העמוד היומי מסכת עירובין דף מו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מו עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא רובין דף מו עמוד א' ראינו מחלוקת במשנה בין רבי יוחנן בן ורי לבן חומים האם חפצי הבקר למסקנה הם חולקים בשני הדברים האם חפצי הבקר קונים שביטה אלף שאיין להם דעת לקנות לעצמם שביטה ושונה מחפצי בעלים החפצים שיש להם בעלים שהם קונים בהתאם לקניין הבעלים לשבטה של הבעלים שלהם האם חפצי הבקר קונים שביטה וכן אדם ישן שגם לא היה בו דעת לקנות באותו זמן של כניסת השבת האם הוא קונה מקום שביטה או לא לפי רבי יוחנן בן נורי קונים לפי רבון אינם קונים לא חפצי הבקר ולא אדם ישן שורה שישית אומר רב יעקב בריידי אומר רבי שע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי שקונים מקום שביטה אומר לרב זירה לר בקו ידי בפירוש מילך האם קיבלת מרבך באופן מפורש שהלך כרבי יוחנן בן ורי בנושאים האלה או מכלל השמיע לך או שיש לך איזשהו אפשרות להוכיח את זה ממקום אחר אמר לי בפירוש מע לי מה הכללה מה הייתה אבה אמינה לבוא ולומר שהוא שמע את זה באמצעות ממרה אחרת שמשם הוא לקח את הכלל הזה ומר רבי שע בן לוי הלכה כדברי המקל ב וב רבי שועה בן לוי אמר שבמחלוקת שקיימות לגבי עירוב הלכה כדבריה מקל בהם ממילא יתכן וזה הוא רצה לברר בדיוק האם אתה קובע שהלכת כרב יוחנן בן ורי בנושאים שאמרנו מקודם בחפצי הבקר אדם ישן האם אתה קובע שהלכה כ רבי יוחן בנורי שהם קונים מקום שביטה האם אתה יודע את זה מידיעה ברורה על הדברים האלה או שלמדת את זה מכלל אחר למסקנה הוא אמר שהוא שמע את זה באופן ברור באופן מפורש שרבי יוחנן בן נורי הלכה כמותו אם ככה שואלת הגמרא ותר ת למה לי ברגע שאנחנו יודעים על הכלל הגדול שאומר שהלכה כדברי המקל אז לכאורה גם פה אנחנו צריכים לפסוק הלכה כרבי יוחנן בן נורי ללא צורך ף באמירה מפורשת אומר רב זירה צריחי דישן הלכה כרבי יוחנן בן נורי אומינה בין לכולה בין לחומרא אל נשכח שהדין שרבי יוחנן בן ורי אומר שקונים שביטה או חפצי הבקר הוא אדם ן לפעמים זה לכולה לפעמים זה לחומרה אצל אדם זה לכולה למה כמ שלולי שהיה קונה לעצמו מקום שביטה הוא רשה ללכת רק ארבע אמות לכל צד אבל אם הוא קונה לעצמו מקום שביטה הוא מקבל 2000 מה לכל רוח אז אצל אדם קניית השביתה היא וודאי לכולה אבל בכלים היא בעצם לחומרה למה כמה שאם הכלים האלה לא קונים מקום שביטה אז אין להם שום דין שביטה מה היה דינם ברגע שמישהו יזכה ב במהלך השבת הם ילכו על פי רגליו זאת אומרת הוא יוכל להוביל אותם ולהוליך אותם לכל מקום שאדם רוצה ואדם יכול ללכת בהתאם לרגליו שלו הוא יקר גם את הכלים אבל אם הכלים קנו מקום שביטה האדם יהיה מוגבל הוא קבע לעצמו למשל עירוב ללכת לצד מערב והכלים קבעו לעצמם מקום שביטה 2000 ממה וזה יגביל אותו מלקחת את הכלים לפי העירוב שלו ממילא יוצא שבכלים קניית השוטה בעצם ילכו זה עלול להביא את המצב לאדם הגבלה שהוא לא יוכל לטלטל את הכלים כרצונו באדם כמו שאמרנו זה ודאי לכולה במקום ארבע אמות הוא זוכר ל2000 אמות אבל בכלים אומנם זה 2000 אמות אבל 2000 אמה זה לפי הכלים ואם האדם קבע לעצמו מקום שביטה עם כוונה אחרת הוא לא יוכל להשתמש בכלים האלה אז אם היינו אומרים רק שהלכה כרבי יוחנן בן ורי אב מינה בן לכולה בן לחומרה כמה שמ הלכה כדברי קל בעירוב רבי יוחנן בן הורי אנחנו פוסקים כמותו בגלל שהוא מקל זאת אומרת רק בנושא של אדם ישן ולימה הלכה כדברי המקל בעירוב הלכה כרב יוחנן בן נורי למה לי למה לי יש לי צורך להגיד אם אתה מגביל את הפסיקה כרבי יוחנן בן ורי רק לגבי כולה זה בעצם כלול בתוך הכלל שהלכה כדברי המקל איצטריך סל דעתך מין הני מילי שאני קובע כלל שהלכה כדברי המקל דווקא יחיד במקום יחיד כיחיד חולק על יחיד ורבים במקום רבים אבל יחיד במקום רבים ורבי יוחנן בן ורו בדעת יחיד כנגד כל חכמים אימה לא לכן יש לנו צורך לבוא ולומר שבנושא הזה הלכ כרבי יוחנן בן נורי גבי אדם ישן בגלל שהוא מקל על אף שכנגדו חולקים חכמים ורוב כנגד יחיד הלכה נשארת כמותו אומר לרבא לאביי למה בעצם אנחנו פסקים שהלכה כדברי המקל כמו שזה דברים דרבון מכד רובן דרבון מלי יחיד במקום יחיד ומלי יחיד במקום רבי למה שנחשוב שאם יחיד במקום רבים אין לנו ללכת כמותו עלי שהוא מקל הרי הסיבה שהולכים כמה שהוא מקל מה זה משנה אם כנגדו יש רבים או יחיד אומר לרב פפה לרבה ובד רבונו ל שלן בין יחיד במקום יחיד ליחיד במקום רבים והתנן רב לוזר אומר כל אישה שעברו עליה שלוש עונות דיה שעתה יש תחילת מסכת סניד שמה כתוב כל אישה שראתה דם אנו חוששים שהדם בעצם יצא כבר מאתמול רק כותלי בית הרכם מעמידו ממילא מחמת הספק אנחנו מתמים כל תירות שההיא נגע בהם כבר מאתמול עליו שאתמול היא לא ראה תאדם היא ראתה רק היום חוששים למפריע מעת לעט אחורה ומתים את כל התרות שי נגע בהם אבל אם אישה שברו עליה שלוש עונות של נידה דהיינו עונה של נידה כפי המקובל זה 30 יום זו העונה המקובלת לאישה לראות נידות אם עברו עלי השלוש שנות יינו 90 יום דיה שעתה אני כבר לא מ מיר עליה בטומאה למפריע של יום קודם ותניה ועל זה בזה יש מחלוקת מה המחלוקת רב לוזר אומר שעצם העובדה שההיא עברו עליה שלוש שנות כבר זה מונע ממני את החשש וכבר אני לא מחמיר את הטומאה למפריע של יום קודם לעומת זה תנאים אחרים חכמים אומרים לא זה שעברו שלוש שנות עדיין זה לא מספק צריך שהיא גם תהיה זקנה שהתחילה כבר להגיע לגיל שבאמת היא פחות רואה ותניה מעשה ועשה רבי קר בלזור שהתיר תרות על אף שאישה נגע בהם יום לפני שראתה דם על שמך העובדה שעברו עליה שלוש שנות ללא דם שלוש שנות כמו שאמרנו 90 יום לאחר שנזכר לאחר זמן מה הוא נזכר עוד מעט נראה מה אמר כדא רב לוזר לסמוך עליו בישת הדחק כמה שההוא פסקתי כם אותו בישת הדחק רשי אומר שהיה תרות היה חוסר בטהרות חוסר בפירות תהורים ספס אומר שהוא האישה הזאת נגעה בטהרות רבים והיה באמת נזק אבל זה השת הצחק מה לאחר שנזכר אילמה לאחר שנזכר דין הלחה כרב לזור אם נודה לו אחר כך שהלכה מפורש ללא כרב לזור אלא כרבנן בשעת הדחק איבת כבתי רק בגלל שזה בשעת הדחק בבדי עבד לכן הוא הסתמך על זה אלא דלא תמרח רבז ולא קרבונן לאחר כלומר אין אין פסיקה מפורשת כפי מי רב לזור רבון אלא שאחר שנזכר דלו יחיד פלי גלי אלא כנגד רב לוזר לא נמצא תן יחיד אלא רבים פליג עלי ואז הוא הבין שהאמת שצריכים לפסוק הלכה לא קרבלו זור למה כיוון שעל אף שהוא מקל אבל רבים נגדו אז היה צורך בעצם לפסוק רבון במקרה דנן אמר כדיו רב ליעזר לסמוך על ה בישת הדחק מה אנחנו רואים שהפסיקה בהרבה מקומות דרבון כמו כאן הסיפור של נידה שמטעמים יום למפריע זה חשש דרבון כל הפסיקות האלה שאנחנו קובעים שהלכה כדברי המקל דרבון גם אם אנחנו קובעים זה רק באופן ברור רק אם זה יחיד כנגד יחיד אבל אם זה יחיד כנגד רבים מן הראוי היה באמת לפסוק רבים על אף שזה דין דרבון ממילא מה שאמרו מקודם שיש צורך להגיד שהלכה כרבי יוחנן בן נורי כבעל אף שהלכה כדברי המקל בעירובין כמ ש ראיתי הייתה אבא מינה אילולי הייתי אומר הלכה כרבי יוחנן בן ורי שאולי בעירובין בנושא של אדם ישן אין לפסוק הלכה כרבי יוחנן בן ורי לו שהוא מקל בגלל שרבים כנגדו אומר רב משרש לרבא ואמ לרב נחמן בר יצחק לרבבה ובד רבונו הרי לאל ראינו ש רבה בא ואמר שאיין סיבה לחלק בין רבים החולקים לאחיד החולק אם מדובר בדין דרבון ועכשיו הביאה הגמרא הוכחה אחת שיש סיבה אנחנו רואים שיש סיבה לחלק ועכשיו מביאים הוכחה נוספת ומד רבונו לו שני בין יחיד במקום יחיד לבין יחיד במקום רבים תניה שמועה קרובה נראה לקמן שמועה קרובה שנודע לאדם על קרוב משפחה שהוא חייב להתאבל עליו שהוא נפטר נודע לו את זה בתוך 30 יום נוהגת שבעה ו30 רחוקה אינה נוהגת אל היום אחד ואיזו היא קרובה ואיזו היא רחוקה בתוך 30 קרובה לאחר 30 רחוקה דברי רב קיבה אז רב הקיב סובר ששמעה רחוקה אנחנו נוהגים רק יום אחד בעצם אפילו מקצת היום ככולו וחכמים אומרים אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה נוהגת שבעה ו30 ואומר רב בר בחנא אומר רב יוחנן כל מקום שאתה מוצא יחיד מקל ורבים מחמירים הלכה כדברי המחמירים כל הקביעה הזאת שהלכה כדברי המקל בדברים דרבון כמו גם כאן דיני אבלות כל הדין הזה נאמר רק שיחיד כנגד יחיד או רבים כנגד רבים אבל אם יחיד כנגד רבים אין לנו ללך אחר היחיד המקל כומר שרבים כנגדו אבל זה בשאר מקומות חוץ מזו שאף על פי שרב קיבא מקל וחכמים מחמירים הלכה כדברי רבי עקיבא בסיבה וסוב לה כי שמואל דמר שמואל הלכה כדברי המקל באבל זאת אומרת יש פסיקה מיוחדת באבל ששם הולכים כדברי המקל על אף שרבים הם כנגדו באבלות הוד כילו ברבון אבל בעלמה אפילו בד רבון שני בן יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים יוצא אם כן שגם דרבון יש עניין לדעת אם אותו תנ מיקל שאנחנו רוצים לפסוק הלכה כמותו בגלל שזה דין דרבון האם רבים לקים עליו או לא באבלות באמת הלכה כמותו בעירובין היה צד הבוא ולומר שהלכה לא תהיה כמותו בסיפור של אדם ישן לכן היה צורך לבוא ולומר רבי יוחנן בן ורי הלכה כמותו מתי באדם שזה כולה למה כיון שעל אף ש למה יש צורך לומר את זה על אף שרבי יוחנן בן נורי מקל היות שרבים חולקים עליו היה צד לאסור לכן יש צורך לבוא ולומר במקרה מיוחד זה שהלכה כ ‏moto [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: