העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד א

[מוזיקה] סיעתה דשמיא רובן דף כב עמוד א' כמה שורות מלמעלה ומשלם לסונה בל פניו לאבידו הפסוק מדבר על הקדוש ברוך הוא משלם לוניו אל פניו הביטוי אל פניו דורשים עליו חזל אומר רבי שע בן לוי מלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו הממרה הזאת ה מאמר הכתוב שאומר שהקדוש ברוך הוא משלם סוניו אל פניו הוא לכאורה עושה רושם לא ראוי כביכול כאדם שנושא משוי על פניו הוא מבקש להשלכה ממנו כל פעם משתמשים גם בפסוק וגם בלשון הדיבורית של אנשים מדברים שמדברים מול פניו הכוונה דבר שאדם מעוניין כמה שיותר ר להתפטר ממנו כביכול הקדוש ברוך הוא מעוניין לשלם לשונ במהירות להתפטר מזה למלא הכתוב אי אפשר לאמרו ולא יאחר לשונאו אומר אבילה לשונאיו ו דלא יאחר אבא לאחר לצדיקים גמורים לשונאיו לתת את העונש הוא ממהר לעשות כן לא בגלל שנראה כאילו ממהר לעשות זא כמ שכאילו ממהר להתפטר חס וחלילה דיבורים כלפי שמי שאינם ראויים אלא באמת כלפי הרשעים הוא דן אותם בצורה מהירה וא קובע את עונשם מהר ונותן להם את עונשם מהר לעומת זה אצל הצדיקים שמדובר לתת להם את שכרם שמה הוא ממעמ והיינו דומ רבי שעה בן לוי מה דכתיב אשר אנוכי מצווך היום לעשותם היום לעשותם ולא למחר לעשותם שני דברים הפסוק הזה בא להגיד לנו קודם כל מצוות מקיימים בעולם הזה לעתיד לבוא אין אפשרות לקיים כפי שמביא רשי את המשל הידוע מי שטרך בערב שבת יוכל בשבת אדם צריך לקיים את המצוות מעשים טובים כאן בעולם הזה כמ שלעתיד לבוא אין לו אפשרות כבר לתקן את מעשיו עוד דבר היום לעשותם למחר לקבל שכרם צדיקים לא מקבלים את שכרם בעולם הזה אלא רק לעתיד לבוא אומר חני וית רב שמואל בן נחמני מה דכתיב ערך הפים מה הלשון ערך הפים בלשון רבים ערך אף מבא אלי אלא ערך הפים לצדיקים ערך הפים לרשעים לכאורה הממרה הזאת חולקת על הממרה הקודמת כאן אנחנו רואים שגם כלפי הרשעים בשביל להעניש אות הקדוש ברוך הוא מעריך להם אף ולא ממר לעשות זאת אלו הם דרכיו קצות דרכיו של הקדוש ברוך הוא וכמובן אין לנו בזה הבנה אבל כמו שאומרים חזל בהרבה מקומות צדיקים הקדוש ברוך הוא מתאמ עם השכר לעתיד לבוא וגם הרשעים תממ עם העונש והסיבה אומר טיס פס כדי שאולי יחזרו בתשובה בינתיים רבי יהודה אומר עד בת שעתיים ראינו במשנה שהגדר הזה של בין הפסים זת זאת אומרת ההיתר הזה שנתנו מסביבות הבור הבער על ידי יום דין רבי יהודה מקביל את זה שיהיה גודלו רק עד בית שעתיים עד כפי שאראה לקמן יותר 70 מה ושירים על ש0 מה ו שיריים או 50 על 100 שזה הגודל של המשכן בית שעתיים הכוונה ה מקום שזורעים בו שעתיים של זרעונים הבלו האם המגבלה הזאת שרבי יהודה אמר של בית שעתיים ולא מעבר כלפי מה נאמרה המגבלה כנראה הסיבה שרבי יהודה הגביל את השטח הזה של בית שעתיים זה כדי שאנשים לא ילמדו מכאן למקום אחר חזל הגבילו כפי שנראה בהמשך הפרק כל מקום שאינו מוקף לדירה אדם שהקיף רשו שיוחד רצה שיהיה רשו יוחד אבל המיקום שבו נמצא לא משתמשים בו לשם דיורים אנחנו נראה לכמה מהעם אפשרויות אחרות גינה קרפף כל מקום כזה שלא הוקף לשם דיורים יש פגם במחיצה ומד רבון רבון גזרו שלא יכלו לטלטל בו אלא אם כן הוא מוגבל עד גודל של בית שעתיים במטה יותר מבית שעתיים אסור לטלטל בו רב יודה חשש שאנשים שיראו את בין הפסים את ההיתר הזה של דיום דין בקשל הבאר ידמו את המקרה שלנו למקרה של גינה קרפף וילמדו מכאן שאפשר לעשות את זה ללא כל הגבלה לכן רבי יהודה בא ואמר גם המקרה שלנו דהיינו פה אמנם אין בעיה של אנו מוקף לדירה כמש מקום מיועד להשקעת הבהמות וזה דיור מושלם הרי השקית הבמות זה חלק מהדיור של כל אדם אלא כאן הבעיה היא שהפסים הם פרוץ מרובה על העומד או עוד כל מיני סוגי פסולים שיש פה כפי שאנחנו ראינו כבר בדפים הקודמים לכן רבי ודה אמר אנשים ילמדו מכאן להקיש למקום שלא הוקף לדיור וגם שמה לא יגבילו את עצמ בבית שעתיים לכן רבי יהודה בא ואמר גם פה אנחנו מגבילים בבית שעתיים בעניין של בין הפסים בהתר של דיום דין ולא מעבר רק נשאל את השאלה כד לקמה הבלו בור ופסים כ אמר האם המגבלה של בית שעתיים הכוונה היא בור והמקום שמסביבו את הבור עד הפסים שמתירים אותו או דילמה בור ולא פסים המגבלה של בית עתיים נאמרה ר כלפי הבור עצמו ולא מה שמעבר לכך מה הספק הוא בורו אדם נותן עיניו בבורו לפני שאדם ילך ויקשר שלנו למקרה של מקום שאינו מוקף לדירה הוא יסתכל מה בעצם התירו לו פה ב סיפור של בין הפסים שממנו יקיש לסיפור של מקום שלא הוקף לדירה מבחינתו העיקר פה זה הבור נתנו סביבות הבור כדי שהפרה תוכל לעמוד ולשתות אבל העיקר פה זה הבור אז הוא ילמד מהגודל של הבור מפה הוא ילמד להקיש למקום אחר שלא מוקף לדירה וזה החשש זה צד אחד דילמה תל טלטולה במקום אחר יותר מבית שעתיים בקרפ דלמה שלא הוקף לדירה או דילמה אדם נותן עניו במחיצתו הוא לא מסתכל רק על הבור עצמו מה שהוא מסתכל על ההיתר שניתן לו כלפי כל השטח הזה שבין הפסים ואם אנחנו נעשה את כל השטח כולו ביותר מבית עתיים מפה מהמקרה הזה של כל השטח הזה הוא יקיש ללמוד להתיר גם במקום שלא כף לדירה וגזרי נדיל מתי כלוף יותר מבץ עתן קרפף תושמע כמה הן מקורבים החלק הראשון זה ציטוט מהמשנה אחר אזה ברייתא כמה הן מקורבים כמה הבן הפסים העד יום דין יכולים להיות קרובים המגודל המינימלי המרחק המינימלי בין הפסים לבין הבור כדי ראשה ורובה של פרה כדי שפרה עמוד ראשה ורובה דהיינו שתי עמות כפי שראיינו לאל זה המרחק המינימלי בין קצות הבור לבין היום דין לבין הקו המחיצה ההלכתית שעד יום דין יוצרים וכמה הם מרוחקים אפילו קור אפילו קורים זו דעתו של תני קמה רבי יהודה אומר בית שעתיים מותר יותר מבית שעתיים אסור כמו שרבי הוד שאנחנו מכירים אותו גם מהמשנה רבי ודו מקביל במקרה של בין הפסים דהיינו את ההיתר של ה יום דין רק לשטח שהגודל שלו הוא בית שעתיים ולא מעבר אמרו לו חכמים לרב יודה י את המודה בדיר ושער מוקצה וחצר כל המקומות האלה זה מקומות שנחשבים כדיור דיר היו לוקחים את הבמות שמים אותם בשדות כדי שמה מהצרכים שהם עושים מזה יוכלו לזבל סר מוקצה זה מקום שאנשים ביו מחביאים שם את העצים מאחסנים השימוש שמה היה שימוש תדיר ונחשב כשימוש של דיורים חצר שמה אפילו בת חמ קורן ו בת ר קורים שמותר אמר להם זו מחיצה ואלו פסים סוג ההיתר שמה זה מחיצה גמורה ולכן שמה אני לא מקביל אם יש הקף לדירה אני לא מקביל פה יש פגם במחיצות המחיצות כמו שאמרנו הם עמה בכל צד כן זוויות של עמה בכל צד יש פרוץ מרובה על העומד יש עוד חסרונות יש אוויר הד גיסה ואוויר הד גיסה המחיצות פה הם מחיצות חלשות יר ולכן רבי יהודה בא ואומר אמנם שם במקום שיש לי ורים אני לא מגביל אבל כאן מנרו היה להגביל רב שמעון בן אלזור אומר בור בור בת שעתיים הבת שעתיים מותר המגבלה שניתנה על פי רב יודה הולך בשיטת רב יודה שהמגבלה של בית שעתיים נאמרה ל הבור שהבור צריך להיות ותרו דהיינו הבור יהיה עגול דהיינו הקוטר מכל צד הוא אותו דבר שהשטח של הבור יהיה בית שעתיים הבית שעתיים מותר ולא אמרו להרחיק ואחרי שאנחנו מקבילים את גודלו של הבור רק לבית שעתיים כן אלא כדי רושו ורובה ראשה ורובה של פרה מעבר לבור ואילך מותר לי רק שתי עמות זו דעתו של רבי שמעון בן אלזור זה דבר נקודה חדשה שלא ראינו אותה עד עכשיו שמעבר לבור חוץ מהגבלה של הבור שיהיה רק בית שעתיים ולא מעבר גם צריך שהבין הפסים דהיינו המרחק בין המחיצה שהדיו נין יוצריים לבין הבור יהיה לא פחות משתי עמות אבל גם לא יותר משתי עמות קיספ אומר שגם רבדו סובר באותה שיטה שגם אצלו גם המגבלה של בית שעתיים כפי שראיינו הסתפקנו אם זה מגבלה של בית שעתיים על הבור עצמו או על כל השטח שהותר על ידי הד יום דין אבל גם אצלו מהבור עד לקצה מותר רק בית רק שתי עמות בדק את הגמרא א מדקו מרב שומ בן לא זור בו ולא פסין מה המחלוקת בין רבי שמעון בן לוזו שרבי שמעון אלזור מגביל שהגודל בית שעתיים הוא מגבלה שנאמרה לבור ולרבי יהודה לכאורה נאמר על כל השטח מכלל רבי יהודה בור ופסיקה אמר ולוי דוחה הגמרא רבי יהודה בור ולא פסנ קה אמר גם רבי יהודה אוכל שם מגבלה נאמרה על הבור ולא על השטח ש מסביבות הבור יחי היינו דרב שמעון בן לוזו במה הם חולקים כבני היו אריך וקטין הם חולקים במקרה שהבור הוא לא השטח הוא לא עגול אלא נעשה בצורה של ארוך וקטן הבור הוא מעורך ומה שנקרא בעברית סגלגל דהיינו שלא נעשה בצורה גולה בדיוק יק בניו אריך וקטן כלל אמר רב שמעון בן אלוז כל אוויר כל מקום גם כשאינו מקורה שנחשב כאוויר אבל הוא יש לו מחיצות מסביב אותיו שתשמש לדירה המטרה באותו מקום שעשיתי מחיצות ש חצצת אותו מישר המקום שר השטח תשמישו לדירה כגון דיר וסר מוקצה וחצר כמו שאמרנו מקודם מדובר במקומות ראויים לדיור אפילו בית חמשת קורים ובית רת קורים מותר וכל דירה גם אם היא מקורה שטח שעשינו אותו לרשות שיוכית באמצעות תפנות באמצעות מחיצות אפילו שהוא מקורה אבל שתשמש לאוויר כגון אורגנין שבשדות זה היה מקום מגורים לשומרים אבל לא לצורך המקום ה שנמצא בתוך השטח אל מקום שמעבר למחיצות קבון גברני שה בשדות בית שעתיים מותר יותר מבית שעתיים אסור הכלל הקובע בקשר אם יש צורך במגבלה של בית שעתיים או לא זה לא תקרה או אין תקרה אלא לשם מה נועד פה המחיצות שיצרתי לשם מה תחמתי את המקום במחיצות אם זה נעשה לשם המקום עצמו דיורים אין לי הגבלה בגודל אם זה נעשה אפילו שאין תקרה אבל אם זה נעשה לשם צורך חיצוני מחוץ למחיצות מחוץ למקום עם המחיצות שמה אני קורא לזה מקום שלא נעשה לדיור וממילא אני מוגבל בבית שעתיים ולא מעבר לכך מתנית העניין הזה של בין יום דין בין הפסים רבי יהודה אומר אם היה דרך רשות הרבים הפסקתן עם הבור שסביב איו יצרתי את הרשות שר יוחד כדי שיוכלו להשקות משמה את הבהמות על ידי עשיית יום דין על עשיית מקום שנקרא בין הפסים אם היה זה במרכז רשות הרבים ואנשי רשות הרבים עוברים דרך עד יום דין הם בוקעים וחוצים את המקום הזה יסלק עלי צדדים אני צריך לדאוג שהרשו סרבים תעקוף ולא תעבור באותו מקום כמו ששית הסרב יודה שקיעת הרבים הילוך הרבים פוסל את ה מחיצות שיש כן מחיצות של בן היום דין בן הפס ההילוך של רשו הרבים שלבני הרבים פוגם במחיצה וחכמים אומרים אינו צריך ההילוך פקיעת הרבים לא פוגמת במחיצות שנעשו באמצעו ומ גמור רב יוחנן ורב לזורר מרו ו כוחן של מחיצות כאן רבון רצו להראות לנו כמה גדול כוח המחיצות אנחנו צריכים לזכור שיום דין בין הפסים זה לא מחיצה שלמה זה לא מחיצה שמפריעה או מפסיקה באמת את ההילוך מצד לצד אלא זה מחיצה הלכתית אנחנו נתנו לה זה שם של מחיצה בגלל כוח שחז נתנו להלכה הזאת בא רב לוזו ורב יוחנן ואמרו כאן אתה יכול לראות כמה גדול כוחם של מחיצות שאפילו בקיעת הרבים לא פוגמת בהם שואלת הגמרא כאן וסביר עלי האם רב יוחנן ורב לוזר במיוחד השאלה על רב יוחנן האם הוא אוחז שכאן דיוני חכמים וגם אני סובר כם אותם שבאמת בקיעת הרבים לא פוגמת במחיצות ואומר רב בחנו אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה אם הדלתות בירושלים לא היו ננעלות בפועל בלילה ומונעות את המעבר חייבין אליהם משום רשו שרבים למרות ששו שרב בירושלים הה צורס הפסח צורת הפסח בעצם היא מחיצה הלכתית היא היתה אמורה לסגור את שערי ירושלים ולגרום שכל העיר תהפך כולה לשו יוחד ועם כל זה בא רבי יוחנן ואומר לו צריכים סגירה בפועל של הדלתות בלילה אבל צריכים סגירה בפועל של הדלתות מה שמע שמה הסיבה ש צורס הפסח לא גורמת לסגירה לא גורמת לסתימה וכי זה למה כ שבני הרבים בוקים שמה רואים שרב יוחנן בעצמו סובר שקיעת הרבים פוגעת בשם מחיצות שיש שם אלא כאן ולא סביר לי באמת רב יוחנן בא להגיד לחדד את דעתם של רבונו מחיצות לא נפגמ על ידי הילוך הרבים אבל הוא עצמו סובר כפי רב יודה שהילך הרבים בקיעת הרבים גורמת לפסילת המחיצות ההלכתיות ורמי דרבי יהודה ד רבי יהודה ורמי דרבון דרבון תניה יתר על כן אומר רבי יהודה מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשו הרבים רשו הרבים רגילה שמשני צידיה יש בתים שמשמשים כמובן שתי תפנות משני הצדדים עושה לו לחם מכאן ולכם מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונ ן באמצע הבינה הגמרא שיש לנו שתי מחיצות משני הצדדים של רשס רבן ולכי מכאן ומכאן או הקורה מכאן ומכאן נחשבת כמחיצה ויוצרת מקום מרובע באמצע שבו אפשר לטלטל זוהי שיטת רב יודה אמרו לו חכמים אין מהרבן רשו הרבים בכך למה רשו הרבים עוברים הרי הלכי בקורה לא מונע מהם לעבור הוא לא מפריע להם למעבר יש בקיעת הרבים פקיעת הרבים פוסלת מחיצות האלה ככה הבינה הגמרא נמצא שמה שוב אנחנו רואים מחלוקת אם פקיעת הרבים פוסלת מחיצות הלכתיות או שלא והדעות ממש הפוכות קשיה דרבי יהודה דרבי יהודה במשנה שלנו רבי יהודה אמר שגבי פן הפסים גבי המחיצות של יום דין בקיעת הרבים פוסלת אותם ושם רב יהודה אמר שלכ וקורה בקיעת הרבים לא פוסלת כאש דרבון ל רבון במשנה שלנו רבון אמרו שקיעת הרבים לא פוגעת במחיצות של יום דין ושמה כתוב שזה כן פוגע דרבי יהודה דרב לוקש אומרת הגמרא תם דיקה שתי מחיצות עליתה הגמרא עכשיו מגיעה למסקנה שרבי יהודה שמה מתיר לא בגלל הלכי ו הקורה שגורם למחיצה נוספת לא שתי המחיצות משני צידי ר שוס הרבים הם אלה שגורמים שהמקום יחשב ר שוס היחיד מבחינת דין דוריסה היה מספיק לשתי המחיצות האלה דרבון צריכים להוסיף גם לכי או קורה ודאי שברגע שמדובר במצב שצריכים זה רק מד רבונו אין פגיעת הרבים אין פגיעת הרבים מפריעה למחיצה הדר בונן הזאת מעלי רבה אחה ליק שתי מחיצות מעלית כאן הרי אין שתי מחיצות הרי מדובר במחיצות של יום דין אין פה שתי מחיצות שלמות ולכן כאן רבי יהודה אוחז ש בקיעת הרבים פוגמת במחיצות של עד יום דין דרבון דרבו נ מילו קשיה אחה קשם ארבע מחיצות זה נכון בעייתיות כמו שפרוץ מרובה על העומד הם נמצאות רק בקצות כל רוח בקצוות של המחיצה אבל לעומד רואים נראה פה שיש פה מחיצות לכל צד אומנם הם רק תופסים את הקצוות של כל מחיצה אבל יש פה מחיצה לכל כיוון כמו שאמרנו בתחילת הפרק הזוויות פונות כל אחד לרוח אחרת ממילא יש פה שם מחיצות ארבע מחיצות הטם לק שם ד מחיצות לכב וקורה עם כל הכבוד ש תן ל מחיצה הלכתית אבל בקיעת הרבים שמה פוגעת למה כין שבכל אופן אין לנו מחיצה אנחנו לא רואים מחיצה ממש ולכן פה במשנה שלנו רבונו סוברים שקיעת הרבים הילוך הרבים לא פוגם בד יום דין ושם הם אוחזים שכן פוגם בלחי או בקורה אומר רבי יצחק ב יוסף אומר רב יוחנן ארץ ישראל אין חייבין אליה משום רשו שרבים בא רבי יוחנן ואמר שארץ ישראל אין בה משום רשו הרבים היא נחשבת כולה לפחות מדורסה כר שוס היווח יתיב רב דימי וקאמר ל להשמעת אמר לה הבי לרבדים מ מ טימה למה באמת ארץ ישראל נחשבת כולה כמקום שאין בו רשו הרבים אילמה משום דמ קיפלה סולמה ד צור בקצותיהם ארץ ישראל היה שיפוע הר גבוה מאוד שגרם למחיצה מחיצה שהפרידה בין ארץ ישראל לבין חוץ לארץ המחיצה הזאת נחשבת כמחיצה זה מצד אחד של ארץ ישראל מאח גיסה ומחנה גדר מאח גיסה בצד השני היה אדרבה לא הקבעה של תל אלא מחיצה של עומק חריץ גדול שגרם זה הסיבה שכל ארץ ישראל נחשבת בעיניך קרשו ה יוכי כמ שהיא מוקפת מחיצות טבעיות שנבראו בקבוצות של ארץ ישראל בבל נמי מקיף לה בפרט מחת גיסה נהר פרט מקיף מחת גיסא דיגל חידקל ממה גיסא גם שמה יש לנו מחיצות למה הכרסת רק על ארץ ישראל דקול על מנאמי גם על בבל לא רק השאלה על כל העולם כולו נאמי מקיף אוקיינוס כל העולם כל היבשה מוקפת על ידי אוקיינוס אם ככה תכריז על כל העולם כולו כ רשוש יוחד ללא רשוש הרבים דילמה מעלות ומורדות קאמרת אולי הסיבה שרב יוחנן אמר שכל ארץ ישראל נחשבת כשס וחיד זה לא בגלל אותם מחיצות טבעיות שיש מסביבות ארץ ישראל אלא היות שיש מעלות ומורדות המקום אינו ראוי להילוך רגיל וזה שונה מדגל מדבר לכן לכן רבי יוחנן הכריז על כל ארץ ישראל כמקום של רשוש היוכל ולא רשוש הרבים מה הסיבה שזה לא דומה למדבר זה לא דומה למקום הילוך רגיל ההילוך שמה מאוד לא נוח ולכן הוא לא נחשב קרשו הרבים אמר לי נכון קרקפ חזית לריש בעמודי כי אמר רבי יוחנן להשמעת באמת כשרבי יוחנן אמר את הממרה מקודם שאמרנו שכל ארץ ישראל לא נחשבת לשוס הרבים ראיתי שמה אדם גדול שיושב בתוך הקהל המחלוקת פה בין רשי לטיס אם הכוונה היא להבאה או לרבא אבל באמת הוא הסכים שזה היייתה זה היה ההסבר למה שאמר רב יוחנן מקודם הת מנמי כי אתה רבי מ רב יוחנן ואמרי לרב בבמ רב יוחנן מעלות ומורדות שבארץ ישראל אין חיבין עליהם משום רשו סרבים לפי שאינן דגלי מדבר בפשטות הגמרא אוחזת כרגע אנחנו נראה בסוף העמוד שהגמרא קצת מרחיבה בנושא שהסיבה שכל ארץ ישראל נחשבת כיוס היוכל ולא כיוס הרבים משום המעלות ומורדות העליות ומורדות שיש בה ולכן המקום אינו ראוי להילוך רגיל כמו שהיה במדבר כמו שהיה לבני ישראל במדבר ולכן המקום נחשב כ רשוש יוכית ולא רשוש הרבית [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: