העמוד היומי מסכת עירובין דף נט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נט עמוד א

[מוזיקה] דף נט עמוד א תקשיבו משהו אישי כבר כמה פעמים פגשו אותי ידידים קרובים חברים או סתם מאזינים אמרו לי תקשיב השיעור נהדר אבל הקטע הזה שאתה יושב עם גמרא ופעם בכמה דקות הופך דף אם אנחנו היינו הופכים יחד איתך את הדף היינו כבר מסיימים את המסכת בעצם בדברים שלהם הייתה ביקורת מרומזת או איזשהיא הסתייגות על כך שאני אני משתמש בגמרא מבוארת בגמרא עם פירוש עכשיו זה לא סוד כל מי שצופה בשיעור יודע ורואה שאני יושב עם גמרא שוטנשטיין אני אוהב ביקורות אני גם אוהב להטמיע ליישם את מה שאני שומע אבל כאן סברתי אחרת סברתי ואני עדיין סבור שיש מקום לתת בפרט לצעירים לבני נוער שאנחנו מלמדים אותם לתת להם את האזרים שלהם הם נצרכים לא ייתכן שבעולם הזה יהיה כל כך הרבה עזרים כל כך הרבה צבעוניות כל כך הרבה דברים מושכים ובגמרא נישאר עם אותו גופן עם אותו דבר כמובן זאת התורה לא תהיה מוחלפת אנחנו לא נשנה פסיק אבל אם יש אזרים אם יש דברים שגדולי התורה מרנן ורבנן סמכו ידיהם עליהם כי מדומני שחובה להשתמש בהם כמובן בשום שכל במסורה במוזני צדק ואבני צדק אבל הדעת לתת גם את העזרה הזו ולכן אני כשמסרתי שיעור וראיתי שלי עצמי זה נותן יותר יישוב הדעת זה נותן יותר יכלתי ככה להרגיע את הראש יש לי ניקוד זה כתוב לי בגדול אמרתי לא משנה מהאחרים חושבים זה נוח לי וזה מה שאני עושה כי זה זה מה שנותן לי יותר להתחבר לתורה יותר להעביר את זה בקלות יותר ללמוד בקלות ואני חושב שזה מוסר השכל גדול לכל אחד תבדוק מה נותן לך את הכיף כביכול כן אנשים היום לא אוהבים לומר את המילה כיף אבל תבדוק מה עושה לך נחמד ללמוד אולי גופן אחר אולי גמרא מנוקדת אולי איזה אספרסו עם איזה ופל עם איזה שוקולד לא משנה מה מה שנותן לך את הכוח את העוצמה ללמוד קח אותו תעתיק אותו אל תיקח אותו רק לדברי תורה כשיש לנו מטלות לניקיון לפסח או לכל דבר אחר אנחנו אומרים טוב תן הפסקות תלווה את זה עם משהו טעים תעשה את זה באווירה טובה לא תהיה כהנת כפונדקאית ברור שהתורה צריכה גם כן שב תחשוב יחד עם עצמך מה יכול לתת לי את הכוח מה יכול לתת לי את העוצמה להמשיך וללמוד מה שקרה עכשיו זה שפתאום אני מבין רגע בוא ננסה אחרת הרי כמה חשוב זה לא להתמכר לאזרים האזרים הם נהדרים הם נותנים לך את הכוח את היישוב הדעת כמו שאמרנו אבל אל תתמכר אליהם תמיד תבחן את עצמך אם אני יכול גם בלי אז כרגע הגיע זמן המבחן ואני מקווה שנעמוד בו זה לא אומר שאני לא אחזור לעולם לאזרים זה לא אומר שלא יהיה לי לפעמים נפילות ואפילו בו לא נקרא לזה נפילות זה בסדר גמור ללמוד גם בצורה הזאת אבל בוא נשתדרג כידוע אדם שהוא מצטיין ספורטאים מצטיין מרימים לו את הרף אנחנו גם פעם בצריכים להתעדכן להעלות את הרף להגביר קצב למה לא בשם השם נעשה ונצליח היום בעמוד שלנו נראה דבר נפלא מה זה מבט של גמרא נדבר על עיר שהתפתחה ונהיה בה הרבה דיורים הגמרא תגיד אוקיי אני לא אם הרעיון שנפגשים אנשים ומדברים אחד עם השני כל עיר של יהודים בשבת בבוקר יש דרשה וכולם נפגשים יחדיו אני חושב שהמבט הזה זה מבט של כף זכות של גמרא אני לדעווני מכיר הרבה יהודים שלא נפגשים יחדיו בשיעור תורה בבוקר יום השבת אבל הגמרא כביכול זה היה פשוט אם יש עיר של יהודים עיר שמחפשים לעשות שם עירוב עיר שאנשים מקיימים שם הלכות פשוט שהם נפגשים בשבת בבוקר בדרשה זה ממש מבט של גמרא נפלא לראות את זה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף נט עמוד א בוא נראה את המשנה גם כן עליו שראינו אותה אתמול לא קרה כלום אפשר לחזור עליה שוב נראה אותה בזריזות ונעבור מיד לגמרא ראינו מה קורה בן אדם יוצא ומודד כמובן דבר ראשון צריך להיות לו תעודת מודד תעודת מודד מוסמך אומרת המשנה אין מודדין אלא מן המומחה או כמו שרשי גרס אין מודדין אלא מומחה מה הדין ריבא למקום אחד ומית למקום אחר אני מודד קרן זווית אחת אני רואה איזה איק כן כמו שאמרנו אתמול את המעלה רחפן רואה שזה בנקודות שונות אחת קרובה יותר לעיר ואחת רחוקה אומרת הגמרא שומן למקום שריבה אני הולך אחרי המקום שריבה וכמו שנראה במשנה בגמרא גם המקום שמעת מתרחב שיהיה שווה שיהיה שווה בקוירי שלו לאותו מקום שריבה הלאה ריבה לאחד ומעת לאחד שזה הגמרא כמובן תשאל שזה אותו דין בדיוק שומעים למרובה ואפילו עבד אפילו שפחה שלא ראויים לעדות לא סומכים עליהם לגבי עדות נאמנים לומר עד כאן עד כאן תחום שבת לא ימדו כמובן אבל הם נאמנים לומר שעד כאן מדדו או שעד כאן בני העיר היו מטלטלים שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר את כל עניין התחומין הם לא אמרו להחמיר אלא להקל שואלת הגמרא למקום שריבה אין למקום שמיעת לא בעצם מהמשנה משמע שומעים למקום שריבה רק לאותו מקום שריבא ולא לאותו מקום שמיעת ואיך אומר רש"י בלשונו הזהב בתמיעה וה לא יש בכלל מתי מנה לא ייתכן שאם אתה אומר לי על המרובה לא תאמר לי על המועט אומרת הגמרא אימה אף למקום שריבה ברור אפשר ללכת גם למקום שריבה גם באותו מקום שהוא לא ריבה זאת אומרת באותו צד ששמה הוא ריבה ברור שמותר ללכת ואפילו במקום שמית תרחיב אותו שיהיה באותו קו באותו היקף של המקום שריבה וגם בו מותר ללכת עוברת הגמרא על הדין השני שלהם משנה ריבה לאחד ומעת לאחד מה אמרנו שומעים למקום שריבה שואלת הגמרא טול למה לי היינו אח זה בעצם אותו דין במדויק אותה גברת בשינוי הדרת לשון טיפ טיפה שונה למה צריך לומר את זה שוב אומרת הגמרא כאן יש חידוש גדול אחי כאמר ריבה אחד ומעת אחד שומעים לזה שריבה מקודם דיברנו על אותו בן אדם ולכן אני אומר תשמע יש כאן מדידה אחת נכונה מדידה אחת שהיא בטעות כנראה הריבוי היא איפה שהוא ריבס זה הנכון ואיפה שמעת מת שמה זה הטעות אבל כאן מדובר בשני אנשים שתי אנשים שונים שמגיעים ומודדים ויש להם בעצם איזשהו מחלוקת מקצועית זה אומר המדידה שלי הגיעה עד לכאן זה אומר המדידה הגיעה עד לכאן וגם שם אומרת המשנה שומעים לאותו אחד לאותו מודד שריבה וגם את המקום איפה שהשני מדד מגדילים בהתאמה לאותו מקום שההוא ריבה אמר הבאי שימו לב פתאום איזו הגבלה ובלבד שלא ירבה יותר ממידת העיר באלכסונה מגיע בי ואומר תשמע זה שמיעת צריך שיהיה רציונל אם הוא מיעת והמיעוד שלו אתה בודק והוא בפר של אמות שפשוט יכול להיות יכול להיווצר הטעות שלו נוצא מטעות הלכתית אז אני בא ואומר בוא נגדיל זאת אומרת לדוגמה כך פתאום אתה מודד את הקרן ואומר רגע זה רק 2000 אמה בקרן זה רק 1428 אמה מהאמצע אז אתה מבין שהיה לו טעות והוא מדד לקרניים 2000 אמה במקום 2800 אבל אם הטעות היא לא על הבסיס הזה אז באמת אומר הבאי אנחנו לא נלך למקום של ריבה אנחנו לא נגדיל את התחום של העיר אלא נלך למקום מקום שמיעת או שנעשה מדידה נוספת רק במקום שיש לי מה לטלוט שיש רציונל אז יאמר הבעיה שאני הולך למקום שריבה רש"י אומר ליבי מגמגם רש"י קצת לא נוח לו עם הפירוש הזה כי לפי זה הביתי כביכול מעקר מתוכן מוציא לנו את כל הכולה ואומר רק במקרה כזה שזה קרוב ל2000 2800 אמה אז באמת אני טולה מקום של ריבה אבל אם זה פחות מכך או יותר אז לא שעה ראשונים באמת מסבירים את הבומרים שעד 800 אמה זאת אומרת כשזה פחות מכך ברור שאני אתלה את זה במת בטרכת החבל או בכל מיני שינויים טופוגרפיים אחרים של הקרקע וכדומה בעיות במדידה אבל אם הפער הוא כל כך גדול שאתה גם לא יכול לתלוט שזה עד 800 יותר מזה אתה גם לא יכול לתלוט את זה בטעות הלכתית ולכן באמת בכזה מקרה אנחנו נעשה מדידה נוספת ולא נסמוך על כך שהוא ריבה אמרה המשנה אתם שמקילים אני חוזר לגמרא שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל בכל העניין הזה של תחומין יש לי אינטרס להקל חכמים אמרו את כל העניין הזה ותקעו בו מסמרות דע לך מקילים בעניין שואלת הגמרא ואתניה בריתה אחרת לחלוטין הפוכה ממש לא אמרו חכמים את הדבר להקל אלא להחמיר איך תסבירי את הברייתה אונה הגמרא אמר אבינה לא להקל על דברי תורה אלא להחמיר על דברי תורה ותחומין דרבנן הברייתא הזו מגיעה להדגיש ולומר לי שלא תחשוב שהתחומים הם דברי תורה ואני בא ומקל כל מיני קולות אלא בעיקרון מדאורייתא אין כלל ענייני תחומין הגיעו חכמים והחמירו והחמירו את כל בעצם תיקנו את כל ענייני תחומין אבל בתוך תחומין באמת הם מקילים הבריתה הזו מגיעה בעצם לקבוע לי עמדה ולומר דע לך כל ענייני תחומין הם דרבנן וכפי שאמרנו בתוך זה באמת חכמים נוהגים להקל ולכן ראינו את המשנה שלנו שהולכים למקום שריבה גם לאחד שריבא וגם אבד ואישה כשרן לומר היכן נגמר תחום שבת אומרת המשנה הקדושה ואנחנו נכנסים עכשיו לעניין של בני עיר שרצו לערב היום אנחנו מאוד מכירים את זה כמעט כל אחד מאיתנו איפ איפה שהוא יש עירוב כשר ומהודע יש לנו אפילו מודעות כשאנחנו יוצאים לנופש לגליל לדרום לכל מקום כזה לברר קודם האם ביישוב יש עירוב אין עירוב מה מידת כשרותו עכשיו הגמרא תפתח את הנושא האם עיר שלמה יכולה לערב כן לא מה נקרא עיר עיר של יחיד עיר של רבים זה המשנה שלפנינו אומרת המשנה הקדושה עיר של יחיד רש"י אומר עיר של יחיד שלא היו נכנסים שם 60 ריבו כן 60 ריבו זה בני ישראל ובעצם כל הדמיון רשות הרבים זה בני ישראל שהיו במדבר היה בהם 60 ריבו ממילא עיר שלא נכנסים ב-60 ריבו לא נחשבת כעיר של רבים אלא כעיר של יחיד ועיר של יחיד מותר לערב את כולה מה קורה עיר של יחיד והיא חותה פיתוח מועץ היא התחילה בתור מושבה הפכה לאיזשהו יישוב או אני יודע מה מועצה מקומית ועברה לעירבהם בישראל ונעשה את של רבים אומר רש"י התוסף שם שווקים התווסף שם דיורים מערבין את כולה כיוון שהיא פעם הייתה של יחיד אני מתיר לערב את כולה המבואות לא צריכים תיקון רש"י אומר זה נקרא כמו חצר אחת אבל רש"י מדגיש דווקא אם אין שם רשות הרבים גמורה שזה רוחב 16 אמה אם יש שם רוחב 16 אמה נראה בגמרא איך מתקנים אותה בנפרד אבל בכל אופן כל עוד ואין שם מערבין את כולה אבל עיר של רבים אפילו נעשת של יחיד העיר הזאת עברה איזשהו דשדוש הרבה אנשים עברו וכדומה וכרגע היא של יחיד אין מערבין את כולה אני לא רוצה שתשתכח תורת רשות הרבים ועליו שכרגע אין כאן רשות הרבים אמיתית בכל אופן אני מערב את כל העיר חוץ ממובלעת מסוימת אין מהבין את כולה אלא אם כן עשה חוץ עלה הוא מוציא מהעירוב כעיר חדשה שביהודה בעצם גודל מסוים מספר דיירים שיש בעיר חדשה שנמצאת באזור יהודה בעיר הזו היה ב 50 דיירים כך אומרת המשנה שיש בה 50 דיורים בעצם תחריג 50 דיורין מאותו עירוב של כל העיר הם עצמם כמובן יכולים לערב לעצמם אבל הם לא יהיו יחד שותפים בעירוב של כל בני העיר ואז לא תשתכח תורת רשות הרבים כולם יבינו למה אני לא מערב את הכל באופן אוניברסלי קולוסלי פשוט מאוד בגלל סיבה אחת פשוטה כיוון שזה פעם היה של רבים ואז לא תשתכח תורת רשות הרבים זה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר ג' חצרות של שני בתים מספיק להחריג לא צריך 50 דיורין שלוש חצרות שבכל אחד מהם שני בתים סך הכל שישה בתים אתה מחריג וזה כבר מספיק מברת הגמרא היחידה מעיר של יחיד ונעשת של רבים תן לי דוגמה אמרב יהודה כגון דכרת דרש גלותה כמו העיר הזאת דזכרת דרש גלותה שמה פעם זה היה יחיד היום זה רבים ועליה נאמר שמערבין את כולה והכל בסדר אמר אמר לרב נחמן שואל את רב יהודה מה היית אמה למה אתה מביא דוגמה דווקא את נזכרת דרש גלותה היא למה משום דשכיך לגבי ארמנה מדקרי הדדי אם הסיבה היא כיוון שלא רק שיש שם רבים אלא הם גם נפגשים יחד כי מרכז העצבים של העיר הזאת זה ביתו שרש גלותה הם נפגשים שם רש"י אומר הורמנה זה ליטול רשות ליטול רשות בשביל שמיכה בשביל התרת בכורות בשביל כל מי זאת אומרת זה מקום שאנשים צריכים לבוא לשם וכיוון שהם נפגשים מדקרי הדדה הם יזכירו אחד לשני ובעצם תמיד יהיה כאן במודעות שהעיר הזו היא לא באמת של רבים היא הייתה של יחיד ורק נייתה של רבים ולכן כן מותר לערב את כולה ולא תשתכח תורת רשות הרבים אם כך אומרת הגמרא כל יישוב ישראלי כל יישוב יהודי גם כן נפגשים הרבים כולו ישראל נמי בצפה דשבת שכיךגע בהדדי אומר רש"י לשמוע דרשה כולם מגיעים לשמוע את השיעור הם מצויים יחדיו ואם כן בכל עיר שהייתה של יחיד ונעשת של רבים תתיר לכולם תטיר לערב את כולה כיוון שכולם מתכנסים יחדיו ויזכירו אחד לשני ולא תשתכח תורת רשות הרבים אלא באמת אמר אב נחמן כגון דזכרת דנתזואה באמת לקחת דוגמה את העיר של יש גלותה אבל אותו דבר כל עיר אין שום הבדל כל מקום שהוא של יחיד ונעשה של רבים והוא מביא לך דוגמה כמו דזכרת דרש גלותה או כמו המקום הזה של נתוזאי שבאמת זה פעם היה יחיד וזה התפתח והיום זה של רבים מותר לערב את כולו לאו דווקא הרעיון שנפגשים אצרש גלותה כי בכל עיר של יהודים נפגשים בשבת בבוקר בקידוש הרבא בדרשה ובאמת שמה נפגשים ושמה ידברו ושמה יזכירו ולא תשתכח תורת אירו ולא תשתכח תורת רשות הרבים ולכן באמת מותר תנו רבנן אומרת הגמרא הקדושה איר של יחיד ונעשה סת של רבים ושימו לב רש"י אמר לנו שאנחנו נטפל בזה ורשות הרבים עוברת בתוכה כיצד מערבין אותה זה אמנם עיר של יחיד אבל הנה של רבים וכרגע הרשות הרבים עוברת בתוכה עושה לכי מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונוסע ונותן באמצע אין שום בעיה אתה פשוט הופך את הרשות הרבים הזאת למקום שמותר לטלטל בו לכי ולכי או קורה וקורה ובעזרת השם נראה מי מי התנא שמתיר ככה כי זה נשמע לנו קצת מוזר שבקלות כל כך גדולה אתה מערב את רשות הרבים הלאה ממשיכה הברייתה ואומרת ואין נרבין אותה לך צעין אין מושג של הערב חלק מהעיר אלא או כולה או מבואי מבוי בפני עצמו בעצם רש"י אומר היא פעם הייתה אחת כמו חצר אחת שאנחנו כבר יודעים שאם אחד מבני החצר לא מערב יחד איתם אז הוא עוסר אותו דבר כאן כיוון שהעילה הזאת פעם הייתה יחידה אחת אם מישהו לא מערב יחדיו הוא עוסר אבל אומרת הגמרא מבואי מבוי בפני עצמו מותר וכמובן השאלה מזדקרת מאליה מה ההבדל אם הם עוסרים אחד על השני גם מבוי על מבוא יעשרו ואת זה נראה בעזרת השם אחר הייתה של רבים והרי של רבים מה קורה אם זה עדיין של רבים ואין לילה פתח אחד שימו לב גם על זה כבר דיברנו במשנה מערבין את כולה ברגע שזה בעצם ברגע שבעצם זה כן של רבים והיה של רבים עדיין של רבים אבל זה לא דומה למה שהיה במדבר כיוון שיש רק פתח אחד לעיר זה לא מפולש יש כאן איזה חסימות יש מחיצות פתח אחד בלבד לעיר זה לא נקרא של רבים ולכן מותר לערב את כולה האמת היא שאני משתוקק להמשיך הלא רק כדי לסגור אתם יודעים מה תנו בואו עוד שלוש שורות רק כדי לסגור מי זה התנא המיסטורי או לא המיסטורי כי כבר למדנו עליו מספר פעמים שמתיר לערב את רשות הרבים בצורה כל כך קלילה שואלת הגמרא מחר נחזור על זה בעזרת השם שואלת הגמרא מה נתנה דמער רשות הרבים שאפשר לערב אותה בכזה צורה אמר אבונה ברד רבי יהושע רבי יהודה זה רבי יהודה שאנחנו מכירים כבר דתניה יתר על כן אמר רבי יהודה מי שיש לו שני בתים ושני צידי רשות הרבים הוא גר בעצם שני עברי הרחוב עושה לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורא מכאן ונושא ונותן באמצע ומותר לו לטלטל ביניהם והוא זה שסובר שכך פותרים את הבעיה של רשות הרבים באמצע עיר של יחיד ונעשת של רבים אמרו לו חכמים אין מערבין רשות הרבים בכך אין על מה לדבר בכזאת צורה לא מערבים את רשות הרבים בואו נסכם מה ראינו בעצם היה לנו את המשנה הראשונה והשנייה שניהם דיברו על עניין אחר לחלוטין המשנה הראשונה כיונה את דבריה למדידה מחוץ לשטח העיר בעצם לתחום 2000 אמר וראינו מקום שריבה וכמובן אף למקום שריבה מט אמרנו אפילו זה שני אנשים אנשים נפרדים הולכים למקום שריבה הביה הגיע ואמר דווקא שלא ירבה ממידת הריבה באלכסונה ראינו שרשי קצת מגמגם בדבר ושעה ראשונים כן מנסים קצת ליישב ולא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל זאת אומרת כך לא להקל על דברי תורה אלא להחמיר על דברי תורה ותחומין דרבנן ראינו עיר של יחיד נעשת של רבים רש"י הדגיש יחיד זה העניין אין ביש ריבו וכדומה ולאחר מכן זה התפתח מערבין את כולה למה כי פעם זה היה של יחיד רבי מנעסת של יחיד לא מערבין את כולה ומה צריך להשאיר החרגה או קרי חדשה שביהודה 50 דיורין או שני ב שלושה חצרות של שני בתים ואחידמי אמרנו בעצם כל עיר של יחיד נעשה את שרבים ולאו דווקא רש גלותה כי שכיחים שם לאורמנה לרשות אלא כל עיר של יהודים שכיחים יחדיו ויזכירו ולא יגיעו שישתכח תורת רשות הרבים עכשיו מה קורה של יחיד נעשה של רבים ורשות הרבים בתוכה אז ראינו מערב את זה בלחי ולחי או קורה וקורה כשיטת רבי יהודה שכך אפשר לערב את רשות הרבים ואין מערבין לחצאין ראינו למה כיוון שזה פעם היה של אחד אבל מבוי בנפרד מבוי ומבוי כן אפשר ועל זה נדבר מחר למה באמת מותר ואין לא אלא פתח אחד מערבין את כולה גם כן עליו שזה היה של רבים ונותר של רבים זה לא דומה לדגלי מדבר זה לא דומה למה שהיה לבני ישראל ולכן מערבין את כולה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: