העמוד היומי מסכת עירובין דף מו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מו עמוד א

[מוזיקה] דף מו עמוד א דבר מדהים שנראה היום הגמרא מתייחסת לפוטנציאל שגלום באדם כאילו והוא כבר השתמש בו מי שוכר ראינו אתמול את המחלוקת בין רבי יוחנן בן אורי לחכמים תכלס השוונו את חפצי הפקר לבן אדם שישן היום הגמרא תפסוק ותאמר לא לגבי אדם שישן אנחנו כבר נסביר את זה בגמרא אבל סתם תראו את המוע השכל אדם שישן יכול לקנות שביטה ולמה כאילו הוא היה ער הוא היה קונה שביטה מה שאין כן כלים שגם במצב העירני שלהם זאת אומרת במצב האולטימטיבי הכי טוב שלהם הם לא יכולים לקנות שביטה עם חפצי הבקר זה מה שמלמד אותנו תראו איזה דבר עצום כבר דיברנו על כך שבן אדם שיישן יכול להפסיד המון אבל אל תשכחו אף פעם הוא אמנם ישן אבל הוא בן אדם כשיש אריה שיישן הוא אמנם כרגע ישן אבל אף אחד לא מתעסק איתו זה אגב מה שבלעם התכוון כשהוא אמר אינם כלבי יקום חרי התנסה רשי מיד כותב שמה על המקום חוטפים את המצוות וכולו בוא לא נגלוש לשם אבל הרעיון הוא אחד באמת לפעמים אדם ישן אבל רק ערנות אחד התעוררות אחת יזרוק את הרעמה לצדדים יקום כמו אריה מחדש וכל הפוטנציאל שגלום בו תממש רק תקדימו את שעת הירות שלכם ותרוויחו הרבה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף מו עמוד א' מספר שעות מלמעלה התקדמנו אתמול אמר רבי יעקב בר אידי זה בעצם 1 2 3 אח חמש בשורה השישית מלמעלה בוא נסכם בוא נדבר שנייה קצת בסיכום קצרצר מה ראינו אתמול ראינו מחלוקת בין רבי יוחנן בן ורי וחכמים מה קורה בן אדם שיישן בשבת הוא היה מחוץ היה בעצם מחוץ לעיר ישן ולא קנה שביטה רבי יוחנן בן ורי אומר קונה שביטה 2000 אמה לכל רוח חכמים חולקים עליו אנחנו אתמול גם השוונו לכך את דיני חפצי הפקר בעצם ניסינו להשוות בכל אופן שחפצה הבקר גם כן אין להם בעלים ולכן לפי רבי יוחנן בן ורי שאדם ישן לא צריך דעת אותו דבר גם חפצי הפקר יקנו שבי ושימו לב כאן זה בעצם חומרה הם יקנו שביטה ומקומם יהיה רק 2000 ממה לכל רוח ממקום שביתת הקילים עצמם בערב שבת וילו חכמים אומרים מה פתאום כלי הפקר אין להם שביטה כמו בן אדם כשהוא ישן הוא לא קונה שביטה ושימו לב שמה חומרה לבן אדם כי הוא לא יכול לזוז מארבע אמותיו אז לכלי הפקר זה דווקא כולה וכל מי שמרים אותם יכול לקחת אותם כל מקום שתחוו מאפשר לו ללכת פוסקת הגמרא אמר רבי יעקב בריד אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בןן ורי שמה שאדם שישן בדרך יש לו 2 אמה לכל רוח הוא קנה שביטה אמר לי רב זרה לרבי יעקב בר אידי אתה אומר כך אני שואל אותך שאלה אתה אומר את זה בשם רבי יהושע בן לוי האם בפירוש מי הלך או מכלל השמי הלך אתה שמעת ממנו במפורש כך הלכה או שזה רק מאיזשהו כלל שהוא אמר ואתה מהכלל הזה הסקת שהלכה כרבי יוחנן בןן אורי אמר לי עונה רבי יעקב ואומר בפירוש שמיע ליוא אמר לי במפורש דע לך הלכה כמוהו שואלת הגמרא מה הי כללה איזה כלל יש ל רבי יהושע בן לוי שלכן שאל אותו רב זרה שאולי מהכלל הזה השקת ואולי בטעות כן הוא רצה לברר את הדבר שממנו השקת את ההלכה מה זה הכלל אומרת הגמרא דמר רבי ישע בן לוי יש לו כלל הלכה כדברי המקל בעירוב בהלכות עירובין הולכים אחר המקל ולכן אולי זה הכלל שעל פי הלכת רבי ישוע בן לויי אמר את הכלל הזה ולכן פסקת כרבי יוחנן בן נורי שמקל בעירוב ולכן ענה לו רבי ענה לו אותו רבי יעקב ידי ואמר לו נכון שיש כזה כלל אבל אני שמעתי במפורש מפי שרב שועה בן לוי שהלכה כי רבי יוחנן בן ורי שואלת הגמרא רגע ותת למה לי באמת למה צריך לחזור רבי יהושע בן לוי ולומר במפורש הלכה כרבי יוחנן בן ורי הרי יש לו כלל כלל גורף לכל הלכות עירובין שתמיד הולכים אחר מקל אונה הגמרא אמר רב זר צריכה צריך דווקא את שניהם דיש מינן הלכה כרבי יוחנן בן הורי אמינה בין לכולה בין לחומרא הרי כמו שהסברנו הנגזרת של דבריו של רבי יוחנן בן הורי לגבי אדם המכולה שיש לו 2 ממה לכל רוח עלף שהוא ישן אבל לגבי חסק זה חומרה שהולכים אחר התחום שהם היו שבת ולא כל אחד יכול להוליך אותם כתחום אלא אך ורק לתחום הכלים ואם כן זה מגיע גם לידי חומרה לכן כמה שמלן הלכה כדברי המקל בעירוב לומר לנו תמיד תלך לכולה גם אם דברי רבי יוחנן בן ורי תבור ותקח רק את החלק המקל שלו ותאמר באדם באמת יש לו 2000 אמה לכל רוח עליו שהוא ישן אבל לגבי כלים תפסוק דווקא כרבנן שכל מי שמרים אותם בכל מקום גם אם בן אדם לקח אותם 1ל אמה והניח אותם משם יכול לבוא בן אדם אחר ולהוליך אותם עוד 1500 מה כל עוד והם בתוך תחומו בשונה מ רבי יוחנן בן ורי שאומר אך ורק 2000 אמה ממקום שביתתם בשבת שואלת הגמרא רגע ולימה הלכה כדברי המקל בעירוב הלכה כרבי יוחנן בן ורי למה לי אני מבין למה לא יכלת לומר רק הלכה כרבי יוחנן בן ורי אבל למה לא יכלת לומר רק הלכה כדברי המקל בעירוב ואז הייתי יודע לקחת מפה את הכולה ומפה את הכולה אונה הגמרא צריך סל כדת חמינה היה עולה על דעתי לומר כשאתה מביא כזה כלל גורף שלךה כדברי המקל בעירוב הייתי אומר אנ מילה יחיד במקום יחיד רים במקום רבים במחלוקת של אחד מול אחד או הרבה מול הרבה מחלוקת שווה אז הולכים אחר המקל אבל יחיד במקום רבים לדוגמה רבי יוחנן בן אורי מול חכמים אימה לא לא הייתי מגיע ואומר שגם במקרה של יחיד מול רבים כמו במשנה שלנו גם כן נפסוק כמו היחיד ולכן הוא היה חייב לבוא ולומר מעבר לכלל הזה שהלכה כדברי המקל בעירוב שהוא לכשעצמו נצרח צריך גם לומר הלכה כרבי יוחנן בן ורי וכפי שאמרנו אם הוא היה אומר רק הלכה כרבי יוחנן בן ורי הייתי חושב שגם כ חומרתו לכן הוא גם הביא את כללו שהלכה כדברי המקל בעירוב ההוא חייב לומר את שניהם שואלת הגמרא אמר לירב להבה מכד הרי עירובין דרבנן כל הדין של עירוב הוא דין של חכמים כמו שאמרנו גם מי שסובר שתחומי הוא דאורייתא אבל בכל אופן הדין של עירובין עצמו הוא באו דרבנן ואם כך מה ליחיד במקום יחיד ומה ליחיד במקום רבים באור בדרבנן תמיד הולכים אחר המקל גם כשזה יחיד ואם כן כשאתה מגיע ונותן לי כלל הלכה כדברי המקל בעירובין אז בטח שאני אבין שהלכה כמוהו גם אם הוא יחיד לא צריך לתת את זה עוד פעם במפורש ולמהר הלכה כרבי יוחנן בן הורי אמר לי רב פפא לרבה ממש לא בעצם רבא שאל את זה את הבי מגיע ה פפה ואומר לו סליחה בדרבנן הולכים אחר היחיד כשהוא מקן מה פתאום ו בדרבנן ללא שני אלן בין יחיד במקום יחיד ליחיד במקום רבים אני יכול אומנם ללכת על אחרי יחיד אבל כשזה במקום יחיד לא כשיש רבים שחולקים עליו והוא מביא ראייה והתנן רבי אליעזר אומר כל אישה שעברו עליה שלוש עונות די שעתה יש מחלוקת כזו לגבי נידה כל פעם שאישה רואה אדם הטמאה זה כמובן טומ דאורייתא הגיעו חכמים ואמרו אנחנו חוששים שם האדם כבר יצא מהרחם כבר אתמול וקוטלי בית הרכם העמידו אותו עד להיום ובאמת מהתורה היא כבר תמ מאתמול ולכן אמרו כל פעם שהיא רואה דם 24 שעות למפריע 24 שעות אחורנית כל התיירות שהיא נוגעת בהם נטמאו למפריע זה בעצם שימו לב דין דרבנן תומת נידה כמובן דאורייתא אבל זה ש-2 שעות למפריע היא מתמת את התערות שהיא נגע זה דרבנן אומר רבי אליעזר ברגע שעברו על אישה שלוש עונות בינוניות עונה זה 30 יום פעם ב-30 יום הנורמה שאישה תראה דם אם עברו 30 יום ועוד פעם ועוד פעם סך הכל יחד 90 יום והיא לא ראתה אז כשהיא רואה היא כבר לא נחשבת לאישה נידה רגילה אלא לכזו שדמיה הדמים שלה פסקו ולכן כאן כשהיא רואה זה הפתעה אני לא טולה שמה מאתמול זה כבר התחיל ולכן אני אומר דיה שאתה מהרגע שהיא ראתה והלא היא מתמת אבל לא למפריע זה כולה שמביא רבי אליעזר על כל אישה צעירה מבוגרת לא משנה עליו שצעירה היא רגילה לראות דם מבוגרת לא היה סברה לחלק רבי אליעזר אומר לא כולם מקבלות את ה את הכולה הזאת בשונה מדברי חכמים שאומרים ממש לא רק במבוגרת וכדומה אבל לא בכל אישה רבי אליעזר הוא זה שמקל ולאחר שאנחנו יודעים את המחלוקת הזו מוכיחה הגמרא ותניה מעשה ועשה רבי כרבי אליעזר הגיע אליו כזו סיטואציה אישה צעירה שלא ראתה דם שלוש עונות לאחר מכן היא ראתה והגיעה לשאול האם היא מתמת למפריע או לא ורבי עשה הלכה כי רבי אליעזר טיער את התערות שהי נגע בהם ב-24 שעות האחרונות לאחר שנזכר וכבר נראה מה זה אומר אמר כדיו רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק רשי מסביר היה שעת הדחק היה שע שנת בצורת לא היה מספיק אוכל ולכן הוא אמר בסדר אפשר להתיר לה את התערות שלא נפסיד לה את האוכל ועכשיו מגיע הרב פפה ואומר מהי לאחר שנזכר מה רבי נזכר הי לימה לאחר שנזכר דין הלכה כרבי אליעזר אלא כרבנן אז בשעת הדחק אי חיה תקוותי אם הוא נזכר שבאמת אין הלכה כי רבי אליעזר לא ייתכן שהוא הטיר לעצמו בגלל שנת בצורת וכדומה להשאיר את הפסק כרבי אליעזר הוא היה צריך לחזור בו אלא כנראה דלא תמלחת לא כרבי אליעזר ולא כרבנן כן לא לא נפסקה הלכה בעצם כמו אף אחד מהם לאחר שנזכר דליו יחיד פליג לי אלא רבי פליגי עליי בסדר נכון שלא נאמרה הלכה במפורש כמו החולקים עליו אבל רגע רבי אליעזר הוא יחיד והחולים עליו הם רבים זה מה שרבי נזכר לאחר שנזכר דלו יחד פלי עלי אל הרבים פליגי עלי אמר כדאי הו רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק כיוון שבתכלס לא נפסקה הלכה ושעת הדחק הוא לא יחזיר את הגלגל ואמת את התירות למפרע אבל מכאן אתה רואה שגם במקום שהוא דרבנן בלבד כמו תומת תירות למפרע שאמרנו זה דרבנן לא פוסקים כדברי המקל אם הוא יחיד רק בשעת דח כך הוא השאיר את הדבר כך הוא השאיר את הדין אבל במקרה נורמלי לא נפסוק כמו היחיד המקל ומביאה הגמרא דריה נוספת אמר רב משרשי לרבה ואמרי לרב נחמן בר יצחק לרבה ובד רב שוב פעם שאלה אותה שאלה פעם נוספת ובד רבנן לאו שלן בין יחיד במקום יחיד לבין יחיד במקום רבים והתניה יש מסכת שנקראת מסכת שמחות שעוסקת כמובן בנגטיב של שמחות בדברי אבלות ותניה שמועה קרובה נוהגת שבעה יש מושג של שבעה ומושג של 30 שבעה זה כמובן חמור אדם שנפטר לו אחד מהשבעה קרובים שבעה לא רוחצים לא מחפשים ב-30 זה יותר קל לא מסתפרים לא מגהצים בכל אופן כתוב שם כך שמועה קרובה אדם שומע במקום זמן קצר מהמוות הוא כבר מתעדכן על כך פעם לא היה פלאפונים פקסים מעברות הודעות הכל היה מתעדכן מפה לאוזן בן אדם שקיבל הודעה מידית וכבר נראה מה זה אומר קרובה נוהגת שבעה הוא צריך לנהוג הבלות שבעה ימים כמו שאמרנו איסור רחיצה ואיסור כיבוס וכמובן גם לנהוג 30 יש 30 ימי הבלות שהם הדינים שלהם קלים יותר כמ כמו שאמרנו אבל רחוקה אם הידיעה הזו הגיעה לאחר הרבה זמן כן רחוקה מלשון מרחק גדול כנראה בין מקום האירוע לאו מרחק זמן בין הזמן שזה קרה עד שאותו בן אדם מקבל אותו בתוך אז אז רחוקה הדין אינה נוהגת אלא יום אחד השיבה כל דיני האבלות שבעה 30 מצטמצמים ליום אחד בלבד ואיזו היא קרובה ואיזו היא רחוקה מפרטת הברייתא בתוך 30 נקראת קרובה לאחר 30 רחוקה תלוי אם זה הגיע אליו בתור חודש או לאחר מכן עד כאן דברי רבי עקיבא ואילו חכמים אומרים אחת שמו הקרובה ואחת שמוע רחוקה נוהגת שבעה ו 30 ביום שאתה שומע גם אם זה לאחר 30 יום מהמקרה המצער אתה נוהג שבעה ו30 ואמר רב ברחנא אמר רבי יוחנן כל מקום שאתה מוצא שימו לב יש כאן כלל כל מקום שאתה מוצא יחיד מקל ורבי מחמירים הלכה כדברי המחמירים המרובים חוץ מזו שאף על פי שרבי עקיבא מקל ורבי עקיבא בעצם הוא מקל והוא יחיד בכל אופן הלכה כמותו הלכה כדברי רבי עקיבא וסבר לה כשמואל דמר שמואל הלכה כדברי המקל באבל אז בקיצור אנחנו רואים גאן דיני אבלות רבי עקיבא מגיע ומקל ואומר שלאחר 30 יום אם אתה שומע מזה נוהגים דיני אבלות רק יום אחד חכמים מחמירים מגיע רבי יוחנן ומדגיש בעיקרון תמיד שימו לב תמיד זה אומר כולל בעירובין הולכים אחר המחמיר כיוון שהם רבים חוץ מאבלות שיש דין מיוחד שמקילים באבל ומבואר רב משרשי באבלות הוד הכילו רבנן אבל בעלמה אפילו בדרבנן שני בן יחיד במקום יחיד לבין יחיד במקום רבים וכאן מסיימת הגמרא את שתי השאלות על רבא שרבא אמר רגע בעצם אם אתם זוכרים וכבר נכניס את זה בסיכום רבא הגיע ושאל גם דרבנן תמיד הולכים אחר המקל ואם כן לא צריך להדגיש את הדין כרבי יוחנן בן ורי כאן אנחנו רואים גם מהמשנה בנידה וגם בריתה לגבי דיני אבלות שזה ממש לא נכון ויש הבדל גם בדברים של דרבנן לא הולכים אחר היחיד כשההוא מקל אפשר ללכת אחר היחיד אבל כשהוא נחלק מול יחיד ולא כשהוא נחלק מול רבים כאן בעצם אנחנו משימים את דברי רבה מחר אנחנו נראה עוד תשובות לגבי רבי יהושע בן לוי זה בעזרת השם אחר בואו נסכם ראינו רבי יעקב מגיע בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן ורי שאל אותו אם זה מכלל או בפירוש בפירוש איזה כלל יש כלל שהלכה כדברי ה מקל בעירוב למה באמת צריך גם כלל וגם בפירוש אמרנו כך הוא לא יכול להגיד רק הלכה כדברי רבי יוחנן בן ורי כי אז יצא מכשול נחשוב שתמיד גם לעניין חומרה גם לגבי כלים כמה שונן שרק לעניין אדם שזה מכל למה הוא לא יכול להגיד הלכה כדברי המקל כי הייתי חושב שזה לא נאמר על רבי יוחנן בן ורי שהוא יחיד במקום רבים רבא שואל רגע ברגע של דרבנן תמיד אמור להיות הלכה כדברי המקל גם אם הוא במקום רבים ולכן הבאנו שתי ראיות שלו דבר ראשון ראינו ש לפי רבי אליעזר ברגע שעברה אל אישה וכל אישה שלוש שונות ד שעתה בניגוד לדברי חכמים שדווקא מבוגרת ומסולסל מעשה ואמר רק בשעת הדחק אפשר לסמוך על רבי אליעזר חייב להיות שלא נפסקה הלכה לא כך ולא כך ובכל אופן הוא אמר רק במקום הדחק אם כן אנחנו רואים שגם בדרבנן של טמות תיירות למפריע אז דרבנן לא הולכים אחר היחיד המקל ומקום נוסף ראינו מחלוקת לגבי הבלות יש שבעה ויש 30 רבי עקיבא אומר ברגע שזה הגיע ברגע שזה הגיע זה נקרא שמועה רחוקה לאחר 30 יום האבלות מצטמצמת ליום אחד בלבד חכמים חולקים עליו ואומרים גם לאחר מכן יהש שבעה ויש 30 ופה הוא מגיע ואומר רבי יוחנן אומר כך כל מקום שאתה מוצא שימו לב מזה הראייה כל מקום שאתה מוצא רבים מחמירים תמיד תלך כמותם שימו לב כל מקום גם בדרבנן חוץ מכאן כי הולכים כמו שמואל ששמואל אומר הלכה כדברי המקל בעירוב אבל בכל אופן אנחנו רואים שבגדול הולכים אחר המחמירים גם בדינים דרבנן מחר נמשיך הלאה בעזרת השם ביתר סד ויתר עוז בהצלחה רבה ודירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: