הדף היומי מסכת סנהדרין דף נב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף נב

[מוזיקה] נדר דף נבז בעזרת השם במש מצוהר איך היו שורפים את מי שחייב שריפה בתו בזבל ד עד הברקים אומר רשי שלא תהפך אנה ונה ותיפול הפתילה על בשרו מבחוץ ושר חוץ לארפים בפנים כמו שנראה צריך לפתח לו את הפה איך גורמים לו לפתח את הפה על ידי שחונקים אותו במקצת אז אם נחנוק אותו עם סודר עם צעיף רך אז זה לא חונק צעיף קשה אז הוא חובל את גרונו ומנוול אותו לכן לוקחים צעיף קשה ועוטפים אותו עם צעיף רך וזה כורכים על צוו ושתי העדים זה מישך אצלו זה מושך מצד ימין וזה מושך אצלו מצד שמאל עד שפסח הספי בעל כוחו ומדליק אס הסילו הוא מתיך פתילה דיינו חתיכת ופרת מדליק את זה כבר לפני זה עד שזה מותח זורקו לתוך פיב ויורדת לתך מוב וחים מרס אז בני מוב אומר רשי לשון חמרמור מ היא מכווצת את בני המים וכך הוא מת רבי יהודה אמר לא חונקים אותו בסדור כי אם כך אפו עם ביז בד חניתם לפני זריקת הפתילה לאק מצוה ריפה אלא חנק ואף הוא אומר רשי זה תיקון לשון כזה אוספי בצות ש בטוב בל כחו וסילו זור ו אומר לזר בן צודק מס בקח שינסו שלמדנו בארוחה שהיא חייבת שריפה והקיפו חביז ושרפו שרפו אותה כמו שקוראים בדרך כלל לשריפה שריפה פשוט שמי הדליקו מדורת אש והכניסו את הקיפו אותה בחבלות זמורות והדליקו זה ונשרפה באש אמרו לו אמר לוי מפני שבז ש סושו בוקי אז כמו שגמור בר ורשי מביא הם היו צדוקים שהם לא דורשים גזיר שובה אלא קרו כ משמי והמשמעות הפשוטה של שריפה זה לשרוף פשוטו כ משמי קודם כל אומרת הגמור מ סילו הבד שלא מתכוונים לפתילה רגילה פתילה רגילה ידליקו אותה יכניס אותה לתוך ממהה ומיד תחבה אומר מסנ סילו של עבור מבררת כת הגמור מלון שכך הכוון לשריפה גמור שתי דרכים דרך ראשונה אסרי ריפ זה רשו דס קוך נאמר כאן בבקו בש סורף נאמר שם בנס קרח בת 50 איש שהקריבו את הטרס אשר הקריבו השרופים לון ריפס נשו וגוף קים כדי לון אף כן שריפ נשומה וגוף קים שרפה פנימית רבז אמר א שריי בנין כתוב בד ואביהו ב ישרל אקיפו לון ריפס נשמה וגוף קים אף כן ריפס נשמה וגוף קים אומרת הגמרא מף מדס קח מנולי שככ הה בדס קרח כסי סמכת החתולה בנפשו סום בנפשו סום ולא בגופם ששמו רפס וגוף קים וידך זה שלמד מנוד אביו הוא טוען ה שריפ ממשי שם לא היה גוף קים היה שריף ממיש לכן אני לא למד משם גמור תקש עוד מעט למה לא תלמד משם ושגם כאן תהיה שרי אז נראה עוד מעט ונשם שי על איק פוסום אומר רשי על חפת אכילה ושתיה הנכנסת בנפשותם כלוק לוקיש כתוב בתהילים בפג מג זה לשון דבר הנאכל דבר מאכל בשביל חנופה שהניפו לקוח סק לג קרח הכיל אותם וש אותם ו הם התחברו איתו חורק על נסר של גנים שינו אז ממילא כך מתפרש נפשו סום במת הם נשרפו פשוט כשמו אומרת הגמור בני ארון מנולי שהגוף קיים כסי ימוסו לפני השם כי אין מיסה כמו מיסה שהקדוש ברוך הוא לוקח את הנשמה שהגוף נשאר שלם ודך זה שלמד מדס קרך ההוא בן הודו ואביהו שריי שבוי גם הגוף נשרף רק בתחילה התחילה השרפה מבפנים רפה לכה צמות ובשר עד ש ו פר נתניה שח שקש הקדוש נלקו רב ונכנסו שניים בח של זה של נוד ושניים בח של זה של אביו ופו אז הדומה למד שרפו אותם רק מבפנים אבל למד לא שרפו אותם לגמרי עד שנעשו אפ שואלת הגמ אם הכל נשר ו את הפסוק אונ הגמ או בג בדרך נס בגדם נשארו קמים אומרת הגמור למה בכלל דים מנוד ינס קח רפרפים פד של ציבור פ משיח שלמדנו ששורפים את כל בשרם מחוץ למחנה לון ריפ ממש פשמ קריקו ממש אונ הגבור מסבר מודם אדס קרדיו שכן הם דומים בארבע דברים שני מדובר באדם וטה בשני מדובר בוטה גם כאן וגם בדס גם נשו בשרפה נוטלים את נשמתם מה שאם כן פורם נשרפים הם כבר נשחטו לפני זה פיגול בשריפה ספור מדובר בפורם ששייך בפיג בכל שאר הדברים באדם שחיב שרי בדס כ לא ש בפיג הגמר מפור ארוק מכשיר לדס יז זה מכשיר הכשר מצוות המקום י אומרת לעשות שריפה וכ פור השרופים אבל שם לא הייתה מצווה להישרף וגם זה לדרוס שם זה היסטוריה שכבר היייתה אבל פה זה מצוה שהתיר אומרת בזן בכל דור ודור בשעה ששליש גוזיס פועלת לשרוף את החי יפה וכמוכם פרופים קיים לדורות אגמור א פיש דבי זה דומה בארבע דברים ודום פיגל פדמ רק בשתי דברים אומרת הגמ מדק אז אמרנו בני ארן בגלל שהוא סובר ההוא שריפ ממיש אבוי נו שבמ יהיה שריפ ממיש ול מינו שריז ריפ ממיש כי זה אודום מודם ו מו נשו מפיג אומר רב נחמן ברב אומ ואהבתו לרח ור מיס יופה אז במילא למדים שצריך מיס יופה ולא בביזיון ששורפים את כל גופו וזה יותר ייסורים אומרת הגמ קרב נחזו לי בגלל הפסוק הזה לבד אז נחייב כזו גו כתוב ריפ לא יכול לברור דבר שלא ק ב חלי זמות לגל כד שתשרף ר וגו זה כן קרא יפ ועכשיו שיש לי שתי אפשרויות שלפ יש לי כ שה יה דגוף ק אז מזה אני אומר ששלי אני משווה זאת לזה כיוון שדיברנו בני ארן מביאים כאן רשי אומר שבשביל ש מבקשים שררה ורבנות מתו אומרת הגמ כ מש רכ בדרך דבכ אחר וכל ישראל אחר אממ ברוך הר מק ורמי הם יקברו אתכם אמר נפי שגם לסו יש הרבה גמלים זקנים דוגנה שהם טעונים עליהם מסע של אורות גמלים צעירים מהם שכבר מתו לפניהם אומר רבי אליזר רשי מסביר כיוון שדיברנו בדס קוח שו תמיד חומ כמו שכתוב נשי והראש קח פיטה אותם די שנהנו מממונו אז הם הקלו בני ים ולהחזיק דום מחלוקת נ בקדוש ברוך הוא המביאים למטה מתחו הם דים לפני הע מורץ איך הוא מעריך אותו העמ ורץ בתחי לו ש את ה מתחו חם נוהג בכבוד הוא לא נזקק ל מורץ דוי מ בעני ה מורץ לקיטון ש זוב סיפר אמנו ב שעה שהוא מתחיל לדבר איתו מתחיל להשתוות אליו דוי מ לקיטון של כסף המרץ מסתכל עליו רע כמו קיתון של כסף לא של זהב נהנה ממנו כשהוא מקבל מתנות מהמאורה אז הוא מאבל את חשיבותו דומ לקיטו של חרס כן שנשמר שוב ן את הקונה מספר את הגיבור אמרס בסלי כך קראו לה בסקון שז אבוי אז חייב צריפה אקפה רחו ברטוב חז הוא הקיף אותם בחבלי זמורות ווא הדליק אותם וסופו רשי אומר רב חום היה בדורות האחרונים כשער המרים הרבה אחרי החורבן אומר רב יוסף טה בשניים טוב הרב מסנה שהוא דרש לזבז בסילו של עבור אומר וספ וגם לצודו ניסה למר במשנה לא כך חזר בו כ אמרו לו שבז שורם היו טועים ורמה מוסיף למה הוא לא אמרת במשנתנו במשנה מפורש כך וא רצה לנקות את רב מסה שהוא דורש מפסוק ותו בתניה שאין בז ממיתים אל בזמן ליש קס גוזיס בעוד שנהדר נוהגת בליש קס גוזיס אז סנדר נוהגים ינפוש בכלל מקום אבל צריך שהסדר תהיה פעילה כתוב בושר לכון ים הלים ולשופט אשר יהיה ביום ים בזמן שיש כהן יש משפ בזמן שאין כהן משפות אז לא דנים דין נפו שז בזמן הזה הוא טעה בשניים המרשל אומר מה באמת מה היה באמת אז הוא אומר וצריך ליישב שזה היה צו רך שו ושני השאלות מתיישבות אחד משנייה כיוון שהיה צו רכשו למדנו לאל שיש לבזן כוח בצורך שו גם להמית אנשים אבל כיוון שזה לא היה שריפה של חיוב העיר ה רצה להראות שלא נחשוב שלא ניטה שנוהגת שריפה של הטו זה רק ר שו לכן הוא שרף אותה באופן אחר אומר רבי לוז רבי צודק מס בבז כון שינסו לוקרנו במשנה מה הכוונה שהם לא היו בקים אומר רב יסב בזן של צדוקי מו שהם דורשים את המקרא ככתבו בלי לדרוש גז הרירי פש אומרת הגמ כומ וכך השיב לו כמו שרנו במשנה ישמ אחרת ילד קטן הורב לספ של אבשת על הכתפיים של אבא והביאו בן שזו קפו חז פמו רפסול דות אז רואים משהו אחר הה לא כמו ש במשנה שני מבו שני דוות הד רבז צדק שואלת הגמ א אומר לו ברשה איזה מעשה הוא העיד קודם קודם א שראינו במשנה אז איך יתכן המשוא גודל הוא אמר לחחו מעשה שורה בגדלותו ושחו לא התיחסו לזה אמרו בזים אז אומלו כשהוא גחו הוא חשב שכעת הוא יספר מעשה שור בקטנותו וכן ישגיחו בו אמר לובר ומר כשהוא גודל ראיתי עוד מעשה כשהיתי גודל הוא אמרו ז שו בוקי עוברת המשנה עכשיו למצוה סף מצוהר איז בסף כדרך שמלו סוסו מודו עומד מתיזים את הראש שלו בחרב רב יהוד אומר ניבול אוו אז כרגע מבינים בהתחלה שהכוונה שזה ניבול להרוג אותו מאומד והוא נופל א מניח ש הסדן עץ עוה שתקוע בארץ כמו שנפח וקוצץ את ראשו בקפיץ בסכין גדו של בשרנו מזו שחים שחותכים בשר הגמ דע שמנו ניח את רש סדן מה שאמרתי התכונתי למשה אחר אבל וזה הניוול להתנהג כמו הגויים שכ הם הורגים את הגלוס ורד גוים כתוב להרוג בסף וזה אפשר לפרש את הויר הכוונה בודו עומד כך חותכים את ראשו אז אין בעיה בזה דו אלא מה תאמר שגם דבר שכתוב בתר אם זה כמו חוקס הגוים אסור לעשות כך או דתני שורפן על המלכים מלך ישראל שמת שורפים את מיטתו את כל כתש מישור ולאד כמ אין במ אפילו שהגוים גם עושים כך למלם אפנ ס דים ס השרפה הזו למל ב כובה בנח סי בצדקיהו ג כמו ששרפו על אבותיך כאן רפו עליך ל מגמר ס גמרינן אומרת כעת הגמור מה המקור של מיסס ד בפר נראה בעזרת השם בפרק השמיני ארוג הר צח את חברו וא שירני דחס מה המקור בשם דחס סיבו לפי חורב שאם בני העיר עבדו בזור תהרוג אותם לפי חורב אז רואים סף חורב אוצח מנוון כתוב רק ומס מיודעים הכוונה לסף לתניה נוקים אינוקים כתוב אדם שמכה את עבדו הכנעני והוא מת אז הוא חי מסז כבד הוא שר במצו כישו אז חרגו נק מזו אין יודע מהוא כש כם חרב ס ריסקוף אמרת הגמ ואורז למברז נכון שמדובר בחרב דחס כתוב חרב פה כתוב נו שחרב המי אומר ים את רושו אולי תוקעים את החרב בבטנו בגרונו כמו מברס כמו ברזה כמו שעושים ברז לחבית אונה הגיבור ביר נידח שסוס בסף כתוב לפי חורף ס עם הפה ה ש אומר פיפיות של חרב שני צדדים מכאן ומכאן כמו שכתוב בתהילים חרב פיפו מדובר בשניים המשו מסביר שאי אפשר לומר שהכוונה של פה זה העוקץ השפיץ ועם זה תוקים את זה בבטנו בגרונו כי כתוב פפ מ שיש שניים לא שייך שני שניים לא שייך שני העוקצים אלא בהכרח שהכוונה לרוחב לכל הרוחב שזה שייך שיהיה חרב שתהייה חרב שהיא חדה משני הצדדים אז זה מלמד אותי שחותכים אותו בחרב ולא דוקרים אותו בחרב אומרת הגמור מי אומר בצבא ואם דובד גיסטר שהוא חולקו ורקו לשניים במותניים שלו אומר רב נחמן אר בבואה אומ קרו ואהבתו לרח ךו ברור למיס יופה אז כיוון שאפשר לפרש שסף הכוונה באמצע גופו ואפשר בראשו בראשו זה פחות מנבל אותו זה מת יותר מהר אז מסתבר כך למיד מסף אומרת הגמ מצנו גבד בר שכתוב ב סתם מיס וכל סתם מיס זה חנק מ שסף אומרת הגמ ו לבד בסף בר נקל עליו בחנק אמרת הגמד חנקל אלד חנק חקל אולי באמת שבן חרן יותר חמור אז חנק שיותר חמור אונ הגמור נק מתניה כתוב בעגלה רופו שאם מצאו מת בשדה לא יודעים מי קהו אז מודדים לעיר הקרובה וביה הגל רופו וכתוב ב בסיום הפרשה שם ואתו ת אדום נוקי מקרבו וכוונה כמו שגמור דורשת שגם אחרי שרפו את הגלו אם הוצאים את הרוצח אז צריך להרוג אותו תדונו בקרבו אז הוא כשקל שף רדו עם כל הרוצחים בין בן חרים בין אבודים גרופו מעלון עורפים את ראשה בסף יש ק בסו מצבו מהגרון אק בסו מצבו אז לא בחנק חותכים את הראש אםל בקפיץ ו ממול רף ממול רף אחורי הפנים זה העורף ומתחת לזה בצוואר ממול זה זה זה שם חותכים אף כאן קופף אומר רב נח י יופ ואם נחתוך את ראשו מהעורף ממול העורף אז זה המיס יותר תיק הר יותר זמן לכן חותכים אותו מצד מצד הגרון שם חותכים יד את הסימונים והמסה שלו יותר מהירה וכעת עוברים לחנק מצקין זה דומה ממש למצווה ריפה רק חונקים אותה עד הסוף ב שכ נה ס ור זה משצ וזה מש חצ עד שצבי הגמור בריס שדורשת את הפסוק כתוב יש אשר א איש אשר אנ מופס אז לא כתוב איזו מ ו רב קודם כל איש אשר נף איש פרט לקן קן שבעי הפ ממיס למה צריך פסוק וס בקידוש שואלים ק נו אומר וספ כיוון שאם האישה גדולו אז היא כן נהרגת אז הייתי חושב שכיוון שהאישה נהרגת גם הוא נהרג אפילו שהוא כטן לא הוא לא נהרג אשר איש איש פרט לאש קן אם כותן קדש אישה כותן אין לו קידושין הי לא איש איש אשרו פרט לאש אחרים צריך לתקם ברשי גויים וכאן אנחנו רואים שאין קידושים לגויים גוי שקידש בשראל הקידושים לא תופסים אזלא ישיש מומס בחנק בחנק ממור בת אומרו ק מיס בת סתם אי תורש למוש חמ אלא ווו דבר רב ישי אז רשי מסביר כמו ש עוד מעט רב ישי למד עלמש מסיני שיש ארב מיסס מכיוון שחנק קלה מכולם אז בהכרח שכתוב בתו סתם אז הכוונה לחנק כי אתה לא יכול להחמיר יותר מאשר המיסה הכי קלה אם תחמיר מי אומר שזו המיסה שתר מחייבת התר סותמת הכוונה למיס הכי קלה רבינס לא מפני שקלו הוא חולה קודם כל על רבי ישי חנק זה לא הכי קל רג יותר ס כמו רב שימן אלו כל מי שמור בת סתם אינו אלו חנק מנון אז רבי מפרש את דברי רבי ינסן נמר מיס בד שמים כתוב בער ן ויז גס ונמ מיס בודום סתם בת מה ממ בשמ מ שאין ב רשם אין חבורה וסימן הנשמה יוצאת א ב שאן בשם זה חנק אומרת הגמ י שבינו שלא רואים כלום מבחוץ פים אתני המים מבפנים אונה הגמ לא יתכן מד חמו כהן שזו ביפ מכל זפ אי אפשר לפרש שריפ אז כיוון שאמרנו שמי זה בלי רשם אבלחק רבי תימי ומזה אנחנו יודעים גם שיש מיסס חנק בטירו אפילו שבתו מפורש רק סקילה שריפה וחרב אבל כיוון שיש לי לימוד שיש מיסה סתם שלא עשה רושם אז יש לי גם מיסה רביעית של חנק אלו לרבי ישי ממה חנק בלום מי אומר בכלל שיש מיס חנק אולי יש רק שלוש א מסף אולי המיסה הכי קלה הסיף כן שכתוב בת סתם אז סיף אומר רובה ארב מס גמור רש אומר בשמן אנקוב ם וכאן יש סתירה ל בדברי רשי רשי לאל אומר שהלוח ש מסינה גם התה בסדר הנכון וחנק הייתה אחרונה כאן רשי אומר וכיוון שלא פירש למי נתן חנק התקבלו ארב מיסס אחת מהם חנק על ככוח כליים מכולם ואת זה הוא הניח לסתום שאז מי שלא כתוב מיס אחרת אז מקבל את המיס הזו לכן לא הוא צרך לפרש את ה שהי הכי קלה לכן לא הצרך לפרש גם למי נותנים חנק אמרת הגמור מ לא מפני שקלו רבי סן מה צריך קדים ולומר לא מפני שיקה לו הוא חולק על המקור שלו אונה גמור באמת יש שתי מחלוקות ביניהם קודם כל מה המקור וגם סדר החומרות של המסס ושתי מחלוקות להיות זו בזו פג בלק רבש ורבו רבי ישי הוא סבר כמו דס רבון שחנק היא הכי קלה לכן הוא אומר אל התורה שלמוח מרוון ממילא ברור שסתם מס חנק רבי סובר כרב שימן שמיס חנק היא לא הכי קלה אלא סב זה הכי קל לכן ומ שזה המק וא מו זה חנק מהמ כמו שרבי בדבר עדכ דב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: