העמוד היומי מסכת עירובין דף כ עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף כ עמוד א
[מוזיקה] דף כ עמוד א' היום אנחנו נלמד דבר יפה לעשות מחיצה לייצר מחיצה זה אולי דבר קצת מרוכב זאת אומרת יש לנו כל מיני דינים איך בדיוק בונים מחיצה מה צריך שיהיה במחיצה מה אסור מה מפריע למחיצה אבל ברגע שיש לך מחיצה אנחנו נראה אזה דבר כל כך יציב כל כך חזק עד כדי כך שאפילו אם רבים עוברים שמה בתוך המחיצות זה לא מעניין אותי זה נותר רשות היחיד וכאן יש לנו מוסע השכל עצום הרבה פעמים קשה לנו לייצר איזשהו דבר ברוחניות או בגשמיות זאת אומרת אני רוצה לקנות בעצמי איזשהו קניין לא להפסיק באמצע הלימוד לקום בבוקר לשמור על העיניים להתייחס יפה לילדים כל מיני דברים ליצור את זה זה מאוד קשה אבל אחרי שזה קיים זה תענג אחרי שזה קיים רוחות צערה לא יזיזו את זה ממקומו כי ברגע שבנית מחיצה ברגע שקנית עיקרון ברגע שיש לך ערך בעבודת השם ולא רק זהו הדבר הזה יציב בהתחלה יהיה לך מאבקים יהיה לך כל מיני דברים קשים אבל אחרי שתתגבר על הבעיה הבעיות הראשוניות אחרי שתתגבר על קשיי ה בראשית אתה תגיע למקום שלך ושמה זה יהיה יציב שמה אפילו רבים יעברו אפילו רוחות שערה הם לא יבקעו כי יש מחיצה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כ עמוד א' ממש למעלה בא מנ הבאי מ רבא זה לא מתחיל כאן זה מתחיל בעצם בעמוד הקודם שם ראינו שישה שאלות התחלנו בשש שאלות ששאל הביי את רבא ראינו ארבעה מתוכם אתמול והיום נראה שניים הסימן של זה זה חצר שיבשה שאלה אחת על חצר ושאלה אחת על שיבשה מתחילה הגמרא ואומרת בא מני הבי מרבה חצר שראשה נכנס לבין הפסים זאת אומרת פסי ביראות כולנו יודעים מה זה אני מקיף בהר ובעצם בתוך ההיקף של זה קלטתי לקד י פתח של חצר זאת אומרת יש איזשהו חצר שברגע שאני יוצא מהפתח אני נכנס לתוך ההיקף של הפסי ביראות מה הוא לטלטל מתוכה לבין הפסים ומבין הפסים לתוכה זאת אומרת מצד אחד המקום שם הוא גם רשות יחיד מצד שני רשות היחיד לרשות היחיד אחרת לא יכולה לטלטל ממש לא כל אחד עוסר השאלה אם לאותם עולי רגלים לאלו שמשתמשים לאלה שמשתמשים כאן בפסי ביראות יש להם כוח ובעלות לאסור עליי לטלטל לאותו מקום או לא אמר ליונה רבא ואומר מותר בום ושימו לב זה נראה לי שפעם הראשונה שהוא עונה לו תשובה ואין על זה איזה ויכוח האמת היא לא הראשונה ראינו את זה גם בשאלה השלישית אתמול אבל על רוב השאלות על השאלה הראשונה השנייה והרביעית היה איזשהו דיון כאן בום מותר וקיבל את זה שואל הביה ואומר שתיים מיי מה קורה אם בעצם בהיקף הזה של הפסי ביראות לקד אתי שתי פתחים של חצרות יש כאן שתי חצרות שהפתח שלהם ממש צמוד אחד לשני ושניהם שיוצאים הם יוצאים לתוך אותו פסי ביראות אז אני כבר יודע שאילו שמשתמשים בפסי ביראות זאת אומרת העולה רגלים לא יכולים לעשור כי אין להם בעלות השאלה הם עכשיו שני החצרות שלכל אחת בנפרד מותר להשתמש בה אם הם יעשו הרחת על ראותה ויהי עשו אמר ליונה רבא ואומר אסור ברגע שיש שתיים אסור עכשיו מה קורה החצרות האלה ירבו יחד לא ירבו יחד אמר אבונה שתיים אסורים ואפילו ערבו אני מחדש לך דע לך אפילו אם הם ערבו יחד דרך פתח אחר שיש להם בחצר זאת אומרת לא דרך ה פסי ביראות האלה כמובן אבל יש להם פתח משותף נוסף מאחורה בנימה שלהם לאותם חצרות בכל אופן אסור להם למה מעיקר הדין אמור להיות מותר להם ברגע שהם ערבו אבל גזירה שמה יומרו עירוב מועיל לבין הפסים גזירה שיאמרו שבעצם השותפות שלהם זה דרך בין הפסים זאת אומרת כאילו שהקטע שמחבר אותם זה הפסי ביראות וזה ברור לא יכול להיות לכן עליו שיש להם חיבור אמיתי ביחד זאת אומרת יש להם איזשהו פרצה איזשהוא פתח שמחבר ביניהם בפנים החצר בכל אופן אומר רבונה מטעם הגזרה אני וסר עליהם רבה אמ רבה חולק ערבו מותר ברגע שהם ערבו הם באמת הפכו לחצר אחת זה כמו שפתח אחד של חצר אחת פתוח לבין הפסים ולכן יהיה מותר להם טלטל שם לגזירה הוא לא חושש אמר לה הבאי לרבה תניה ד מסייע לך יש בריתה שמסייעת בדיוק לשיטה שלך שברגע שהרבו אפילו בשני חצרות מותר והוא מביא לו את הברייתא ושם כתוב במפורש לא צריך לדייק לא צריך כלום חצר שראשה אחד נכנס לבין הפפסין מותר לטלטל מתוכה לבין פסין ואבין הפפסין לתוכה כפי שאמרנו אבל שתיים שתי חצרות שפתוחות אסור גם כפי שאמרנו ושים לב כאן מגיע הראה לשיטתך במה דברים אמורים שאסור דווקא שלא ערבו אבל ערבו מותרים ברגע שהם ערבו על סמך פתע אחר שיש להם הם מותרים לטלטל באותו פסי ביראות באותו שטח של בין הפסים ואני לא חושש לגזירה של רב הונה שואלת הגמרא רגע יש כאן ראייה נפלאה לרבה בעצם מצד שני יש כאן שאלה קשה על רב הונה לאם הטאב תיותה דרב הונה האם זה סתירה למה שאומר רב הונה אונה רב הונה ואומר ממש לא אני מסתדר עם זה אמר לך רב הונה אתם דדרן וארון שם מדובר שהחצר האלה פתוחות בצורה ניכרת יש לנו את הציור של רשי מראה לנו שיש פרצה מאחורה מפרשים אחרים אומרים שהפרצוף כל אחד שנמצא שם ורואות המטלטלים מבין שהם לא סמכו על העירוב דרך בין הפסים שזה באמת לא יכול להיות אלא על הפתח הגדול והמרכזי שנמצא ממש בהתחלה כולם רואים את זה זה בולט אין סיכוי לפספס את זה ולכן אין את הבעייה של הגזירה שאמרתי קודם שאני חושב שאנשים יאמרו שהם רבו דרך בין הפסים לא כולם רואים שיש להם פתח נוסף פתח מרכזי פתח נוח שדרכו הם הרבו ולכן מותר להם גם להשתתף ולטלטל יחד בבין הפסים יפה מאוד אז פשטנו גם את השאלה החמישיית של רב של הביה ועכשיו השאלה השישית והאחרונה בא מני הבא מרבה כל הרי כל ההיתר של פסי ביראות זה בגלל הבור מים שבמרכזו מה קורה יבשו מים בשבת אתה מגיע בשבת לבור הרי כבר דיברנו על זה האם מותר דווקא בבור דווקא בבהר גם בבור זה עשוי להתייבש בלאגן ראינו באיזה מספר דעות ארבע קמ דומני מה קורה אם באמת השר גור טי בא לי באמת המים התייבשו במהלך השבת השאלה האם המחיצות ששמתי בערב שבת שהיו עד הרגע יעילות ממשיכים להיות יעילות והמקום שביניהם הוא רשות היחיד או שמה פתאום כל הרעיון של ההיתר כאן היה בור מים ברגע שאין בור מים כל ההיתר מתבטל אמר ליעונה לו רבא כלום נעשת מחיצה אלא בשביל מים מים אין כאן מחיצה אין כאן ברגע שאין את המים זה בעצם הפקטור הגורם לכך שיהיה מחיצות שהמחירון שאין את המים גם המחיצות מתבטלות באותו רגע יפה בא מ באי רבין שואל רבין מה קורה אני קיבלתי את התשובה שלך ברגע שיבשו בשבת אתה אומר יבשו אין מים אין מחיצות מה קורה אני אלך שלב נוסף יבשו מים בשבת ובאו בשבת ירד גשם ועבור התמלא חזרה בשבת מה הוא בעצם א' מה קורה אם הם יבשו זה אני רוצה להבין זה אני רוצה לדעת ב' מה קורה אם חזרו המים אמר לי הבאיה פשוט מאוד על המקרה הראשון בעצם אם נעצור אחרי שלב ראשון אין שאלה כי על שלב ראשון שאלתי לפני רגע את רבא והוא לי אמר להבה יבשו בשבת לא תיבא אלך דבא מיני דמר ופשט לי דסור זה הוא אמר מפורש אז אם נעצור בשלב א' שהתייבש ברור שאסור לטלטל ו שבאו ברגע שבאו חדשים מים חדשים נמי לא תיבא אלך גם על זה אין שאלה למה דבלי מחיצה עשוייה בשבת זה כביכול יצרתי כאן מחיצה חדשה בשבת נכון המחיצה הייתה קיימת אבל לא הייתה משמעותית כי אין מים ברגע שיש מים בוא נדמיין שה מחיצה נוצרה עכשיו במהלך השבת בנו אותה ותניה כל מחיצה עשוייה בשבת בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון שמע מחיצה גם אם יגיעו אנשים ויקימו מחיצה בשבת יתכן שיזכו אותם ייתכן שיעיפו אותם שינדו אותם לא מעניין אותי מה ברגע שיש מחיצה ניתן להשתמש בזה רשות היחיד ולכן הוא אומר אין כאן שום שאלה ברגע ש ירדו מים ירד גשם בשבת והבור התמלא כביכול יצרתי את המחיצות כרגע ומחיצות שיצרתי בשבת מותר להשתמש בהם ומותר לטלטל בין הפס שואלת הגמרא רגע ולבת מרלה על אותה ברייתא רב נחמן מביא הגבלה ואומר כל הדין הזה שלמדנו שמותר לטלטל במחיצה שנוצרה בשבת זה דווקא לזרוק זאת אומרת שהמחיר הזאת היא באמת מחיצה אבל רק לגבי להחמיר מי שזרק חפץ או טלטל מרשות הרבים לתוכה באמת תחייב כי זה נחשב כמחיצה אבל לטלטל לא אני לא מתיר לך בעצם על שמך זה עכשיו לחגוג ועל מחיצה שהוקמה בשבת גם לטלטל ולהרגיש בנוח ממש לא כל מה שאני מחשיב אותה כמחיצה זה רק לחייב אנשים כי באמת בתכלס זה מחיצה אבל לא לגבי לטלטל ואם כך איך אתה אומר לי כאן ברגע שירד מים אתה מביא הוכחה שלזה כאילו יצרתי את המחיצות בשבת ויהיה מותר לטלטל אונה הגמרא ממש לא כי תמר דרב נחמן המזיד תמר רק במקרה שבאמת בניתי מחיצה בשבת במזיד אז יש פה כנס מסוים זה נחשב כמחיצה ובאמת המטלטל מתוכה זורק מרשות הרבים לתוכה יהיה חייב ואילו לטלטל בני יסור כנס כדי שלא תהנה מהמזיק הזה של שבת אבל מחיצה שלא הקמתי במזיד אלא באונס או שהיא נוצרה מאליה או כאן במקרה הזה שבאמת המים ירדו במהלך השבת לא באמת יצרתי פה מחיצה אז זה נחשב כמחיצה אפילו לעניין לטלטל ובאמת יש לך כאן ראיה נפלאה מהברית הזו ומותר לטלטל שם בשבת ברגע שהתמלא יפה מאוד עכשיו מביאה הגמרא דין מעניין אמר רבי אלעזר הזורק לבין פסי הבירות חייב אדם בן פסי ביראות זה רשות היחיד על מלא ואדם שיזרוק מרשות הרבים לשמה הוא יטלטל כן הג תמיד אוהבת להביא דוגמה של זורק אבל הוא הדין כמובן יטלטל יהיה חייב אומרת הגמרא פשיטה ברור אילו מחיצה הי איך הם אישתר לי למלות ברור שזה נחשב כמחיצה אחרת לא הייתי לוקח כלום אפס גורנישט ואומר מותר להולה רגלים למלאות בתוכה זה מחיצה אני לא אוהב להשתמש בה בשביל הולה רגלים אני מקל אבל ברור שזה נחשב כמחיצה אחרת לא הייתי נותן להם למלאות ואם זה נחשב כמחיצה ברור שאם אתה זורק לתוכה אתה מתחייב מה החידוש של רבי אלעזר עונה הגמרא לא צריכה דעבד כןפ בירות ברשות הרבים וזרק לתוכה חייב מדובר שבכלל אין כאן בור הרי כל ההיתר הזה נוצר בשביל בור מדובר שבנ אדם הלך הקיף שטח ברשות הרבים בפסי ביראות בעצם כלום כלום אין כאן כלום בתוכו אין בור אין שום רעיון אין שום גורם שיהיה מותר והוא זרק לתוכו חפץ אומר רבי אלעזר דע לך זה מדאורייתא נחשב כמחיצה והוא התחייב שואלת הגמרא אנה מי פשיטא האמת היא זה לא כזה פשוט אבל בכל אופן אומרת הגמרא גם זה זה ור שזה נחשב כמחיצה ולמה אלבד בעלמה מחיצה גבי בו איך יש לטלטלה חייב להיות שבעיקרון מדאורייתא זה נחשב כמחיצה איכותית כמחיצה טובה נכון שחכמים גזרו ואף פעם אני לא משתמש בה חוץ מעולי רגלים אבל באו שמד אורייטה זה מחיצה ובמקרה שאדם יזרוק לתוכה לתוך המחיצות הללו גם במקרה שאין בו שבאמת חכמים אסור לטלטל אבל לגבי להתחייב ברור שהוא יהיה חייב אז שוב אין כאן שום חידוש של רבי אלעזר אונה הגמרא לא צריכה אף על גב ד בק ברבים עליו שהרבה עוברים יש איזה דרך רשות הרבים דרך מרכזית עוברת בתוך אותו היקף של הפסי מראות שאיין שם בור כאן כבר הייתי חושב תשמע גם אין בור גם זה מחיצות כל כך גרועות גם דרך הרבים עוברת כאן אולי לא הייתי מחשיב את זה כרשות היחיד אפילו לא לעניין זריקה לעניין חיוב זה מה שמשמיע שמשמיע לנו רבי אלעזר זה החידוש שאדם שזורק להיקף של פסי ביראות שאין בתוכו בור ודרך הרבים עוברת בה עדיין הוא חייב כאן כבר יש חידוש שואלת הגמרא לא ממש גם זה לא חידוש ומהי כמש מלן דלא הטור בי מובת למחיצה שהרבים לא יכולים לבטל מחיצה תקנית אמר רבי אלעזר חד זימנה רבי אלעזר כבר אמר את זה דתנן רבי יהודה אומר אם היייתה דרך רשות הרבים הפסקתן כן בין פסי ביראות סלקן על הצדדים בעצם היא תבטל את הפסים ולכן שיסלק את דרך הרבים שייעשה אייזה מעקף איזה מחלף שיבואו דרך מקום אחר וחכמים אומרים אינו צריך ברגע שיש לי את הפסי ביראות הללו כמובן כשיש בור והכל טוב בצורה טובה ואיכותית מותר לטלטל בתוכו למה זה שדרך הרבים עוברת פה לא מעניינת אותי כי יש מחיצות ועל כך אמרו רבי יוחנן ורבי אלעזר ד אמרו טבו הם אמרו יחדיו כאן אודיעך כוחן של מחיצות כאן התן החכמים הודיעו לך תראה מה הכוח של מחיצות שמחי ות הם דבר כל כך קיים כל כך יציב והם לא מתבטלות אפילו שדרך הרבים עוברות בתוכה אז אם כך כבר ראינו את דברי רבי אלזר אתה צודק שיש כאן איזה חידוש שפסה ביראות אפילו כשאין בור ויש דרך הרבים זה לא מתבטל יש כאן איזשהו חידו שון אבל רבי אלעזר כבר אמר אותו הוא אמנם דיבר לגבי מקום שיש בור אבל אתה רואה שגדול כוחן של מחיצות וברגע שהמחיר הזאת מדאורייתא נחשבת כמחיצה תקנית היא לא מתבטלת גם אם רבים עוברים שם עונה הגמרא צודק נכון כבר רואים את רבי אלעזר מדבר על כוחן של מחיצות אבל אם מאטם מהמקום שהוא אומר כאן עוד יחר כוחן של מחיצות אב אמינה הייתי יכול לומר כאן ולא סביר עליי הוא אומר חכמים מודיעים לך את כוחם של מחיצות הוא מציין עובדה אבל הוא לא סובר כך כמהש מלן כאן הוא סבי אלי לכן אני משמיע לך דע לך כך והוא סובר באמת הוא אומר כאן עוד יחר כוכן של מחיצות והוא גם משתמש בזה וסובר כך ואנחנו רואים את זה במקרה שאדם זורק חפץ לתוך היקף של פסי ביראות כשאין שם בו כדרך הרבים עוברת שם עדיין הוא חייב כי באמת כוכן של מחיצות הוא כל כך גדול וכל כך יציב שואלת הגמרא ולימה ולא באי אך שייאמר שאדם שזורק לבין פסים במקרה שאין בו במקרה שדרך הרבים עוברת שם חייב ואז אני אבין וואו זה באמת כוח של מחיצות וואי וואי וואי הוא לא יצטרך בכלל לומר את על חכמים כאן עוד יחה כוחן של מחיצות הוא ידבר באופן הרבה יותר מחודש אונה הגמרא צודק חד מכלל חברת היתמר חדה מכלל חברת באמת רבי אלעזר אמר את מה שאמר לגבי הזורק לבין הפסים במקום שאין בו שדרך הרבים עוברת בתוכה שמה הוא הביא את החידוש הפנטסטי הזה את החידוש הגדול הזה שבאמת גם כן זה נחשב כמחיצה והרבים לא מבטלים אותה כי מחיצות זה כל כך חזק ואז התלמידים שלו אמרו שבאמת כאן ח כוחן של מחיצות הוא אומר את זה בעצם מאיפה הוא למד את זה מאותו מקום שחכמים אמרו שאם דרך הרבים עוברת בתוכה עדיין זה נחשב כמחיצה כאן ודי אחה כוחן של מחיצות אבל רבי אלעזר לא אמר את זה בפירוש על זה רבי אלעזר אמר את זה על החידוש שלו במקרה שאין בו ודרך הרבים עוברת בתוכה התלמידים שלו כבר העתיקו את זה ואמרו הנה מכאן הוא ראה שחכמים אומרים כמה גדול כוחן של מחיצות יפה מאוד בעצם סיימנו את הסוגיה שלנו בגדול כדי להיות כמו תמיד בדף בעמוד של שלנו בהספק נמשיך עוד כמה שעוות מחר בעזרת השם נחזור עליהם ראינו מותר להקריב את הבאר את את הפסים לבאר אבל המרחק המינימלי שיהיה זה פרה שותה ראשה ורובה שתי עמות כמו שאמרנו תנן אתם לא יעמוד אדם ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אותו דבר אדם לא יעמוד ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים בעצם אני גוזר שהוא יוציא את הכלי הוא עומד ברשות הרבים מתכופף לרשות היחיד ושותה הוא יכול להוציא אותה בשנייה לרשות אחרת ואותו דבר להפך אלא אם כן מה כן מכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה ברגע שהוא מכניס ראשו ורובו אז אין בעיה וכן בגת זה לעניין מעשר ובעזרת השם על זה נדבר בהרחבה מחר בשיעור הבא יפה מאוד בואו כדרכנו נסכן התחלנו עם השאלה הראשונה חצר שראשה נכנס לביין הפסים מה הוא לטלטל בעצם כמו שאמרנו הרי אם שניהם היו רשות היחיד על מלא היה סור לטלטל מאחד לשני ואמרנו שכאן מותר לטלטל יפה מאוד שאל אותו מה קורה עם שתיים אמר לו אסור רבונה שתים עשו אפילו עם הערבו גזרה שיאמרו שסומכים על העירוב של בין הפסים וזה באור היה אפשר רבה אומר אני לא חושש הבאנו יתה שבאמת מסיעת לרבה אבל הא לא שואלת היא לא מקשה היא לא טיובת על רבונה כי הוא יכול להסביר שמדובר שחזרו ונתערב באופן נראה לעיין כשרואים באופן ברור שיש להם מקום אחר לערב ואז באמת הוא מצעיר כי אין את הבעייה של הגזירה שאנשים ייאמרו שהם רבו דרך הפסים יבשו בשבת אומר הבי המחיצה הוא עונה לו בעצם רבא המחיצה נעשית בשביל המים ברגע שאיין מים אין מחיצה שואל מה קורה יבשו וחזרו שוב בשבת אז ה אומר לו יבשו אני כבר יודע את התשובה שם מחיצה מתבטלת חזרו בשבת ראינו שברגע שעשית מחיצה במזיד בשוגג לא משנה באיזה סיטואציה היא נחשבת כמחיצה ולכן מותר מה שאמר ארב נחמן שהמחיר היא רק לגבי לזרוק ולא לטלטל זה נאמר על מזיד ולא בכזה מקרה שבאמת מכאן אפשר להוכיח ירדו מים בשבת זה לא מזיד זה אולי עונס רצון לא מעניין לא משנה מה אבל זה נחשב כמחיצה גם לעניין לטלטל רבי אלעזר מגיע ואומר זורק לבין פסי יראות חייו איין כאן שום חידוש ניסינו להגיד בלי בו גם אין חידוש אמרנו אפילו דרך הרבים בתוכה זה כבר חידוש שרבים לא מבטלים את המחיצה ראינו את זה באמת שהוא אומר את זה גם על דברי חכמים נסתה הגמרא להגיד שהייתי חושב שכאן הוא אומר כאן עודי אח כוחן של מחיצות הייתי חושב אלי לא סבירה לכן אני מחדש ובאמת חד המכלל חבר את היתמר הוא לא אמר את זה על שניהם הוא אמר את זה רק על החידוש הגדול שלו ותלמידיו הגיעו ואמרו על מה שחכמים אומרים במקרה שכן יש שמבור בדרך הרבים עוברת בתוכה כאן אודיעך כוחן של מחיצות מכאן הוא למד את זה ראינו אשר להקריב לה בער ובלבד שיהיה ראשה ורובה של פר שותה אמרנו החשש הוא שהבן אדם שעוזר לה לשתות יטלטל את הכלי הביאה הגמרא בריתה ממש דומה ממש באותו רעיון אדם לא יעמוד ברשות אחת וישתה ברשות אחרת אלא אם כן הכניס את ראשו ורובו וראינו וכן בגת שעל זה נדבר בעזרת השם מחר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר y
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







