העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד ב

[מוזיקה] דף כא עמוד ב ותקשיבו מוסר הסכל בומבה שאפשר ללמוד מהעמוד שלפנינו יש כאן באמת עמוד נפלא עמוד מתוק מדבש באמצע העמוד אנחנו נראה את הסיפור של רבי עקיבא סיפור של סירות נפש גבורה הרואית הוא נמצא בבית האסורים אין לו מים אין לו מים הוא זקן וחלוש ובכל אופן הוא משתמש בזה בשביל טול ידיים והוא אומר לתלמידו שלו לעב על דברי חבריי סך הכל תקנה של חכמים ליטול ידיים ועד כדי כך הוא מוסר נפש הגמרא לא מסתפקת וממשיכה ואומרת יש כל וחומר אם בזקנותו כך בילדותו ל אחת כמה וכמה אם בבית האסורים כשהוא בכזה מצב נועה שהוא כך מתנהג בטח כשהוא נמצא בחוץ שואל הסבא מנו ברדוק מה זה ההשלמה הזו הסיפור לכשעצמו מפעי מדהים למה צריך להוסיף ולומר שבילדותו ומחוץ לבית האסורים כך הוא התנהג והוא עונה דבר מדהים הוא עונה ואומר כך אם אתה שואל את עצמך איך הוא הגיע לדרגה העילאית הזאת למסור כך נפש בכזה מצב דחוק בכזה מצב בריאותי הוא היה זקן הוא היה חלוש ובבית האסורים התשובה היא שגם בילדותו הוא היה כך וגם בזמני שגרה ואם אנחנו בזמני שגרה לא בזמנים באמת שנדרשת פה גבורה מי יודע מה אדירה בזמני שגרה בזמנים פשוטים אנחנו ננח לעצמנו את הערכים שוב ושוב ושוב וגם כשזה מעצבן וגם כשזה יומ יומי וגם כשזה נמאס אז אנחנו נוכל לעמוד ביציאה מהשגרה בזמנים הלחוצים יותר הקשים יותר מאתגרים יותר נוכל לעמוד בניסיון זה מה שהגמרא מלמדת אותנו אתה יודע איך רבי עקיבא הגיע לדרגה הזו כי יום ועוד יום ועוד יום ובימים הפורים ובימים פשוטים הוא גם כך עבד את השם הוא גם סיגל לעצמו את הערכים את העקרונות ולכן הוא זכה לעמוד בהם אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כא עמוד א' למטה דרשה ראינו אתמול דרשות של רב חיסדא בשם ארי ברמר בעצם ראינו דרשה אחת מביאה הגמרא דרשה נוספת ואמר אב חיז ד לשמרי ברמר מהי דכתיב כתוב בירמיה כך והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל השם יש שני סירים של תאנים דוד אחד תאנים טובות מאוד כתאני הבכורות התאנים שמבשלים מהר התאנים המתוקות הטובות האיכותיות ודוד אחד תאנים רעות מאוד אשלא תאכלנה מרוע אי אפשר כלל לאוכלם דורשת הגמרא ואומרת תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים הרעות אלו רשעים גמורים ועל כך בעצם הוא התנבא הדימיון התאנים זה בעצם דימוי לצדיקים ולרשעים ושמה תאמר שהתאים הללו שנדמו לרשעים עבד סבם ובטל סיכויים תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח בשיר השירים לא בירמיה בשיר השירים כתוב הדודאים נתנו ריח דורשת הגמרא ואומרת דודאים מלשון דוד כמו שראיינו דוד של תאנים טובות ודוד של תאנים רעות ושני שני הדודים הללו נתנו ריח אלו ואלו עתידין שייתנו ריח אין יאוש בעולם כלל גם אלו שנראים לנו רשעים שזה כמו התאנים הכי רעות שלא יכול לא יכולים להכל מרוע כך כתוב בפסוק עדיין ניתנו ריח טוב דרש רב המ דכתיב הדודה אם נתנו ריח זה הולך על אלו בחורי ישראל שלא עמו טעם חטא הם לא טעמו טעם חטא וכאן מדובר על ענייני ערבה וכדומה שבזה הם לא טעמו טעם חטא ופתחנו כל מגדים דורש רבה ואומר אלו בנות ישראל ש מגידות פתחין לבעליהן הם מספרות לבעליהן על ענייני נידה וכדומה כדי שידעו לפרוש מהם לשון אחר שעוד פתחין לבעליהן הם מיחדות את עצמם לבעליהם וחלילה לא לאחרים והפסוק ממשיך ואומר חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך מה הפשט של הפסוק הזה אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם הרבה גזרות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עליי וקיימת זאת אומרת מעבר לדין התורה היבש הפשוט עוד הוספנו על עצמנו גזרות נוספים הרחקות גדרות סייגים ואנו עומדים גם בהם בגבורה דורשת הגמרא אמר לרב חיזו מדרבנן דוק מסדר אגדת קמי הוא היה אחראי על עניין האגדות הוא היה בקיא באגדה וכדומה והוא שאל אותו משמיע לך חדשים גם ישנים מהו מה מתכוון הפסוק לומר בחדשים גם ישנים אמר לי אלו מצוות קלות ואלו מצוות חמורות אז הוא עונה לו אותו אחד שהיה מסדר את האגדה ואומר לו אלו מצוות קלות ואלו מצוות חמורות הישנים הכוונה המצוות החמורות הבסיס העיקר שהם ניתנו עוד קודם ועליהם פרטי דינים והלכות נוספות שניתנו מאוחר יותר והם נקראים חדשים אמר לי שואל אותו רב חסדה ודוחה את דבריו וכי תורה פעמים פעמים ניתנה אם התורה ניתנה בכמה פעימות ממש לא התורה ניתנה כולה מסיני אלא הללו מדברי תורה והללו מדברי סופרים זאת אומרת הבסיס עיקר להם אני קורא ישנים זה מה שניתן מסיני פרטי ההלכות גם הם ניתנו מסיני אבל יש דברים שמתחדשים בכל דור ודור כל מיני דברים שלא היו קיימים שחכמים הגיעו והוסיפו גדרו והוסיפו סייגים ודברים כאלו ולהם אני קורא ישנים דרש רב המיי דכתיב כתוב כך בקהלת ויותר מאם הבני יזהר עשות ספרים הרבה מה הפירוש בני יזהר בדברי סופרים במה שחכמים גזרו בכל התורה שבעל פה בכל הגזירות יותר מדברי תורה אתה יודע מדוע שדברי תורה יש בהם בעצם כ וחמורה יש בהם עשה ולא תעשה לא על הכל חייבים מיתה אדם שביטל מצוות עשה לא חייב מיתה ואילו דברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה אדם עד כדי כך זה חמור שכל העובר על דבר סופרים בכל בכל דבר שהוא כל גזירה שהיא הוא חייב מיתה שמה תאמר אם יש בהם ממש מפני מה לא נכתבו אם זה כל כך חמור למה זה לא כתוב בתורה על זה מגיעה התשובה אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קצם היינו צריכים באמת לכתוב את כל ההוראות את כל הדינים את כל הפרטים לא היה קץ הספרים של התורה ולכן הייא נכתבה כבסיס ועליה נוספו דברי חכמים אבל עדיין זה חלק מהתורה ועוד יותר מכך חמור כל כך שעל כל דבר מדברי חכמים המבטל חייו מיתה ממשיך הפסוק ואומר שם ולהג רבה הגיית בשר אמר פפ בריד עבח בר אדה משמ דבך בר אולה מלמד שכל המיג על דברי חכמים כן הרי נאמר שם קודם על כל ענייני החכמים כמו שראינו עשות ספרים הרבה יזהר בדברי סופרים ולהג הוא דורש מלשון להג עם עין אדם שמלה שמתלוות על כך נידון בצואה רותחת יגיעת בשר רשי אומר זה כינוי לצואה וזה יהיה הדין שלו הדין האיום והנורא יהיה על כך בצואה רותחת תגיף לרב ה מי כתיב להג האם כתוב להג באות עי שפירושו להתלוצץ ולבוז להג כתיב מה פתאום להג עם ה אלא כל ההוגה בהם לשון של להגות וללמוד להפך זה מידה טובה כל ההוגה בהן טועם טעם בשר כל פעם תחזור על דברי התורה תשנן אותם מכיוון נוסף מזווית נוספת תמיד תמצא בהם טעם טוב ומשובח תנו רבנן מביאה הגמרא מעשה נפלא מעשה מדהים שרואים שם את החשיבות של כל דין ואפילו של דין דרבנן תנו רבנן מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין והיה רבי יהושע גרסי משרתו הוא ה הוא היה נותן לו את הספקת האוכל הקבועה האוכל והמים בכל יום ויום היו מכניסים לו מים במידה היה מידת מים ככה לא יותר מדי שזה מה שהיו מכניסים לרבי עקיבא יום אחד מצאו שומר בית האסורין את רבי יהושע בזמן שהוא היה מכניס את האוכל לרבי עקיבא אמר לו היום אמך מרובין מה זה הכמות מים המוגדלת הזאת שמה לחתור מבית השון אתה צריך אתה רוצה לרפות את הקרקע עם המים ועל ידי כך לחפור ושבי עקיבא ימלט שפח חציין ונתן לו שפה חצי מהכמות ונתן לרבי יהושע שיכנס ונתן לו חציין כשבא אצל רבי עקיבא אמר לו יהושע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויים בחייך מה שאתה נותן לי זה מה שיש לי לאכול למה הבאת כזו כמות מים מצומצמת סח לו כל אותו המאורה סיפר לו רבי יהושע מה היה קודם עם השומר ושהוא שפח לו חצי אמר לו אין בעיה אני מבין תן לי מן שטול ידיי תן לי את המים שנשרו ואני אתול את ידיי בשביל לאכול לחם אמר לו אמר לו רבי יהושע לשתות אין מגיעים בקושי יש כאן לשתיה אם תשתה את כולם אתה עוד רוצה ליטול מזה ידיים ליטול ידייך מגיעים גם ליטול ידיים וגם לשתיה אין כאן מספיק אמר לו ענה לו רבי עקיבא מה השה שחייבים עליהם מיטה על כל העניין של דינים של חכמים ועל נטילת ידיים אדם שמבטל אותם חייב מיטה מוטב שאמות מיטת עצמי ולא אעבור על דעת חבריי אם כבר מאלא אני אגיע לידי מיטה עדיף לי למות בצמה מאשר למות כשאני עובר על דברי חבריי אמרו לא טעם כלום עד שהביא לו מים ונטל ידיו הוא לא הסכים לטעום לא לחם ולא לשתות מהמים עד שרבי עד שרבי יהושע הביא לו את אותם מים מצומצמים ונטל בהם את ידיו כששמעו חכמים בדבר אמרו הם כל כך התפעלו ואמרו מה בזקנותו כך כשהוא היה זקן וחלוש בילדותו כשהוא היה צעיר ובריא יותר על אחת כמה וכמה שהוא כך מסר את נפשו על כל דין ועל כל סיג דרבנן ומה בבית האסורין כך שזה מקום לא קל שזה סיטואציה קשה שלא בבית האסורין על אחת כמה וכמה הזכרנו כבר את נטילת ידיים אומרת הגמרא עמב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים את ענייני עירובין כבר ראינו דיברנו על כך ואת תקנת נטילת ידיים יצאה בתכול ואמרה בני אם חכם ליבך ישמח לבי גם אני ואומר חכם בני ושמח לבי ואשיב חורפי דבר מן השמיים הסכימו לתקנות של שלמה המלך דרש רב המיד כתיב לך דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשקים על הקרמים נראה אםם הגפן פיתח הסמדר הנצו הרימונים שם אתן דודי לך זה ציתות של פסוקים משיר השירים דורש רבא ואומר לח דודין צא השדה אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אל תדינני כ יושבי כרכים אתה נכנס לעיר גדולה יש שם הרבה שוליים יש שם באמת ה הרבה עבירות שיש בהם גזל ועריות ושבועת שב ושבועת שקר מתוך המסחר והמשא ומתן הרבה אנשים נכשלים בעבירות ומבקש את כנסת ישראל נצא השדה בוא והערכת תלמידי חכמים שעוסקים בתורה מתוך הדחק הם עובדים הם אנשי אדמה הם עובדים מאבדים את דמותם ובכל אופן עוסקים בתורה והיא ממשיכה ואומרת נלינה בכפרים אל תקרי בכפרים אלא בכופרים בוא וערך אותם שהשפעת להם טובה והם קפרו בך תסתכל על בני עשו האלה שנתת להם את כל טוב את כל טוב הארץ ובכל אופן הם קופרים ומורדים בך נשקים על הקרמים אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שאנו יודעים שהם היו דומים לקרם ישבו שם שורות שורות של תלמידים נראה אם הגפן אלו בעלי מקרא פתח הצמדה זה כבר שלב מתקדם יותר אלו בעלי משנה אנצו הרימונים שכבר אפשר לראות את הפרי אלו בעלי גמרא עליהם תסתכל שם אתן דודי לך אראך כבודי וגוד שבח בני ובנותיי בעצם מתכוונת כנסת ישראל לומר נכון יש גם בעיר עבירות יש גם כאלו אבל בוא תתמקד כביכול תסתכל על הטוב שלנו תסתכל על החלק כטוב על המאמץ שלנו על האלו שמשכירים את עצמם על דברי תורה חוזרת הגמרא לעניין שלמה המלך אמר אמנו מי דכתיב וידבר שלמה דיבר 3000 משל וי שירו חמישה וא' 3000 משלים ו15 שיר מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה של אל משל הוא הסביר כל כך הסביר ובאר והתאים והביא על כך משלים כדי שכל אחד יבין ועל כל דבר ודבר של סופרים על כל דין מדרבנן חמישה ואלף טעמים דרש רב המי דכתיב ויותר שהיה כולת חכם עוד לימד דעת את העם ויזן וחקר תיקן משלים הרבה והוא דורש את הפסוק ואומר כך לימד דעת את העם דאג בסימני טעמים הוא פיסק בפסוקים במשניות הוא נתן איפה פיסוק איפה מתחיל איפה נגמר זה מה שהוא לימד אותם ואס במיי ד דמלי והוא הביא כל מיני דימויים אנלוגיות השוואות משלים כדי שכולם יבינו את העניינים וזן וחקר תי כן משלים הרבה אמר אולמר רבי אלעזר בתחילה היייתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אוזניים עד שבא שלמה ועשה לה אוזניים התורה היייתה דומה לסל דמיינו לעצמכם סי וטח שעומד ואין לו ידיות ואף אחד לא יכול לאחוז אותו ככה התורה הייתה נראת היה מאוד קשה לקיים אותה לשמור אותה על כל פרטיה ודקדוקיה הגיע שלמה כביכול הוא הוסיף במבט שלנו הוא גדר כל מיני גדרים והוסיף כל מיני תקנות אבל להפך דווקא בגלל אותם תקנות אפשר לאחוז את הסיר אפשר להסתדר עם המסע אפשר לשמור את ה את התורה בצורה טובה הוא גזר על עריות גזר על נטילת ידיים שיהיו יותר קדושים כשאוכלים קודשים ותרומה וכל העניין הזה וזה מה וזה באמת מה שהרחיק את עם ישראל מהעבירה אנחנו נעצור כאן ובואו כדרכנו נסכם דבר ראשון ראינו כאן מספר דרשות מדהים התחלנו עם העניין הזה של תאנים רעות נים טובות שזה בעצם משל הצדיקים ומשל הרשעים ואין יאוש מהרשעים כמו שראיינו הדודאים נתנו ריח ודרשנו שזה גם הולך על בחורי ישראל שעתידים שלא עמו טעם ח תכנו כל מגדים מגידות פתחיהם או וגדות פתחיהם מיחדות עצמם לבעליהם חדשים גם ישנים שאנחנו גוזרים על עצמנו גזרות יותר ממה שהקדוש ברוך הוא גזר ועומדים בהם בגבורה חדשים גם ישנים אמרנו זה לא קשור לקלות חמורות כי לא פעמים פעמים ניתנה אלא דברי תורה ודברי סופרים ראינו להיזהר מאוד בדברי סופרים שבתורה יש עשה לא תעשה שלא חייבים על זה מיטה ואילו דברי סופרים חייב מיתה ולא נכתב כי עשות ספרים הרבה נקץ להג הרבה הגיית בשר או שלמדנו פה שכל המלג על דברי חכמים נידון צוער ותחת או שרואים להפך כל ההוגה בהם טועם טעם בשר הסיפור המדהים עם רבי עקיבא שמסר את עצמו על נטילת ידיים ואמרו חבריו אם בבית הסון כך בטח בחוץ ואם בזקנותו כך בטח בילדותו תיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים יצאה בת קול והסכימה עמו לחד דודי נצא השדה אנחנו מבקשים אל תסתכל על בני העיר אלא סתכל על אעבדך על האלו שמאבדים את זאת אומרת שמשקיעים ומתאמצים ובכל אופן לומדים 3000 על כל דבר של תורה 3000 משלים וחמישה ל טעמים על כל דבר של סופרים זן וחיכה ראינו שהוא לימד אותם סימני תימים הסביר השוואות ויזן וחיכה הוא בעצם עזן את התורה ועשה שיהיה יותר קל לשמור אותה בהצלחה רבה שנזכה בעזרת השם שנזכה לשמור את התורה לאזן ולחקור ולדעת אמן כן יהיה רצון בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: