הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סט

[מוזיקה] שבס דף סתס הלכה ו אומרת המשנה עצם מה השיעור של עצם אם הוא בגודל כזה שכדי לעשות תרוד לעשות ממנו כף רבי יוד אומר כדי לעשות כ כ הגמרא תבאר שזה המפתח לדלת זכוכית גם חתיכה קטנה כדי לגרד בה ראש הקד קורד זה כלי כזה שהורגים בו ולפעמים צריכים לחתוך בו משהו ולגרד אז זכוכית כזאת שאפשר לגרד את זה זה כבר שיעור סרור אבן כדי לזרוק בעוף רבי אליעזר בן יעקב אמר כדי לזרוק בבהמה אבל לזרוק בעוף לא צריכים להשתמש עם אבן אלא על ידי הכול מבריחים את העוף עצם כדי לעשות תרוד רבי יודה אומר כדי לעשות כ מה הוא כ אומרת הגמרא רגית זה מפתח תמנ תנינה למדנו במשנה בכלי המפתח הוא היה בנוי משני חלקים יש את עצם המפתח שיש בו חורים ובחורים האלה משחילים את השיניים אז ככה ניטלו חפן אם ניטלו ממנו השיניים עדיין שם של כלי עליו טמא מפני נקבים שאפשר לשים שיניים אחרות נסתתמו נקבים ואגם תמה מפני חפים בגלל שהשיניים ראויים אז הגמרא אומרת מלפ שיטתי לרב יהודה תמן הוא עבד כ את ה קלות היינו לשיניים הוא קורה ח ואכה אצלנו הוא עבד ח לכל המפתח כולו לסר גיד זכוכית כדי ל לגרור בה ראש קורק תמנ תני ו שזכוכית כדיי לצוק בתוכה שמן שמה במשנה זה המשנה לקמן בפרק 17 בפרק כל הכלים אז כתוב ככה כל הכלים הניתנים בשבת שברם ניטלים מהם ובלבד שיהיו עושים מעין מלאכה אז מה זה מעין מלאכה רבי שם סובר רק הם עושים מהם מלאכתן הראשונה אז לכן הוא אומר זכוכית כדי לצוק בתוכה שמן כמו שזה היה ראוי מראש אבל חכמים שם חולקים ואומרים שגם אם זה לא ראוי מהן מלאכתם הראשונה ל המלאכה חדשה גם כן גם כן יש עליהם השבר יש עליו שם כלי ואפשר לטלטל אותו בתנאי שמה שהוא ראוי לכסות בהם פי הפח אז הגמרא שואלת עכשיו קושיה שם אתה אומר שהוא יהיה ראוי שימוש חדש מה המינימום זכוכית כדי לחסות פי הפח ווכ התמר אחי כדי להגרת בראש הכורכת כך הגמרא מקשה אונה הגמרא רבי אחא רבי מישא רבי כהן בשם רבנן דקיסרין כאן באבה אמא זכוכית היא אבה היא לא ראוייה לגרד בראש הכורכת ללכן צריכים ש תהיה בגודל לכסות בפי הפח אבל כאן אצלנו במשנה מדובר שהיא חדה אית דבי ממר תירוץ אחר כאן במטלטלין במוציא זאת אומרת כאן מדברים לגבי הוצאה לא צריך שזה יהיה חשב כלי אלא כל דבר שיש בו צורך הוא כבר חשוב להתחייב עליו בהוצאה אבל שמה לגבי טלטול אתה צריך להגיד שיש לזה שם של כלי אז לכן צריכים שהוא יהיה ראוי לכסות פי הפח צרור אבן כדי לזרוק באוף שמעון ברב בשם רבי יוחנן כדי שיזרוק לאחורי העוף והעוף ירגיש ו קוותה כדי שיזרוק לאחורי בהמה גיש היינו בדעת רבי לזר בן יעקב תני צרור מקורזל מקורזל הכוונה שהוא מחודד קצת אם הוא בגודל של כזית וכ גוז וכביצה נוטלו בשבת ומקנח בו את רגליו רבי שמואל ברבי יוסה אמר משום אביב עד מלא היל אפשר לקחת גם ארבע וחמש אבנים במלאו היד רב יהודה אמר ביטוס בן זונין היה יושב ושונה לפני רבי אמר ככ אנו אומרים צריך ש יושב ומשקל ביד לשאר כל אבן אם מקה זית אם מקה גוז אם מקה ביצה אמר לה כל מותר חוץ מנ עשוי בכפיה חוץ מאבן גדולה שהיא עשוייה בקופסה אז היא כבר עומלת לבניין היא מוקצה רבי לה בשם רבי נ הוא אומר ויש בו קמלו רגל מדוכה קטנה של בשם אבן שיש בה גודל שקיבלו רגל מדוכה קטנה של בשם היא מותר לקחת אותה אמר רבי יוסר לא אמרו אלא של בשם א של בשמים היינו שזה מכתשת יותר גדולה ש קודשים בהרבה בשמים זה כבר אבן גדולה מדי זה לא דיברנו רבי לא בשם רבי שמעון בן לוקיש צרור שעלו בו עשבים גוש של עפר שגדלו בו עשבים נטלו ומקנח בו את רגליו ואף על פי שאולי תלשו העשבים כיוון שהוא לא מתכוון לזה הוא יכול לקנח בזה אבל הולש ממנו בשבת בשביל שהוא מתכוון לתלוש עשבים הוא חייב חטו תנ רב חיה חרס כל שהוא אסור לקנח בו בגלל סכנה זה יכול לקרוע את האור אומר רבי יוסי ברבי בון סוף דבר חרס אל אפילו אוזני חביות וכל דבר הנכנס לאור ויוצא היינו כל דבר שהאש לא שולטת בו אז לא לקנח בו זה עלול לכשפים רבי יוסי בן יוסי אמר צרור שכינה בו חברו הומים שאין בהם 40 סי אסור לקנח בהם הרב אומר כי שורה עליהם רוח רעה רבי חנניה בשם רבי מנא מים שליקק בהם הכלב אסור לקנח בהם ותני כן וגם כתוב כך בברייתא איין קלחין לא בפי הכלב ולא בפני הכלב ולא במים ש ק בהן הכלב ולא במים שאין בהם 40 שיער והן ד משיג בוני היינו מים שחצו בהם את הביון או האן ד משז גמבטה שחצו בהם את האמבטיה המים האלה רע לתבואות לפי הטבעת רבי יוסי ורבי בון בשם רב חונה חמישה דברים נאמרו בקרומי או בלומי של כנה הקומית של הכנה מה הביה ב היא יכולה להיות חדה מאוד אבל היא מפרקת ומוציאה קיסמים ולכן אין שוחטים בה ואן מועלים בה שמה הזה יהרוס את השחיטה וזה ינקוב וגם במילה זה יכול להזיק לתינוק ואן מחצצים בה את השיניים זה יכול זז להזיק לבשר והם מחתכים בה את הבשר על גבי השולחן שמה יכנס איזה חתיכת עץ חתיכת קנה בתוך הבשר ואחר כך הוא לא יבחין והוא יאכל את זה והם מקנחים בה מפני שרוח רעה השורה עליה אל אכל ז חרס כדי ליתן בין פצ לחברו דברי רב יהודה מה השיעור של חרס אם יש לך כל מיני קורות ששוכבים ולפעמים הם לא כולם באותו יש ביניהם פער צריכים לקחת חתחת חרס כדי לחזק את הקורה שהיא לא תתכן רב יוסי אומר כדי לחטות בו את סליחה רב מאיר אומר כדי לחתות בו את האור כדי לחטות את האש רבי יוסי אומר כדי לקבל רביעית זה השיעור של חרץ אמר רבי מאיר אף על פי שאין ריה לדבר זכר לדבר יש בפסוק שהוא יביא מישעיהו זכר לזה שמה לא ימצא במיטתו חרס לחטות אש מיקוד אתה רואה שמה משתמשים בחרס חוטים בו את האש אמר לו רבי יוסי משם ריה על השיטה שלי שמה כתוב בהמשך ולכסות מים מגבה רואים שמה השימוש של חרס לקחת מים חרס כדי ליתן בין פצצים וכולי רבי יוחנן אמר מקדשים בו בכלי חרס כזה אפשר לקדש בו מים של מי חטו שמלו קש אמר אין מקדשים בו רב לא זו שאל על דת ד רב שמון בן לוקיש למה אן מקדשים בו מפני שאינו מקבל טומאה הרי כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה גם כן הרי אינם מקבלים טומ ו בכל אופן מקדשים בהם מכטוס אלא משום שלא מקבל רביעית האם ולא מודר רבי שמעון מן לוקיש בכלי חרס קטן שלם כלשהו שאף על פי שאין בו רבית שמקדשים בו למה לא אלא הו לי תמה אלא בגלל צירוף שני הדברים משום שאין עליו תואר כלי זאת אומרת אין לו צורה של כלי הוא שבר אז עכשיו וקשל דרבי יוחנן שהוא אמר שלא מקדשים רבי יוחנן אמר שכן מקדשים בזה מכטוס אז אנחנו שואלים ולפסול את המקווה אינן פוסלים זה לא נחשב כלי שבר כזה של חרס אז הוא לקדש מקדשים בו אלא מה נגיד שרבי יוחנן סובר כמו שיטת רב יוסה ורבי יוסה אמר אף של חרס כלשהו רבי יוחנן רבי יוסה שם חולק ואומר שכל שיש לו בית קיבול הוא פוסל את המקווה אז ממילא גם אפשר לקדש בו אומרת הגמרא כלום רבי יוסי לא בשלם מה דילמה בשור ני קמנ רבי יוסי לא דיבר על כלי חרס שבור טוב אומרת הגמרא תני רבחי המפורש מסייע לרבי יוחנן בריתה מפורשת שמקדשים בו ותני רב שמעון בן יוחי יש לנו בריתה שרבי שמעון בן יוחי שהיא מסייעת רבי שמעון בן לוקיש שאי אפשר לקדש בשבר כזה שכלי חרס הדרן הלך פרק המציין בסיעתא דשמיא ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: