העמוד היומי מסכת עירובין דף לח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לח עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה אירון דף לח עמוד א' במשנה רב לזר אומר יום טוב הסמוך לשבת אם נוצר מצב שיום טוב חל או ביום שישי בין מלפניה או בין מ לאחריה יום טוב חל ביום ראשון אנחנו עומדים בפנינו שני עמים קדושים אחד קדושת שבת אחד קדושת יום טוב קדושות קצת שונות אחת מהשנייה זה יום טוב זה שבת אבל עם הכל לגבי הלכות שביטה לגבי הלכות עירובי תחומין יש זהות ביניהם ממילא יש צד לבוא ולומר שהם נחשבים כיום אחד ארוך לגבי החלת העירוב קניין שביטה כפי שנראה בהמשך בא רב ליזר ואומר מערב אדם שני עירובים ואומר זאת אומרת יכול לקחת את שני העירוב לשים עירוב אחד למזרחה של העיר שהוא נמצא בה עירוב אחד למערבה ו אמר כך עירובי בראשון למזרח להיום הראשון נגיד שמדובר ביום טוב העירוב יכול למזרח ובשני למערב ביום השני יכול רוב מנוגד לו וכן להפך בראשון למערב ובשני למזרח עוד דין עירובי בראשון ובשני כבני עירי העירוב לא יכול בכלל לקראת היום השני ואז הוא נשאר כמו בני עירו והוא יכול לצעוד 2000 ממה מהעיר שהוא גר בה או ההפך עירובי בשני הוא ובראשון כבני עירי יש אפשרות לנתק לחלוטין בין שני העירובין זאת אומרת אין קשר בעצם בין העירוב שהוא עושה ליום הראשון לעירוב שהוא עושה ביום השני הוא יכול לבדל לעשות כל אחד בכיוון אחר אחד כן אחד לא זוהי דעתו של רב לזר וחכמים אומרים לא או מערב לרוח אחת דהיינו לשני עמים רוח אחת או אינו מערב כל עיקר כמו שיש לו כל יהודי אופציה יכול לעשות עירוב או יכול לא לעשות עירוב אבל העירוב ההחלטה שלו תכלית עבורו לגבי שני הימים כאחד או מערב לשני עמים או אינו מערב כל עיקר לכאורה הלשון הזאת היא לשון כפולה כמו שמונח פה אותו רעיון זאת אומרת האפשרות שלו לעשות עירוב אחד עבור שני הימים החלטה אחת קובעת עבור שני הימים לכאורה מרבון אנחנו רואים ששני הימים מחשבים קדושה אחת ולכן הוא לא יכול לנתק את העירוב של היום הראשון ביום השני אבל רה הלה כיצד יעשה על פי רבון אם הוא רוצה באמת ללכת בשני הימים לאותו מקום כפי שראינו רבונה לא מאפשרים יום אחד לכאן יום אחד לכאן כיצד יעשה מוליכו בראשון ומחשיך עליו מדובר באדם ששלח שליח כדי להניח לו שם את הפת כדי שתשמש עבורו עירוב הוא מחשיך עליו הוא חייב להישאר עם המזון שמה עד שמחשיך למה כמה שאם הוא ישאיר את זה שמה שמה יאבד שמה יגנב שמה יאכל לכן יש לו עוד תועלת הוא מכשיר חליו ואחרי שכבר העירוב נקנה דהיינו כמו שאמרנו זה נקנה בבן הש מושס ונטלו הוא יכול לקחת את האיוב הרי זה מדובר בערב יום טוב ביום טוב הוא בא לו הוא יכול לחזור הביתה עם העירוב שנשאר לו כדי שוכל להשתמש בו למחר בשני דהיינו ביום טוב אחרי צהריים יום שישי אחרי צהריים מחשיך עליו הוא מגיע לשמה לאותו מקום לפי רבונו אמרנו באותו מקום ואכלו הוא יכול לאכול אותו הוא לא יכול לטול אותו חזרה כמו שאחרי שת כשר זה כבר שבת ונטלו ובא לו בשני בשני בשני מחשיך עליו ואכלו ובא לו ונמצא מסכר בהליכתו ומסתכל בעירוב בסופו של יום יש לו גם עירוב עבור שני ימים גם עבור יום טוב גם עבור שבת ובנוסף יש לו גם סעודה שהוא הצליח לאכול אותה ליל שבת הסעודה שלו אין כבר צורך בעירוב אחרי שכבר נקנה בבן הש מושס הוא אכל את העירוב בליל שבת מה הדין נאכל בראשון אם הוא הניח את העירוב שמה והוא בא ביום השני וורואה שהעירו נאכל או שהוא לקח את זה איתו ועירוב נאכל אין לו עירוב ליום השני עירובו לראשון ואיין עירובו לשני למה כימ שעירו חל עבור יום אחד ולא חל עבור שני הימים אמר להן ר אמר לה רב ליזר לכאורה מהדברים שאמרתם עכשיו בסיומם של דברים וכן גם מהדברים שאמרתי מקודם יש צורך לרב עבור כל יום בנפרד לכאורה אתם חושבים שאין פה דין של קדושה אחת כ שאם הה פה קדושה אחת היינו אמורים לומר העירוב שהוא עשה בערב יום טוב יכול גם עבור יום טוב וגם עבור שבת וזה לא מועיל עובדה אם העירוב נאכל בשטח שך ליום טוב העירוב לא מועיל לשבת ממה שמע לכאורה שיש קדושה יש שני ימים זה קדושה נפרדת אמר להם רב עזר מודים אתם לי שאין שתי קדושות ואם כן אכן דבריכם שזה שתי קדושות למה לא יוכל להרב ליום ראשון למזרח וליום שני למערב כמורה מה רבון אמרו לרוח אחת יכול לערב את שני העירוב לרוח אחת מניו כמובן לשני ימים זה הכוונה לרוח שני ימים לשני ימים ניו המשפט השני של חומים שאמרו לשני ימים לרוח אחת זה הכוונה זה כוונת חכמים ש יכול להרב לשני עמים רק לרוח אחת אם ככה עינו כמית לכאורה יש פה משפט כפול אחיק לרבו לרב ליזר י אתה מודה שאיין מערבים ליום אחד חציו לצפון וחציו לדרום אין אפשרות לעשות בשבת אחת שחציו יהיה לדרום חציו יה לצפון אמר להן אבל אכן כן כשם אמרו לו כשם שאין מערבין ליום אחד חציו לדרום וחציו לצפון כך אין מערבין לשני עמים יום אחד למזרח ויום אחד למערב זאת אומרת כמו שאי אפשר לחצות את השבת לשניים ולעשות שני עירובים לשני חצאי השבת שהם שונים כך גם אי אפשר לעשות לשני הימים הצמודים יום טוב ושבת שני עירובים שונים ככה אמרו חכמים לרב לזר ורב לליזר מה ההשוואה אתם קדושה אחת שבת הא קדושה אחת לכן אי אפשר לחצותה לשניים אבל אח בי קדושות יום טוב ושבת לדעת רבי עזר זה שתי קדושות ורבנן שחלקו עליו ממה שמה שהם סברו באמת שזה קדושה אחת אמר להם רבי עזר יב אתם יודעים שאם ירב ברגליו ביום ראשון אדם שירב ברגליו דהיינו הוא לא הביא איתו מזון אלא הוא עצמו המערב היה במקום ביום ראשון דהיינו בליל יום טוב שוב צריך ללכת לקראת שבת היום השני מערב ברגליו ביום השני זאת אומרת העירוב של ליל יום טוב לא הועיל העירוב של ליל שבת במקביל נאכל עירובו ביום הראשון אין יוצא עליו ביום שני זאת אומרת גם אתם עצמכם ודים וזה גם כתוב במשנה שאם נאכל העירוב ביום הראשון אין מועיל העירוב שנעשה בערב יום טוב לשמש עבורו עירוב עבור שבת לכאורה כמ שיש נתק בין שני עמים אז גם אתם יודעים שיש שתי קדושות אם יש קדושה אחת למה העירוב הראשון לא יכול לעבור שני ימים אמרו לבל אכן כן הלי בית קדושות אמר להם רב ליזר אם ככה אתם בעצמכם סוברים שזה שתי קדושות מסכמת הגמרא ואומרת ורבנן ספוק מספק להו ואח לחומרא ואח לחומרה רבנו באמת הסתפקו עם זה קדושה אחת או שתי קדושות לכן הלכו לחומרא בכל שאלה אם עירוב אחד שיועיל בכניסת יום טוב יועיל לשני ימים לא וליד שתי קדושות ולכן הוא צריך לדאוג לקראת שבת עירוב חדש העירוב הקודם נאכל זה לא מועיל אם הוא נשאר במקום בסדר הוא יכול לקבוע את העירוב גם עבור היום השני אבל אם הוא נאכל או אם הלך ברגליו למשל ביום הראשון צריך ללכת שהו ביום השני מחמת אולי באמת זה שתי קדושות מצד שני לבוא ולהכין את העירוב כולו בערב יום טוב ולהגיד אחד יכול לכאן ואחד יכול לכאן גם זה רבון לא נתנו אפילו אם הוא ירוצה ביום השני לפצל הוא לא יכול כמה שאולי זה קדושה אחת ואי אפשר לפצל את את ה עירובים לשני ימים אמרו ל לרב ליזר אי אתה מודה שאין מערבים בתחילה מיום טוב לשבת גם אתה מסכים שביום טוב דהיינו ביום שישי אחרי צהריים שזה חל ביום טוב אי אפשר לרב יו טוב אחרי צהריים עבור שבת אמר להי נבל אכן כן העלי קדושה אחת למה אי אפשר כנראה כנראה אמרו לרב ליעזר שגם אתה חושש לדעה שזה מדובר בקדושה אחת ולכן אתה לא מאפשר לערב ביום הראשון אחרי צהריים בשביל היום השני כמה שאי אפשר לערב באמצע הקדושה הארוכה הזאת אי אפשר לערב ורב ליעזר הסיבה היא אחרת הם משום הכנה אסור להכין מיום טוב לשבת עירוב כמובן זה הכנה הוא מכין מקומו מכין עבורו מקום שביטה לכן אי אפשר לעשות את זה ביום טוב עבור שבת תנו רבונו עירב ברגליו ביום ראשון אם המערב עצמו הלך ושעה באותו מקום שהוא מעוניין לקנות בו מקום השביתה החדש מערב שוב ברגליו ביום שני למה כמ שדעתו של רבי זה דעתם רבי יהודה שאומר את הדברים האלה רבי סובר שלחלוטין זה נחשב ללא ספק לחלוטין זה נחשב כשתי קדושות לכן אם הוא עירב ביום ראשון מערב ברגלי ביום שני זקוק לערב לקראת שבת נאכל רובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני לחלוטין לא למה כמה ששני הימים נחשבים כנפרד כשתי קדושות שונות גם לגבי דיני שביטה קניית עירוב לכן לא יועיל לו לחלוטין על פי דברי רבי רב יהודה אומר רבי יהודה סובר כפי התנה שלנו במשנה שאני אומר לו זה ספק הרי אמרנו מקודם שרבונו סוברים שזה ספק הרי זה חמר גמל אנחנו מסופקים באמת עם העירוב שהוא עשה בכניסת יום טוב דהיינו לפני היום הראשון הועיל גם לגבי היום השני אז מחמת הספק אנחנו לא יודעים מגבי שבת היום השני העירוב קנה או לא קנה לכן מחמת הספק ניתן לו את המרחק שיש לו ממקום השביתה או מהעיר כמובן כאין סתירה ביניהם כמו שלמדנו לאל הרזח אמר גמל הוא מקבל רק את ה-2000 ממה שבין המקום השביתה הקבוע למקום השיטה החדש כמה שמעבר לכך לצדדים המנוגדים הוא לא יכול ללכת כמה שהם סותרים למקום השיטה השני זה דעתו של רב יודה רשבג ורבי שמואל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים עירב ברגליו בראשון אין מערב ברגליו השני אין צורך לערב עבור השני כמה שלחלוטין זה נחשב כקדושה אחת שני עמים נכל רובו ביום הראשון יוצא עליו בשני אז יוצא שיש לנו פה מחלוקת משולשת יש את דעת רב לזר במשנה שזה שתי קדושות לחלוטין וכמו שראיינו רבי סובר כמותו שזה שתי קדושות נאכל העירוב בראשון ברור שלא זכה בשום עירוב ליום השני במקביל יש לנו דעת רב יודה שסובר כפי התנה במשנה שלנו שזה ספק ויש את דעתם של רבי שמואל ורש בג שאומרים לחלוטין זה שתי קדושות וממילא צריך עוד פעם סליחה בחלון זה קדושה אחת ממילא גם אם נאכל רובו ביום הראשון אין זקוק הו לערב שוב ליום השני [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: