניה המעשה ברבן גמליאל שער רוכב על החמור והיה מהלך מהכל אקזיב. עכשיו תראו סיפור שהיה עם רבן גמליאל ושימו לב כמה מוסרי השכל כמה בעצם מסקנות הלכתיות אנחנו מביאים מסיפור אחד שהיה עם רבן גמליאל והיה מהלך מהכלזיב והיה רבי אליי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך היה שמה איזה לחמניה אמר לו אילאי טול גלוסקין מן הדרך הרים את זה אילאי מצא נוכרי אחד רבן גמליאל ראה את אחד הנוכרים שעבר שם אמר לו מפגאי כך קראו לו אותו נוכרי תול גלוסקין הללו מאיי נטפלו רבי אליאי רבי אילא עניין אותו מה בדיוק היה האם רבן גם לי הכיר את הגוי הזה הוא גם רצה בעצם להשיג מסקנות הלכתיות אמר לו מהיכן אתה אמר לו מהאירות של בורגנין שמה מאזור הצריפים ומה שמך מפגשמני בעצם רואים שרבן גמליאל אמר את שמו שאל אותו כלום מכירך רבן גמליאל מעולם אמר לו לו ממש לא מכיר אותי באותה שעה למדנו שכיוון רבן גמליאל ברוח הקודש שימו לב רבן גמליאל כיוון את שמו של אותו גוי שהוא לא הכירו מעולם כיונו ברוח הקודש אגב לא מובן בעצם מה היה אם אתה כבר רוצה לומר לי שרבן גמליאל היה רוח הקודש למה דווקא שהוא ידע את שם של גוי? לא עדיף שהוא ידע כל מיני דברים על חכמי ישראל וכדומה. מעניין. אבל יש אומרים שהרעיון הוא שאפילו בדברים שהוא לא ניצח. הכל אצלו היה גלוי. הכל אצלו היה פשוט. בטח מה שהוא רצה לדעת. אבל גם דבר שהוא כל כך לא קריטי, כל כך לא משנה, כמו אותו שם של גוי מפיו התפזר ברוח הקודש הוא ידע גם את שמו. זה מה שמתכוונת הגמרא לומר לנו. בכל אופן, חוץ מזה שאנחנו רואים פה שהוא כיוון ברוח הקודש ושלושה דברים למדנו באותה שעה. למדנו שאין מעבירין על האוכלין. אתה רואה לחם. לחם זה חיותו של אדם על הרצפה אל תבזה אותו. אל תעבור ותשאיר אותו ככה, אלא תרים אותו בדרך של כבוד. הלחם נותן לנו חיות. כן? עלף של לחם הוא דומם. שימו לב, עד כמה מקפידים על כבוד של לחם. תרים אותו ושים אותו בצד. זה דבר ראשון. ולמדנו שהולכים אחר רוב עוברי דרכים. וכיוון שהולכים אחר רוב עוברי דרכים אני אומר שזה פת של נוכרים ואסורה באכילה. ולכן רבי אלא לא אכל אותה. ולמדנו שחמצו של נוכרי אחר הפסח מותר בהנאה. האירוע הזה, הסיפור הזה היה לאחר חג הפסח והרי אני טולה שזה נפל מנוכרים ובכל אופן עליו שזה חמץ שעבר עליו הפסח כיוון שהוא היה ביד נוכרי הוא מותר בהנאה זה שלושת הדברים שלמדנו כבר מחלקו הראשון של הסיפור ממשיכה הגמרא ואומרת כיוון שהגיע לכזיב בא אחד לישאל על נדרו הגיע אחד לרבן גמליאל וביקש לישאל הוא נדר איזה דבר מסוים והוא רצה לבטל את הנדר אמר לזה שאמו שאל כנראה את אילאי שהלח יחד עמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי בדרך אמר לו אין שתינו נו אם כן אמר רבן גמליאלי יטי אחרינו עד שיפיג עינינו עד שיתפוגג ההשפעה של היין ונוכל ונוכל לדבר יחד איתו לשמוע מה היה ולבטא לו ולפתוח לו את הנדר ותהיה לאחרן ג' מילין עד שהגיע לסולמה של צהור כיוון שהגיע לסולם דצה יעד רבן גמליאל מן החמור ונתעטתף וישב והתיר לו נדרו ומהחלק הזה של הסיפור אומרת הגמרא והרבה דברים למדנו באותה שעה למדנו שרביעית יין האיטלקי משקר רק רביעית כבר משקרת ולמדנו שיכור ליור ולכן הוא חיכה שההשפעה של היין תתפוגג ולמדנו שדרך מפיגה את היין ולכן הוא אמר המתן עד שיפוג עינינו המשיך ללכת ואז הוא פתח לו ולמדנו שאין מפירין נדרין לא רחוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב מכך שבן גמליאל כשהוא הגיע לסולם הדצור הוא עצר את החמור ירד ממנו התעטף בתליתו והתיישב בישוב הדעת מופלג ביישוב הדעת גמור ורק אז הוא פתח את נדריו בעצם אומרת הגמרא יש כאן הרבה מסקנות הלכתיות נפלאות אבל קטן מי עד שלושה מילים ולא מיל מיל אחד רמי ברבא למעלה אמר שמיל אחד כבר מפיג את ההשפעה של היין אומרת הגמרא שאני יין האיטלקי דמשקר תפי יין האיטלקי היה יין משובח יותר ארומטי יותר חזק יותר ולכן היו צריכים שלושה מילים אבל יין רגיל כמו שאמר רמי ברבא למעלה כבר דרך מיל מפיגה את היין שואלת הגמרא אם כך שיין האיטלקי הוא יותר חזק מכל יין ורביעית ממנו זה בעצם כמו יותר מרביעית ביין רגיל אם כך איך שלושת מילים הועילו לפוגג את ההשפעה של היין ואמר אב נחמן אמר אבא ברבוע לא שנו אלא ששתה רביעית אז דרך חוזרת אבל שתה יותר מרביעית כל שכן דרך תורה דתו ושאינה משקרתו ואם כן דרך שלושת מילים לא הייתה אמורה להועיל לפוגג את השפעת היין אונה הגמרא רחוב שני ברגע שהוא רוכב ואין לו תורח הדרך הוא לא הולך ברגליו אז דרך שלושת מילין כן מועילה לפוגג את ההשפעה של היין עליו שהוא יין חזק מאוד אומרת הגמרא אם אתה מביא לי כבר הבדל בין רחוב להולך אשת דעתית לאחי לרמי ברב בנמי לא קשיה רחוב שני גם השאלה הראשונית שלך שאמרת למה דווקא דרך שלושת מילים והרי רמי ברבא אמר שכבר מיל מספיק מיל מספיק שהוא הולך ברגליו אז זה מפוגג רביעית אבל כשהוא רחוב לא מספיק מילא צריך דרך שלושת מילים ולפי זה לא צריך להגיע לכך שיין האיטלקי הוא חזק יותר יתכן שזה אותו דבר יתכן שהוא חזק למה היה צריך שלושת מילים כיוון שהוא רחוף ורק אז באמת ההשפעה של היין התפוגגה ואז רבן גמליאל יכל לפתוח לאותו אחד את נדרו שואלת הגמרא רגע אחד המסקנות שראית בסיפור זה שאין מתירין את הנדר לא מהלך ולא לא מהלך ולא רוכב אלא מיושב שואלת הגמרא איני ואמרב נחמן מפירי נדרין בין מהלך בין עומד ובין רחוב אם כך אתה רואה במפורש שגם מהלך ועומד ורחוב יכול להפר את הנדר אומרת הגמרא תנאי דייק לממן דאמר פותחין בחרתה וכלן דאמר אין פותחין בחרתה אומר רש"י יש מחלוקת במסכת נדרים האם אפשר לפתוח בחרתה זאת אומרת כך לפי איך שרשי מסביר כאן האם צריך להגיע לחרטה, למצוא איזשהו משהו בבסיס הנדר ולעקור אותו ולהגיד, תשמע, באמת אני מתחרט באופן מלא, לא הייתי לעולם נודר בכזה מקרה, או שלא, לא צריך בכלל לפתוח חרטה, החכם מוקר את הנדר במקום, הוא לא צריך למצוא איזשהו בעצם סיטואציה שאותו בן אדם יגיד, אם כך לא הייתי נודר, שלזה באמת צריך יישוב הדעת. אלא החכם אומר, לא משנה מה היה, כרגע אני פותח דף חדש. ובזה זה תלוי. לפי מי שאומר שפותחים בחרתה, זאת אומרת שצריך לחפש חרטה. כך סבבה הבן גמליאל. ולכן הוא התיישב כי צריך ישוב הדעת למצוא טעם לחרטה. ואילו רב נחמן שאומר כאן שאפשר בכל מצב נתון להפר את הנדר, כיוון שהוא סובר שלא צריך ישוב הדעת, החכם מוקר את הנדר מכאן והרגע, פותחים דף חדש, מתחילים התחלה חדשה. ולכן באמת לא צריך ישוב הדעת. דמר הבאב ברחן אמר רבי יוחנן, מה יפתח לרבן גמליאל ההו גברא? הוא אמר לו כך, יש בו תקם עדכרות חרב ולשון חכמים הרפה. מכאן הוא דרש כל הבוטא אדם שמבטא ונודר על עצמו ועושה על עצמו דברים ראוי לדוקו בחרב כי קרוב לוודאי שהוא יעבור על כך אלא שלשון חכמים על פה וזה הפתח זה החרטה שהוא פתח לו לזה צריך יישוב הדעת הוא הגיע ואמר לו אם היית יודע שיש כזה פסוק פסוק לא נעים שנאמר עליך שראוי לדוקרו בחרב היית גם כן נודר אותו בן אדם אמר כמובן שלא ואז הוא מצא לו פתח אבל לא מספיק בעצם לומר לא צריך שום דבר לא חרטה לא כלום טק יאללה בוא נתחיל כאן ועכשיו דף חדש זה לא מספיק. לכן כיוון שצריך את היישוב הד למצוא את הרעיון הזה לכן רבן גמליאל באמת ירד מהחמור התעטף והתיישב. דבר נוסף שראינו מהסיפור אמר מר ואין מעבירין על האוכלין. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא שנו אלא בדורות הראשונים שהם בנות ישראל פרוסות בכשפים. אז אני אומר תרים את הלחם. אבל כיוון שהיום בדורות האחרונים שבנות ישראל פוצאות בכשפים מעבירין אני חושב שהם עשו כשפים באותה באותו לחם ומי שירים אותו יוזק. ולכן כיוון שהכשפים כל כך כל כך התפתחו כל כך נהיו יש אותם כל הזמן ואפילו בתוך עם ישראל מעבירין על האוכלים ולא צריך להרים אותם אומרת הגמרא תנא שלמין מעבירין פתיטין אין מעבירין אם אתה רואה כיכר תעביר כי בזה באמת אפשר לעשות כשפים ואני חושש אבל אם אתה רואה פרוסות לחם פטיטי לחם בהם אף אחד לא עושה כשפים ולכן אותם כן להרים ולהניח בצד כדי לשמור על כבודו של הלחם שואלת הגמרא אמר לרב אסי לרב אשי בעצם מה שאתה אומר כאן מובן שעל פתים לא עושים כשפים והפתיטין לא עבדן והכתיב. הנביא מוכיח את עם ישראל ואומר להם כך. הוא אומר לבנות ישראל, ותחללנ אותי אלמי. אתם מחללים אותי ועושים קסמים וקשפים בשעלי שעורים ובפתותי לחם, בחופניים של שעורים ובפתיטים בפרוסות של לחם. אם ככה אנחנו רואים שהם כן היו עושים כשפים גם בפתיטי לחם. אונה הגמרא לא אתם דשקלי באגרי. מדובר על כך שאתם עושים כשפים בעד שכר של פרוסות לחם ועל כך מוכיח אותם הנביא. אבל באמת הכשפים דווקא בשלמים ולכן השלמים מעבירים ואילו פתיטים אפשר וחובה להרים אין מעבירין על האוכלים במקרה של פתיטין של פרוסות ראינו היום דף נפלא התחלנו בעצם הרעיון הזה שאדם שהגיע לו מציאה בלי הגיעה מחזיק בנכסי הגר בעל בנכסי אשתו עסקה ורווח מצא מציאה יכתוב בהם ספר תורה וראינו שאפילו תפילין גם טוב והפסוק וידע ישראל נדר לאמור ואחרמתי את הראיהם רמי ברבא מגיע ואומר דרך מיל ושינה כלשהו מפיגין את היין רב נחמן בשם רבא ברבוע אומר שכל זה לרביעית יותר מכך כבר לא עוזר לא שינה ולא השינה רק תורדתו הדרך תורדתו ושינה גם כן לא תעזור שינה משקרתו הבאנו מה סבר רבן גמליאל הרחוב לחמור דבר ראשון ראינו דבר נפלא הוא הרים שם לחם אין מעבירין על האוכלין הביא אותו לתלמידו תלמידו הביא את זה לגוי אתה רואה שבעצם זה מותר בהנאה עליו שזה פת של נוכרים א אתה רואה דבר ראשון שזה פת של נוכרים ולכן תלמידו לא אכל ועליו שזה היה לאחר הפסח הוא הביא את זה לגוי כיוון שחמצם של נוכרי מותר בהנאה ראינו שרבן גמליאל ידע את שמו של אותו גוי. מכאן אנחנו רואים גם שהיה לו רוח הקודש דבר נפלא. לאחר מכן ראינו שהוא הגיע לכזיב. בא בן אדם להישאל על נדרו, שאל את תלמידו שתינו הביא את יין האיטלקי כן חכה נלך קצת. כמה הלכו שלושה מילים? למה שלושה מילים? או ניסינו לומר כיוון שזה היין האיטלקי. לאחר מכן שאלנו שאם כן איך עזר לו בעצם כי זה חזק וגם שרב נחמן אמר שזה לא מועיל. אז אמרנו רחו ולפי זה אפשר לומר שגם לא משנה אם זה היה יין יותר חזק או לא. היו צריכים שלושת מילים ולא מיל כמו שאמר רמי ברבא כיוון שהוא רחוב ולכן צריך יותר בכל אופן שמה ראינו שהוא הלך אחריו הגיע לצור ירד מהסולם התעטף והתיר לו את הנדר אז דבר ראשון אמרה הגמרא אנחנו רואים מכאן את העניין הזה שמפריעים נדרים דווקא בישיבה וראינו שרב נחמן אומר בין עומד בין מהלך אז ההבדל האם צריך למצוא חרטה או שמספיק לעקור ופשוט לבטל ולא צריך יישוב הדעת ולכן לא צריך להתיישב איך הוא פתח לו ראינו כל הבוטרה ראוי לדוקו בחר ועל דעת כך באמת הוא לא רצה לנדור ואין מעבירין על האוכלין ראינו דווקא בדורות הראשונים בדורות האחרונים כבר כן מעבירין על האוכלין ולא מרימים ואמרנו שדווקא שלמים אבל פתיטים מרימים כי לא עושים בהם כשפים ומה שכתוב בנביא זה מדובר שם על השכר ולא על מה שבפועל הם היו עושים בו כשפים בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: