העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד ב

[מוזיקה] רובן דף חוף ביס עמוד ביס נתחיל בעמוד א' שורה השנייה מלמטה ראינו את המשנה ואת הגמרא עליה מחלוקת רביד וחומים מה קורה כאשר יש מחיצות או במקרה שלנו דיברנו על דיודין הפסים האלו שהתירו לעשות סביב הבער ורבים עוברים דרכו האם זה מבטל את המחיצות או לא רבי יהודה אמר שצריך להוזיז משם את דרך הרבים כי אם לא זה מבטל וחים אמרו שאין צורך כעת נראה ממרה מחודשת באותו הקשר אומר רבי יצחק בר יוסף אומר רבי חנון ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשו ורבים ממרי מחודשת מאוד וכעת אנחנו מבינים שבארץ ישראל גם מקומות שולחים שם 60 ריבו ורחבת אתזה הנמה אין דין של רשו ורבים להתחייב עליה יוסיף רב דימי וקומה לא לא שמית רבד אמר את הממרה הזאת בובל ממר שרבי וחן אמר בארץ ישראל אמר להב לרב דימי תמה למה כך סובר רבי חנון אשום קפלו סול צור מאח גיסה בצד הצפוני של ארץ ישראל יש לכל האורכת העליות של העיר צור ומתו גודר מאח גיסה ויש עמק מצד מזרח צפון של גדר של מקום שנקרא גדר מהצד השני של ארץ ישראל אז יש לנו כביכול שתי מחיצות לכל ארץ ישראל ולכן יש לדין של רשו יוחד בובל נמי מקיף לו פרט מח גיסה ודגל מי גיסה גם בבוב אפשר למצוא שתי מחיצות פרט מצד אחד ודיס מצד שני שזה עוד נהר וכאשר המחיצה יורדת כאשר הנהר הוא עמוק עשרה טפחים דנים את זה כמחיצה שעולה מדין גוד אסיק אז אם כך גם בבבל היה צריך להיות שאן דין של רשו ורבים ומוסיף הביה ושואל דכולה מנמי מקיף אוקיינוס וגם כל העולם נאמר שיש לו דין של רשו יוכית ולא רשו סורב מכיוון שהאוקיינוס הים מקיף אותו והים יש לו ירידות בגובה עשור פוכים אז אם כן נחשיב שכל העולם מוקף מחיצות אז מה כוונת רבי יחנון לומר אומר הביי יתכן שרבי יוחן התכוון לומר משהו קצת שונה דיל ממעלות ומורדות כו אמרס יתכן שרבי יוחנן רצה לומר ש העליות והירידות הם כיוון שהם לא ניח את השמשת ותכף נראה שזה לא דומה למה שהיה במדבר אז לכן אין לזה דין של רש ורבים אומר לי אנה לו רב דימי קר קפנ כביכול בעל גולגולת זה ביטוי לאדם חשוב חזית לרכבי עמוד כימר רבי יוחן לא שמית זה משפט שאומרים מלשון זה נראה שהיית בבת מדרש כאשר רבי חן אמר את ממרי הזאת כמובן שהבי היה שני דורות אחרי רבי יחנון רבי יוחנן היה בארץ ישראל והבי היה בובל אבל הוא בא לומר לו כן אכן כך זה מה שרבי וחנון אמר שהעלות והמורדות כיוון שזה לא דרך מישור אין לזה דין של רשו שיוכי אבל דא אין לזה דין של רשו ורבים אבל ודאי לא התכוון לכל ארץ ישראל איתמר נמי כיוס אבינו ארב יוכן ואמר רב רבי יוחנן מעלות ומורדות שבארץ ישראל אין חיב לל משום רשו סבים לפי שאינן דגלי מדבור כיוון שהם לא דגלי המדבר דגלי המדבר זה ביטוי לעם ישראל שהיו במדבר שכל שבט היה לו את הדגל שלו כאשר הוא חנה וכאשר הוא השיע נשע היה לו דגל לשבטו אז נקרא דגלי המדבר כיוון ששם היה ענן שהיה מיישר להם את הדרך ואנחנו לומדים את הלכות שבת מהמשכן ממילא אז רשו ורבים נלמד משם שזה דווקא בדרך מישור דרך שקל לרבים ללכת ולא דרך של עליות וירידות לפי זה לפי ההסבר הזה אנחנו רואים כעת שמדברים גם כן על ארץ ישראל אומר טופס הסיבה שזה דווקא בארץ ישראל ולא בכל העולם למרות שלכאורה גם בבולים יש לנו עליה וירידה אין סיבה ששם לא נאמר שזה לא דומה לדיג לעמיד בו וגם שם אפשר לומר שאין לזה דין של רשו ורבים למה דווקא רבי יוחן דיבר על ארץ ישראל אז זה נראה בסוף הסוגיה לפני המשנה מה מיוחד בארץ ישראל דווקא בוא מני רכבה מרובה שואל רכבו שאלה את רובה ראינו כעת שתי הלכות הלכה ראשונה שלפי רבי יודה ברגע שרבים בוקים ועוברים דרך המחיצה זה מבטל של מחיצות הלכה הנוספת תל המתלקט דהיינו אם יש הר שיש לו עליה מכל צדדיו של גובה עשרה טפחים אבל זה עלייה תלולה שתוך המגיעה לגובה ערה טפחים בתוך שטח של ארמות זה לא מד שהולך ועולה אלא זה ממש עלייה תלולה אנחנו יכולים לדון את זה כמחיצה וממילא השטח שמעליו נחשב למוק מחיצות מה קורה במקרה שיש לנו תל מצד אחד שהוא כביכול אמור להיות מקום שדנים אותו כמו מחיצות אבל רבים בוקים בו האם גם שם נאמר שהרבים מבטלים את המחיצה או לא בוא מנה רך ומרוב טל המתלקט סורו מתוך ארבע דהיינו בתוך ארבע עמות הוא מגיע לגובה עשרות פוכים ורבים בוקין בוי זה דרך הבים ש דרך הטל חיוב נולו משום ורבים או אין חיוב נולו האם יש חיוב משום ורבים על כזה תל או שלא הצד שכן כיוון שסוף סוף רבים עוברים שמה וכמובן צריך לומר שהתל נמצא למעלה ברוחב טזמה ויש גם רבים שהולכים שם ממילה שרבים און חינול ותכף נראה למה שלא אלי בדרב תי בלוך לפי רבון אין לי ספק למה אשת ומה אוסום דנית השמשת אמר רבון יוסו רביטל לא מחיצת אם אצלנו לגבי פסים דיום דין אמרו חומים שהרבים לא מבטלים את המחיצות למרות שזה דרך שמאוד נוכל לרבים ללכת והיה צעד יותר לומר שזה חשב לרש רבים בכל אופן זה לא מבטל את המחיצות אוכ לא ניחת הש מישתי לאכל שכן כאן שזה עליה תלולה ודאי שהרבים לא יבטלו את זה כיוון שזה גרוע משמה כי זהלא לא נוח להילוך כי תבלי בדרב ודמה אודני את השמיש אז דווקא שם רבי יהודה אמר במישור שהרבים מבטלים את המחיצות וצריך להוזיז את דרך ורבים מהפסד ום דין אבל לאדני את השמיש לא סב למחיצת כיוון שסוף סוף זה לא נוח להילוך למרות שהולכים אבל אי אפשר לקרוא לזה רשות ורבים ולכן לא יהיה לזה די שלרשות ורבים וכן נחשיב את המחיצות קיימות למרות שרבים עוברים על גבי התל אודיל מלא ישנה או שאיין הבדל וכמו שרבי סובר ששמה מבטלים כך גם פה בטל אומלי חיובן עונה רוב רכבה כן יהיו חייבים לפי רבי יהודה מדין רשו ורבים ואדם שיטלטל ארבע עמות מעל גבי התל בשטח התל יהיה חייב כמו אדם שמטלטל ברשו ורבים ולא אומרים שכיוון שלא הניח את השמיש אז הרבים לא מבטלים אלא דברי רבי יהודה נאמרו גם במקרה שהרבים צריכים לעבור במקום לא נוח שואל אותו רכבה עד כמה לא נוח יכול להיות שאני אומר שעדיין יש איזה שם של דרך ורבים ואפילו אלילו בחבל גם אם זה תל כזה תלול שכדי לעלות על גביו צריך לעלות על גבי חבל אבל עולים שם רבים יש שם 60 ריבו שעולים זה רחב למעלה תז האם גם שם אני אומר כן דרך ורבים עושה את זה לרשות ורבים אומר לין ואפילו במעלות בית מורון דיינו שזה היה דרך שהלכו שמה כמו שכתוב במסכת ראש השונה שאנחנו דנים בראש השונה אחד אחד בני מורן כמו המקום אחד הפירושים בגורה שם שמעלות השבילים האלו של בית מירון זה שבילים שבילים שמשני הצדדים מאוד תלול וצריך לעבור שם אחד אחד אם ילכו שם שניים יחד זה סכנת נפילה לאחד הצדדים אז גם במקום כזה שהמבול הטל הוא כל כך צר ולא נוח ללכת גם נאמר שרשו ורבים כיוון שהרבים הולכים שמה כמובן צריך לומר שלמעלה בטל הוא ר הוא רחב תזה נמה אמרלי אן כן גם בכזה מקום לעולם לפי רבי יהודה ברגע שרבים הולכים שם זה מבטל את המחיצות וכעת רכבה ישאל שלוש כושיות ע על התשובה של רובה איסו שואל אותו רכבה כתוב חוצ שהרבים נכנסים לו בזו ויוצאים בזו יש לו חצר מגודרת אבל יש פתחים שני פתחים אחד כנגד השני והרבים רוצים לקצר עוברים מכירים את זה גם מהיום יש חצרות שזה מעבר שלאט לאט השתרש רבים שיש פה קיצור דרך ורבים הולכים 60 ריבו שעוברים שמה יוצאים נכנסים מהפתח הזה ויוצאים בפתח שכנגד כדי לעבור סבים לטו וא שוס וכ לשבס כידוע לעניין טומא מה קורה בסופ טומא אדם ספק האם הוא נגע בתומה האם הוא העיל על טומא אז הדין הוא לומדים את זה מסוי טו שכמו שבויתו דנים אותה בסופ אישה שספק אם היא זינתה היא אסורה לבעלה כל עוד שהיא לא תשתה למה הרי זה סופק רואים שהתורה וסרה בסופקד לעניין טומה שגם כן בסופקד כ בגדר כמו בסוי טו סוטו הם היו שניים יחד בלבד זאת אומרת גדר של רשו יוחד שאיין עוד אנשים חוץ מהם כך גם בעניין טומה אם זה רשו יוחד אני אומר סופק טומה לחומרי שסורב מם סופק תומה להקל אז הדין הוא במקום הזה שהחצר איך דנים את החצר הזו רשו ורבים לתומה רשו לשבס לעניין טומה אני דן את זה רשו ורבים ומלא יהיה טהור אבל לעניין שבס המחיצות מחיצות ויש דין של רשו יוחי מני שואל רחב כך הבריה הזאת כפי איזה שיטה זאת אילי מרבון אם נאמר שזה שיטת רבונו שסוברים שרבים לא מבטלים מחיצת לכן שמה נשאר מחיצה אשתו אוסם דני תשמיש רבון וס רבי מבת למחיצת אודו ניח את השמיש לכל שכן למה צריך לומר את הדין הזה בוצר אם יש לנו את הדין הזה של חומים במשנה אצלנו שנוח ללכת בין הדום דין מה יש סך הכל כמה עמודים בזווית חוץ מזה כל הדרך פתוחה וחלקה בכל אופן אומרים חומים לא דרך הרבים לא מבטלת למרות שכל כך נוח ללכת שמה כל שכן במקום שצריך לעבור דרך חצר להיכנס מהפתח הזה לעבור מהפתח הזה ורשי אומר שיש פה עוד גידוד מדובר שהמחיר להם החלק התחתון של המחיצה וצריך לעבור גם על גבי החלק התחתון של המחיצה כמו שביארנו בתחילת המסכת על גבי לגבי מעבר כזה אז גם זה פתח צר גם זה יש שמה גידוד יש שמה את החלק התחתון של הגדר שעדיין נשאר אז לא הניח את השמיש כל שכן ודאי שדרך כזאת לחומים הרבים לא יבטלו את המחיצות אלו לו רבי יהודי חייב להיות שהביס בא לחדש בשיטת רבי יהודי ש בכזה מקרה אומר רבי יהודה נכון שתמיד רבים מבטלים מחיצות אבל כאן שלא הניח את השמיש הם לא יבטלו וזה יהיה דין של רשו יוכי לעניין שבס אז אם ככה קשה עליך רובה אתה רובה אמרת שגם במקום שלא נוח ברמה שצריך לעלות עם חבל או בית מירון שמסוכן ללכת שמה יותר מאחד בכל אופן יש דין של דרך אורבים כאן רואים שלא שאם לא הניח את השמיש הרבים לא מבטלים מחיצות וננה הגמור לוי רבונו מתרץ רובה אין מכאן קושיה למה נעמית הברס כשיטת רבון שו רכלי שאלת אם ככה מה החידוש לפי חומים לעניין שבס אין חנמ אין בזה חידוש החידוש הזה לעניין טומה שמה נידן את זה כן כרשות ורבים ויהיה טהור ולמרות שלא הניח את השמי שטי בכל אופן אני אומר ששמה הרבים יבטלו את זה ויה סרבים כי זהמן שסוף סוף מסתובבים שם רבים וכמו שאמרנו לומדים את זה מסוי טו וויטווד אנשים יש שם רק את שניהם כאן הולכים שם הרבה אנשים אז זה החידוש של הברייה תושמע שואל אותו רכבה מברייס נוספת מבוס הפולש מבוי המפולשת ח משני צדדיו לרשות ורבים בבוס בשחין ובמאור איס זה סוגי בורות ו כעת הגמרא מבינה שהכוונה שהמבול במבוי ואז נכנסים דרך הבור ששמה חלק מה מהמהלך של המבוי עוברים דרך הבור או השיח או המערה וממשיכים לה לרשות ורבים ובצד השני רשו יוכי לשבס ו רשו ורבים לתומה הדין הוא שלעניין שבס זה נחשב ל מקום של רשו יוכי וולטו רשו סורבי מיד מתקן את הגמורה את לשון הברס בבוס אל קדי איך איך שייך ש מבוי ימשיך בתוך הבור אלא ל בוירוס מדובר שהמבול יש לו שתי מחיצות כעת מה המחיצה השלישית שלו הבור בפתח של הבור בפתח של המבוי ישנו בור הבור הזה הוא עמוק הסר וממילא המחיצה שלו של הבור אומרים גד אסיק תעלה את המחיצה למעלה וכביכול זה משמש למחיצה שלישית למבוי יש מעבר בין הבור לכותל של המבוי שדרכו אפשר להמשיך הלאה במבוי ולצאת לרשות ורבים אז כיוון שכך יש פה שלוש מחיצות ולכן לשבס הסרבים לטומי זאת אומרת למרות שרבים עוברים שמה עדיין יש זה דין שלו עניין שבס מני כפי מי נעמיד את הברי ארב ניח השמי שת לא יסו רב מבט ומבטל לא אם אצלנו במשנה זה מאוד נוח ללכת בין הדיו דין בכל אופן אומרים רבון הרבים לא מבטלים את דיום דין אור ניח את השמיש לכל שכן כאן שלא נוח ללכת בכזה מקום שצריך ללכת להיזהר בצד הבור ולהיזהר לא ליפול לתוך הבור אז כל שכן ודאי שרבו יאמרו שהרבים לא מבטלים את דין מבואי וודאי שיהיה זה דין ש ש סוכית אל ולב רב יהוד בהכרח באים לומר עלבד רב יהוד שהוא מודה שבכ מק רה שיש את הבור בכניסה למבוי יהיה לזה דין של רשו היחד ולא נמר שהרבי מבטלים את המחיצות אונה גמור אלוהי לאלום רבונו עונה רוב באמת כפי שאמרתי עלי בד רב יהודה אם אם רבודה דיבר גם במקרה שלרבים לא נוח ללכת בכל אופן תמיד רבי מבטלים את זה לאם רבון א שר לוצ שאלת מה החידוש לעניין שבס לפי רבון החידוש הוא לעניין טומ החלק של תומה זה זה החידוש הי חנה מהחלק של שבס פשוט שהרבים לא מבטלים את המחיצות טו שמע שאלה שלישית ששואל רכבה את רובה שלולי בית בית גלגול וכיוצא בון שבילים של מקום שנקרא בית גלגול רשות סח לשבס רשו ס לטומי ואיזה הו שבילי בית גלגול מה ההגדרה שהיה שמה בשבילים האלו אמרי דבר רבי יניא אמרו בשם רבי יניא שהוא היה תלמיד של רבי שסידר את המשניות כל שאין העבד יכול ליטול שעה של חייטים וירוץ לפני שרדות הרוחב של הבלין ברמה כזאת שעבד לא יכול לטול שיעה של חיטין וגם אם הוא רץ לפני שרדות שזה שר שממונה עליו והוא מריץ אותו ומיץ בו למרות זאת הוא לא יכול לרוץ את זה כיוון שזה מקום מאוד צר ואם כן אנחנו זה גם צר וגם תלול אז אם ככה זה נקרא הגדר של שבילי בית הגלגול מני אילי מרבון אשמ אוסם ניח תשמיש רבון לאסור מב ללא מחיץ ניח תשמיש לכל כ מה שכתוב כאן לגבי שביעי בית הגלגול שיש לזה דין של רשו סוכי לשבס כיוון שאני דן את זה כמקום מוקף מחיצות והרבים שהולכים פה לא מבטלים את השם מיצס אז לפי רבו פשיטה הרי אפילו במקום שנוח ללכת הרבים לא מבטלים כל שכן כאן שלא נוח אל עלב רבי יהודי ואם כן רואים שלפי רבי יהוד במקרה שלא נוח ללכת הוא מודה שהרבים לא מבטלים ולכן יש דים שס היחיד אומר לי שביל בס גילגול קו אמרס לא לא לא אתה מדבר על שבילי בת גלגול שנמצא בארץ ישראל ארץ ישראל יש לזה דין מיוחד יהשוע אויב ישרו אל אויו או מתיקן לם דרוכים וסרטיו דינו יהושע בן נן כאשר נכנס לארץ ישראל ימ עם ישראל הוא חילק את כל ארץ ישרל לשטחים כעת אם הכל שייך לאנשים פרטיים דרך איפה ילכו חיייבים להשאיר דרכים ולכן הוא עשה כלל כל מקום שזה עליה או ירידה אז זה יהיה שייך לאדם יחיד מקומות שזה מעבר מישורי שנוח לרבים ללכת זה מוקצה לרבים לשימוש אומר אומרת הגמורה או מדיקן לם דרוכים וסרת דרכים ורשו סבים כל אכד הניח את השמיש מסור ל רבים כל אכ הניח את השמיש מסור יוחד ולכן אין כנמ לגבי שבילי בס גלגול אנחנו אומרים שכיוון שזה עלייה בארץ ישראל ועל זה יהושע תיקן תהיה שייך ליוכי לכן יש שיוכי ולא יעזור גם מה שרבים בוקים בו לעשות זה דרך דרך של רשו ורבים אבל בשאר מקומות אין חנמ עלי בד רבי יהודה אנחנו אומרים שגם אם לא נוח ללכת הרבים מבטלים את זה ויהיה לזה דין ששו ורבים אז אם כך לפי זה כעת אנחנו מבינים מה שאמרנו לאל שהבי תיקן בדברי רבי וחנון שמעלות ומורדות שבארץ ישראל איין חייבים עליהם שום ש סרבים אמרנו כיוון שזה לא כמו דגלי המדבר אבל זה דווקא בארץ ישראל כיוון שדווקא שמה יהושע בא ועשה את הקונה שהשטחים האלו שהם לא נוח ללכת לרבים יהיו שייכים לרשות סוכית אבל בשאר מקומות אנו חנ מי גם מעלות ומורדות שלא נוח ללכת עלי בדרב אנחנו אומרים שזה באמת יהיה לזה דין של רשו ורבים גם אם זה מוקף מחיצות זה מבטל את המחיצות מבארים כאן למה על הברייה האחרונה לא תירצו כמו שתירצו בברייס הקודמות שאין וכנה מי החידוש עלי בדי רבון והחידוש הוא לפי רבון לעניין רשו ורבים ומה ולא לעניינו שש חיד לשבס אומר ריטבו כיוון שבא רבי ינ ומסביר על הברייה את הגדר של הקלילות של השביל ביס גלגול משמ שהוא בא להדגיש את העניין של רשו היחיד לשבס למה זה רשות רד לשבס כיוון שזה כל כך תלול שאין העבד יכול לרוץ אז אם כך משמ שעיקר הברי בא להשמיע את הדין של שבס ולכן לא יכולנו לומר שעיקר הברייה בעל העניין של טומב וזה עליו ד רבונו אז אם ככ נו בסוגיה בהתחלה הבאנו מר של רבי חנון שבארץ ישראל אין בכלל רש סורבי תיקנו שהכוונה הביה אמר לא ייתכן אם בגלל שיש ערים מסביב לא יתכן שהערים יגרמו לה שטח שבפנים רש יוכין אם ככה גם בבבל צריך להיות ככה בכל העולם יש את אוקיינוס לכן הבית תיקן ברבי יחנון שהכוונה למעלות ומורדות של בארץ ישראל כיוון שזה לא דומה למיד בור ששם הכל היה מישור אז דווקא ראש ורבים או תנא לרש סרבים שהדרך תהיה מישורית ולא עליות וירידות ו סוף הסוגיה אנחנו נראה שזה הכל תנאי שדווקא לגבי ארץ ישראל תופס כיוון ששם יהושע תיקן שכל מקום שהוא מעלות ומורדות הוא לא יהיה שייך לרבים אלא הוא יהיה שייך ליחיד ולכן הדין הוא שמקבל דין של רשו וחיד ולא רשו סו רבים אבל בשעה העולם גם מעלות ומורדות שלא נוח יש דין של רבים אם זה רח טז והולכים שם 60 ריב רך ושאל את רוב מה הדין במקרה שלא נוח לרבים ללכת האם גם רבי אז יסבור שהרבי מבטלים את המחיצות נ ל רובכן ואפילו אם צריך לעלות בחבל ואפילו אם צריך ללכת כמו בית מורון שזה דרך שרק אחד אחד יכול ללכת שאל אותו רך שלוש קושיות ותירצו בכל מקום בשני הקושיות הראשונות רצנו זה עלי ב דרבון ולא עליד רב יודה והחידוש הוא רק לעניין תומה הקושיה השלישית הרצנו שבז גילגול זה בארץ ישראל ולכן שמה אין חנ מרבי יהודה מודה שבארץ ישראל מעלות ומורדות שלא הניח את השמיש אז אנחנו אומרים שזה ניתן לוחד ולא לרבים ולכן הדינו הוא שזה רשו וחיד אבל אן ל שאר מקומות רבי בוקין בוי מבטלים את המחיצות עלי בד רבי יוד תמיד אפילו במקום שלא נוח תשמישו לפי רחומים תמיד הרבים לא מבטלים [מוזיקה] מיצס א
לצפיה בתכנים נוספים: