העמוד היומי מסכת עירובין דף מז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מז עמוד ב

[מוזיקה] שיעת דשמיא עירובין דף מז עמוד ב ראינו לאל מחלוקת בין רבי יוחנן בן נורי לבין רבונון האם חפצי הבקר קונים שביטה האם אדם ישן קונה שביטה הנושא של חפצי הפקר בעצם מה עומד מאחורי הרעיון הזה אדם קונה לעצמו במקום שביטה במקום שהוא נמצא או שהוא שם פת כלים שלו שבשייכותו של אדם הם נחשבים מתאימים את ההילוך של הכלי בהתאם לרגדיו של הביילים מה שהוא קנה לעצמו הוא קנה גם לכליו אבל חפצי הפקר שבעצם לא שייכים לאף אחד וגם אין בהם דעת לקנות רבי יוחנן בן אורי אמר קונים מקום שביטה ויש להם 2000 ממה לכל רוח אם לעומת זה רבונון אומרים שאין קונים מקום שביטה אלה אלא אם כן מה יש? ברגע שמישהו יזכה בהם הוא יוכל להוליך אותם כרגליו שלו. דהיינו הזוכה הראשון או במים הממלא הראשון השביטה של הכלים האלה יהיו בהתאם לרגליו של הזוכה או הממלא. אז דף מז עמוד ב שורה עשירית מלמעלה. אומר רב יהודה אומר שמואל חפצי נוכרי לא חפצי אפקר אלא הם שייכים לנוכרי אין קונים שביטה דהיינו הם ללא כלום ללא שום קניין שביטה ומי שיזכה בהם ראשון הם יהיו מוטאמים לרגליו של הזוכה למן איל למרבונון פשיטה אשתחצה הפקר דליסלו ביילים אין להם בעצם מתנגדות לקניין שביטה חפצי הפקר אין להם דעת לקניין אבל גם אין להם מישהו שממונה עליהם שמתנגד לקניין השביטה ואם כל זה רבונן אומרים אין קניין שביטה חבצה הנוכרי דיוטלו ביילים יש להם ביילים שבעצם מונעים מונעים הביילים אין להם בכלל לא שייכים לדיני שביטה גוי לא שייך לכל הדין של השביטה אבל בעצם יש להם איזשהו בעלות מישהו על מעליהם שאולי אמור למנוע את הקנן שביטה של הכלים על אחת כמה וכמה שהכלים האלה לא יקנו מקום שביטה אם ככה מה הצורך היה לבוא ולומר את זה מפורש חבצה אנוכי דיטלו בלי מבייה אלא עליב דרבי יוחנן בן נורי וכמש מלשמע אימר רבי יוחנן בןורי שקונים שביטה מלכבצר דליסלו ביילים אין בעצם שום דבר שימנע מהם מלקנות לעצמם שביטה על אף שאין להם דג אבל הם קונים לעצמם שביטה אבל חבצי הנוכי דאיטלו ביילים שזה בעצם מונע מהם לקנות לכן הם יחשבו כחפצים ללא שביטה בכלל לא מטווה רב שמ בן לוז אומר השואל כלי מן הנוכרי דהיינו שאם כניסת החג הכלי היה בידיו של הגוי ביום טוב וכן המשיל לו לנוכרי כלי מערב יום טוב אבל הגוי החזירו לו ביום טוב שוב הכלי היה בזמן כניסת החג בידיו של אנוכי או והכלים והאוצרות אוצרות של פירות ששבטו בתוך התחום ומדובר אוצרות של הפקר, כלים של הפקר או פירות שהבקירו אותם מה הדין אם הם שייכים למישהו לכאורה הם לכו על פי כללי הרגלי הביילים אבל מדובר פה בהפקר יש להן 2000 אמה לכל רוח כמו הדין שכחבצי הפקר קונים שביטה ונוכי שהביא לו פירות שהיו משויכים אליו עם כניסת החג מחוץ לתחום הרי זה לא יזיזם ממקומם כמו שהם קנו מקום שביטה אצל הנוכאי ואם זה עובה משמה ממקום שמעבר לתחום אין לו אפשרות להזיז אותם מעבר ל4מות היא אמר בשלמה כסב רבי יוחנן בןורי חבצף חפצל חי קונים שביטה אמני רבי יוחנן בן נורי הוא אלמריכס רבי יוחנן בן אורי חבצבקר אין קונים שביטה אמני לפי מי זה לא רבי יוחנן אמרנו שיש צד לבוא ולומר שרבי יוחנן בן ורי נותן לחפצה הפקר שביטה אבל לא לחבצה נוכחי אם זה אכן כך אמני לא רבי יוחנן בן אורי בוודאי בוודאי לא רבונו עולם כסבה רבי יוחנן בן ור חבצי אנוכי קונים שביטה ושמואל דמר כרבונון מה ששמואל אמר מקודם שחפצי נוכי אינם קונים שביטה זה בדעתם של רבונון אה ודקרמ לרבונון פשיטה אם חבצי הפקר שאין מי שמונע בהם לקנות רבונו לא נותנים להם שביטה על אחת כמה וכמה חבצי נוכי מה עוד הייתם הגזרה בעלים דבנוכרי אתובלים דישראל כמש מלן הרי אם חבצים אל היה ביילים הם כן היו קונים קונים לעצמם מקום שביטה בם לביילים שלהם לכן הייתי אומר אולי בנוכרי גם ניתן להם דין להכלים האלה שהם משויים הם משיכים אנוכי ואנוכי אומנם אומל קשור לדיני שביטה אבל הייתי בכל אופן גוזר ולבוא ולומר שלכלים האלה יש כן כל יש להם כן שביטה למה זה נקרא גזירה כמה שהזה שיזכה בהם לא יוכל להוליך אותם כרגליו שלו אלא הוא יהיה מוגבל בשביטה שקנו הכלים מקודם אם הוא עשה למשל עירוב למקום מסוים הוא לא יוכל להולך אותם לעירוב ההוא כוון שהם קיבלו רק את ה2000 במה היה הצד לבוא ולומר לגזור וזה שמואל בא לחדש שלא גוזרים לעומת זה ורבח ברבן אמר רב יוחנן חבצן לוכרי חן כן קונים שביטה וזאת מדרבונון גזרה בילים דנוכרי אתובילים דישראל דרכי איילים דעתו למברכתא הגיעו לעיר ששמ מברכתא שרלו רבא לבני מחוזה למזב בן ביניו רב התיר לבני בחוזה דהיינו בני העיר שאינם בברכתא לקנות מהם בהסיבה כשהיילים האלה היות שהיו שייכים לגוי ממילא הם לא קנו לעצמם מקום שביטה מי שמקנה לעצמם לאיילים האלה מקום שביטה זה אותו אחד שזוכה אותו אחד שזוכה הם מקבלים את מקום שביטתו של הזוכה ממילא הוא יכול לקחת אותם לעיר שלו אומר לרבינ לרבא מי דייתך דאומר רב יהודה אמר שמואל חפצן לו אין קונים שביטה והעלים האלה אין להם את קום השביטה שלהם ושמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואומר אףח ברבנו חלק על שמואל ואמר רבי יוחנן חפצי נוכי כן קונים שביטה למה גזרה בעלים דנוכי את ובילד ישראל אולי מצד עצם הדין אמת הם לא היו אומרים לקנות מקום שביטה אבל היות שגזרה בילים דנוכת ובילים דישראל ממילא היילים האלה קנו לעצמם בעצם מקום שביטה במברחתא וכך אפשר לקחת אותם עכשיו לבני מחוזה אומר לזדבנו לבני מברכתא בני מברכתא עצמם יכולים לקחת אותם דכולם מברכת לדידו כד לדמות בעצם הם נחשבים שקנו מקום שביטה אצל הנוכרים אתמול בכניסת השבת הנוכרים הביאו אותם לפה דהיינו הוציאו אותם ממקום שביטתם והביאו אותם לתוך העיר הזאת וכפי שלמדנו בתחילת הפרק הלכה כרבן גמליאל שמי שהוציאור ממקום שביטתו והביאו אותו למקום חדש מקבל מקום שביטה חדש ואם המקום שביטה הזה נמצא בתוך דיר או שער או מקום מוקף מחיצות כמו העיר הזאת מברכת הוא זוכה בכך שכל העיר נחשבת ורוקדה לדמות לכן גם פה למברחתא יכולים כולם לקנות את האלים האלה כמו שזה נחשב שהוציאו אותם במקום שביטתם שהם זכו בהם אתמול אותם איילים בכשהיו ששאו אצל הנוכרים אבל עכשיו הוציאו אותם הנוכים הביאו אותם לפה הם קיבלו מקום חדש ד' עמות והדמות כל העיר נחשבת אברהם כד עמות לכן הוא אמר להם דכולם מברכתא לדידו כדמות דמיה ויכולים כולם להוליך את היילים בתוך כל רחבי העיר מברכת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: