העמוד היומי מסכת עירובין דף נט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נט עמוד ב

[מוזיקה] דף נט עמוד בפעם אולי מי יודע כמה אנחנו נפגשים שוב פעם כשהמוראים היו מתווכחים בעיניהם ואפילו שזה כביכול כמובן כביכול כל כבודה מוטל על כף המאוזניים אין להם שום בעיה לומר טעיתי לו דעתי הם לא התבוצו בעמדתם לנו זה נראה ממש תמוע מעורר פלייה איך זה ייתכן ככה בפליק אחד להודות תתבצ צר תתעקש תסובב תנגב אבל לא מחלוקת שהיא אמת פשוט הם הלכו ועשו מעשה כאן בעמוד שלנו רב זרע הלך והערב עיר מסוימת הגיע אליו הביה שאל אותו מה הייתה אמה בעצם הוכיח לו שהוא לא צודק והוא פשוט סגר את הוויכוח אמר לו לא ודעתי היא וסיים את העניינים הלוואי שנוכל ללמוד קצות דרכיהם להתנהג בכזו צורה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף נט עמוד ב אנחנו עדיין בעצם מדברים התחלנו אתמול את המשנה ואנחנו אוחזים גם היום בעמוד שלנו לגבי עירוב בעצם אנחנו רוצים לערב עיר שלמה על קראיה על קרבה כמו ההרים שלנו היום כמו ההרים החרדיות שאנחנו ולים יכולים לטלטל בה בשופי ממקום למקום ודיברנו על ההבדלים בין של יחיד עיר של רבים איך עושים את זה באיזו צורה אתמול ראינו אני רוצה להתחיל ככה בנט עמוד ב ממש שואה מלמעלה מן תנא אתמול ראינו שבמקרה שיש לך עיר של יחיד בעצם אם נסכם יש לנו עיר של יחיד שתמיד אפשר לערב אתה את כולה ועל אף שהיא נעשת של רבים יש לנו עיר של רבים שאף פעם אי אפשר לערב את כולה ועליו שהיא נעשת של יחיד ובעצם תמיד אנחנו צריכים לעשות איזושה החרגה ראינו אתמול במשנה או להוציא 50 דיירים מחוץ לעירוב או לפחות שישה בתים ש שלושה חצרות של שני בתים בכל אופן ראינו שבמקרה שיש לי עיר שהעיר הזו היא בעצם של יחיד אבל יש ברשות הרבים של דז אמר שמים לכי ולכי או קורה וקורה שואלת הגמרא ככה מערבים רשות הרבים מה נתנדמר רשות הרבים שאתה יכול להערב רשות הרבים בכזו דרך פשוטה שלכי ולחי או קורה וקורה אמר בונה ברבי יהושע רבי יהודה היא דתניה יתר על כן אמר רבי יהודה מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשות הרבים עושה לחי מכאן ולחי מכאן בעצם הוא גר משני עברי הרחוב ראינו את זה כבר אתמול הבדחתי שאני אחזור על זה היום יש לו שני בתים בשני הצדדים עושה לכי מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע וזה בעצם פותר לו את הבעיה והוא יכול לטלטל ברשות הרבים אמרו לו אמרו לו חכמים מה פתאום אין מהבין רשות הרבים בכך אין אפשרות אין אין אופציה וכזו דרך לערב את רשות הרבים בכל אופן אנחנו רואים שלשיטת רבי יהודה אפשר וזה מי שראינו בעמוד הקודם שבדרך זו מערבים את רשות הרבים בעיר של יחיד ונעשת של רבים ראינו כך עיר של יחיד ונעשת של רבים אמר מר ראינו אתמול ואין מהבין אותה לחצאין בעצם מי שזוכר אמרנו היא נחשבת כעיר אחת ולכן כיוון שהיא נחשבת לעיר אחת כרגע היא של רבים אני מטיר לך לערב את כולה אבל דווקא אם אתה מערב את כולה אם מישהו לא יערב אם איזה מבוי לא יערב וכדומה בעצם מה קרה זה כמו בני חצר בני מבוי שאחד מהם לא מערב כשאחד מהם לא מערב הוא עוסר על כולם כמו שאנחנו יודעים גם כאן זה מה שקורה זה בעצם סוג של איזה משפחה אחת גדולה א חבורת שכנים אחת גדולה כשאחד לומר ווא עוסר על כל בני העיר אמרה הגמרא ואמרנו אתמול שדווקא לחצאין אי אפשר אבל כל מבוי בנפרד יכול שואלת הגמרא אמר רב פה רגע אז בעצם עוד קודם עוד לפני שניכנס לעניין שכל מבוי בנפרד אפשר ראינו לחצאין אי אפשר אמרב פפא לא אמרו אלא לאורכה אבל לרוכבה מערבין דמיינו לעצמכם עיר סימטרית מדויקת שיש בעצם צד אחד בתים צד שני בתים ובאמצע רחוב שחוצה אותה לעורכה מצד לצד וזה הרחוב הראשי של העיר אומר רב פפא דווקא לאורכה זאת אומרת שצד שמאל יערב בנפרד וצד ימין יערב בנפרד זה אי אפשר אבל לרוכבה מערבין למה בעצם שימו לב ברגע שאני אומר צד ימין וצד שמאל יערבו כל אחד בנפרד הרי הם חייבים להשתמש להשתמש בכביש אם הם רוצים לצאת מהעיר או לכת לכל מקום אחר שניהם חייבים להשתמש בכביש יש כאן איזשהו מקום שהוא חופף לשתיהם וזה בעיה אבל הוא אומר אם זה לרוכבה זאת אומרת שכל אחד כל צד לוקח יחד איתו חלק מהכביש לא שמאל וימין בעצם אלא קדימה ואחורה כן בדוגמה שלנו שבעצם זה לא לעורכה אלא לרוכבה אתה חוצה את הכביש הראשי באמצע ולא לאמצע באורקו לאמצע ברוחבו אלא לאמצע בעורכו ונותן חצי אחד לבני העיר לחצי העיר הזו וחצי לבני העיר האחרת בכזאת צורה אפשר לערב אז ראינו אתמול בברייטה שהעיר הזו כיוון שהיא פעם הייתה של יחיד אי אפשר לערב אותה לחצאין תחשבו על זה זה בעצם כמו חצר אחת או חבורת שכנים שאחד מהם לא מערב אנחנו כבר יודעים שאחד עוסר על חבריו אותו דבר כאן נכון שכיום זה עיר גדולה אבל כיוון שכל הכוח לערב אותה כולה נובע מכך שהיא הייתה עיר קטנה מכך שהיא הייתה עיר של יחיד חייבים שכולם יערבו אז ראינו ואין מערבין אותה לך חצאין אמר רב פפה לא אמרו אלא לעורכה אבל לרוכבה מערבין דמיינו לעצמכם בבקשה עיר סימטרית עיר סימטרית זה אומר ככה שמאל יש בתים ימין יש בתים ובאמצע חוצא כביש לאורכו את כל החוצה את העיר מצד לצד פתח בהתחלה פתוח בסוף וזה כביש אחד שהוא רשות הרבים שמחברת את כולם אומר רב פפא אי אפשר שימין יערבו בנפרד ושמאל יערבו בנפרד מסיבה אחת פשוטה כל אחד צריך להשתמש גם בכביש הראשי ברגע שכל אחד צריך להשתמש אין כאן הפרדה מלאה ואי אפשר לערב אבל רוחבה מערבין אם זה לא יהיה ימין ושמאל אלא דמיינו קדימה ואחורה זאת אומרת שני החלקים האלה של העיר יערבו ביחד וכל אחד יקבל לעצמו חצי כביש בעצם אני אחצה את הכביש וכל אחד יקח חצי לעצמו ולכל אחד גם יש פתח הם לא צריכים בכלל לגעת אחד בשני בכזה מקרה מותר לערב שואלת הגמרא כמן דלא כרבי עקיבא די כרבי עקיבא אמר רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה בעצם בעצם יש מושג כזה דמיינו לעצמכם שני חצרות פנימית וחיצונית הפנימית חייבת להשתמש בחיצונה בעצם כדי לצאת עכשיו מה קורה אם ערבו רק בני החיצונה והפנימית לא ערבה אומר בעצם בזה כולם מודעים שהפנימית עוסרת כי אין אין מצב היא רגל אסורה אז אתם מותרים ברור שהיא עוסרת עליכם אבל מתי הדיון מתחיל הדיון מתחיל כשהפנימית רבה לעצמה ויכולה להסתדר יופי כל השבת בתוך הפנימית בבקשה תשארו שמה מה אתם רוצים מאיתנו זה לא שאתם בעייתיים מותר לכם להשתמש במקום שלכם אז זה שאנחנו הרבנו בנפרד נכון שלא הרבנו יחד איתכם החיצונית עם הפנימית אבל כל אחד עשה עירוב נפרד רדו לנו מהוריד אומר אומר רבי עקיבא לא נכון שהם רגל המותרת במקומם בפנימי שלהם יש להם שם את כל צורכי השבת ספר מה שצריך הם יכולים להתפלל שם אבל עדיין היא עוסרת גם שלא במקומה כיוון שהם יכולים יש להם אישור יש להם רשות ללכת לצאת ולעבור גם בחיצונית בשביל לצאת מהבית בשביל ללכת לרחוב הם אוסרים ולכן רבי עקיבא אמר רגל המותרת במקומה הוסרת שלו במקומה ולפי שיטתו גם בסיטואציה שציירת לי שכל אחד מקבל פתח לעיר בנפרד ומקום לעבור בנפרד והכל אז הם בעצם רגל מותרת יש להם מקום מותר בכביש עדיין היא עוסרת שלא במקומה והיא אמורה לאסור ישר חלקי העיר על הכביש וכדומה וממילא לא יוכלו לערב אומרת הגמרא ממש לא אפילו תאמר רבי עקיבא עד כאן לא קמה רבי עקיבא אלא בשתי חצות זו לפני מיזו לא דפנימית לתלפיתך אחרינה אתה רוצה לקלוע אותי כל השבת בפנימית ולהגיד הכל טוב חסר לך משהו אני אביא לך אני אדחוף לך מהדלת לא משנה אסור להעביר אבל את הרעיון אין על מה לדבר מותר לי לעבור דרך כאן ולצאת מהבית אבל אח הבעיר אנפקה באיפתך ואנפקה באייפיתך גם אם עשית עירוב תחומין ואתה צריך לצאת מהעיר יש לך מקום לצאת מהעיר מה אתה רוצה יש כאן פתח הכל טוב כל אחד יקבל פתח אחר ולכן אומר רב פפה גם לשיטת רבי עקיבא יוכלו לערב את צעיר לרוכבה חצי כן כמו שאמרנו כולם ברור שאפשר לערב אבל גם חצי היוכלו חצי מכאן וחצי מכאן והכל יהיה בסדר כל עוד וכל אחד קיבל פתח ולא חציתי לאורכו שאז באמת בעיה אומר רב פפה אפילו רבי עקיבא יודע שמותר היא כדאמר לשון אחרת לחלוטין אמר אב פפא תמ לאורכה ודלא מערבין אבל לרוחבה מערבין אל תחשוב על הרעיון הזה על הפטנט ותאמר שלרוכבה אפשר לערב כי כל אחד מקבל פה חלק מה פתאום כל אחד מקבל מקבל פתח אלא אפילו לרוכבה נמי לא מערבין שואלת הגמרא מיד כמן כרבי עקיבא שבעצם זה מסתדר נפלא שרגל המותרת במקומה בכל אופן עוסרת שלא במקומה אונה הגמרא לא אפילו תמ רבנן עד כאן לא קמרי רבנן אתם אלא בשתי חצות זו לפני מזו דפנימית אך דלדשה ומשתמשה כאן באמת ברור הפנימית יכולה להסתגר כל השבת במקומה הכל בסדר ואם היא תסתגר במקומה היא מותרת לטלטל שם ולכן היא תטלטל היא בנפרד במקום שלה החיצונה בנפרד במקום שלה והכל בא על מקומו בשלום בעצם ברגע שהפנימית אחדה לדשה סוגרת את הדלת ומשתמשת רק עם הקמפוס שלה היא לא נוגעת כלל בחיצונית מצוין החיצונית יכולה להשתמש ואין שום דבר שעוסר עליה אבל כאן בעיר אבל אחה ממצי מסלק רשות הרבים מאחה יש מציאות יש כאן רשות הרבים היא לא מסתלקת בחצרות אני יכול לסגור את הדלת וזהו נגמר יש מחיצה הכל בסדר כאן אומר רש"י אין בו שום חילוק באמצע אורכו ולא שימו לב ללשון הזהב של רש"י ולא רמז של מחיצה לומר תייחוד דשה ותשמש את כולה במקומה אין כאן אפילו לא עשית רימזון לא עשית סימן קטן למחיצה ולכן אומרת הגמרא ולכן פה לפי הלשון הזה אומר רב פפא אי אפשר לערב לךצין כלל וכלל לא לאורכה זה אתה מבין ואפילו לא לרוכבה כי כל מה שתראו חכמים זה בפנימית וחיצונה שיש דלת שסוגרת אבל כאן שאין שום דלת בקושי רמז למחיצה ממש ממש לא אומרת הגמרא הקדושה למר מר או כולה או מבואי מבוי בפני עצמו כבר עמדנו על השאלה הזו אתמול אמרת לי לא מערבים את העיר הזו שהייתה פעם של יחיד והיום היא של רבים לא מערבין אותה לחצאין מה כן מבואי מבואי בפני עצמו מותר שואלת הגמרא איך ייתכן מה ישנה דלחצאין דלא דעסרדדי מבוי מבוי נמי אסרעדדי גם בני מבוי עושים על בני מבוי אחר הרי כמו שדמיינו קודם והזכרנו את זה היום בעצם זה עיר של יחיד וביחיד במבור בכל מקום אחר כל שכן כל דייר בא לבית כל אחד יכול להחליט שהוא לא איתכם באירוע והוא עוסר על כולם אותו דבר בעיר מה ההבדל אם זה אחד חצי מבוי מה ההבדל אומרת הגמרא הקדושה אחד מהיסקינן שימו לב כמדומני חידוש כגון דעבוד דקה יש מושג של לעשות דקה דקה פירושו מחיצה קטנטנה סמל סימן רש"י אומר רש"י דב דעבו דקה פתח נמוך בראש כל מבוי הפתח הזה אפילו לא אמור להיות מקום שעוברים דרכו זה רק סימן כזה שאומר חבר'ה אני לא איתכם אני לא בעניין אני לא באירוע הוא מסלק את עצמו משם וכיעדמה דיברנמב חיסדה אחד מבני מבוי שעשה דקה לפתחו אינו עוסה על בני מבוי זאת אומרת כך אפילו בקלאסי במבוי שאנחנו יודעים מאז ומתמיד שאחד שלא מערב שאחד שלא משתתף עוסר על כולם ברגע שהוא ישים דק כן בהשלה הוא ישים דקה הוא ישים איזשהיא מחיצה פתח קטנטן סימן כזה שאני לא בעניין אני לא איתכם הוא מסתלק מהם ולא עוסר עליהם אותו דבר כאן בעיר הזו מדובר שבני המבוי אותו מבוי שלא מערב את שלא מערב עם כולם או בני כל המבואות לא משנה שמו דקה לפייהם ברגע שיש דקה הם יכולים לערב בנפרד הם יכולים שלא לערב הם כבר לא עוסרים על כולם זה באמת כדין יחידים שכל יחיד יכול לעשות לעצמו דקה ולפתור ובעצם להסתלק מהאירוע אותו דבר גם בניותם אבוי וכאן מדובר שעשה דקה לפתחו ולכן באמת יכולים לערב מבואי מבוי בנפרד חלק כן וחלק לא עוברת הגמרא למקרה השני של המשנה ראינו עיר של רבים והרי של יחיד לא עוזר שום דבר ואי אפשר לערב את כולה אלא אם כן אתה עושה החרגה מספרת הגמרא רב זירא למטה דברי רב חיא לעיר של בית מדרשו של רבי חיא הוא הלך והרב את כולם ולא שבק לשיעור הוא לא השאיר שום אחרגה לא 50 כדעת הנקמה לא שלוש חצרות של שני בתים כדעת רבי שמעון שום שיעור אמר לי הבא אם הייתה אמאבדמר אחי איך יתכן שהרבת עיר שלמה שעיר שהייתה של רבים ובכל אופן אתה הולך ומערב את כולה אמר לנסה ודידה אמרי לי רב חיא ברסי מערב כולה ובעצם שמעתי מזקני העיר שאני סומך עליהם שרב חיא ברס היה מערב את כל העיר והמינה שמה מינה עיר של יחיד נעשת של רבים היא אני יודע שכרגע היא של רבים אבל הייתי בטוח שאם הוא ערב את כולה מה הסיבה כיוון שהיא הייתה עיר של יחיד ולכן גם אני הלכתי בדרכיו והרבתי את כולה אמר לי אמר לו הבייה ממש לא תברר אתם הדבר לדידי אמרו לי אנוסא ואותם זקנים שאמרו לך שבאמת הוא ירב את כולה הם אמרו לי גם מדועי אשפה אולמיכת גיסה ואשת דיפני על האשפה וממילא אבל כשני פתחים והסיר בעצם למדנו אתמול ממש בסוף השיעור שאחד מהתנאים של עיר גדולה שאי אפשר לערב את כולה של עיר של רבים זה שיש לה שני פתחים אם יש לה פתח בלבד מערבים את כולה כי היא לא דומה לדגלי מדבר היא לא דומה לרשות הרבים שהיה לבני ישראל במדבר אומר הבאי אתה שמעת שהוא עירב את כולה אבל לא שמעת למה תברר הלאה תסתקרן תחפור תברר ואז אל תדע שהסיבה היא פשוט מאוד היה שני פתחים ופתח היה סתום בהרמות של השפה וגרוטאות זה לא נחשב כפתח ולכן הוא ירב את כולה אבל היום ואשת דיפני לאשפה אולכשני פתחים והסיר היום לך תבדוק היה אגף שיפור פני העיר הגיע פינה שם את האשפעה יש שני פתחים לעיר פתחו יציאה נוספת כניסה נוספת וממילא עשו לערב את כל העיר בלי החרגה וממילא וממילא העירוב שלך לא צודק אמר להנה לו רב ענה לו רב זר עליו הדעתי אתה צודק שוגג הייתי לא היה בדעתי לא אחזתי ראש ובאמת הוא חזר בו וביטל את העירוב שהוא עשה אומרת הגמרא הקדושה בא מני רב עמי בר אדהרפנה מי רבא כך קראו לו רב עמי בר אדהרפנה שאל את רבא סולם מכאן ופתח מכאן מה הוא בעצם אתה אמרת לי ברגע שיש שני פתחים לעיר זה כבר נחשב כן בעיר של רבים אי אפשר לערב את כולם חייבים לעשות החרגה מה קורה אם מצד אחד יש פתח מצד מצד שני יש סולם סולם זה לא בדיוק נוח אבל מצד שני עדיין אפשר לצאת דרך שם יש איזה חומה מחיצה אבל יש סולם האם זה נחשב כפתח וממילא אסור לערב את כולה או שלא אמר לי אחי אמר רב סולם תורת פתח עליו סולם כן תורת פתח עליו ואם כן ברגע שיש פתח וסולם אי אפשר לערב את כל העיר אמר לו רב נחמן רב נחמן שמע את הדיון לא תציטו לי ממש לא אחי אמר עבדה אמר רב בעצם אתה אומר סולם תורת פתח אמרת רק חלק מדבריו של רב רב עדה הגיע ואמר הכל סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו בסולם תמיד אני הולך להקל כשצריך אני אעשה אותו מחיצה כשלא צריך אני אעשה אותו פתח ומיד הוא מבאר תורת מחיצה עליו כדי המרן שברגע שהוא נמצא בצד אחד של העיר הוא לא נחשב כפתח הוא נחשב כמחיצה וממילא לעיר יהיה רק פתח אחד ויכלו לערב את כולה תורת פתח עליו בסולם שבין שתי חצרות הרי אם יש לך שתי חצות שיש ביניהם כותל בעצם הם לא מערבים יחדיו אם יש פתח זה תלוי בהם הם יכולים לבחור האם לערב יחדיו או לא וגם כאן שברגע שיש סולם סולם שבין שתי חצרות רצו אחד מערב רצו שניים מערבין וכאן ברגע שסולם פה בחצר אני משתמש בו דווקא כפתח כדי להקל ולומר בבקשה אתם תבחרו האם לערב ביחד או לא וממילא בעצם בשאלה שלנו לגבי סולם שנמצא בעיר שמה אנחנו נלך ונקל ונאמר זה נחשב כמחיצה והעיר מתערב את כולה יחדיו שואלת הגמרא ומי אמר רב נחמן אחי האם רב נחמן אמר כך שאני מסתכל על סולם שיש עליו מחיצה ומקל והרי ואמר רב נחמן אמר שמואל אנשי חצר ואנשי מרפסת רש"י שוב פעם שלישית נראה לי שנייה בלשונו הזהב מסביר מה זה מרפסת בעצם לא כמו המרפסות של ימינו מי שהיזדמן פעם לשכונות כאלה ולהישנות בירושלים שהרי חסד ימין משה מכיר את זה שבעצם יש קומה שנייה לבניין אבל הקומה השנייה נכנסים מאיזיזשהו מרפסת שמחברת את כל הפתחים לדירות בצורה חיצונית ולמרפסת עולים באיזשהו סולם או מדרגות כך שבני המרפסת חייבים לעבור בחצר האלה שגרים למעלה חייבים לעבור בחצר של אלה שגרים למטה ואיך העלייה על ידי סולם כן אז יש לנו פה סולם ויש לנו אנשי חצר ואנשי מרפסת אנשי המרפסת ויש להם דריסת הרגל בחצר בוא נראה עכשיו את הדין ואמר נחמן אמר שמואל אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא ערבו בני המרפסת לבד ערבו בני החצר לבד והם לא ערבו יחדיו אז הוא אומר כך אם יש לפני הדקה ארבעה ברגע שיש לפני המרפסת ממש על פתח הסולם על איפה שעולים למרפסת יש שם דקה ארבעה ואת הדקה אנחנו יודעים מה זה הדקה זה הפתח הקטן הזה אינה עוסרת ואם לאו עוסרת ברגע שאין את הדקה הזו זה עוסר אם כך אתה רואה במפורש שהסולם תורת פתח חלב אם לא היה תורת פתח חלב אלא תורת מחיצה הם נחשבים כשני חצרות נפרדים לחלוטין למה יש בעיה מכאן אתה רואה שסולם לא תורת מחיצה עליו אלא תורת פתח עליו ואפילו להחמיר אונה הגמרא חבזקינן בדלא גבוה מרפסת השרה אתה מדמיין מרפסת קומה שנייה לא סך הכל שני מפלסים די צמודים אחד לשני אין פער של גובה בין החצר למרפסת שיותר מ-10ה תפחים ממילא זה כמו שני חצרות שבאמת יש פתח פתח ביניהם ואפילו אם אין פתח ביניהם אין פה יהיו טפחים ולכן אני חייב להגיע לדקה אבל אתה צודק במקרה שזה גבוה ואיש סולם אני אחשב את הסולם הזה כמחיצה והכל טוב שואלת הגמרא רגע אם לא גבוה מרפסת השרה והיא לא גבוה מרפסת השרה אז כי קאב היא דקה מהווה זה כלום כמו שאמרנו זה סך הכל איך אומר רש"י הרי כל המרפסת סביבותיה נמוכה ובטוחה לחצר והרי אין כשתי חצרות שאין כותל ביניהם אין בכלל כותל אין כלום ואם כן למה אתה אומר לי שהדקה תועיל ותאמר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אומרת הגמרא במגופפת במגופת עד 10 אמות דכיוון דבידקסלוקה וסלוק למאחה מדובר שיש גדר יש מעקה נכון זה דו מפלסי נמוך פחות מ-10ה תפחים אבל יש מעקה והמעקה מסתיים עם פרצה שלמעלה מ-10 אמות הופה כאן זה כבר חיבור חזרה פה אם הוא ישים דקה הוא יסתלק ואם הוא לא ישים דקה הוא לא סתלק ולכן אם הם ערבו כל אחד בנפרד זה תלוי האם יש דקה או לא אבל זה לרגע לא תלוי בעניין של הסולם סולם כי זה פחות מעשה טפחים ובאמת במקרה של סולם כמו שאמר רב נחמן תמיד אני אבחר האם ללכת לצד שהוא מחיצה או לצד שפתח ותמיד לכולה יפה מאוד אז בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו את אותו תנא שזה רבי יהודה שאומר שאפשר לערב את רשות הרבים על ידי לחי ולחי או קורה וקורה עכשיו אנחנו נכנסים לשתי הלשונות של רב פפא לגבי עיר שהייתה של יחיד נעשת של רבים אמרנו אין מערבין אותה לחצאין הגיע רב פפא בלשון הראשון ואמר דווקא לרוכה לרוכבה אפשר אפילו לפי רבי עקיבא שאומר שרגל האסורה המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה כאן זה משהו אחר ולמה פשוט מאוד בחצר אין להם פתח אחר פה יש פתח אחר הם יכולים להשתמש בו לפי הלשון השני רב פפא עוסר גם בכזה מקרה ואפילו לשיטת רבנן מהסיבה הפשוטה ששמה יש באמת דלת בחצרה הפנימית והם יכולים לסגור ולהשתמש לבדם אבל כאן אין שום רמז למחיצה ולכן אסור לאחר מכן אמרנו שמבואי מבוי בנפרד אפשר לערב את אותה העיר ולמה כיוון שעשו דקה ברגע שהם עשו דקה הם מראים שהם מסלקים את עצמם ולכן באמת מותר הייתה של רבים ראינו את רב זרע שערב את כל העיר ובעצם הבא אמר לו זה של רבים ומה שערבו פעם זה כיוון שהיה שם השפה וכרגע היא התפנתה ולכן אסור יש כאן שני פתחים ראינו מה קורה אם יש סולם אז בהתחלה ראינו בשם רב ברגע שיש סולם תורת פתח עליו ואסור לערב הכל לאחר מכן הגיע רב נחמן ואמר סולם אני תמיד ישחק איתו בעיר אני אגיד שתורת מחיצה עליו במקומות אחרים אני אגיד שתורת פתח עליו לדוגמה בסולם שבין שתי חצרות הביאה הגמרא שאלה לגבי מרפסת וסולם ששם אנחנו מרפסת וחצר ויש סולם ביניהם שם אנחנו רואים שאם לא ערבו ביניהם זה בעיה אלא הם כן עשו דקה ואמרה הגמרא פשוט מאוד שם מדובר שזה פחות מגובה 10 ומגופפין ויש פרצה של יותר מ-10 עמות ולכן הדקה מועילה אבל במקרה רגיע אני באמת אסתכל על הסולם כל פעם לפי הדרך היותר מקלה האם הוא כמחיצה או כפתח בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: