העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד ב

[מוזיקה] רובן דף לז עמו ביס נתחיל בשורה השנייה מלמעלה אנחנו ממשיכים עם הנושא של בריירה ראינו את הברס לעניין יין הלוקח יין בין הקוים הוא צריך לאסר אותם וכעת אין לו כלים אחרים כדי לשפוך לתוכם את מה שהוא מאסר ונותן טרומו ומוס אז הוא אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי תרומה סור מיסר ראשון תשו מיסר שני הוא מחלל את המסר שני ושסה מיד דברי רבי מאיר רבי יהוד ורבס רב שימן או 20 ואמרנו שהמחלוקת ביניהם היא האם אומרים שיש בר ערב וממילא לבסוף כשהוא ישאיר את מה שהוא צריך להשאיר לתרומה ומעשר מתברר שזה הופרש מקורה ברגע שהוא קרא לזה שם כבר אז זה היה תרומה אומיס ומ למה שהוא שתה זה חולין מתוקו או שאין ברירה ואי אפשר לומר כלו שהוא לא מברר את זה מוציא את זה מתוך כל היין אז אי אפשר לומר שהחול השער היין שהוא שותה הם חולין מתוקנן אלא זה לא מעני אז רבי יוסי הוא מאלה שאומרים שזה לא מועיל זאת אומרת שאיין ברירה שואל את הגמורה קתי סוב קתי ועדיין סובר רבי יוסי איין בררה האם אנחנו מבינים שרבי יוסי סובר אין בררה שאלה נוספת על העניין הזה רותניה יש בריס המורד שאמר לחובר קח לי אגודה אחת של יורק אגלוס קו החס אין ו צורך לאסר המור אמר לחובר אתה הולך לקנות מפלוני אגודה של ירק או גלוסקה איזשהו כיכר לחמניה אז תקנה גם בשבילי ולמעשה המוכר הוא המאור שצריך להסר את זה מדין דמאי שחז אמרו שלמרות שרוב המוץ מאסרי נין צריך לעזור וסר יש דין שחבר אסור לו להוציא מתחת ידו דבר שילא מתוקן אסור לו לתת למ אורץ דבר גם אם הוא יאמר לו זה לא מוסר הוא לא יכול כיוון שהמוט ספק אם הוא יאסר את זה ולכן נמצא שהוא כשיל אותו בדבר שאינו מוסר לכן הוא חייב תמיד לאסר השאלה כאן האם אני מחשיב את מה שהוא קנה כדבר שעבר דרכו תחת רשותו זאת אומרת בא חובר קנה את זה ממוכר המאורס אחד הוא קנה לעצמו הוא יאסר אחד הוא קנה בשליחות עבור המאורס אחר לכאורה הוא יכול לומר אני כלל לא קניתי את זה את האגודה השנייה סך הכל הבאתי את זה כשירות מהמוכר לקונה לזה שביקש ממני וממילא זה לא נחשב שזה יוצא מתחת ידי אבל כיוון שהוא לקח שניים והוא לא אמר מראש זה אני קונה לעצמי ואת זה אני מביא לפלוני אלא רוצים שכשהוא יביא לפלוני למורס השני הוא יביא את הגלוסקמה כשהוא קנה את זה הוא קנה את זה בשביל ה מורץ השאלה אם יש ברירי אם יש ברירי אני אומר כן מתברר ש האגודה הזאת הוא קנה עבור העמ ורץ וממילא זה כלל לא עבר תחת רשותו אם אין בררה אני אומר לא מי אמר שזה מה שקנית עבור ה מורץ אולי השני זה מה שקנית עבור המרץ ואתה עכשיו נותן את מה שקנית עבורך אתהה נותן את זה למ ורץ ואז יוצא שזה כן מגיע מתחת רשותך דבר שאינו מתוקן אז בזה נחלקו אז רבי וסי אומר אינו צוריך לאסר דברי רבי יוסי כיוון שיש ברירה מתברר שזה מראש נקנה לע מורץ חמרים צריך לאשר אז אם כן רואים כאן ששית רב יוסי שיש בררה היפוך אונה גמור נהפוך את השיטות ונאמר שלחחו ממנו צריך לאסר לרבי יוסי צריך לאסר כיוון שרבי יוסי כפי שראינו לגבי יין הלוקח יין בנקטים סובר שאין ברירה תוש מה מברייס נוספת כעת תשאל הגמורה ברייסה נוספת שם רואים שרבי סובר שיש ברירה המר מיסר שיש לי בויסי מכולל על סל שתעלה ביודי מן הכיס אדם יש לוכ מיסר שיני אדם צריך להפריש מיסר שייני מהפירות והירקות ולקחת אותם ולאכול לירושלים אם הוא גר רחוק א שהוא רוצה לצבור כמות גדולה הוא יכול לחלל אותם על מטבעות ואז הוא לוקח את המטבעות לירושלים ושם הוא קונה דבר מאכל כשהוא מחלל את זה הוא צריך לקחת מהות ולחלל את המייסר שיני שבפירות על המהות מה הדין אם הוא אומר המעשר שנמצא בביתי יהיה מחולל על הסלע שעוד מעט אני יוציא מתוך הכיס יש יש לו כמה מטבעות בכיס הוא אומר מה שאני אוציא אחרי זה תברר שעל זה הכלתי את השם של מיסר שיני האם יש בררה או אין בררה הסיר מחולון אזים לכור שבס סובר שיש בררה שוב קשה על מה שראיינו שרבי ישי סובר אין ברה לוקח ן בן הקוים הונה הגמור גם על זה הפוך גם כאן ההפוך שרבי ישי סובר שאינו עם מכולות אימה רבי סמר לא הכילה שואל את הגמור ומה זיס דסטר מקמי חד איפה חד מקמי טרט נכון יש לך בריסס שלוקח יין בין הקוים שם ראינו שלרבי יוסי אין ברירה כעת הבאנו שתי בריסס שמבואר שרבי יוסי סובר שיש ברירה את שתיהם אתה אומר נהפוך את השיטות למה להפוך שתי בריסס בגלל ברייסה אחת בוא נהפוך את הברס לוקח יין בנ הקוים ונאמר שרבי יסי סובר כמו רבי יהודה וכמו שצירפנו גם את רבי יהודה וגם את רב שסוברים שיש ברירה למר שגם רבי ויסי איתם וסובר שכן מוסר מה שהוא אמר והוא קרא שם וממילא הלוקח הם בנ הקוים יועיל גם לרבי יוסי עדיף להפוך ברייסה אחת מאשר להפוך שתי בריסס הונהג מור לא ובד חתני הבריזה השנייה שהבאנו לגבי סל היא לא אנחנו לא הופכים אותה בגלל הסתירה מרב יוסי על רבי יוסי אלא הופכים אותה בגלל הברייה עצמה אז יש רואים שיש הברייה עצמה מוכיחה בספה שיש טעות בלשון ברישה ובעצם צריך לגרוס שמה רבי יוסי אמר לא חילה למה דקטו סד רבי יוסי ב אר מיסר שיש לי בתוך ביס י מחול על סל חדוש שתלי ביודי מן הכיס שחילל אם הוא ציין סל חדוש שתעלי ביודי מן הכיס על זה כתוב בספה מוד רבי סי שחילל מדקו אוכ שחילל תכף אנחנו ניכנס לדוגמה עצמה אבל הלשון מויד רבי סי שם שחילל מדקו הוכ שחילל מכל דוס לא חילל מש שברי ש הוא לא חילל וממילא כן צריך לומר ש לגרוס ברי שרבי סימר לא יחלל אז ממילא הבסה הזאת מוכח של ב אין בררה אז אדרבה יש לנו את הלוקח יין ואת הברס של סל של מיסר שיני שמוכרח שאין בררה וזה וממילא כשיש לנו את הברס של יורו לוסקו שראינו לרב ישבר שם בריסה אחת נהפוך בגלל שתי היסס כעת מבררת הגמרא את הסיפ שהבאנו הסל החדוש הדומי דש הנו קויס אם יש לו בכיס שתיים שלושה סלים שתי שלוש סלים של של סלח דושו והוא אומר מה שתלה ביודי מן הכיס אז למה שמה הוא מוד שחילל היינו כומסה זה בדיוק כמו הדוגמה של הריש שיש לו כמה מטבעות בכיס וכעת לא מבורר על מה הוא מחלל והוא אומר מתי שזה תברר אחרי זה כשהוא יוציא מהכיס התברר שזה המטבע מתוך כל המטבעות שמראש הוא אמר עליו שהוא יהיה מחול למס שני אלא לא יכול להייות דוח צריך לומר שבספר שההוא מודה מדובר שיש לו רק מטבע אחד בכיס אז כ מה היא טלה מה זה הלשון מטבע שתלה בודים מן הכיס למה אנחנו אומרים שתלה הרי אם זה המטבע היחיד שיש לו בכיס אז זה יכול להישאר בכיס המטבע היחיד שיש לי בכיס יהיה מחולל עליו מסר שנית רשלה תספ נמ אונה הגמורה לא צריך לומר שיש פה כמה מטבעות בגלל הדיוק הלשון תעלה אלא אפשר לומר שהלשון תעלה זה נכתב אגב הרשא כיוון שברשת דיברנו שיש לו כמה מטבעות בכיס ושם צריך את הלשון שתלה ביודי מן הכיס אז אגב זה גם בסלע חדוש למרות שיש סלע אחד ב אנחנו כותבים את הלשון תעלה אומה לרוב לרב נחמן אז אם כן הסקנו בינתיים שלרב יוסי אין בררה ואת הבריה של גור לוסקו הפכנו את הגרסאות אומ לרוב לרב נחמן מתד אפילו בדרב ליס ברי נראה כעת בריסה שמדברת לעניין עירובין ואומרת שאין בררה מי זה התניה שאפילו בדר בונן סובר שלא אומרים את המושג בררה תני אמר לך מי שרני מרל איזה מכם שארצה אני עושה עירוב תחומי אני מצרף ם העירוב תחומי את מי ש אני ארצה רציתי ילך לא רציתי לא ילך אם אני רוצה שפלוני יבוא איתי למקום הרחוק אז אני אני מחליט שהוא יהיה איתי יחד בעירוב תחומים אבל אם לא אז הוא לא יהיה איתי רצה מבעוד יים עירוב וירו על זה כתוב בברייס הוא לא יכול להחליט בשבת איזה אדם הוא רוצה שיבוא איתו כיוון שצריך שזה יהייה מבורר כבר מערב שבת לא אומרים ברירה שכעת בשבת מתברר שהרוב תחומין שחל פה ש הונח פה מערב שבת הוא גם עבור פלוני אין כזה דבר כי יתכן שמביים הוא לא רצה את פלוני הוא רצה מישהו אחר אז רצב מו אין עירוב ערוב אז אם כן רואים פה שגם דרבון לא מיל בר אשק די אז רב נחמן לא ענה לו מי זה התנה שסובר אפילו בדרבן שלא אומרים בר שואלת הגמ לי מלי ת דו הרי אנחנו הבנו ס בשם איוי של לענייני רוב תחומים שם מבואר כמו למדנו מיד אחרי הגמ מיד אחרי המשנה בדף לס הביא בריסה ושם מבואר שאין בריר גם בעניין של עירוב תחומין רבי ד אמר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד אז למה לא לומר שזה הברי של איוי שזה רבי יודה והוא סובר אין בר גם דרבון ונה הגמור לא השמיע לי רב נחמן לא שמע את הבריה הזאת ולכן הוא לא הביא שזה לי בד רבי יודה שהביא הוי ולכן הוא שתק רב ף הוא אמר רב יוסף תירץ על קושיית רובה אתה שואל כמו מי זה אני אביא לך מחלוקת סטנים בעניין וממילא זה כמו הטנס שסובר בברי שנראה כאה שאן בריר גם ד רבונו תנו שקס מאלמה לקחת את התנו מהעולם שאתה לא יכול למר שזה מחלוקת שנויים תנו דתני הרי אני מערב לשבתות של כל השנה אני עושה עירוב שיועיל לי לכל השנה רציתי לך לא רציתי לא לך כל שבת כשלעצמה אני אחליט האם אני רוצה לסמוך על העירוב תחומין או לא אני מניח את זה שיהיה לי אפשרות למשך כל השנה ל לסמוך על העירוב תחון הזה ואני כל שבת חליט האם אני רוצה לסמוך על זה בפועל או לא רצוים עירוב א עירוב משך שו רבי שמעון א עירוב עירוב אין עירוב עירוב ולמה אם הוא מחליט רק בשבת עצמה שהוא רוצה לסמוך על ער תחומים ואנחנו צריכים להגיע כאן לברירה לומר שמתברר כעת בשבת שהוא רוצה צריך לומר שהרצון הזה כבר היה בערב שבת מתברר שבזמן ערב שבת שנקנה ה שביטה של הערב תחומים הנה זה גם על השבת הזאת חוזר כיוון שעכשיו הוא רוצה זה מתברר למפריע אז רב שימן אומר עירוב העירוב זה מועיל כי יש ברירה וחומים אומרים אין עירוב ועירוב אז הנה יש לנו שיטת חכו מים שאיין ברירה גם בד רבון כמו שרואים כאן לגבי עירוב תחומים שואלת הגמור ושמי לרב שימן דליס ברירה אז הבנו מי זה הנה שסובר שאין ברג מ דרבון אבל לא מסתדר שכאן מובא שרב שימן סובר שיש בר עירוב יוב הי רב שימן הוא מהרשימה לעניין ה לקיח יין מבין הקו ששם הוא סובר שלא מועיל להפריש רבי ס ורב שן או שאי אפשר לשתות את היין כיוון שאיין בררה אז ראינו שרבי סי סובר שרב שמן סובר שאין בררה כשרב שמן דרב שימן אלא הפוך ונה גמור נהפוך את השיטות רב שימן סובר שאין עירוב או עירוב ורחום עירוב או עירוב ממילה כשאנחנו מחפשים מזה הנה שסובר שגם בדרב אין בריר אז זה לא חומים אלא זה רב שמן ק שגמור מה קשה על מה שאנחנו שואלים מיין הרי זהבו ניס למה להפוך את הברי נמר שרב שימן ביין אמר אין בר כי זה דוריס אז בדוריס מחמירים ואין את הדין בר אבל כאן ניחו ססובר רב שימן שיש ברסו רב יוסף מבוס רבי יוסף סובר שאין כזה דבר לחלק בין דורי לדרבון ל יקון כ תיקון ולכן אם בדוריס לא מועיל המושג של בררה גם בדרבן זה לא יועיל ומי שסובר מן דליס ברר לא יש בדי ו יש בדרבן ליס מי שסובר בררה סובר את זה גם בד רבון ולכן הגמרה שאלה מה קורה הי איך אתה אומר שלרב שימן יש ברירה דרבון הרי בדוריס ביין הוא אמר שאין ברירה ולא ניתן לחלק בין דאורי דרבון ולכן צריך להגיע כן להיפוך ולומר שרב שימן הוא זה שסובר כאן שאין רובוי אירו רובה אומר רובה מתרץ תירוץ אחר על הסתירה ששאלנו ברב שימן על רב שימן באמת נשאיר את הגרסה כפי שהיא אצלנו שרב שמ סו רוב ערוב ויש בררה למה ביין מנקים אוער רב שמן שם עוסר זה לא מדין בררה אלא מסיבה אחרת ונביא כעת שתי סיבות למה הוא עוסר שוזן רשס ששערי ניקור יש דין רישס דגו תראש צורו הלשון רישס ממה שמע ההתחלה כל התחלה יש גם סוף זאת אומרת אתה לוקח את ההתחלה את החלק הראשוני לתרומה אבל יש שיריים אתה משאיר רשי זה מלשון שירים אתה משאיר חלק שהוא לא תרומה אם כן רואים מפה מהפסוק שצריך שזה יהיה ניכר מה התרומה ומה לא התרומה אבל אם זה לא ניכר אלא הכל מעורב יחד זה לא מועיל אומר ליבי אלו מעטו היו לפניו שני רימונים של תבל ואמר אם ירדו גשמים היום יהיה איזה תרומה על זה ואם לא ירדו גשמים היום יהיה איזה תרומה על זה או כנמ בין יורדו בין לא יורדו דין בדבורו כלום לפי מה שאתה אומר שצריך רשי ששיעורי ניקורים מה קורה אם הוא עשה תנאי לכאורה זה אמור להועיל אדם יש לו שני רימונים הוא אומר אם ירדו גשמים אז הרימון הזה יהיה תרומה על הרימון הזה ה תרומות של הרימון ה זה יהיה בתוך הרימון השני גם התרומה שלו וגם התרומה של השני ואם לא ירדו גשמים אז הפוך אז התרומות יהיו של שתיהם ברימון השני אז אין בדברו כלום לפי מה שאתה אומר כעת כיוון שאין שיערי ניקורים לא הוצאת את התרומות והרת מה התרומה ומה השיריים כית אונמי ואם תאמר לי שבאמת נכון מי אמר שלא ייתכן שבאמת אי אפשר לעשות כזה תנאי הרי ותנן הרומס הקרי הזה בתווי רומס מ זה בתווי רב שמן אמר ורש דרב שמן סובר שאפשר כן להפריש בצורה כזאת שהוא אומר תרומת הקרי הזה ומעש ס למרות שהוא לא מוציא את זה הוא רק ורא שם על חלק מהפירות שנמצאים כאן וא אומר באמצע הפירות שנמצאים באמצע הם יהיו טרומה והם יו גם מיסר אז רואים שלא צריך שיעורי ניקורים אומרת הגמרא שני סום ד סביבו רשי כאן שואל אז אם יש לך משנה שלדי לא רואים שיריים אז מה אתה שואל מ מה הבה שואל סבורה סבורה שאדם יכול לעשות תנאי על שני רימונים אעם ירדו גשמים ואם לא שישאל ישירות מאמי שרואים שמה שאי אפשר להפריש שאפשר להפריש למרות שלא ניכר השיריים אז אומר רשי אנו נמי אלכסה דעל מנוק אם באת לדרוש רב מלי בד רב שימן אתה דורש על אחד שהיו לפניו שני רימונים אנחנו דיברנו הבי בא ושאל מעניו דלמה המקרה המצוי שאתה בא לדרוש כעת דרשה בעניין של טרומ מרס אז אונמי שתדרוש ש לא יועיל הרי לכאורה זה יועיל ומזה אנחנו מחזקים את זה על ידי המשנה שבנו כעת אומרת הגמורה התשובה לכך ששמה במשנה מה שכתוב שרב שמן אומר שכור שם ומעכשיו יש פה זה נהפך מיליון ממה שזה היה עד עכשיו שכולו תבל עכשיו יש פה חולין מתוקו בחלקם ותרומה ומייסר בתוכו וממלא נפק מינה שאם זה נטמע זה תרומ טמאה זה לא ראוי כלל לאכילה אם זה מעכשיו זה תרומה זה מותר רק לכו אז כ ושם זה מועיל שאני עושה ד סביבו כיוון שהוא אמר בתווי משמע בחלק האמצעי שלו אז זה גם מספיק בשביל שיעורי קורי כיוון ש בתוי חוי זה אומר באמצע ולא בקצוות אז כל הקצוות הם ממוטות מתוך הלשון שלו שזה לא יתוו מיסר ממילא זה מספיק כדי שיהיה פה שיריים שיורו קורי ויבו שמ קטוני תימה תירוץ נוסף אומרת הגמורה שהסיבה לכך שרב שמן סובר ביין בין הקוים ש אוסר לא בגלל בררה ולא בגלל מה שרוב כעת אמר שצריך ש ניקורים אלא סיבה חדשה כדק אומו לרבי מאיר כתוב בברייס אמרו לרבי מאיר שהתיר על ידי קריאת שם כשאין לו כלים אחרים בלי שהוא יפריש מותר לו לשתות י שבוזה שבולים למפריע הרי הוא שותה כעת בלי להפריש סס נכון שהוא קרא שם על יין והיין לא מבורר איפה זה היין של טרומ ומיסו רק התברר אחרי זה על מה הוא קרא אבל אם צ שהוא שתה חצי קד וכעת התפוצץ הקד ונשפך כל היין כבר לא יכול להוציא אתו מיסר נמצא למפריע שהוא שתה תבל אתה לא חושש לזה אומר לו אין כש בוק לא לא חוששים למצב כזה שאולי יתפוצץ הקד ולכן אפשר כן להסר ולשתות ולמ דסד ממילא אז אם ככה יתכן שהסיבה שרב שימן וסר ביין לא בגלל ברירה באמת מצד ברירה יש ברירה כמו שראינו בגרסה שהייתה לנו שירוב אוי עירוב דרבון הוא הדין בדוריס הסיבה שביין הוא עוסר שם הבוק הוא כן חשש למצב שהיא בקע נד ואז נמצא שהוא לא יכול להפריש יותר את התרומות ומעסות והוא שתת אבל אומרת הגמור ולמ סקד מקור בען רישי ששור ניקור מקומר לפי מה שאמרנו בתירוץ הראשון שרובה אמר שצריך רישי ששיעור ניקורים ולכן זה לא מועיל ביין בן אקוטים כי אין פה שיעורי ניקורים אז איך תסביר כעת את הבריסטה שהבאנו אומרו לו ל רבי מאיר מה שמ שם שהמחלוקת היא באמת האם חוששים שם הבוקה או לא לפי ה לפי מה שרוב אמר המחלוקת היא שמי שעושר זה בגלל שיור הוני קורן לא בגלל שם הבוקה אויקו אמר לי אונה הגמורה זו כוונת המשא ומתן בין התנים לדידן בנן רשי שקורי ענה רב שימל לרבי מאיר לשיטתנו יש בעיה נוספת צריך שיורן הקורים ואין פה כיוון שלא הפרשת שום דבר מתוך הקד יין לדידך לשיט סו גם אם אתה חולק על המושג שרוני קורין יהיה את מויד שמה הבוק הנוד ונמצא שבולים למפריע ואם כן יוצא כאן שהוא שותה את התבל כיוון שיבו קנול אמר להק שיבו קנה להם רבי מאיר לא אני לא סובר את הח אני לא סובר את הדי ששני קורים ומצד שם הבוקה אני לא חושש אלא לכש איבוקה אבל אני לא חושש עכשיו אולי זה יבקע אז אם כן היה לנו כאן בעמוד לשיטת רבי יוסי שסובר לגבי יין נקות אם ראינו שסובר שאיין בררה שאלנו מהאגודה של ירג שסובר שיש בררה אמרנו נהפוך את השיטות שאלנו מסלע מחולל של מיס השני שיש ברר לרבי אוסי אמנו נהפוך גם שם את השיטות אבל זה לא נחשב שאני הופך בשתי הבייס כי בברייס השנייה ודאי צריך להפוך כי בספר כתוב ומוד שחילל מה שמה שבראשה הוא סובר שלא חילל כמו שהפכנו את הגרסה אז ממילה יוצא שאנחנו רק הופכים ברייסה אחת בגלל שתי בריסס שאין ברירה של יין מקוים ושל מייסטר שין ההסבר ש שדובר שמה בספ שרבי סי מודה שחילל כיוון שיש לו סל חדוש אחת בכיס ולמה שתלה הלשון נכתב רק אגב הרש רוב שאל את רב נחמן מי זה שסובר שגם בד רבון אין בררה כמו שראינו בברייס אומר לחמישה הרנ מערב הוא צריך להחליט את מי הוא מצ תחומין לפני שבת ולא אחרי שבת על ידי ברירה אומרת הגמורה אז רב נחמן לא תירץ לו כלום כיוון שגם את הברס של איוי הוא לא הכיר אבל רב יוסף אומר זה מחלוקת סתים כמו שראיינו הריני מרב לשבתות וכל שבת אני אחליט מה אני רוצה אם אני רוצה לסמוך על ארב תחומין או לא אז צריך להחליט את זה מערב שבת כי אין ברירה ולפי רחומים לפי רב שימן הוא יכול להחליט גם בשבת עצמה ויראו וירו איי הגמורה שאלה רב שימן פה סובר שיש ברירי הרי ביין ראינו שלא אז רצינו לומר היפוך נהפוך את השיטות אבל רבי יוסף אומר ש אבל רובה מתרץ שהסיבה היא ביין בן הקוטי לפי רב שמ זה לא בגל ברי אלא כדי שיהיה שיעורי ניקורים וכש כל עוד הוא לא מפריש את זה מתוך החבית אז אין שיעורי ניקורים ואמרנו הסבר נוסף שם הבו נוד אבל לא הלו מצד בריר שן סבור שיש ברירה ואין חנמ אפשר לסמוך על העירוב כאשר הוא רוצה להחליט גם מישך שיכו האם בשבת הזאת הוא הסתמך על העירוב תחמן הזא או לא אז אם כן לגבי רבי יוסי יצא שהם ברירה ולכן רק את הבר של הגוד שור אנחנו הופכים אותה ולגבי רב שימן יצא שהוא סובר שיש ברירה ולפי לפי אמי בהסבר הראשון רצינו להפוך את השיטות שהוא סובר שאין ברירה אבל לפי שני ההסברים השניים גמורה סובר שיש ברירה וביים בין הקוים שמה יש סיבות אחרות או מצד שיור ניקורים או מצד ש שמה ה בוקיד שלזה הוא חושש ולכן הוא אומר שי אפשר על ידי קריאה שם בלבד אלא צריך להפריש בפועל אבל נו חנ יש ברר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: