העמוד היומי מסכת עירובין דף מו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מו עמוד ב

[מוזיקה] דף מו עמוד ב היום נתמקד במסר ההתמקדות בן אדם לפעמים חושב בוא אני אעשה גם את זה וגם את זה ירוויח מכאן ירוויח משם ינסה לתפוס את כל העולם בסופו של דבר לא רק שהוא לא מרוויח אלא הוא גם מפסיד היום הגמרא תדבר ותתמקד בעניין הזה של עירובי תחומין עירובי תחומין זה דבר נפלא ש אומר כשאתה נמצא בבית יש לך 2 ממה לכל כיוון אתה הולך וקונה שביטה במקום אחר אמנם הרווחת שם 2000 ממה אבל אל תשכח שהפסדת את המקום העכשווי שלך זאת אומרת כל המה שאתה מרוויח לאותו מקום שאתה מערב אתה מפסיד לכיוון השני אין מושג שיהיה לך יותר מ-2000 ממה אתה תבחר איפה לעשות אותם הגמרא תדבר על זה וכאן אנחנו רואים את הדבר הנפלא הזה שנקרא תתמקד תנסה לתפוס את כל העולם בסופו של דבר גם מה שאצלך לא בטוח שיעלה בידך כל מה שאתה מרוויח במקום אחר אתה מפסיד כנגדו גם בעבודת השם כל פעם שאתה משקיע בדבר מסוים תמקד את האנרגיות בום תחלק את הקשב שלך את האנרגיה את הזמינות לכל המקומות ברור שיהיה לך הרבה יותר קשה בין בדברי תורה בין בדברי העולם אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף מו עמוד ב ממש בתחילת העמוד ורב פפה אמר אתמול הבאנו בעצם מי שזוכר כבר ששום ראינו את המחלוקת בין רבי יוחנן בן ורי לחכמים מה קורה אדם שבשעת בשעה שקדש עליו חמה היה מחוץ לעיר וישן האם הוא קונה שביטה או לא רבי יוחנן בן אורי אמר קונה שביטה חכמים אומרים שלא ראינו שהנגזרת של זה זה גם מחלוקת מה קורה לגבי כלי הפקר לא בטוח שככה זה ככה ניסינו לומר שלשום אתמול אמרנו שזה לא בדיוק אותו דבר ועכשיו ראינו שהגיע רבי יהושע בן לוי ואמר גם הלכה כדברי המקל בעירובין וגם הלכה כרבי יוחנן בן ורי לכאורה הוא לא צריך לומר את שניהם למה הוא אומר את שני הדברים גם יחד שיומר רק הלכה כדברי המקל בעירוב ואני אבין לבד שהלכה כדברי רבי יוחנן בן ורי שאדם שיישן קנה שביטה ויש לו א מה לכל רוח ולא כדברי חכמים שאדם שישן אין לו כלום יש לו רק ארבע עמות וטו לו אז זה ראינו אתמול את התירוץ ועכשיו מביאה הגמרא תירוצים נוספים אומרת הגמרא הקדושה הרב פפא אמר אי צריך רבי יהושע בן לוי צריך גם לומר לנו שכל המקל בעירובין הלכה כמותו וגם להדגיש לנו שהלכה כרבי יוחנן בן ורי ולמה סלק דת חמינה אם הוא היה אומר רק הלכה כדברי המקל בעירוב ולא מדגיש לנו שהלכה כרבי יוחנן בן נורי היה עולה על דעתי לומר אנ מיל כל הכלל שלו שהלכה כדברי המקל זה דווקא באירובי חצרות אבל באירובי תחומין אימה לא לכן צריכה בעצם ערובי חצרות דיברנו על זה כבר מספר פעמים אבל כדי שלא לבייש את מי שלא זוכר או המשתתפים החדשים המצטרפים החדשים וכדומה בוא נסביר בקצרה פעם איך היו גרים היה רחוב בעצם היה רשות הרבים משם היו נכנסים למבוי המבוי היה לו פתחים להרבה חצרות בכל חצרה מספר בתים בבית של כל בן אדם בבית הפרטי שלו כמובן מותר לו לטלטל הוא רוצה להוציא לחצר אסור לו זה כבר של כמה אנשים לכן עושים ערובי חצרות זאת אומרת כל הבתים באותה חצר מערבים יחדיו כדי שיהיה מותר להם לטלטל גם במבוי עושים שיתופי מבואות ואז לכל החצרות מותר לטלטל במבוי זה לא בדיוק רק שיתופי מבואות צריך גם לשים לחי קורה כמו שראיינו בהרחבה בפרקים הקודמים בכל אופן עירובי תחומים זה משהו אחר לחלוטין זה בן אדם שרוצה ללכת מעבר לתחום שבת יותר מ-2000 ממה צריך לעשות גם כן צריך לעשות אירובי תחומים שזה אומר שמעבר לבית הוא שם את ה בוא נאמר במרחק 1900 מביתו הוא שם את האמתחת עם הלחם וכדומה ראינו בדיוק איך מערבים מדבר על זה גם בהמשך ומשם ועלה יש לו 2000 אמה נוספים כמו שהדגש הוא לא מרוויח כלום עד עכשיו היה לו 2000 אמה מביתו לצד מזרח צד מערב ימין שמאל קדימה אחורה כל הצדדים מעכשיו ה2000 אמ זה ממרחק 1900 אמ זאת אומרת איפה שהמוקד ששמה הוא ערב שמה זה נקודת המגורים שלו בשבת ולכן איפ שהוא נמצא כרגע בביתו זה לאזה לא נקרא נקודה ששם ששם שיטתו אלא מותר לו להיות מכוח שזה פחות מ2000 אמה ממקום השביתה שלו אני מקווה שיצאתי מובן אבל כבר אמרנו את זה כל כך הרבה פעמים מגיע רב פפה ואומר הייתי חושב שמה שרבי יהושע בן לויי מדבר שהלכה כמו המקל זה דווקא באירובי חצרות וכבר נסביר למה אבל באירובי תחומים לא למה מה באמת ההבדל ביניהם שואלת הגמרא ומנה תמר למה למה היעלה לדעתי לומר דשני לן שיש חילוק שיש שינוי בין אירובי חצרות לאירובי תחומים אומרת הגמרא דתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעצם יש דין שאומר מותר לערב לבן אדם גם כשהוא לא יודע הוא לא הסכים לעירוב הזה בכל אופן מותר מתי זה נאמר במת דברים אמורים בעירוי תחומין אז סליחה אז לא מערבים לאדם אלא אם כן הוא הסכים יש דין שאומר כך אסור להערב לבן אדם אלא אם כן הוא מסכים וזה נאמר רק בעובי תחומין אבל בהובי חצרות מערון בין לדעת וובין שלאו לדעת בין אם הוא מסכים וובין אם לא ולמה כי זכן שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו יש מושג שאומר כך אין זכין לאדם גם שלא בפניו בן אדם מקבל מתנה בשביל לקבל שובר מתנה תלוש קנייה אתה יכול לקחת לבן אדם גם אם הוא לא כאן כי ברור שהוא ישמח במתנה הזאת אבל לקחת בשבילו משהו שהוא מתחייב כסף או מתחייב כל דבר אחר זה אל תעשה בלי ההסכמה שלו קודם שיביע ההסכמה ואחרי זה תקבל בשבילו אל תיקח בשבילו דברים שהוא לא ישמח ולכן אומר רבי יהודה ברובי חצרות שזה נותן לך לטלטל זה רק נותן לך נותן לך יתר לטלטל בחצר ולא לוקח ממך כלום זה מותר זה אין בעיה זה נפלא תעשה את זה לבן אדם גם כשהוא לא כאן אבל ערובי תחומים שאני קובע לו שביטה במקום אחר שאמנם זה נותן לו לצד מזרח ללכת עוד 2000 ממה אבל בסופו של דבר זה מונע אותו מלצאת מביתו לצד מערב אפילו עמה אחת זה אסור אין ח וין לאדם אלא בפניו כמו שאמרנו עירובי תחומים זה גם גורם חובה נכון שזה נותן לי למקום אחד אבל זה לוקח ממני מקום אחר ולכן אנחנו רואים שבאמת באירובי תחומים יש שברים שהם חמורים יותר מרובי חצרות לכן אומר רב פפה היה הולה לדעתי לומר שמה שאומר רבי יהושע בן לוי שהלכה כדברי המקל זה דווקא באירובי חצרות שבהם יש קולות נוספות אבל באירובי תחומין שאין בהם כל כך הרבה קולות לדוגמה אדם שלא הסכים לא עושים בשבילו העירוב הזה בלי לשאול אותו לדעתו בזה לא הייתי אומר שהלכה כדברי המקל ולכן הוא צריך להדגיש ולומר לי במפורש הלכה כמו רבי יוחנן בן ורי שהוא מקל באירובי תחומין רבשי אמר תירוץ נוסף למה רבי יהושע בן לוי צריך ו לדבריו סלק דת חמינה אם הוא היה מנס רק את הכלל שלו היה ולה דעתי לומר אנ מילה בשיעורי עירוב דווקא יש מחלוקת שנוגעת לשירי עירוב הנחתי עירוב כדת וכדין עירובי חצרות לאחר מכן נאכל חלק עירוב ונותר פחות מכשיעור השאלה אם אני יכול לסמוך עליו לשבת הבאה או לא הייתי אומר רק במחלוקת כזו שכבר הנחתי עירוב כהלכתו ועכשיו קרה מה שקרה בזה רבי יהושע בן לוי פוסק לכולה ולא רק בזה כותב רשי ואומרים המפרשים כל דבר כל מעורה שקרה לאחר שהנחתי את העירוב כדין אז יאמר רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המקל אבל בתחילת עירוב זאת אומרת שהבעיה נוצרה כבר בתחילת עשייתו או אי עשייתו של העירוב אימה לא הייתי אומר שמה לא הלכה כדברי המקל זאת אומרת במחלוקת שלנו שרבי יוחנן בן אורי וחכמים שהמחלוקת לגבי אי עשיית עירוב בתחילתו הבן אדם ישן כלל לא קנה שביטה לא ערב ברגליו לא עשה שום דבר הייתי אומר שבזה ין את הכלל שלו לכן הוא חייב לבוא ולנסח ולומר לא רק שהלך ה כדברי מקל בעירוב שזה היייתה חושב שהולך רק על שערי עירוב אלא גם הלכה כרבי יוחנן בן ורי שמקל בתחילת עירוב גם כן הלכה כמותו ומביאה הגמרא באמת את הבסיס לחלק ולומר ששערי עירוב קל יותר ומנה תמר דשן אלן בין שיעורי עירוב לתחילת עירוב ואיפה אני רואה שבאמת מחלקים ומכילים יותר בתחילת בשיערי עירוב דתנן אמר רבי יוסי במ דברים אמורים שצריך שיעור מסוים ללחם שאני מניח לעירוב חצרות דווקא בתחילת עירוב אבל בשיעורי עירוב אם הנחתי כדת וכדין כשיעור ולאחר מכן זה נאכל אפילו כלשהו כל עוד ונשאר כאן כלשהו לכל דייר בחצר על כל בית כלשהו זה מספיק ולא אמרו להערב חצרות בכל שבוע ו שיהיה שיעור אלא כדי שלא לשקח תורת עירוב מן התינוקות לכן באמת מחזקים את זה אבל ברעיון בשיעורי עירוב מספיק כלשהו ואם כן אתה רואה ששיעורי עירוב הקלו יותר ולכן הייתי חושב שהכלל של רבי יהושע בן לוי מגיע רק על שיעורי עירוב לכן הוא מדגיש ואומר שוב הלכה כרבי יהושע בן קורחה סליחה הלכה כרבי יוחנן בןן ורי שמקל גם בתחילת עירוב דיברנו עכשיו על הלכות פסקים לגבי עירובים וכולי מביאה הגמרא פסקים תדע לך אוניברסלים מה היררכיית הפסיקה לפי מי הולכים מי הלכה כמותו ומי פחות רבי יעקב ורב זריקה אמרו אומרת הגמרא הלכה כרבי עקיבא מחברו רבי עקיבא שנחלק עם יחיד אחר שימו לב מחברו הוא ועוד יחיד אחר הלכה כרבי עקיבא הוא כרבי יוסי מחבריו הלכה כרבי יוסי אפילו שרבים חולקים עליו בכל אופן הלכה כרבי יוסי ו כרבי מחברו אם יחיד חולק על רבי הלכה כמותו שואלת הגמרא למהי הלכתה זאת אומרת מה התוקף ההלכתי שיש לכללים הללו האם באמת כך פוסקים וכך הולכים רבי יעקב ורב זריקה כך אמרו נפלא השאלה אם כך באמת הולכים לפי הפסק הזה אומרת הגמרא מחלוקת רב אסי אמר הלכה כן סומכים עליהם להלכה למעשה כל פעם שתראה מחלוקת רבי עקיבא ויחיד אובי או רבי ויחיד הלכה כרבי עקיבא הלכה כרבי והלכה כרבי יוסי אפילו שהוא נחלק על רבים ואלו הבחי ברבא אמר מתין מתין זה אומר שאם יחיד בא לשאול באמת אני אומר לו ככ אבל אני לא יוצה לפסו כך ברבים ואלו רבי יוסף רב חנינה אמר נראין זאת אומרת דברי התנאים הללו רבי עקיבא מחברו או רבי מחברו רבי יוסי מחבריו זה באמת נראה יש להם טעמים טובים יש להם על מה שיסמוכו אבל לא פוסקים כך מה כן אם פסקו כמותם לא צריך לבטל את הדין כי באמת נראים דבריהם אבל להלכה ממש לא כל מקום כפי הפסק הלכה שלו אומרת הגמרא לאחר שהבאנו את שלושת הכללים דלאל כלשון הזה אמר רבי יעקב רידי אמר רבי יוחנן באותו לשון וגם על מה שהוא אומר הולכים לחלק האם נראין מתין או הלכה רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה זאת אומרת שנחלק רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה שנחלק רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי שימו לב רבי יוסי הוא שלב מעל רבי יהודה ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי באו שהלכה כרבי יוסי ולמה כי אם כשאני אומר לך שרבי יהודה ורבי מאיר נחלקים הלכה כרבי יהודה וכש רבי יהודה ורבי יוסי נחלקים אז רבי יוסי גובר ע רבי יהודה אז ברור שהוא יגבור על רבי מאיר אומרת הגמרא אשת במקום רבי יהודה לתא במקום רבי יוסי מביה ולכן ברור נחלקים רבי יוסי בעצם כרגע אנחנו רואים מו סוף פסוק בטח מול רבי מאיר וגם כן מעל רבי יהודה אמר רבי אסי אף אני מפה אני לומד אף אני לומד רבי יוסי ורבי שמעון הלכה כרבי יוסי אם יהיה מחלוקת בין רבי יוסי לרבי שמעון יהיה הלכה כמו רבי יוסי למה דמה רבי אבא אמר רבי יוחנן אם יש רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה ואז ממילא אני לומד כמו שראיינו קודם אם רבי יהודה שהוא מעל רבי שמעון בכל אופן כשההוא נחלק עם רבי יוסי הלכה כי רבי יוסי בטח אם רבי שמעון יחלק עם רבי יוסי ברור שהלכה תהיה כמותו אשתא במקום רבי יהודה לתה ברגע שיש רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה במקום רבי יוסי מביה רבי יוסי שבכוח הפסיקה שלו הוא גובר על רבי יהודה האם לא ברור שהוא גובר על רבי שמעון ולכן מכאן אני לומד שגם רבי יוסי גובר שיש מחלוקת בין רבי יוסי לרבי שמעון הלכה כרבי יוסי היא באה ליו שואלת הגמרא רבי מאיר ורבי שמעון מא הרי בהיררכיה הפסיקה ראינו את רבי יוסי שהוא הראש לאחר מכן רבי יהודה ואז הינו שתי ברייתות נפרדות באחת מהם ראינו שכשר בי יהודה נחלק עם רבי מאיר הלכה כרבי יהודה ובאחרת ראינו שכשר בי יהודה נחלק עם רבי שמעון הלכה כרבי יהודה השאלה שואלת הגמרא מה קורה כשרבי שמעון החלק יחד עם רבי מאיר כמו מההלכה אומרת הגמרא תיקו השאלה אומרת במקומה אין לנו החראה אנחנו באמת לא יודעים כמו מי פוסקים במקרה הזה בכל אופן בוא נחדד שוב פעם כל מכלול הלכות הפסיקה הללו ראינו את המחלוקת האם נראין מתאיין או הלכה ממשיכה הגמרא ואומרת הבאנו פה את כל כללי הפסיקה זה נפלא ביותר אמר משרשי לתנל נכללה הקש ביטול כל הכללי פסיקה האלה הם מאוד נחמדים אבל הם פשוט לא נכונים ובכל מקום שיש מחלוקת נפתח את זה נבדוק את הסוות ולפי זה נחליט מי צודק שואלת הגמרא מנין מאיפה המשר שיה יודע את זה מנל לרב משרשי מאיפה הוא יודע שהכללים הללו לא נכונים אילימה מעד תנן ראינו במשנה שלנו רבי שמעון אומר למה הדבר דומה דיברנו על תחומים מה קורה אעם בן אדם יש לו תחום ארבע עמות יש לו מימינו עוד בן אדם משמאלו עוד בן אדם והתחומים חופפים כן דיברנו על זה במשנה אמר רבי שמעון זה דומה לדבר הבא לשלוש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים יש רכבת שלושה חצרות הם פתוחות אחת לשנייה וכל אחת מהם גם פתוחה לרשות הרבים ועכשיו מה קורה ערבו האמצעית רבוה גם עם האי של ימינה וגם עם האי של שמאלה אבל הם לא ערבו כולם יחדיו ערבו שתיים חיצונ עם האמצעית היא מותרת עם הם היא מותרת עם כל אחת מהאלה מצדדיה עם הימנית ועם השמאלית והן גם מותרות עמה אבל שתיים החיצונה אסורות זו עם זו היא לא הופכת למתווכי כזו שמתירה גם לקיצוניות לחיצוניות לשני החיצוניות לערב לטלטל זו עם זו זה ממש לא זה מה שאמר זה מה שאמר רבי שמעון ועל כך אמר רב חמא בר גוריה אמר רב הלכה כי רבי שמעון ומן פלי גלי מי זה ההוא שחולק עליו וישמור שכל שלושת החצרות אסורות בטלטול רבי יהודה אומר רשי סתם בר פלוגת סתם בין מחלוקת של רבי שמעון זה רבי יהודה והוא חולק עליו או שהוא מביא פירוש נוסף שמשנת מי שזוכר רבי יהודה מדבר שם יכן מודדים את הארבע אמות של בן אדם ולאחר מכן רבי שמעון מביא את הדין הזה ולכן משמע אומר רשי שה חולק עליו זה רבי יהודה ואם כך ואמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה וכאן אתה פוסק כרבי שמעון אל ליו שמה מינהלת נהו מכאן ממה שרב מגיע ואומר הלכה כרבי שמעון בניגוד לדברי רבי יהודה מוכיח רב משרשי שכללי הפסיקה נכונים כי לפי מה שאמרנו רבי יהוד רבי יהודה ורבי שמעון אמרו להיות הלכה כ כרבי יהודה שואלת הגמרא ומה היא קושייה מה אתה מביא לי הוכחה מכאן דילמה איך ד איתמר איתמר איך דלא איתמר לא איתמר במקום שנאמר במפורש הלכה כמו מי באמת הלכה כמותו לדוגמה כאן רב אומר במפורש הלכה כרבי שמעון אז הלכה כמותו אבל במחלוקות פתוחות שאיין לנו פסק הלכה אז יש לנו את כללי הפסיקה שתדע בדיוק רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה אלא אומרת הגמרא נביא מחלוקת נוספת שמשם משר שיה למד שהכלל פסיקה שהבאנו לא נכונים אלא מעד תנן עיר של יחיד יש מושג עיר של יחיד ועיר של רבים זאת אומרת כך לגבי רשות הרבים יש כמה תנאים ראינו לדוגמה שעוברים שם 60 ריבו כמו במדבר לדוגמה שרוחב הרחוב יהיה 16 עמה כל מיני דינים ולכן אם יש עיר זה עיר יש שם הרבה שגרים בה אבל היא דומה לרשות היחיד אין בה את התנאים שהזכרנו כדי שהם יהיו רשות הרבים אז אותם מותר לערב ברגע שאתה מתקן את כולם מותר לטלטל בכל העיר עיר של רבים ש שיש בה את התנאים גם אם תעשה בה עירובים והכל כמו שצריך עדיין חכמים אמרו אסור לערב כיוון שבסופו של דבר זה רשות הרבים שאנשים לא יבאו להיכשל ולכן אומרת הגמרא היר של יחיד ונעשית של רבים כן היא פתאום התפתחה היא הפכה מאיזה מועצה אזורית למטרופולין מערבון את כולם מותר להערב את כל העיר עליו שזה דומה לרשות הרבים ובעיקרון חכמים ושרים לערב כזה עיר כיוון שהיא התחילה במצב טוב יא התחילה בקטנה מותר לערב אותה ואם זה להפך של רבים ונעשה את שלי יחיד עליו שהתעטש שבה והיא כבר אין לה את התנאים של רשות הרבים אן אן מערבין את כולה אסור לערב את כולה מה כן אלא אם כן עושה חוץ על הוא משאיר מקום מסוים שאותו הוא משאיר מחוץ לעירוב וזה ההיכר הזה שאומר רגע בעצם לא כל העיר פה מעורבת למה כי היא דומה לרשות הרבים אז אני מערב את הכל חוץ מאיזו יחידה אחת כמה היחידה הזו אומרת הגמרא אלא אם כן עושה חוץ על כעיר חדשה שביהודה יש ביהודה עיר שנקראת חדשה שיש בה 50 דיורים יש בה 50 שוים זה עיר קטנה ולכן ברגע שאתה לוקח מרחבי העיר הגדולה הזו פעם היא הייתה קטנה סליחה פעם היא הייתה גדולה ונעשית של יחיד מותר לערב את כולה תשאיר ב מובלט של 50 בתים שאותה לא תערב דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר מה פתאום לא צריך כזה גודל להשיר מחוץ לעירוב אלא מספיק שלוש חצרות של שני בתים שלוש חצרות בכל חצר יש שני בתים תשאיר אותם מחוץ לעירוב ואפילו כתוב שלהם מותר לערב בינם לבין עצמם אבל הם לא יהיו חלק עירוב הגלובלי הכללי של העיר אותם תשיר מחוץ לעניינים וזה מספיק היקר שלא כל העיר מעורבת ויהיה מותר לערב את כל העיר ואמר אבר חם ה בר גוריה אמר רב הלכה כי רבי שמעון ומהן פע ליגלי מי חולק על כך רבי יהודה ואמר את רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה כאן יש לנו מחלוקת נוספת רבי שמעון מול רבי יהודה מגיע רב חמה בשם רב ואומר הלכה כרבי שמעון בניגוד לכללי הפסיקה שפסק למעלה לכן אומר רב משרשי הכללים הללו לא נכונים שואלת הגמרא ודוחה את אותה דחיה שראיינו קודם ומה היא קושיה דין מהח אנמי איך דת תמר אךד לא תמר לא תמר כשנאמר לך פסק באו וידוע תלך אחריו באמת גם אם זה לא בדיוק כמו הכללים אבל כשאין לך פסק והכל נשאר פתוח תלך על פי הפסקים על פי הכללים שראינו ולכן באמת הגמרא נשארה כביכול בחוסר הבנה למה ה בשאר שהי הדחה את הדברים ובעזרת השם מחר נמשיך הלאה ונראה מאיפה הב ששיה למד שהכללים הללו לא נכונים אם הם לא נכונים את זה נראה בעזרת השם מחר בכל אופן בואו נסכם ראינו היום למה בעצם חזרנו לשאלה למה רבי יושע בן לוי צריך לומר גם הלכה כדברי ה מקל בעירוב וגם הלכה כרבי יוחנן בןן ורי שהוא מקל בעירוב דבר ראשון היה לנו את רב פפה שאמר שהייתי חושב שהלכה כדברי המקל דווקא באירובי חצרות וכפי שראיינו שהם קלים יותר שמותר להערב גם שלאו מדעת למה כי זכין לאדם שלא בפניו אבל באירובי תחומין לא הייתי אומר כי זה חמור יותר היה ות רבשי שאומר הייתי חושב דווקא בשיעורי עירוב זאת אומרת לאחר שקרה שם את העירוב וקרה מה שקרה אז אני מקל אבל בתחילת עירוב לא ולכן הוא צריך להדגיש לאחר מכן ראינו כללי פסיקה רבי יעקב ורב זריקה הלכה כרבי עקיבא וכ רבי מחבריהם ביחידי והלכה כרבי יוסי גם מחבריו מרבים למה הלכת היה לנו מחלוקת האם הלכה זאת אומרת שמורים כך או רק אם מגיע היחיד לשאול אבל לא מוראים להלכה או שרק נראים דבריהם זאת אומרת שרק אם עשית את זה כהלכה אני לא מחזיר את דבריך אבל לא פוסקים כך בפרהסיה אפילו לא בפרהסיה לא פוסקים כך באופן מוחלט לאחר מכן המשכנו עם כללי הפסיקה באותו רעיון שנחלקו עם הלכה מתין או נירין ראינו שאם נחלקו רבי יהודה ור רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ראינו שגם רבי שמעון ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ובטח מול רבי מאיר ורבי שמעון רבי מאר ורבי שמעון נחלקים אנחנו באמת לא יודעים מה הדין תקו רב שרשי אמר אין את הכללים הללו ולמה הוא ניסה להביא דבר ראשון מהמשנה שלנו שראיינו רבי שמעון מדבר לגבי שלוש חצרות שאמצעי דרבה עם שתי החיצוניות ואומר שמותר להם לאמצעי מותר עם החיצוניות ולי מותר איתה אבל שתי החיצוניות הקיצוניות אסור אחת עם השנייה וחולק עליו רבי יהודה רשי אומר או כנראה או שברור או שזה מסתם או ש מהמשנה משמע שזה רבי יהודה ורב אומר על כך שהלכה כ רבי שמעון הוכחה נוספת כבר נגיד את הדחיה על שניהם הלכה נוספת מאיר של יחיד ונעשית של רבים שאמרנו שאפשר לערב אותה של רבים ונעשית של יחיד אז ראינו מחלו צריך להשאיר מובלט ראינו מחלוקת האם 50 דיורים או מספיק שלוש חצרות של שתי בתים וגם שם הלכה כרבי שמעון ואת שניהם הגמרא דחתה ואמרה ייתכן לומר שאיפה שנאמר הלכה אז באמת הלכה כמו מי שנאמר ואיפה שלא נאמר אז משתמשים בכללי הפסיקה מחר נמשיך הלאה בעזרת השם בענין זה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: