העמוד היומי מסכת עירובין דף מה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מה עמוד א

[מוזיקה] דף ממ עמוד א' בנביא בספר שמואל מפורט די בהרחבה את המלחמה של דוד ואנשיו מול פלישתים בעיר כהילה ושמה זה נראה מאבק נחוש בלתי מתפשר ככל הנראה כשאתה לומד את זה אתה מדמיין היה שמה פלוגות היהה שמה גדודים היה שמה אנשי צבא חיילים הכל עד כדי כך שאנחנו נראה שהיה מותר לו אפילו בשבת ואז אתה מגיע למסכת עירובין דף ממ עמוד א' ואתה רואה שהמאבק שם היה קוראת לזה הגמרא על תבן וקש הגיעו שם כמה נערים יחפים כדי לגנוב אופניים כן בלשוננו ועל זה הם קידשו מלחמה ועל זה ורים ותומים מה כל הטררם מה כל הבלאגן והתשובה אומרת הגמרא אתה יודע למה כיוון שזו היייתה עיר הסמוכה לספר כיוון שזה עיר גבול עיר גבול ברגע של האוייבים יש טיפ טיפה אחיזה זה כבר לא משהו טקטי זה ניצחון אסטרטגי יש להם אחיזה ב של ארץ ישראל הם יכולים משמה להתקדם ולשלוט ולכבוש יש להם אחיזה וזה אסור שיהיה במת דברים אמורים איפה המסר שלנו מלחמת היצר כל אחד יודע ויודע מצויין איפה הנקודות האסטרטגיות שלו ש שם הוא צריך לקדש מלחמה גם על כש ותבן ולהגיד ליצר הרע אדוני כאן זה ממש קו אדום אין על מה לדבר לא תבן ולא כש ובטח לא יותר מכך לא יזכה נפשות מיד לדחות אותו על ההתחלה כי בכיבושים הללו כל כיבוש קטנטן זה ניצחון אסטרטגי ואסור לנו לתת לו את זה לייחד את כל החיילים לייחד את כל האנרגיות והכוחות לדחות אותו להעיף אותו להילחם מאבק נחוש ובלתי מתפשר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף מד עמוד ב ממש בארבעה מילים האחרונות שבעמוד מה ראינו אתמול כדי להבין על מה נדבר וכבר נעשה סקירה קצרצרה בוא נדבר על מה דיברנו אתמול אתמול הבאנו מושג חדש לעולם הבלת תחומין זאת אומרת אדם שיוצא לכל מיני דברי מצווה אם זה לצורך קידוש הח דיברנו אתמול חכמה שבאה ליילד מישהו שבא להציל מנוכרים וכדומה אומרים לו כבר נעשה מעשה אדוני היקר טוב שבאת אבל כבר הסתדרנו חכמים אומרים נותנים לו ארב נותנים לו 2000 אמה ממקומו לכל רוח אני לא משאיר אותו להתייבש על ארבע אמות וטו לא אלא 2000 ממה לכל רוח מגיע רב שימי ברכיה ואומר אתמול חידוש אומר יש מושג של הבלת תחומין אם המקום החדש הזה אתה סופר 2000 ממה לכיוון ביתך וכבר מתנגש עם התחום 2000 ממה הקודם שהיה לך זאת אומרת יש עמות שהם חו ות יחד לשני התחומים מותר לך לחזור לביתך ושמה יהיה הבסיס אתמול אמרנו שתי פירושים ברשי שהפירוש השליט שלפי אנו הולכים ואותו אנחנו מסבירים זה שאתה חוזר לתחום הראשון וזה מה שיש לך רשי מביא פירוש שני גם שיש לך את שני התחומים גם יחד אבל הוא שולל אותו ולכן אנחנו נתמקד בפירוש הראשון יפה כך אמר רב שמי ברכיה ואילו רבא אמר מה פתאום הבלא תחומין לאו מלתה ממש לא מה כן הוא הסכים לומר שבמקרה שכבר מערב שבת יש לך הבלא תחומין איך במקרה שאתה שובט במערה שלמטה זה 4000 אמה אבל למעלה זה פחות מ4000 אמה ובעצם יש שני פתחים משני הכיוונים של המערה אני ממליץ ביתר הרחבה אתמול אבל אני אומר את זה בקצרה אתה קונה מכל פתח 2000 ממה לכל רוח ומעל הגג מותר לך ללכת כיוון שהתחום נבלים לזה גם רבם מודה כי השביתה היייתה בערב שבת ועל ידי שביטה אחת של ערב שבת הוא קנה את שני התחומים ולכן אפשר מה שאין כן בסיפור שלנו שבן אדם קנה שביטה בערב שבת בביתו ולאחר מכן כשהוא יצא להציל וכל הדברים הנפלאים הללו הוא הלך למקום אחר עלף שבסופו של דבר יש הבלת תחומין רבא עוסר שואלת הגמרא שואל אותו הביה ואיך דלא שבט לו אם זה לא הגיע מהכוח של השביתה אחת אז אין את המושג הבלת תחומין מה פתאום בוא אני אראה לך את רבי אליעזר תנא והוא אומר שיש הבלת תחומין והתנן וזה רבי אליעזר שאנחנו כבר מכירים רבי אליעזר אומר שתיים יכנס שלוש לא יכנס רבי אליעזר אומר אדם שיצא מחוץ לתחום אם הוא החיק שלוש אמות מעבר לתחום כבר לא יכנס יש לו ארבע אמות וזהו אבל אם הוא הרחיק שתי אמות בלבד הוא יכול להיכנס חזרה לתחום מה אליו מבינה הגמרא רב לזר לטעמי דאמר והוא באמצע אנחנו נראה את זה בעזרת השם מחר זאת אומרת כך חכמים שנתנו ארבע עמות לבן אדם הם אומרים לו עמוד משרטטים סביבו במדויק מפה של ארבע עמות שתי עמות לכל רוח זה מה שהוא מקבל ואם כך ברגע שהוא נמצא בתוך ההיקף הזה של ארבע אמות אם הוא יצא שתי עמות ו פחות מהתחום הוא יכול להיכנס חזרה כיוון שיש תחומים נבלים הבלא תחומים שעל זה אנחנו מדברים חלק מהתחום שלו החדש חופף ונוגע בתחום שלו הישן ולכן הוא יכול להיכנס ולקבל את תחומו הראשון וארבע אמות דיבו לרבנן כמן ד מבעל הנ דמי הם דבוקות לתחום וכ אמר יכנס ורק אם זה שלוש אז כבר אין לו כי יש רווח נוסף של המה ולכן לא יכנס בכל אופן אתה רואה שרבי אליעזר התנה משתמש במושג של הבלת תחומין אל מה אומר הביה הבלא חומ מלת שואל את רבא אתה רואה שהבל תחומין זה דבר יעיל זה דבר שאני מתחשב בו למה אתה אתמול אמרת שלא שרק במקרה שהוא שבט בערב שבת ומכוח זה הוא קנה אבל במקרה רגיל לא אומרים את זה שואלת הגמרא רגע אמר לי רבא ברחנא להבי ומד רבי אליעזר כמות ותלי למר לא מצאת אתה שואל מיחיד רבי אליעזר זה דעת יחידה מרבי אליעזר אתה שואל על רבא תסייע לו מחכמים שחולקים על רבי אליעזר אמר ליונ הבין אני כן לוקח את דברי רבי זר ומשתמש בם למה ד דשמע לימני דמר שמעתי מרבא בעצמו שעליו אני שואל עד כאן לא פליגי רבנן ליד רבי אליעזר שמה שלא משתמשים בהבל תחומין וגם היוצא אך ורק שתי עמות מתחומו כבר לא יכול לחזור אלא לדבר הרשות שהוא יצא סתם אבל לדבר מצווה מודולי ברגע שאדם יצא לדבר מצווה אומרים חכמים אני כן משתמש בהתר הזה ואם יצא פחות מש שתי המות ופחות מתחומו הוא יכול לחזור כי משתמשים במושג של הבלא תחומין והרי במשנה שלנו באמת מדובר במקרה שהוא יצא לדבר מצווה לקידוש החודש למיילדת להציל לנער לגיס וכל מיני דברים כאלה שזה דבר מצווה ולכן כן אמור להיות לו ורואים שיש את המושג של הבלא תחומין ובאמת נותר קשה על רבא שאמר שאין את המושג הזה בכל אופן במקרה שהוא שבת בערב שבת ועכשיו במקומות נפרדים משפט המור הנוסף שראיינו במשנה וכבר אמרנו אתמול הבטחנו שנדבר עליו ונסביר אותו בגמרא כתוב במשנה כך וכל היוצאים להציל חוזרים למקומם מהמשנה משמע על פי פשט אם אני מגיע עכשיו תייר פותח את המשנה יצאתי להציל נסעתי איזה מרחק שיש בשביל להציל אני יכול לחזור עד מקומי שואלת הגמרא ואפילו טובה יותר מ-4000 אמה כן בעצם יותר מ-4000 אמה זה השאלה לפי הבלת תחומין שאם הלכתי 2000 ועוד 2000 ועדיין מותר לי לחזור לביתי ואמרת 2000 המו לא כן וכמו שאמרנו יחד עם הבלת תחומין אבל לא יותר מזה אמר רב יהודה אמר רב לא הספר המשנה הפסקה האחרונה של ה שנה לא מתכוונת לומר לי כמה עמות אתה יכול לחזור מדובר שהוא עדיין בתחומו כשהוא יצא להציל הוא הלך עם כלי נשק כיף את האקדח שם את המחסנית יצא להציל אסור הרי לטלטל בכרמלית רשות רבים כל מיני דברים כאלה בכל אופן מתירים לו בחזור גם מותר לו אמב יהודה מרב שחוזרים בכלי זן למקומן עלף שהוא כרגע לא צריך את זה אומרים לו תחזור יחד עם כלי הנשק הביתה אל תשאיר את זה שם שואלת הגמרא רגע ומה היא קושיה דילמה להציל שני למה כל כך התקשת כשאמרתי לך יוצאין להציל חוזרין למקומן אמרת לי אפילו טובה לא ייתכן למה הרי במשנה ראינו שכל האלה שנותנים להם 2000 אמה או משה או משהו כזה זה יוצאים לדבר מצווה הוא יוצא לקידוש החודש להציל נפש וכל מיני כאלה דברים נקודתיים אבל יוצאים להציל מפני אוייבים אולי זה הגיוני שבאמת ניתן להם לחזור גם יותר אומרת הגמרא אלא היקשה באמת הקשיה אני אביא לך בריתה ש משנה נוספת שבה נראה שגם היוצאים להציל אין להם יותר מ 4000 אמה במקרה הכי טוב ולכן לא יכול להיות אפילו טובע וחייבים להסביר שחוזרים מכלי זן למקומן וכמובן במקרה שהם נמצאים בתוך התחום כי הם לא יכולים לחזור יותר מ-2000 או במקרה של הבלת תחומין יותר מ-4,000 אמה ממקומן אלא הקש אומרת הגמרא קש דתנן כן עדים באו לירושלים הם באו מרחוק כמו שאמרנו לד לעדות קידוש החודש היה מותר לבוא מרחוק בראשונה לא היו זזים משם כל היום כולו עד מוצאי שבת בעצם החשיבו אותם כי יוצאים חוץ לתחום אמנם היה מותר לכם לבוא אבל יצאתם חוץ לתחום בבקשה אל תזוזו מהחצר למה לא נתנו להם את כל העיר הרי ראינו שמותר להיות בהיקף העיר אז יש אומרים שלא זזו באמת מכל העיר יש אומרים שכן כיוון שהעיר הייתה פרוצה כבר ולא היו בחומות היה כל מיני מלחמות וכדומה הירושלים כבר הייתה פרוצה ולכן הם לא יכלו לצאת מהחצר קראו לחצר הזו בית יזק ושם הם היו אבל התקין רבן גמליאל הזקן שיש להם 2000 ממה לכל רוח בעצם אנשים נמנעו מלבוא ואמרו מה באמת מה נסגר אני אשאר כל השבת במקום כזה ולכן נתנו להם תחום שבת חדש 2פ מה לכל רוח ולא לאלו בלבד אמרו אלא אפילו חכמה הבא לילד מילדת והבא להציל מן הגיף מאויבים ומן הנהר ומן המפולת ומן הדלקה הרן כאנשי העיר ואיש להם 2000 אמה לכל רוח וכאן אנחנו רואים במפורש שגם מי שבא להציל יש לו 2000 אמה לכל רוח ולא יותר ועל זה שאלה הגמרא ותו לא ואמר במשנה שלנו כתוב כל היוצאים להציל חוזרין למקומן אפילו טובה ועל זה הנת מהו יהודה אמר רב הכוונה שחוזרים בכלי זן למקומן אסור להם ללכת יותר מ-2000 או במקרה הכי טוב 4000 אמה רק ההיתר הו שהם יכולים לחזור עם כלי הנשק למקומן כד תניה בראשונה היו מניחין את כלי זינן בבית הסמוך לחומה איך שהם חזרו שמו את הכלי את הנשק בנשקיה בבית הראשון שסמוך לחומה כדי שלא טלטלו אותו בתוך העיר אבל פעם אחת הכירו בהם אוייבים ורדפו אחריהם ונכנסו לטול כלי זינן ונכנסו אויבים אחריהן דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר מה שהרגו אויבים ולכן כיוון שהיה את המקרה המציב הזה שהאויבים קלטו את העניין והגיעו אליהם בבת אחת כשהכלי נשק הייו בנשקייה והם לא היו ביד כל אחד ואחד וכולם דבר ראשון רצו לאן לנשקה להביא את הכלי נשק ושמה נוצר אנדרלמוסיה כל כך גדולה עד כדי כך שרמס אחד את השני ונהרגו בהם הם הרגו אחד בשני היהודים לא עלינו יותר ממה שהרגו בהם אוייבים ולכן תיקנו באותה שעה התקינו שהיו חוזרים למקומם בכלי זינן חוזרים הביתה יחד עם הנשק וזה מה שמגיעה המשנה לומר בפסקה האחרונה חוזרים למקומן יחד עם כלי הנשק שלהם רב נחמן בר יצחק אמר מביא תירוץ נוסף לא קשייה אתה שואל אותי האם מותר לחזור יותר או לא כאן שניצחו ישראל את אומות העולם ברגע שאתה ניצחת אומרים לך אדוני היקר זהו הסכנה חלפה ברוך השם ניצחת תישאר במקומך כאן שניצחו אומות העולם את עצמן זאת אומרת בלשון הפוכה שהם ניצחו את היהודים כאן אני אומר תחזור הביתה יש עדיין עבודה לעשות יש על מי להגן יש במי להילחם ולכן בכזה מקרה אני אומר אפשר לחזור אפילו יותר מ-2000 יותר 4000 לחזור כמה שאתה רוצה כי עדיין המערכה בעיצומה האירוע לא הסתיים אמב יהודה מהרב מביאה הגמרא עוד דינים לגבי מלחמה בשבת נוכרים אמב יהודה רב נוכרים שצרו עלי הירות ישראל אין יוצאים עליהם בכלי זינן ואין מחללין עלין את השבת כן לא מחללים שבת לא כלי נשק תנינ יחי נוכרים שצרו וכולו לא כלי נשק ולא חילול שבת אבל כמובן הגבלה במת דברים אמורים כשבאו על עזקי ממון כשהם באו לקחת ממון זה לא דוכה שבת כחו ממון וביי בי אבל באו על אסקי נפשות יוצאים עליהם בכלי זינן ו מחללין עליהם את השבת ומביאה הגמרא הגבלה נוספת ובעיר הסמוכה לספר שזה מקום שהוא קרוב לגבול בין היהודים לגויים ששם כמו שאמרנו זה מיקום אסטרטגי אפילו לא באו על אסקן נפשות אלא על זכי תבן וקש ממש הם צריכים תבן וקש הדברים הכי פחותים שיש בכל אופן יוצאים עליהם בכלי זינן ומחללים עליהם את השבת כי אם הם ינצחו הניצחון פה הוא דבר עמוק יותר דבר משמעותי יותר ולכן יוצאים עליהם בכ לי זן וחילול שבת ואפילו על עסקי תבן וקרש אמר רבי יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובבל כעיר מוכה לספר דמיה בעצם עיר גבול מיד עולה לנו האסוציאציה של ארץ ישראל ששמה יש את הגבולות שמה היהודים חיים אומר רבי יוסף בר מניומי דע לך בבבל גם יש מושג כזה ותרגום נרדה שנרד באמת היה כמין איזהשהו חיץ בין אזור היהודים לאזור הגויים ואם היא הייתה נכבשת זה שוב כמו ברעיון של עיר ספר ולכן היא נחשבה באמת כעיר ספר ובמקרה שיבואו עליה הגויים אפילו קת אבן וקש יצאו בכלי זן וחללו עליה את השבת מביאה הגמרא ראיה למה שדובר דרש דודמן בירי מה דכתיב גידו לדוד לאמור הנה פלישתים נלחמים בקהילה ואמה שושים את הגרנות הם בוזזים את הגורן את התבן והקש תנה כהיל העיר הסמוכה לספר זה היה בין ישראל הפלישתים העיר הסמוכה לספר הייתה והם לא באו אלא לסק אבן וקש דכתיב ואמה שושים את הגרנות ובכל אופן כל כך דוד התאמץ ועד כדי כך שיצא ונלחם בהם ומסר עצמו על חמה הזו ומראה לך כמה זה חשוב כיוון שזה היה עיר הסמוכה לספר כתיב ממשיכה הגמרא את הסיפור שמה וישאל דוד בהשם הושאל בהורים ותומים שאל את הכהן למור הלך והכיתי בפלישתים האלה שנמצאים בקהילה ויאמר השם אל דוד לך וקית בפלישתים והושעת את קהילה שואלת הגמרא מק מי בא אלי אלאם הישר אסור האם מותר לצאת למלחמה אפילו בשבת האם מותר לחלל עליהם את השבת למה הוא צריך ורים ותומים הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים וכל שאלה שהיא שאלה של הלכה של דינים לא צריך להגיע לאורים ותומים תורה לא בשמיים היא שישאל את הדיינים אלא מה הוא רצה לשאול הוא רצה לשאול דבר יותר שמימי אם מצלח אני לו מץ לך אם הוא יצליח להילחם או לא די קנ מי תראה מה היה התשובה דכתיב לך וקית בפלישתים והושעת את קהילה שמ מינה אתה רואה שהתשובה הייתה על עצם הניצחון ולא על עצם היציאה למלחמה כי עצם היציאה למלחמה בשבת הוא יכל לשאול את בי דינו של שמואל הרמתי וכמובן היו מתירים לו כפי שאמרנו כי כאילה היייתה עיר הסמוכה לספר אומרת המשנה הקדושה והמשנה כאן מתבססת על משנה שעדיין לא ראינו בעזרת השם בדף מט אנחנו נראה משנה שאומרת כך בן אדם שהולך בדרך ועו אותו החמה שוקעת ושבת נכנסת והוא נמצא באמצע השום מקום והוא יודע שבעוד 2000 ממה יש עיר אם הוא שובט כאן יהיה מותר ללכת רק 2000 ממה כמו שראיינו יהיה מותר לו להגיע 2000 ממה עד לעיר ולא יותר מותר לו לומר אני רוצה ששיטת תהיה בעיר אגב אם אתם זוכרים ראינו את זה בחכמים שהיו בספינה והם אמרו אנחנו רוצים הם רצו לשבות בעיר הם רק התלבטו האם הם נמצאים בתוך תחום שבת או לא אבל במקרה שהבן אדם יודע שיש עיר בתוך תחומו או שיש מקום מוצל או מקום מגודר לא משנה כל דבר כזה אם זה בתוך 2000 אמה הוא יכול להחליט ששבתו תהיה שם עכשיו מה קורה מדברת המשנה על בן אדם שלא מכיר את המקום הוא חדש כאן באזור והוא לא ידע שבמרחק פחות מ-2000 ממה יש עיר ולכן הוא קבע את שיטתו כאן למחרת בבוקר הוא קם ורואה מול עיניו במרחק קצר של פחות מ2000 אמה עיר האם הוא יכול לומר שהוא התכוון שלא הוא היה יודע ה היה מתכוון לקבוע את שבי דתו בעיר או שלא אני אומר יש לך 2000 אמה מכאן איפה שזה נגמר באמצע העיר נתקעת אומרת המשנה הקדושה מי שישב בדרך וקדש עליו היום ועמד וראה שהרי הוא סמוך לעיר הוא בתוך התחום ואם הוא היה יודע הוא היה קובע שם את השביתה הועיל ולא הייתה כוונתו לכך לא יכנס יש לו 2000 אמם ממקומו נקודה ולא יותר זה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא יכנס מה פתאום אם הוא היה יודע הוא הרי היה קובע שמה את שבידו ולכן יכנס אמר רבי יהודה בוא אני אתן לך ראיה מעשה היה נכנס רבי טרפון ולא מתכוון בלי שהוא התכוון בערב שבת בכל אופן הוא נכנס לתוך העיר והלך את כול וככה אתה רואה רעל דברי שלו שאדם לא התכוון בכל אופן כ אני נכנס לתוך ראשו ואומר אילו הוא היה יודע ה היה קובע שם את שיטתו וזה דבר שהוא יכל לעשות בערב שבת לא היה יודע לקבוע שם את שיטתו ולכן אני מתיר לו אומרת הגמרא הקדושה תניה אמר רבי יהודה מעש רבי טרפון שהייה מהלך בדרך וחשכה לו כן נכנסה השבת ולאן חוץ לעיר הוא לא ידע שהוא סמוך לעיר ל אחרית מצאו רואי בקר ואמרו לו רבי הרי העיר לפניך יכנס נכנס וישב בבית המדרש ודרש כל היום כולו אתה רואה שבאמת רבי טרפון סבר כמו שאומר רבי יהודה שבאמת מותר לבן אדם להיכנס השביתה שלו עברה לעיר אמרו לו אמרו לרבי יהודה רבי מאיר או התנאים שסוברים כמותו משם ראייה שמה בליבו הייתה ייתכן שרבי טרפון כן ידע או יתכן גם שבית המדרש מובל בתוך תחומו היה בית נכון הוא נכנס לתוך העיר וגם ישב שם בבית המדרש ועשה שיעור תורה וזה זה היה שיעור תורה נפלא ומתוק מדבש אבל הוא לא הסתובב בכל העיר בית המדרש היה בתוך 2000 אמה מאיפה שהוא היה קודם עדיין לא חייב להיות שבאמת מותר לו ששיטת זה בעיר ומותר לו להסתובב בכל העיר וחוץ ל2000 ממה לכל רוח את המשנה נשמור בעזרת השם למחר כדי שנראה דבר מושלם ועכשיו בואו נסכם דבר ראשון לגבי תחומין הבלא תחומין ניסינו להביא ראייה מרבי אליעזר שהוא אומר במפורש שאדם שיצא שימ מחוץ לתחום יכול להיכנס חזרה למה כי חכמים נותנים לו 4 לכל רוח והוא במרכז אז התחומים חופין והוא יכול להיכנס אמרה הגמרא בעצם מה אתה מוכיח מרבי אליעזר הוא יחידה אבל אמר הביי מה פתאום אני יודע שחכמים חולקים עליו רק בדבר הרשות ולא בדבר מצווה ולכן באמת אני מביא ראייה מדבריו ושאלה על רבה מדבריו היוצאים להציל חוזרים למקומן ראינו מכוח המשנה אחרת שהבאנו במסכת ראש השנה שם רואים שיוצאים להציל גם יש להם א 2000 אמה לכל רוח ולא יותר בהתחלה לא היה להם כלום אחרי זה הרבן גמליאל הטיר יותר אבל בכל אופן מה שהמשנה מכוונת לומר זה שחוזרים בכלי למקומם למה פעם אחת היה מקרה מאוד עצוב שהנושים שהאויבים שהצריכו רצו לנשקה שם על הבית שסמוך לחומה ונהרגו בגלל כל הבלאגן הזה יותר אנשים מאוהבים ולכן תיקנו שחוזרים בכלי למקומן רב נחמן בר יצחק מחלק אם היהודים ניצחו אסור להם ללכת יותר מ-2000 אמה ואם חלילה אחרים ניצחו האוייבים מותר להם ללכת כי עדיין המערכה בעיצומה וצריך עדיין להגן ולהילחם נוכרים צרו על הירות מגינים הכל כמו ממובן פיקוח נפש אלא אם כן זה על זכי ממון ובעיר הסמוכה לצפר גם ל עזקי ממון כמו שראינו בקהילה בבל זה בנ הרדה זה קהיר הסמוכה לספר מה שדוד שהל שם בקהילה זה לא לגבי אם להילחם או לא כי על זה הוא היה הולך לבית דינו של שמואל הרמתי אלא לגבי אם הוא ינצח או לא וכך גם רואים מהפסוק שכתוב לך והושעת את קהילה אדם שנח בדרך בעצם קדש עליו היום והיה לו שביטה והוא לא ידע שממש קרוב לבי ישאיר מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה רבי יהודה מביא את רבי טרפון כהל לדבריו רבי מאיר וחולקים עליו אומרים אין משם ראייה א' יכול להיות שבאמת הוא ידע בערב שבת ב' ייתכן לומר שבית המדרש שהוא ישב סמסר שם שיעור היה בתוח תחומו והוא לא יצא מעבר ל-2000 אמה בשבת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: