העמוד היומי מסכת עירובין דף מה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מה עמוד ב

[מוזיקה] דף ממ עמוד ב כשבן אדם נופל לתוך יום טוב לתוך שבת לתוך חג בלי הכנה מוקדמת קרוב להניח שהוא לא יצליח לקטוף מלאכים למחוק כפיים ולהרגיש את האורות זה לא עובד ככה אם אתה רוצה באמת להרגיש משהו ולא שבאמת רגש זה העיקר ברור שלא העיקר זה לעשות מה שנצטוו אבל אם אתה רוצה להגיע עם מוח ורגש ושכל ולב תתכונן קודם תטפס על עצמך כמה ימים קודם תקלוט את העניין תהיה מודע לעניין היום אנחנו הולכים ללמוד במשנה על אדם ש בכניסת שבת ישן הוא פשוט ישן הוא לא רק שהוא לא היה מודע ולא התכונן ככל הנראה אלא ברגע הזה המכונן שהשבת פורסת את כנפיה הבן אדם ישן וכמדומני שלכן רשי שידוע בלשונו הזהב שכל מילה שלו מחושבת כאן ברשי הוא אומר אדם שיישן הוא כותב כך מי שישב בדרך לנוח אומר רשי שהיה עייף למה רשי תופס את ממילים שהיה עייף מה אכפת לי למה הוא למה הוא ישן אולי הוא היה ירני מאוד והיה בא לו לישון עוד קצת צמד המילים האלה שהיה עייף כי מדומני אפשר להעמיס כאן בדברי רשי שהוא באמת בא לדון לכף זכות את אותו בן אדם שדווקא ברגעים הכל כך נפלאים בחר לא להיות מודע לעצמו אלא לישון רשי דן אותו לכף זכות ואומר כנראה הוא היה עייף אבל אני אומר אחים יקרים אל תהיו עייפים אל תהיו רדומים מגיעים ימים גדולים אם זה חגים אם זה שבתות תהיו ערניים תהיו מודעים תנצלו את הזמן ואנחנו מתחילים ב סיעתא דשמיא בדף מ1 עמוד ב' או יותר נכון בדף ממ עמוד א' במשנה שם צרנו אתמול אנחנו כבר יודעים שאדם שנמצא בדרך קונה את שביתו באותו מקום שבו הוא נמצא ו-2000 אמה משם לכל רוח ראינו דיוון אתמול דיברנו על זה מה קורה אם בתוך ה2000 אמה האלה יש עיר אם הוא יודע או אם הוא לא יודע עכשיו מה קורה בן אדם שפשוט לא קנה שביטה מהסיבה הפשוטה שהוא לא היה מודע לעצמו הוא ישן מי שישב בדרך ונרדם רשי אומר היה עייף וישן ולא ידע שך שכה אז הוא לא קנה שביטה בכל אופן אומרת המשנה יש לו 2000 אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן ורי נחשב שהוא קנה שביטה ויש לו משם 2000 אמה לכל רוח ואילו חכמים חולקים ואומרים מה פתאום אין לו אלא ארבע אמות כיוון שהוא לא היה מודע כיוון שהוא לא קנה שביטה יש לו רק כמו אדם שיצא בשבת מחוץ לתחומו ולא קנה שביטה במקום החדש גם הוא לא קנה שביטה ויש לו רק את הארבע אמות שבהם הוא עומד עכשיו המשנה בכלל פותחת איך מודדים אבע אמות גם על זה כבר דיברנו בוא נראה רבי אליעזר אומר והוא באמצע זאת אומרת מהמקום שאתה נמצא עמות לצד ימין שתי עמות לצד שמאל קדימה אחורה זה ארבע אמות יש מחלוקת בראשונים האם הארבע אמות זה חוץ מהמקום שהוא עומד או קולל למקום שהוא עומד אבל אומר רבי אליעזר הוא באמצע רבי יהודה חולק על כך ואומר לאיזה רוח שירצה ילך הוא יכול לבחור שהוא עומד ממש על הקצה בגבול של הארבע עמות וכולם לפניו או כולם לכל צד אחר שלו הוא יכול לבחור הוא מודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו לאחר שבחרת חן הארבע אמות שלך אתה לא יכול לשנה אותם עם כל מיני משתנים במהלך השבת ברגע שבחרת אותם אותם הם הארבע אמות שלך הם תחומו ולא יותר אומרת המשנה מקרה מעניין היו שניים שניים נתקעו ממש סמוך אחד לשני לא צמוד אלא במרחק ולכל אחד מהם יש ארבע עמות והארבע עמות שלהם חופפים זאת אומרת יש חלק מהעמותות שנבלם זה בזה לדוגמה הם עמדו במרחק שתי עמות אחד מהשני ובוא נאמר לפי רבי אליעזר שווא באמצע אז לכל אחד יש שתי עמות משותפות עעם חברו ושתי עמות קיצוניות מרוחקות יותר ובעצם אומרת המשנה מקצת המותב של זה בתוך מותב של זה מביאים ואוכלים באמצע הם יכולים להביא יחד אוכל לאכול באמצע ככה בדיבוק חברים בהתוועדות להשאיר זמירות שבת והכל טוב אבל כמובן הוא בלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חברו הוא לא יכול להוציא את החפצים שלו לתוך של חברו זאת אומרת רק בשטח המשותף בשטח הזה ששניהם יכולים להיות הם יכולים להביא את חפציהם יחד אבל אסור לאחד מהם לקחת את חפצו של השני ולהעביר אותו לשטח שלו כי בעצם הרי יש גם תחום לחפצים אסור להעביר אותם מש שיכה המשנה ואומרת מה קורה היו שלושה שלושה שסמוכים זה לזה והאמצעים מובלות ביניהן זאת אומרת יש ככה האמצעי יש לו ארבע אמות שתי עמות מהם זה יחד עם ההוא משמאלו ושתי אמות מהם הוא יחד עם ההוא מימינו בעצם הוא כביכול האום היופי המקשר בין המתווך בין הישראל העמים כאילו בהשלה הוא מתווך בין שניהם מה קורה מותר להם אסור להם אז הדין הוא כזה הוא מותר עם ההם הוא יכול להשתמש בשתי אמות עם הימני בשתי אמות עם השמאלי ואין מותרים עמו כמובן כל אחד בחלק שמשותף אבל הוא שניים החיצוניים עשו עם זה עם זה בעצם הוא יכול לטווך ביניהם הוא יכול להתעסק גם עם הימני וגם עם השמאלי אבל הוא לא יכול לקשר ביניהם עד כדי כך שהמנייה יחד עם השמאלי כי הרי פשוט כל העניין פה זה שאמות שלהם משותפות אבל קיצוניים אין להם שום אמה שום שטח שום תחום משותף ולכן הם לא יכולים לא לעבור לתחום שלהם בטח שלא להעביר חפצים אמר רבי שמעון רבי שמעון מביא דוגמה למה הדבר דומה בעצם הוא מביא דוגמה שהדוגמה היא קצת יותר כבת על פי רוב מביאים דוגמה כדי להסביר ולהכליל את הדבר אתה לא מבין בוא אני אביא לך דוגמה וככה תבין מביא רבי שמעון דוגמה שהיא לא כל כך קלה היא אפילו קצת יותר מסובכת אבל היא בדיוק באותו רעיון אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלוש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים בעצם חצרות שכל אחת מהם פתוחה אחת לשנייה הם נמצאים ככה ברכבת אחת על יד השנייה כל אחת מהם יש לה פתח לשנייה וגם פתח לרשות הרבים רשי מדגיש חייבים לומר כך כבר נסביר למה אז יש בעצם את החצר האמצעית שהיא מצוותת לשניהם היא יש לה מעבר לשניהם ויש את הקיצוניות אז בכזה מקרה כמובן כש החצרות לא ערבו ביניהם כולם כל שלושתם אלא כל אחת רבה עם האמצעית אז מה הדין רבו שתיים עם האמצעית היא מותרת עמהם והם מותרות עם ושתיים החיצוניות אסורות זו עם זו זאת אומרת האמצעית מותרת עם עם כל אחת מהאלה שמצדד אבל החיצוניות אסורות בעצם אותו רעיון שהאמצעי יכול לתווך יכול לדבר עם ההוא ולדבר עם ההוא אבל לא יכול לקשר אותם להפוך אותם לאחד עכשיו רשי מדגיש בגלל ענייני תחומין חייבים לומר שלכל אחת גם יש פתח לרשות הרבים כי אם הכל זה רכבת שהמעבר בין הקרונות זאת אומרת שאין דרך יציאה החוצה אלא כל המעבר זה בין הקרון הראשון זאת אומרת ככה החצר האחרונה צריכה לעבור לשנייה והשנייה לראשונה אז אם אחד מהם לא ערבה וסרת על כולם רק במקרה שלכל אחת יש פתח מפלט לרשות הרבים ופתח לשני אז בכזה נקרה כל אחת יכולה לבחור אם לערב עם כולם או לא לערב עם כולם ובמקרה שהשתיים הקיצוניות ירבו עם האמצעית ולא ירבו יחד אז באמת כפי שאמרנו וכמו שראינו לגבי האלה שנמצאים מחוץ לתחום גם אותו רעיון האמצעי משתתף עם ההוא מימינו ועם ההוא משמאלו ושתי הקיצוניים אסורים זה עם זה אומרת הגמרא הקדושה אנחנו פותחים את הגמרא ובעצם כדי להסביר את המחלוקת במשנה יש לנו שתי אפשרויות אגב לבעלי זיכרון טוב ראינו את זה כבר בדפים הקודמים שואלת הגמרא בי רבה מה הקסבה רבי יוחנן בןן ורי מה סברתו הוא מגיע ואומר אדם ישן קנה שביטה בעצם הגמרא עכשיו מנסה לעשות הקבלה ל ים בן אדם שיישן לא יוצא ממנו תוצרת הוא בדיוק כמו כלי והשאלה אם כלי של הפקר הוא קונה שביטה או לא מנסה גמ לומר זה המחלוקת לגבי כלים ואוטומטי לגבי אדם בי רב המי כסו רבי יוחנן בן ורי האם אפשרות אחת מסבר כסו חפצי הבקר קונים שביטה לכלים עלף שהם לא של אף אחד הם קונים שביטה במקומן איפה שהם נמצאים בערב שבת ומשמה יש להם 2000 ממה לכל רוח ואסור לבן אדם לקחת אותם יחד איתו לתחום שלו אם זה יוצא מהתחום של אותו כלי ובעצם זה המחלוקת רבי יוחנן בן אורי סובר יש שביטה לכלים למה כי לא צריך דעת ממילא גם בן אדם שיישן קונה שביטה ובאמת בדינו ד לפלוג בכלים היה ראוי באמת שהמחלוקת שלהם תהיה על כלים כי ככה אני אבין במפורש אם הם מדברים על כלים אני אבין שכל שכן לאדם זה סברתם ודק מפלג באדם הסיבה שהם נחלקו באדם להודיעך כוחן דרבנן להגיד שבן אדם גם כן לא רק לי לא קונה שביטה אלא אפילו בן אדם מה החידוש דגב דקלד יכול לומר אונור קנה ישנה מ לאדם יש כוח לקנות שביטה כרגע הוא לא מנצל את הפוטנציאל הגלום בו הוא פשוט ישן אבל יש לו את האפשרות הזאת אז הייתי אומר כיוון שהוא יכול הויל ונור קנה ישנ מקנה כמהש מלן דלא מגיעים חכמים ואומרים לך שלא זו אפשרות אחת להעמיד את המחלוקת שהמחלוקת ביניהם זה לגבי חפצי הפקר רבי יוחנן בןן אורי סובר שחפי הפקר קונים שביטה ולכן אוטומטי גם בן אדם חכמים סוברים שלא ולכן אוטומטי גם בן אדם למה הם לא נחלקים במפורש בקהלים פשוט מאוד כדי להדגיש לי את שיטת חכמים שאדם שונה מכלים עלף שהייתי יכול לומר שאדם כיוון שיש לו אפשרות לקנות בשונה מכלי שאף פעם אין לו אפשרות לקנות יוכל לקנות עד כאן הסבר ראשון עו דלמה הסבר נוסף שאני יכול להסביר את המחלוקת כסבר רבי יוחנן בן ורי בעלמה חפצי הפקר אין קונים שביטה לחפצי הפקר אין שביטה כל אחד שמרים אותם יכול להוליך אותם לפי התחום שלו אין להם שביטה ואכה היינו טמה אועיל ונקנה ישנה מקנה זאת אומרת כך בעצם מה שניסינו להגיד קודם על חכמים עכשיו נאמר על רבי יוחנן בן ורי לגבי ים אין ביניהם מחלוקת לפי כולם לא קנה חפצי הפקר לא קונים שביטה אבל לגבי הבן אדם יאמר רבי יוחנן בן הורי הוא יחלוק על חכמים ויאמר כיוון שאם הוא היה אר הוא היה יכול לקנות שביטה גם כשההוא ישן הוא קונה שביטה זה ספק שיש לנו עכשיו מגיעה הגמרא ובעצם עד סוף העמוד נתמקד בספק הזה אמ אבי יוסף תשמ בוא ונביא לך ראיה כתוב כך גשמים שירדו מערב יום טוב בכניסת החג הם כבר ירדו הם היו על הרצפה השלולית הם בעצם הפקר הם לא של אף אחד יש להם 2000 ממה לכל רוח שימו לב הם קנו שביטה בעצם אנחנו כבר רואים במפורש ש חפצי הפקר קונים שביטה אבל אם הם ירדו ביום טוב במהלך החג עצמו הם ירדו אגב מדובר כאן על יום טוב מהסיבה הפשוטה שבשבת אסור לטלטל גם בתוך התחום כרגע אני רוצה לדבר על ענייני טלטול לכן אני מדבר ביום טוב שמותר לטלטל יש בעיה של תחומין אבל לא של טלטול ולכן אני מדבר על יום טוב ואם ירדו אותם גשמים ביום טוב הרין כרגלי כל אדם כרגלי כל אדם זה אומר שכל בן אדם בתחום רובו יכול לקחת אותם וי עכשיו אומר רבבי יוסף כך היא אמרת בשלמה שהולכים לפי ההסבר הראשון של רב להסביר את המחלוקת במשנה שמה שכ סבה רבי יוחנן בן נורי חפצי הפקר קונים שביטה וזה הסיבה שהוא אומר שגם בן אדם קונה שביטה אז אמני רבי יוחנן שמה ששמים של הפקר שירדו בערב חג קנו שביטה ויש להם 2000 ממה לכל רוח אלא יאמר את חפצה הפקר אין קונים שביטה אז אמני הבריתה הזאת תהיה כשיטת מי לא רבי יוחנן ולא רבנן הרי במקרה שאתה אומר שרבי יוחנן עצמו גם סובר שחפצה הבקר לא קונים שביטה הבריתה הזו נשארת מיותמת אין אף תנה שסובר כך כאן כתוב בבריתה במפורש שאותם גשמים שירדו בערב חג יש להם 2פ אמה לכל רוח יפה מאוד אז אומר אבי יוסף יש לנו ראייה נפלאה יטי הביי אומרת הגמרא וקאמר לה לאה שמת בעצם הוא אמר את הראייה הזאת של רב יוסף שחייבים לומר שבאמת רבי יוחנן בן נורי סובר שחפצה הפקר קונים שביטה אמר לי רב ספרא להבא מי אמר רב ספרא מגיע ודוחה אותו ודיל בגשמים הסמוכים לעיר הסקין ואנשי אותה העיר דעתם מילה היו אולי הגשמים שירדו מערב חג מדובר שהם ירדו סמוך לעיר ואנשי אותה העיר יודעים שיש להם שם איזה מקום מקבץ של מגשמים שיורדים ודעתם עליהם וומה שאומרת הברייתא שיש להם 2000 אמה לכל רוח היא מתכוונת לומר 2000 אמה מתחום אותה העיר שבניה שבני העיר הזו חשבו על המים הללו כבר מערב שבת ויתכן לומר מסיים רב ספרא ואומר שרק במקרה כזה של חפצי הפקר שבן אדם חשב עליהם מערב שבת אז באמת יש מושג של לקנות שביטה אבל מה שניסית להוכיח שרבי יוחנן בן אורי אומר באופן גורף שתמיד חפצי הפקר קונים שביטה זה לא חייב להיות ייתכן שחפצה הפקר כאלו שאף אחד לא חשב עליהם מערב החג או השבת בהם אין מושג שלקנות שביטה אומרת הגמרא אמרלי דוחה הבי ואומר לרב ספרה מה פתאום לא סלק דתך אין מצב ולמה כי רבי יוחנן בן ורי ברור סובר שחפצה הפקר תמיד קונים שביטה והוכיח לך את זה מאיפה אביא לך משנה אביא לך בריתה נוגדת כדי לסדר את זה נהיה חייבים לגייס לשורותינו את רבי יוחנן בן ורי דתנן יש משנה כזו כתוב כך בור של יחיד בן אדם שקרא בור חפר אותו דאג לו הוא שלו רשום עליו בטאבו כרגלי היחיד כל אדם שממלא בו בשבת מותר לו להוליך את המים רק בתחום שמותר לבעל הבור ללכת כדין כל חפץ של בן אדם זאת אומרת הלף שאני הממלא התחום שלי רחוק יותר מהתחום של בעל הבור יהיה אסור לי לקחת איתי את המים ללכת בשמחה רבה לקחתי איתי את המים אסור כי הם חפצי אותו בן אדם אותו בעל הבור ומותר לי להוליך אותם רק בתחומו ושל אותה העיר ב ששייך לאנשי אותה העיר כרגלי אותה העיר יש 2000 אמה מסביב לכל אותה העיר שבה שבהם שב 2000 ממה הללו מותר לקחת מותר לי לקחת את המים כדין אותה העיר כיוון שזה בור של אנשי העיר אגב כך אומר רשי יש ראשונים שאומרים שכל אחד מהעיר שממלא מותר לקחת אותם לתחומו מחלוקת ראשונים הלאה אבל בכל אופן כרגלי אותה העיר ושלו לבבל מים של אף קר שנחפרו לצורך ולי רגלים והם של כל עם ישראל כרגלי ה ממלא אין להם תחום כל אחד שממלא אותו התברר למפריע בערב שבת שהמים הללו הם שלו והוא יכול להוביל אותם בתחומו כדין חפצים מערב חג סליחה הוא יכול להוביל אותם בתחומו כדין חפצים שלו שמותר לו לקחת אותם בתחומו ואם זה משנה אחת כאן אנחנו רואים במפורש ש חפצי הפקר לא קונים שביטה וכל אחד שמגיע ומרים אותם יכול לקחת אותם לאן שרוצה ותניה ויש בריתה אחרת שבו כתוב שבה כתוב כך בו של שבטים שוב בו של שבטים זה של כל עם ישראל זה נחפר לצורך הרבים יש להם 2000 אמה לכל רוח ובעצם רק 2000 אמה לכל רוח מהבור מותר להוליך אותם ולא יותר ואם כן כשנה הדדי במשנה כתוב במפורש בור של עולי בבל כ רגליה ממלא זאת אומרת שהם לא קנו שביטה וכאן כתוב במפורש שבור של שבטים 2פ ממה לכל רוח וולו שהם קנו שביטה כשנה דדי אל עליו שמה מינה חייבים לומר הרבי יוחנן בן ורי ה רבנן רבי יוחנן בן הורי הוא זה שאומר שחפצה הפקר וכל חפצי הפקר קונים שביטה ולכן 2פ ממה לכל רוח וחכמים הם אלו שאומרים לא קונים שביטה ולכן באמת כ רגליה ממלא ראייה נפלאה למה שאמר אבי יוסף שרבי יוחנן בן אורי סובר באופן גורף שחפצה הפקר קונים שביטה כך נה הביה לרב ספרה שניסה לדחות את ראייתו של רב יוסף ממשיכה הגמרא ואומרת כיתה לקמ דרב יוסף גיע הביה אמר ליו סיפר לו מה היה אחי קם הרב ספרא ואחי הדרי היה דיון בדברים שלך רב ספרא ניסה לדחות הראייה ואני הבאתי ואני דחיתי אותו ובת רה לשיטתך אמר לי אמר אבי יוסף ומי לא תמל מגופי היית לוקח את הבריתה הראשונית שהבאתי על הגשמים שירדו מערב חג ובחג בריתה הזו עצמה יכלת להוכיח לו שרבי יוחנן בן ורי סובר תמיד שחפצה הפקר קונים שביטה למה כי הרימה רב ספרה ניסה להעמיד הוא ניסה להגיד ולומר שמדובר בגשמים שירדו סמוך לעיר ודעת בני העיר עליהם מה פתאום יסלק דתך גשמים הסמוכים לעיר עסקינן א יש להם 2000 אמה לכל רוח כרגלי אנשות מבא אלי למה הבריתה משתמשת בלשון שיש להן 2000 אמה לכל רוח אומר רשי שימו לב לניסוח ללשון יש להן 2000 אמה לכל רוח אני נותן תוקף סמכות ישות למים אם כדבריך רב ספרא שכל מה שיש להם 2000 אמה לכל רוח כל מה שיש להם תחום זה רק בגלל שאנשי אותה העיר חשבו אז מה אתה מדבר על המים דבר על אנשי אותה העיר א כי רגלי אנשי אותה העיר מ בא אלי אל תאמר יש להם 2 מה לכל רוח שמה שמע שיש תוקף וסמכות למים או למיקום שלהם או לשבטה שלהם היה יותר מתאים לכתוב כך אומר רשי הלשון יותר מתאימה לומר כרגלי אנשי אותה העיר ולכן חייבים לומר לא רבי יוחנן בן אורי סובר באופן גורף הבסו מלא שכל חבצה הפקר יש להם תוקף יש להם סמכות הם יכולים לקנות שביטה גם כשאף אחד לא חשב עליהם וכאן בעצם הגמרא מסיימת אנחנו נראה בהמשך המשך דיון בדברים אבל בגדול באמת רבי יוחנן בן אורי סובר שחצי הפקר קונים שביטה עכשיו הגמרא עוברת רגע לברייתא שרב יוסף הביא כדי להביא ראייה ראינו גשמים שירדו מערב חג יש להם 2000 עמה לכל רוח סידרנו כ רבי יוחנן בן ורי ירדו בשבת הרי הם כרגלי כל אדם שואלת ביום טוב סליחה אומרת הגמרא אמר אם הם ירדו ביום טוב הרי אין כרגלי כל אדם אין תחום כל אחד יכול ללכת בתחום שלו ולקחת אותם איתו שואלת הגמרא והמי ליקני שביטה באוקיינוס הרי ידוע לכל אחד שלמד גמרה תענית או לכאלה שיודעים טבע הבריאה יודעים שאיך מגיעים המים לעננים בגמרה תענית יש מחלוקת אבל רבי אליעזר אומר פשוט מ האוקיינוס מתחממים מתעדים הופכים לעננים ועננים הללו מורידים מים איפה הם בדיוק הופכים ממים מלוים למתוקים היינו שם בכל אופן המים הללו שיורדים במהלך השבת היו לפני ני כמה דקות או כמה שעות היו עדיין באוקיינוס ושם הם אמורים לקנות שביטה ואז שואלת הגמרא איך מותר לי מכאן לקחת אותם ברגלי כל אדם הם אמורים לקנות שביטה באוקיינוס לקני באוקיינוס לאמה דלא ק רבי אליעזר דק רבי אליעזר אמר כל העולם כולו ממי אוקיינוס הוא שוה אומנם יש שם מחלוקת רבי יהושע אמר זה מגיע ממים העליונים לפי שיטתו בוא לא ניכנס לזה האם זה גם קשה או לא אבל לפי רבי אליעזר זה ברור קשה אומרת הגמרא מרב יצחק אחה בבים ש נתקשרו מערב יום טוב הסקין מדובר כבר ב עננים שהשמיים היו מכוסים בעננות גבוהה כבר מערב יום טוב ולכן הם לא קונים שביטה באוקיינוס כי הם כבר היו אז בשמיים שואלת הגמרא מי אמר שזה אותם עננים שאלה פשוטה שאלת הגיון ודיל מה אנח אזלה ונח אחינו העננים האלה שנמצאים עכשיו הם כבר עננים אחרים שהם כן היו לפני כמה שעות במהלך היום טוב עצמו באוקיינוס ואם כן הם היו אמורים לקנות שביטה שם ואיך מותר לאחר שהם ירדו לקחת אותם כל אדם כ רגליו אונה הגמרא פשוט מאווד דטלה הו סימנ בגבו מדובר ועננים כאלו הוא ראה אותם ויודע שהם נשארו ענני נוצה ענני כבשים הבן אדם בדק הוא יודע שזה אותם עננים וממילא הם לא קנו שביטה באוקיינוס והיא בא אתמה אומרת הגמרא אתה צודק יתכן באמת שזה לא אותם עננים ויתכן שהמים האלה כן היו באוקיינוס אבל זה ספק א וספק ד דבריהם האיסור לטלטל תחומין ייתכן שזה דאורייתא ראינו מחלוקת אבל לטלטל דבר שיצא מחוץ לתחום זה כבר רק יסור דרבנן וספק ד דבריהם להקל בספק של איסורי דרבנן הולכים לכולה ולכן ברגע שהם ירדו ביום טוב אני לא יודע אם זה אותם עננים או לא אבל יש לי ספק ולכן אני מקל ואומר כל אדם יקח אותם כתחום שואלת הגמרא רגע אתה אומר לי שהם היו כבר מערב שבת בעננים והוא יודע או שהוא לא יודע ביזה ספק ולקניה שביטה בעבים גם אם הם היו בעננים שיקנו את השביתה שמה למה הם מקבלים את התחום של ההוא שאוסף אותם לאחר שהם ירדו ואם כן טיפשות מינה דין תחומין למעלה מעשרה ד יש תחומין לקני שביטה בבים והדיון הזה לא יכול להיות כאן שתי שורות ראינו לפני כמה ימים דיון ארוך ומעמיק הם יש תחומים למעלה מס או אין ראינו בסוף שאנחנו מחמירים ולא ידענו לפש פה אתה רואה שאין כי אם יש מושג של תחומים למעלה מעשרה אז נכון שהם כבר לא באוקיינוס אבל למעלה בשמיים בעננים הם אמורים לקנות שביטה לאחר מכן שהם יורדים לכאן איך אתה מציר לכל בן אדם לקחת את זה רגליו עונה הגמרה לעולם ה מלאך יש תחומין ומה היה בא ומבלה בלי יתכן שלמעלה מעשרה יש תחומין אתה יודע למה למים בעננים אין כיוון שהם בלואים בעננים הם כביכול לא קיימים הם נמצאים בתוך גוף הענן אתה לא יכול לראות אותם למשש אותם להריח אותם רתב מהמהם ולכן הם לא קנו שביטה שואלת הגמרא רגע אם זה בלוע יש לי שאלה הרבה יותר קשה כל שכן דאולה הוא נולד ד הסירה יש מושג של מוקצה שנקרא נולד דבר שנוצר בשבת שנברא בשבת שעד עכשיו לא היה כגון כן נולד מגיע מביצה שנולדה הביצה לא היייתה ובמהלך השבת או החג היא נולדה אסור להשתמש בה יש מוקצה שנקרא נולד מזה אנחנו משליכים לכל מיני דברים ואם כאן אתה אומר לי שהמים הללו בעננים היו בלוים וכרגע הם הפכו למים אז אסור להוליך אותם אפילו בתוך תחום ךם הם מוקצים הם אסורים בטלטול לחלוטין כיוון שהם נולדו ביום טוב אלא אומרת הגמרא אתה צודק זה לא נחשב כבלו המים נמצאים בעננים בען בגופם במוחש אבל מיה באב מינד נידה יש מושג שכל דבר שנ ונד כל הזמן לא קונה שביטה ולכן עדיין ייתכן שיש תחומים למעלה מעשרה אתה יודע למה המים הללו לא קנו שביטה בעננים כיוון שהם לא יציבים על מקום אחד הם כל הזמן זזים ומה שלא יציב לא קונה שביטה אומרת הגמרא לפי היסוד הזה שהנחת את פה עכשיו שדבר נייד לא קונה שביטה אשת דתית לאחי אוקיינוס נאמי לא ליק שילך גם אם הם היו באוקיינוס בשבת בערב חג ובחג עצמו עלו לעננים ובעצם שביתתם באוקיינוס גם כן מהיה באוקיינוס נמ מינד ניידה וברגע שזה נייד זה לא קנה שביטה ובאמת מוכיחה הגמרא ותניה ראינו ברייתא נערות המושכים המים שלהם זורמים ומעיינות הנובים זה כל הזמן זורם הלאה הרן כרגלי כל אדם כל אחד שממלא אותם ולמה והרי זה הגיע מעבר לתחום כן אם אני שואב בשבת בבוקר מן ר זה זורם כל הזמן זה מגיע מחוץ לתחום אלא כיוון שזה נייד זה באמת לא קונה שביטה ולכן אפשר לומר אני אין לי ראיה לגבי תחומים למעלה מעשרה למטה מעשרה כי המים בעננים לא קונים שביטה ועוד לפני ואני הולך שלב קודם במים באוקיינוס לא קונים שביטה כיוון שבאמת הם ניידים כל הזמן ומה שנייד ולא יציב לא קונה שביטה ובואו נסכם דבר ראשון ראינו במשנה מה קורה אדם שיישן הוא לא קנה שביטה לפי רבי יוחנן בן ורי יש לו אר יש לו 2000 ממה לפי חכמים רק 400 לכל וח כבר נטפל בזה הלאה רבי אליעזר אומר ארבע אמות באמצע רבי יהודה אומר יכול לברר לאחר שבריר לא יכול לחזור בו היו שניים מובלים יכולים לאכול יחד בשטח המשותף אבל לא להביא חפצים מקום למקום היו שלוש ואחד מאגד אותם יכולים האמצעי יכול להתעסק עם שניהן אבל לא להביר מקום למקום ואותו דבר בחצרות חצרות שפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים וערבו שני הקיצוניות עם האמצעי האמצעית משתמשת עם שניהם ואסור להביר ממקום למקום הלאה רבה שואל מה המחלוקת רבי יוחנן בן אורי לחכמים אופציה אחת הם חולקים בכלים לגבי כ כלי הפקר האם קונים שביטה או לא ולמה הם חולקים באדם להודיעך כוחן דרבנן שאומרים אפילו אדם שאם היה נאור היה יכול לקנות בכל אופן כרגע לא יכול או מה פתאום רבי יוחנן בן אורי כן אופציה שתיים הוא סופר שחפצה הפקר לא קונים שביטה ורק בן אדם כיוון שאם הוא היה אר הוא היה יכול לקנות שביטה רב יוסף מגיע ונותן הוכחה גשמים שירדו ביום טוב כתוב במפורש הרן סליחה גשמים שירדו מערב יום טוב הם הפקר וכתוב במפורש שיש להם 2000 מה לכל רוח זאת אומרת יש תחום המשך הבריתה אם הם ירדו ביום ום טוב הרי הם כרגלי כל אדם מכאן הוא מוכיח את שיטת רבי יוחנן בן ורי כי אחרת אין אף תנה שסובר את המשנה הביה הביא את הראיה אז הוא רב ספו ה ניסה לדחות אותם לדחות את הראייה שיתכן שהגשמים שם מדובר שהם סמוכים לעיר וכ רגלי אותה העיר אני כבר מביא מיד את הדחייה של רבי יוסף אומר שלא ייתכן כי אם כן לא הייתי נותן סמכות למים ואומר יש להם 2000 ממה אלא אומר כרגלי אותה העיר הב הבאה בחר לדחות במקום אחר הוא מביא לו משנה אחת ששם כתוב אדם שמלא מבור של יחיד זה כיחיד עיר כמו עיר ואם זה של רבי אז זה כרגלי ממלא ואיין להם תחום לאחר מכן הוא מביא בריתה נוספת שכותב שאם זה של כולם של הפקר כן יש תחום ולכן הוא אומר חייב להיות שזה רבי יוחנן בן ורי וזה רבנן את הראה הנוספת שרבי יוסף הבאנו כבר קודם כשמים שירדו ביום טוב עצמו מה אם האוקיינוס לכם לא קונים שם שביטה ניסנו להגיד אבים ש נתקשרו מערב יום טוב ואולי הם הלכו אולי לא אז או שהוא יודע שזה אותם עננים או שזה ספק וספק דבריהם להקל או לאחר ששאלנו על שביטה בבים וניסינו לומר שמים בלואים שמה ודחי מיד שאם כן זה נולד וברור שאסור אז אמרנו שבאמת מדובר שמים כיוון ש ניידים לא קונים שביטה ואז גם בעננים אפשר לומר את זה ועוד שלב קודם גם באוקיינוס הם לא קונים שביטה ולכן איפה שהם יורדים יש להם משם 2000 אמה לכל רוח כמו שראיינו כדין רבי יוחנן בן ורי שכב צ הפקר קונים שביטה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר '
לצפיה בתכנים נוספים: