העמוד היומי מסכת עירובין דף סג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סג עמוד א

[מוזיקה] דף סג עמוד א היום בעמוד שלנו נראה רשימה של עונשים שעל פניה נראית מתאימה לצוררי ישראל לדורותיהם מגיע על כך מוות ראוי להקישון אחש הולך לשאול בלי ולד זאת אומרת ימות בלי ילדים לכאורה על פניו הרשימה הזאת נראית מתאימה מאוד או לצוררי ישראל או לכאלו שהם יהודים אבל למוכרי בריא ישראל. אנשים שאין בהם ריח תורה, אין בהם לכלוכית של מצוות, אין להם קשר ליהדות, להם מגיע כזה צור עונשים. אבל כשאנחנו נראה שבעצם מדובר על מה שפתחנו בו אתמול, על האיסור לאורות הלכה בפני רבו, תחשבו על זה. מדובר בבן אדם ירא שמיים, ירא חטא, שר מירה, עושה את כל המצוות בסך הכל הוא מורה הלכה שכך נפסקה. הוא מורה הלכה נכונה אבל מה בפני רבו מגיע לו את כל העונשים הללו כמו שנראה היום. למה? התשובה היא פשוטה. כשאדם מורה הלכה בפני רבו הוא מורה זלזול במסורת הוא מורה זלזול בזקני העדה שהם העיניים של עם ישראל הם אלה שמובילים את עם ישראל ואם כזה בן אדם זה כבר נקרא הרעלה מבפנים הוא כאילו מוברג במקומות הנכונים הוא צדיק הוא למדן הוא ירא שמיים והכל אבל אם הוא מזלזל ברבנים אם הוא מזלזל בסמכות עליונה אין לו כל קיום ולכן נראה ראוי להקישון אחש ילך לשאול בלי ולד ימות עד כדי כך מורה הלכה בפני רבו מזלזל בסמכות הבסולוטית העליונה שיש לעם ישראל ועל כך באמת מגיע לו כל העונשים הללו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף סג עמוד א שורה מלמעלה אומרת הגמרא רבינה שר סכינה בבבל רבינה היה בודק סכיני שחיטה בבבל בעצם סכין שחיטה כדי שהיא תשחוט בצרועה חלקה צריך שהיא באמת תהיה חלקה בלי שום פגימה בלי שום שרחה כמובן אדם נאמן על כך כמו שאדם נאמן שהוא מקיים את כל שאר ההלכות גם על כך הוא נאמן אבל אומר רש"י אמרו להראות סכין לחכם מפני כבודו של חכם ורבינה בעצם היה לוקח את הכבוד הזה לעצמו בבבל ועליו שרב אשי היה רבו במת מחסיה שהיא גם כן בבבל בכל אופן הוא עצמו היה בודק את הסכינים אמר לרבשי שאל את רבינה מה הייתה עם אבדמר אחי זר לאורות הלכה בפני רבך אתה זה שמאשר את הסכינים ולא רבך רב אשי אמר לי אמר לו רבינה פשוט מאוד אני יודע הסיפור והרב אמנונה אורי בחרתאה דרגיז בשני דרב חיסדה ברגע שזה לא אותו מקום של רבו הוא הורה שם ועלף שזה היה גם כן בבבל ואם כן אתה רואה שמותר להורות בכזאת צורה בפני רבו אמר לי אמר לו רבשי מה פתאום לא הוריתמר כתוב שרב אמנונה לא הורה וממש להפך מגרסתך שאמרת שהוא הורה אומרת הגמרא לא אמר לי ינה לו חזרה רבינה אתמר אורי ואיתמר לא אורי יש גם גרסה כזו וגם גרסה כזו ושניהם נכונות ואסביר לך ושנה דרב אונרבי דלאורי באמת בשנים של רב אונה רבו הוא לא הורה גם בריחוק מקום ממנו הוא לא הורא כלל אבל ואורי בשן דרב חיסדה בשנים שרב חיזדה מלאך שרב חיזדה היה פוסק על הלכה הוא כן הורה למה דת תלמיד חבר די הוא היה תלמיד חבר שלו זאת אומרת תלמיד הוא היה תלמיד חכם כמותו רק הוא למד ממנו הלכה או שניים או כמה הלכות ולכן הוא נהיה תלמיד שלו אז הוא חברו בחוכמה חברו בידע והכל אבל תלמידו כיוון שהוא חידש לו משהו ובכזה מקרה הוא כן נורא והנה נמי אומר אבינה תלמיד חבר דמרנה כך הוא אומר לרב אשי ולכן מותר לי להורות הלכה בפניך או בכל אופן בריחוק מקום ולראות את הסכין אמר רבה אומר רבה לגבי הסכין הזה דין נוסף צובמר רבנן חזי לנפשי תלמיד חכם שיודע את ההלכות יכול לראות את הסכין לעצמו ולאשר אותה לשחיטה מספרת הגמרא רבינה אקלה למחוזה הגיע לעיר מחוזה הייתי ושושפזחיני סכינה וקמח ולי המרח שלו רצה לשחוט בהמה והראה לו את הסכין שיאשר אותה שיעבור עליה ויראה אם באמת אין בה שריחות ופגימות והוא יכול לשחוט בה אמר לי אמר לו רבי נזיל אמת לרבא שהוא הוא כאן מרדתר הוא רב העיר לך תן לו את הכבוד הזה ותראה לו את הסכין שואלת הגמרא רגע למה צריך ללכת לרבה אמר לי אמר לו אותו מהירח לא סבר למר עד אמר רבה עצמו צובה מרבנן חזי לנפשי ואם כן אתה צובה מרבנן על מלא למה שלא תוכל לראות אמר לינ מיזבן זבינה אני קונה ממך בשר מסביר רש"י באמת אם הייתי אוכל מתארח על שולחנך בחינם זה היה נקרא כמו שאני שוחט לעצמי ואז היה מותר לי לראות את הסכין כמו שרב אמר אבל כיוון שאתה לוק לוקח ממני כסף מלא על כל מנאה. אם כן, כבר הפכת להיות מסעדן, הפכת להיות כמו כל שאר השוחטים. ובכזה מקרה אין את ההתר צובה מרבנן שיכול לראות את הסכין. היותר נאמר רק כשהוא רואה לעצמו ולא כשהוא רואה לאחרים שעושים כסף על השחיטה. זה בכזה מקרה. לך לרב העיר, לך לרבא ואליו תראה את הסכין. אומרת הגמרא הקדושה, סימן זילה לאניה מחליף אייק ויעקב. בעצם יש לנו כאן מעשה שיש בו כמה פרטים וכמה שמות של המוראים ולכן מביאה הגמרא את הסימן שנזכור. מספרת הגמרא רבי אלעזר מאגרוניה ורב אחה בר תחליפה איקלהו הם הזדמנו לברב אחבר דרביקה ואיפה זה היה זה היה באטרי דרב אח בר יעקב הוא היה הרב שמה שימו לב שלושה המוראים שהשם שלהם היה אחה אחד וכל אחד השם של האבא שלו שונה ועל שם זה יש את הסימן אחד בר תחליפה אחד ברידרב אייקא ואחד ברידי רב יעקב זה הסימן בסוגריים זילה לאניה זה כבר נראה מה זה אומר מחליף אייק ויעקב הם הזדמנו אליו המארח רצה להביא להם לאכול רבחבר דבקה למעבד להוואיג לטילתא עגל משובח רש"י אומר שהגיע לשליש גידולו שאז הבשר שלו הכי משובח שיש רש"י מנסה להביא גם פירוש אחר שבמקומות אחרים הוא נוקט אותו כפירוש השולט והוא אומר שהוא שלישי לבטן ההוא שנולד שלישי שלישי לאמו הוא הכי משובח אבל הוא דוכה את זה הוא אומר שהיה סיפור שרב חנינא ורב ושייה היו עוסקים בספר יצירה ובורים לעצמם על ידי צירופי אותיות עגל עגלטה הוא אומר שם אי אפשר לומר ששל שלישי לבטן אמו כיוון שהוא קר רגע נוצר זה לא הגיוני ולכן הוא כן מעדיף את הפירוש כאן בכל אופן הוא מעדיף את הפירוש של עגל שלישי של עגל הטילט שהגיע לשליש גידולו שאז הבשר שלו טעים ביותר בכל אופן המרח רצה להביא להם את זה לאכול הייתי סכין וכמח ולהוא רצה לשחוט הראה להם את הסכין אמר להורבחבר תחליפה אחד מהאורחים לא לכו שלסבא מלון נחשוש לרב העיר לרב אחבר יעקב אמר לו רבי אלעזר מאגרוניה שגם היה שם אחד מהמתערכים אחי אמר רבה צובה מרבנן חזי לנפשי אפשר לראות את זה לבד לא צריך ללכת לרב באמת חזי ויניש אומרת הגמרא הוא ראה את זה לעצמו ולאחר מכן הוא נאנש על כך שהוא זלזל בכבודו שבחבר יעקב ולא הלך להראות לו את הסכין ויאניש רבי אלעזר מהגרוניה שואלת הגמרא למה באמת הוא נאנש הרי כאן זה היה לצורקו ואמר רב הצובה מרבנן חזי לנפשי אונה הגמרא שניטם דתחילו בכבודו כיוון שכבר הוא אמר ניחוש לסבא התחלנו להידיין על העניין התחלנו להציע שנלך אליו כשאתה מבטל את הדברים ואומר עזוב לא צריך כאן כבר יש ביזיון זה לא רק עניין שלא פנית אליו מראש שזה באמת במקרה של צובע מרבנן מותר כבר פתחת בשאלה אם נלך אליו וביטלת כאן כבר צריך לחשוש לכבודו אומר רש"י לא היה לו לזלזל בדבר ועל הזלזול הזה לכן הוא נאנש והיא באת אפשרות נוספת לומר שני רבחבר יעקב דמופלג כיוון שהוא היה ממש מופלג אומר רש"י הרבה מאוד היה מופלג מאוד זקן וחכם ולכן הם כן היו צריכים לחשוש לכבודו דו על אף שבעיקרון צובע מרבנן יכול לראות לעצמו במקום שיש את הרב הראשי כן רב אחבר בר יעקב שהיה זקן ומופלג הרבה בחוכמה כן היו צריכים לגשת אליו וכיוון שהוא אמר לא צריך על כן הוא נאנש חוזרת הגמרא לדיון של המורה הלכה בפני רבו אמר רבה ולהפריש אייסורה אפילו בפניו שהפרדמי נכון שלמיד בפני רבו אסור להורות כלום אבל הפרושו שמאיסורה אם הוא רואה בן אדם שעובר איסור מותר לו לומר אדוני אסור לעשות כך עליו שבעצם אתה מורה הלכה בפני רבך מותר מספרת הגמרא רבינה וידבקמ דרבשי הוא ישב לפני רבו רבשי חזילה גבר דקהסר ללחמר בצינתא בשבתא הוא קשר הוא בעצם הלך עובר עבירה הוא קשר אסור להשתמש באילן בשבת והוא הגיע וקשר את חמורו לדקל בשבת רמה ביקלה גאר בו בקל ולא השגח אותו בן אדם עשה דין לעצמו לא התייחס כביכול והוא לא שומע אמר לי עד כדי כך לאבע היגב בשם אתה נידע אותו אתה לא שומע למה שאומרים לך טוב עובר על איסור חכמים נידע אותו ואז הוא פנה חזרה לרבו אמר לי כי היי גב נמי במתחז כהפקרותה האם היה מותר לי לעשות זאת או שזה נראה כפקרות שאני מורה בפניך אמר לי לו רבו עשית מצוין אין חוכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד השם כך נאמר בפסוק כל מקום שיש בו חילול השם אין חולקים כבוד לרב וטוב עשית שעליו שאתה יושב מולי נזקת מיד מחית בכבוד המקום מחית בכבוד חכמים גארת בו ונידת אותו כי בכזה מקרה שלפו שמ סורה מותר חוזרת הגמרא אמר רבה במקרה רגיל של מורה הלכה בפני רבו בפניו אסור וחייב מיתה אדם שמורה הלכה בפני רבו ורבו נמצא שם במקום אסור ולא רק שאסור אלא עד כדי כך שחייב מיתה שלא בפניו אסור ואין חייב מיתה אסור להורות שלא בפניו אבל לא חייבים על כך מיטה שואלת הגמרא ושלא בפניו לא והתניה ועכשיו מביאה הגמרא ברייתא בעניין המורה הלכה בפני רבו ובסופה של הברייתא יהיה לנו את השאלה והתעניה רבי אליעזר אומר אומר לו מתו בני אהרון בני אהרון אדם ואביהו קדושי עליון לא מתו אתה יודע מה הסיבה שביום השמח ביותר של אביהם בשנה בחנוכת המזבח כשהוא מתחיל את העבודה בדיוק אז הם מתו אתה יודע מדוע כיוון שהורו הלכה בפני משה רבן הם אורו הלכה הם הרי נכנסו להקטיר קטורת נכנסו להעביר אש ושמה כתוב יצאו שני כבר נראה את זה בעצם יצאו חוטים של אש מבית קודשי הקודשים ושרפו אותם אתה יודע למה הם נהרגו אומרת הגמרא אומר רבי אליעזר כיוון שהם ארו הלכה בפני עיר משה מה היה שמה מי דרוש ונתנו בני אהרון הכהן אש על המזבח אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמיים מצווה להביא מן האדיות והם הלכו והכניסו אש מן האדיות נכון שהקדוש ברוך הוא הוא זה שנותן את האש הרוחנית מלמעלה אבל צריך לתת מאיתנו גם כן את האש שלנו לתת כביכול בבית המקדש ובמשכן וזה מה שהם אורו והם אורו את זה בצדק אבל כיוון שהם הרו את זה בפני משה רבן הם מתו הם נאנשו על כך ומתו ותלמיד אחד מספר את הגמרא ממשיכה בריתה ואומרת ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהורה הלכה בפניו. אמר רבי אליעזר לאמא שלום אשתו טמא אני אם יוציא זה שנתו ולא הוציא שנתו ובאמת התלמיד הזה לא הוציא שנתו ומת בקיצור ימים. אמרה לו נבי אתה אם אתה נביא ויודע זמנו של כל בן אדם עד כמה הוא קצוב וידעת שהוא ימות אמר לה לא נביא אנוכי ולא בנביא אנוכי אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה ועל כך על הסיפור הזה שהיה עם רבי אליעזר ואמר רבאבברחנא אמר רבי יוחנן אותו תלמיד יהודה בן גוריה שמו והיה רחוק ממנו שלוש פרסאות שימו לב כתוב כאן במפורש שהתלמיד היה מרוחק ממנו שלוש פרסאות ובכל אופן נה מיטה ואם כך מה שאמרנו קודם שרבא אומר שאם זה שלא בפניו אסור ואין חייב מיתה. אתה רואה שלא רק שזה אסור אלא גם חייב מיתה זה היה מרוחק ובכל אופן הוא נאנש. אונה הגמרא בפניו אהבה באמת היהודה בן גוריה שמה הוא הלכה בפני רבי אליעזר בפניו ולכן הוא נהנה שמיתה. שואלת הגמרא רגע כתוב במפורש וה רחוק ממנו שלוש פרסאות כאמר כתוב במפורש שהוא היה מרוחק ממנו שלוש פרסאות. זאת אומרת שזה לא היה בפניו. עונה הגמרא מה פתאום באמת זה היה בפניו? שלוש פרסאות זה רק אומר לך איפה היה מגורב. הוא היה גר שמה מרוחק שלוש פרסאות מרבי אליעזר נתן לך נקודת ציון של הכתובת מגורים שלו למה כדי להמחיש לך זאת אומרת לדייק לך ולומר לך תראה עד כמה הסיפור מדויק ונכון הבאתי לך את כל הפרטים בלי תשטוש פרטים מי אולי ידעו מי זה אלא אני אומר לך את זה באופן מלא ולתעמיך שמו ושם אביו למה למה צריך לומר את שמו אלא שלא תאמר משל היה ולכן נותן לך את כל הפרטים בצורה מדוקדקת מדוייקת ומפורטת ולכן גם אמרתי לך בדיוק איפה הוא גר אבל ההוראה בפני רבו זה שהוא ההלכה כן היה בפניו ורק לכן הוא נאנש מיטה וכמו שרבא אמר שבפניו ושאדם שתלמיד שמורה הלכה בפניו באמת אסור וחייב מיתה ושלא בפניו אמנם אסור אבל לא חייב מיתה ממשיכה הגמרא ומס ומבארת לנו את החומרה של אדם שמורה הלכה בפני רבו אמר רבי חיא באבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להקישון נחש עד כדי כך שנאמר ויענלי בן ברחלבוזי בספר איוב כתוב הוא אומר כך ויאמר צעיר אני לימים על כן זכלתי אומר אני פוחד לדבר בפניכם כיוון שאני צעיר לימים הוא תפס את המילה זכלתי שמסמלת אמנם על פחד הוא מתכוון שאני פוחד לדבר בפניכם אבל זכלתי זה גם שם של זוכה של נחש הוא כתיב עם חמת זוכלי עפר ואם כן אתה רואה שהוא אומר הוא התכוון לומר ומכאן דורשת הגמרא שאדם שמדבר בפני רבותיו ראוי עד כדי כך שיכישון נחש זהירי אמר בשם רבי חנינא נקרא חוטא שנאמר דוד המלך אומר בתהילים בליבי צפנתי עמרתך למען לא הכתה הלך. הפירוש הפשוט של הפסוק זה אומר שכל הזמן צפנתי, שמרתי את התורה בתוך הלב כדי שאני לא אגיע לידי שקחה ועל ידי כך אני אכתע אבל הוא דורש כאן ואומר שבליבי צפנתי עמרתיך ולא אמרתי את ההלכות שרציתי לומר כי רבי היה במקום למען לא אכת לך כי אם כן הייתי אומר הייתי נחשב כחוטא אומרת הגמרא הקדושה רבמנונה רמ כתיב מצד אחד בליבי צפנתי עמרתך דוד המלך אומר השארתי את כל דברי התורה והחידושי הלכות שהיה לי בתוך הלב ומצד שני כתוב והכתיב בסרתי צדק בקהל רב שכן הוא היה מוסר שיעורי תורה לרבבות ולאלפים לא קשיה מתרץ רב אמנונה כאן בזמן שירי קיים שרבו יראירי היה קיים אז בליביצפן תמרתך כדי שלא יהיה מורה הלכה בפני רבו כאן בזמן שנראה הירי קיים אז באמת גלי דרי הוא גילה את כוחו ואז הוא דרש בסרתי צדק בקהל רב אמר רבי אבא בר זבדה כיוון שאנחנו מדברים כאן על איר העירי ועל דוד מביאה הגמרא דבר נוסף שניתן ללמוד מהיחסים שהיו ביניהם כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם. יש כד מתנות כהונה שנאמרו בתורה שצריך לתת לכהן. אם זה תרומה מה שגדל אצלך בחצר, אם זה לזרוע לחייים וקיבה מבהמה, אם זה לתת לכהן את ראשית הגז, אם זה בכור וכדומה. ואדם שנותן את כל מתנותיו לכהן אחד, עד כדי כך זה חמור. כיוון שאתה מונע טובה מאחרים וזה מביא רעב לעולם. ורואים את זה מכך שדוד היה נותן את מתנותיו רק לעירא העירי שהיה כהן. שנאמר וירא העירי היה כהן לדוד. מה זה כהן לדוד? כי כהן זה עובדה. כהן זה דבר עובדה. כך זה נתון. מה זה כהן לדוד? הוא היה כהן. ושואלת הגמרא לדוד הוא דאוה כהן לכולה על מה? לא ייתכן. אלא הפירוש שהוא היה הכהן האישי של דוד שכל מתנות כהונה, כל מה שהיה לדוד לתת והיה בלי עין הרע. דוד המלך כן היה מלך ישראל. היה לו המון מתנות כהונה. את הכל הוא נתן לעיר העירי. אלא שהיה משגר לו מתנותיו. הוא כתיב בתריב פסוק לאחר מכן כתוב רעב בימי דוד. ואם כן אנחנו רואים שהנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם. רבי אליעזר אומר אדם שמורה חוזרת הגמרא לאדם שמורה הלכה בפני רבו מורידין אותו מגדולתו שנאמר ויאמר אלעזר כהן אל אנשי הצבא הוא מגיע ובעצם נותן להם את ההלכות של גיולי נוכרים הם הביאו מהשבי כלים שהיו אצל נוכרים והוא אומר להם מה בדיוק לעשות עם כלי אשר יבוא באש תביאו באש ותהר מה שבמים במים והכל הוא מורה כביכול בפני משה רבנו ועליו שהוא כן חלק שם כבוד למשה שנאמר ויאמר אל הזר כהן אל אנשי הצבא אף על גבד אמר להוהחי אבא ציווה ואותי לא ציווה הוא אומר במפורש כך הקדוש ברוך הוא ציווה את משה אפילו אחי נה הוא נאנש דכתיב ולפני אלזר הכהן יעמוד כתוב שיהיה בן מקבל את הסמכות העליונה מקבל את ההנהגה בעצם הקדוש ברוך הוא אומר למשה ולפני אלעזר הכהן יעמוד שהוא יצטרך דבר הלכה שהוא יצטרך לשאול בהורים ותומים הוא ישאל את אלעזר הכהן ולא אשקחד צריך ל יהושע היה לו כבוד היה לו תפקיד של כבוד אבל כבוד יצוגי אף פעם לא השתמשו בו ובכך הוא נאנש כיוון שסך הכל הוא לא רואה הלכה בפני רבו אבל הוא אמר הלכה בפני רבו ועל אף שהוא חלק לו כבוד הוא נאנש על כך את אמר רב לוי זה פותח כבר עניין אחר ואת זה נשאיר למחר בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו לגבי הסכין את הדוף שיח שהיה עם רב הונה למסקנה הגענו שהיה עם רבינה למסקנה הגענו כך ברגע שזה תלמיד חבר מותר לו להורות הלכה רב אומר צובה מרבנן חזי לנפשי וזה דווקא לנפשי ראינו סיפור נוסף שאמרנו אם הוא מופלג מאוד שכן ילכו לשאול אותו כן ולכן כיוון שהם לא שאלו אותו אז רבי אליעזר שם רבי איך קראו לו רבי רב אח רבי אלעזר מאגרוני הנאנש או כיוון שהוא היה מופלג או כיוון שהתחילו בכבודו ולכן הוא לא היה צריך לזלזל ואפו שמאיסורה אפילו בפניו שהפרדה מכמו שראינו אין חוכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד השם ובמקרה שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב רב המגיע ואומר בפניו אסור וחייב מיתה ושלא בפניו אסור ולא חייב מיתה והבאנו שעל כך והבאנו את הברייתא שנדב ואביהו מתו על כך שהוא הלכה בפני רבם שמרו מצווה להביא אש מהאדיות ולאחר מכן ראינו את תלמידו של רבי אליעזר שבאמת מת בכ בקיצור שנים וזה כן היה בפניו וזה שכתוב שלוש פרסאות זה היה מקום מגורה והבאנו עוד כל מיני פרטים מזהים שנדע שהסיפור לא היה משל אלא הסיפור באמת היה לאחר מכן ראינו מהלשון זכלתי שהמורה הלכה בפני רבו ראוי להקישון אחש ראינו שנקרא חוטה שבליבי צפנתי עמרתך למען לא הכתה לך ולאחר שירה היה עירי נפטר א זה היה ביסרתי צדק בקהל רב ודבר נוסף המביא מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם כמו שראינו מדוד עם מיראירי שויה רעב בארץ ראינו שאדם שמורה הלכה בפני רבו מורידין אותו מגדולתו כמו שראינו מאלעזר הכהן שקיבל את המינוי של כבוד שהוא יעזור ליהושע בדברי הלכה ובאורים וטומים ויהושע לא נצרך לו והוא נשאר כתפקיד ייצוגי בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: