העמוד היומי מסכת עירובין דף נד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נד עמוד ב

[מוזיקה] בסיעת דשמע יאירובין דף נד עמוד ב נתחיל בסוף העמוד הקודם אומר הפריא ברבו אומר רבי יוחנן מדכתיב נוצר תאנה יאכל פריה למה נמשלו דברי תורה כתאנה עץ התאנה מה התאנה זו פירות התאנה לא מתבשלים כולם ביחד לכן כל פעם שאדם ניגש לעץ כל זמן שאדם ממש בהץ מוצא בה תאנים חדשות אב דברי תורה כל זמן שאדם עוגה בהן מוצא בהן טעם אומר רב שמע בן נחמני מה דכתיב ילד האבים וילד חן וגומר למה נמשו דברי תורה לילד לומר לך מה הילד רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה אב דברי תורה חבבינה לומדן כל שעה ושעה כשעה ראשונה גם דברי תורה חביבין כמו הילד שחביבה על בועלה תמיד ויעלת חן שמעלת חן על לומדיה דדיה ירבוך בכל עת למה נמשלו דברי תורה כד זה כל מה שהתינוק ממש בו מוצא בו חלב תמיד יש משהו אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגע בהן גם דברים שהוא חוזר עליהם מוצא בהן תמיד טעם ואהבתה תשגה תמיד מלשון תשגה הכוונה היא של אפילו לעשות דברים שהם כאין שגגה תשגה תמיד כגון רב לזר בן פדת אמרו עליו רב לזר בן פדת שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי ומרוב שכחה לעיתות אחר תלמודו וסדינו מוטל בשוק העילון של ציפורי זה נראה מין איזשהו דבר לא חכם אבל רבי אליעזר בן בדת היה עושה את זה דבר כביכול שגיעה בלשון תשגה אומר רבי יצחק בן אלעזר פעם אחת בא אדם לטלו ומצא בו שרף מצא שרף ששמר אמר לו על הבגד תנד ורבן על מי דכתיב רוכבי התנות סחורות יושבי על מידין והולכי על דרך סיכו רוכבי התנות אלו תלמידי חכמים שמועלכין מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה סחורות שעושים אותה כצהריים ברור כמו בצהריים יושבי על מדין שדנין דין אמת לאמיתו והולכי אלו בעלי מקרא על דרך אלו בעלי משנה שיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן דברי תורה אדם שרק רק מקרא יכול להיות שזה קשה למלא את יומו בזה אבל אדם שבאמת יודע גם גמרא דהיינו תורה שבעל פה וכולי אז יכול כל הדרך להגות בתורתו אומר רב שיזבי משום רב לוזו בן עזריה מדכתיב לא יחרוך רמיה צידו לא יחרוך הכוונה היא לא יחיה ולא יעריך ימים זאת אומרת לא יזכה מי צי הרמאי מה הכוונה צד הרמא לפי הפירוש פה שהכוונה היא שהוא תופס ציפורים תופס ותופס ותופס ולא דואג שישמרו ממילא כשהוא תופס את הציפור השנייה הראשונה מספיקה לברוח גם בתורה הוא אוסף עוד ידיעות ועוד ידיעות אבל לא דואג לשמר את הקודמות לכן לא יחיה ולא ירחמים הוא לא יזכה להנות מכל מעשיו רב ששת אמר זה צייד רמאי זה צייד שוטה אלא הכוונה היא בלשון תמיה צייד הרמאי לא יחרוך האם צעיד הרמאי מי זה אותו צעיד רמאי כמו שנראה לקמן שהוא תופס ציפור ושובר לקנף כדי שלא תוכל לברוח גם כאן בגבי תורה אדם לומד איזשהו מאמר מסוים הוא עושה בו סימנים חוזר על זה דן בו דש בו אז כמובן כל מאמר קדום נשאר אצלו ואז הוא יכול לרכוש מאמרים נוספים אז זה הכוונה לא יחרוך האם הוא לא יזכה לצלוט ולאכול וליהנות מישהו ציד הרמאי ודאי שכן כמו כן בתורה מי מי שדואג לשמר את ידיעותיו הקודמות ישמר לו ויוכל לזכות לקבל ידיעות חדשות קריאת הרב דמי אמר כמו שאמרנו משל לצייד שלצד ציפורים אם ראשון ראשון משבר בגפיו משתמר אם לו אין משתמר אומר רבא אומר רב סחורה אומר רב הונה מי דכתיב אוון מאבל למעט וקובץ על ידרבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות הוא לא דואג לשמר את הקודם והוא כל הזמן מביא עוד ועוד ידע מתמעט ואם לו קובץ על ידרבה אם הוא דרך קודם כל לשמר את הדברים הקודמים ורק אז הוא מוסיף עוד עוד אבל אחרי שהוא דאג לשמר את הקודמים ירבה אומר רבה לידי רבונון לא מילתא רבונון יודעים אבל כנראה מרוב לעיטות לידיעת התורה ואברי עלה אומר רב נחמן בר יצחק אנה עבדת והיקיים בידיי אני עשיתי כן כפי הצורך דהיינו ללמוד קצת קצת כל פעם ולשמר את הקודמים וזכיתי שזה נשמר בידי תנו רבונון כיצד סדר משנה איך משה רבנו העביר את כל ידיותיו ולימודיו שהוא למד ב 40 יום למעלה בשמיים איך הוא העביר לעם ישראל סדר משנה כיצד משה למד מפי הגבורה נכנס אהרון ושנה לו שנה לו משה פרקו של משה פרקו לימד אותו את הלימודים נסתלק אהרון וישב לשמאל משה בהתחלה הוא ישב לפניו עכשיו ישב לשמאל משה כמה שכדוע שיושבים שניים החשוב יושב מימין וה שני לא משמאל נכנסו בניו ושנה להן משה פרקן נסתלקו בניו אלעזר ישב לימין משה והתאמר לשמאל אהרון אהרון המשיך לשבת הלאה בצד שמאלו של משה ויתמר ישב לידו ככאליעזר אלעזר יושב בצד הימני רבי יהודה אומר לא לעולם אהרון ברגע שנכנסו הבנים וחיפשו את מקומם לשבט אהרון נעמד ועבר לשבט לימין משה למה נראה בגמרא לקמן כמו שתמיד כשיש שלושה אנשים החשוב מהם באמצע זה שאחריו מימינו וזה שאחרי אחריו משמאלו לכן גם פה אהרון קם ועבר לצד ימינו של משה אהרון לימין משה חוזר נכנסו זקנים ושנה להם משה פרקן נסתלקו זכנים נכנסו כל העם ושנה להם משה ופרקם נמצאו ביד אהרון אהרון שמע את זה ארבע פעמים ביד בניו שלושה וביד הזקנים שניים וביד כל העם אחד נסתלק משה ושנה להם מהרון פרקן אז שוב הבניו שמעו את זה ארבע נסתלק אהרון שנו להם בניו פרקן נסתלקו בניו שנו להם מזכנים פרקן נמצא ביד הכל ארבעה מכאן אמר רב לזרח היהדם לשנות לתלמידיו ארבעה פעמים וקל וחומר מאהרון ומה אהרון שלמד מפי משה יש סגוליות בלימוד הזה ומשה מפי הגבורה כך אדיות מפי אדיות הלכת כמה וכמה רבז רבי עקיבא אומר מנין שחייב אדם לשנות את תלמידו עד ש למדנו שנאמר למדה את בני ישראל דהיינו למדה את בני ישראל שהם ידעו שילמדו ומניען עד שתה סדורה בפיהם שהם יוכלו לחזור על זה שנאמר סימה בפיהם ומנן שחייב להראות לו פנים ללמד אותו בנוחות שנאמר ואלה המשפטים אשר תסים לפניהם לפניהם הכוונה היא שיקבלו את זה בצורה נינוחה וליגמרו כולו ממשה למה היו צריכים את המדרג הזה משה רבנו יכל להגיד איזה ארבע פעמים בנוכחות כולם כדי לחלוק כבוד לאהרון ובניו וכבוד לזכנים ונהו לאהרון ונגמר משה ולאילו בניו וליגמרו מאהרון ולאילו זקנים ולאפו מבניו וליזלו ולגמירנו לכל ישראל למה משה רבנו חזר על זה בעצם ארבע פעמים יכלו גם הם אהרון לשמוע את זה ואחרי זה ללמד וגם זה יהיה מגיע לאותה תוצאה כבר הגמרא כיוון דמשה מפי הגבורה גמר מסתי מילטה עדיף שכל אחד ישמע פעם אחת לפחות ממשה אז לכן משה רבינו לימד בהתחלה את אהרון אחרי זה כשנכנסו הבנים לימד עוד וככה כולם זכו לשמוע ממשה רבנו שהוא עצמו זכה לשמוע מפי הגבורה אומר מר רבי יהודה אומר לעולם אהרון לימין משה חוזר כמן מן אזלה עדניה אומרת הגמרא שלושה שהיו מלכין בדרך הרב באמצע וגדול בימינו וקטן בשמאלו למה רבי יהודה ולא רבון רבון לא הקפידו שאהרון יקום משמאלו של משה ויבור לימינו יוצא שבשלב השלישי אלעזר ישב מימינו של משה ואהרון ישב משמאלו וזה לא הדרך אפילו תמרבונון משום טיר דאהרון שאהרון צריך לקום ולהחליף מקום חזרה משום התיחה הזאת רצו למנוע ממנו רביד אבואו תלמידה דאבת תני ארבע מהזמני וגמר רק אחרי שהוא שמע 400 פעמים הוא הבין את החומר יום אחד בעיה למילתא דמצווה קראו לרב פרידה לא שו דבר מצווה תנא גמר אחרי 400 התלמיד עדיין לא הבין אמר להידנ מה ישנה למה היום אתה לא מבין אחרי 400 אמר למדי שתדמרו לי למר איקה מילת ד מצווה אסחי לדעתי אסחתי דעתי וכל שתמינה אשת קיימר אשת קיימר אמרתי לעצמי עוד רגע הרבי מגיע עוד רבי ממילא אני לא מרוכז אמר לאבדתיך ואת נילך תחשוב עכשיו תתרכז ואני אסביר עד דרטנל ד' מהזמנה חינה דהיינו לומד אותו באותו יום 800 פעמים נפקא בתקה לה ואמרה לניחה לך דליספו לך ד 100 שני האם אתה רוצה שכר עבור העקרבה עבור התלמיד עבור הידיעה שלו אתה רוצה שיוסיפו לך ארבע 400 שנים או דתיסקו את ודרך לעלמה דעתי שתזקו אתה ודוכה לעולם הבא אמר דניסקו אנה ודריה לעלמה דעתי אמר להן הקדוש ברוך הוא תנו לו זו וזו אומר רב חיסדה אין תורה נקנתי ילד בסימנים אם אדם רוצה באמת שהתורה תשתמר בידו הוא צריך לעשות סימנים דהיינו לקבוע לו כללים כל מיני דברים שיעזרו לו לזיכרון בלימוד שנאמר סימה בפיהם אל תקרא סימא אלא סימנה שם הרב תחליפה ממרב אזל אמרה קמ דרבבו אמר רבאו אמר לו אתון מעת המתנין לולי אנחמת מתנילה הציובי לך ציונים שימי לך וגומר עשו ציונים לתורה כוונה היא סימנים ומשמ דאי ציון לשנה דסמנה הוא דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון זה מדובר במלחמות גוג ומגוג שאחרי זה יהיה הרבה חללים שנמצאים על כד כדומן על פני אדמה יבוא אדם ויעשה לכל אחד סימן כדי שידעו שפה יש מת רב לזר אמר מאחה אמור לחוכמה אחותית ומודע לבינה תקרא עשה מודעים לתורה דהיינו תעשה דברים סימנים שיוכלו ללמוד רבא אמר עשה מועדים לתורה תקווה זמני מתי ללמוד לך לתלמידים וזה יעזור כדי לשמר את הלימוד והיינו דומר רב אבדימי ברחמה בר דוסה מה דכתיב לא בשמימי ולא מעבר לימי לא בשמיים שאם בשמיים אתה צריך לעלות אחריה ללמוד התורה היא לא דבר שבלתי אפשרי אם כן היה היית מצווה אבל הקדוש ברוך הוא ברוב טוב נתן לנו את זה בצורה שנוכל להגיע לה בקלות ואם מעבר לים מי אתה צריך לעבור אחריה רב אמר הכוונה היא לא בשמיים היא לא תמצא במי שמגביע דעתו עליה כשמיים אדם שחושב בונה על כישרונותיו בונה על ידיעותיו והוא לא צריך לחזור על זה הוא בונה על חוכמתו הוא לא יזכה ללימוד לא יזכה לידיאת התורה ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה קיים שוב באדם שאוהב תענוגים אוהב את כל הדברים לא תמצא במי שמרחיב דעתו מגביע דעתו באותם אנשים התורה לא תימצא אלא רק במי שמשפיל את עצמו ומשקיע מאמצים כמו שראינו מקודם עושה סימנים חוזר עליהם ללא הפסקה רבי יוחנן אמר לא בשמיים היא לא תמצא לא תימצא בגסי רוח ולא מעבר לים היא לא תימצא לא בסכרנים ולא בתג גרים מי שלא משקיע את כל כולו בתורה גם לא יזכה לידיעת התורה באופן גדול צריך להשקיע וגם כמו שאמרנו לא יגביע דעתו אלא ישפיל דעתו שידע שהוא צריך ללמוד צריך לחזור צריך לעשות סימנים וככה הוא יזכה לדעת הרבה בידיעת [מוזיקה] התורה เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: