העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד א

[מוזיקה] דף יז עמוד א' היום אנחנו נראה דבר יפה עם ישראל לפני שהוא מקבל את הנחלה שלו בארץ ישראל בעצם דיינות הסיטואציה אחרי כל כך הרבה עיכובים כל כך הרבה טלטלות הנה מגיע הרגע הנכסף יהושע הולך לחלק לכל שבט ושבט את הנחלה שלו לכל בית אב לכל משפחה לכל בן אדם מארץ ישראל הולך להגיע נחלה הולך להגיע חלק שלו כל כך הרבה הם חיכו לזה והתעכב ומגיע הרגע ויהושע נאמד ואומר רגע לפני שכל אחד מקבל את הנחלה שלו יש לי רה תנאים עשרה תנאים שעל מנת כן אנחי לי יהושע את הארץ אני מתאר לעצמי שאת המתח של שרה הרשמה יכלו לחתוך בסכין לך תדע מה יהושע הולך לבקש מאיתנו איזה תנאים הוא הולך להפיל עלינו אולי ללמוד 18 שעות ביממה אולי לעשות מעשה חסד כל ה אני לא יודע מה יכול להיות ואז יהושע פורס את התנאים ואנחנו דמים לראות שבעצם מדובר בתנאים לכאורה פעוטים כל מיני דברים קטנים לדאוג לאחר להתחשב לאחר בענייני קרקעות זאת אומרת שתיתן מהנחלה שלך שבן אדם יוכל ללקט שם עצים שבן אדם יוכל להיכנס שמה מפעת הגשמים ו מפעת החמה שחלילה במקרה של טרגדיה יכולו להיקבר שם כל מיני דברים כאלה שאתה אומר נו באמת זה היה תנאים עעל מנת כן הוא מנחיל את הארץ והתשובה היא כן יהושע בא ללמד אותנו דווקא כאן כל אחד מקבל גבול משלו כל אחד מקבל חלק הדברים הולכים להיות מאוד ברורים מאוד נוקשים מאוד חדים הגבולות הולכים להיות ממש ישרים חדים ברורים בבקשה לא לשכוח את ההתחשבות לא לשכוח את האנושיות בכל הדברים הקטנים הללו במישהו שצריך קצת עצים לעסקה במישהו שצריך מקום מכסה בגלל מזג אוויר כזה או אחר במקרים טרגיים וכדומה אל תשכח את ההתחשבות והאנושיות שלך וזה מוביל אותי ללמוד כל אחד לעצמו כשהוא קובע כללים בבית כשהוא קובע כללים לעצמו כש קובע כללים לילדים שלו לתלמידים שלו הכללים זה דברים נפלאים הגדרות הגבולות אמורים להיות ברורים וחדים אבל אף פעם לא לשכוח גם את ההתחשבות מאחורה תמיד מולך עומדים אנשים עומדים בני אדם בפרט אם הם בני אדם צעירים תלמידים בנים וכדומה אל תשכח את הכללים שלך תעמוד עליהם אבל תמיד תזכור יש התחשבות ויש אנושיות זה מה שאפשר ללמוד מאותם תנאים שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף יז עמוד א למעלה שורה וחצי מלמעלה בעצם שתי שורות מלמעלה ראינו שבני אדם שמקיפים את עצמם במחיצה שהיא מחיצה בעייתית אם זה מחיצה טובה דיברנו כבר אתמול שתי וערב מחיצה אטומה לא משנה כמה בני אדם לא משנה איזה מרחק איזה גודל תקיף תמיד זה יחשב כמחיצה זה יחשב כרשות היחיד הכל בסדר הבעייה מתחילה שאתה מקיף במחיצה לא תקנית זאת אומרת שהיא בעייתית מחיצה גרועה קראנו לזה היא רק שתי היא רק ערב יש לה בעיות אז אמרנו בעצם הבאנו את שיטת רבי יוסי שבן אדם אחד או שני בני אדם הם מקבלים בת שעתיים ברגע שיש לי שלושה בני אדם הם מקבלים עד בת שש סען יפה מאוד זה ה שיטת רבי יוסי שיטת חכמים ובעצם פסקנו להלכה כו איזה מיקס של רבי יוסי וחכמים אז רק רגע שיטת חכמים היייתה בן אדם אחד שתיים לא משנה כמה אני נותן להם את כל צורכן כמה שהם צריכים אבל שלא יהיה בית שעתיים פנוי ועכשיו אנחנו הולכים לדבר על זה אמר אב גידל אמר רב שלושה שלושה אנשים בחמש אם הם הקיפו בית חמסין אסורים יש מושג שבית חמין הם אסורים בשבע מותרים אם הם יקיפו שבע ס בת שבע סען זה יותר גדול הם יהיו מותרים וכמובן מיד התלמידים הזדעקו אמולי אמ רבחי אומנם ככה רב אמר זה נשמע מאול תמו שרב יאמר שבעצם בשטח קטן יותר הם אסורים ובגדול יותר הם מותרים אמר להו רב גדל מתעקש ואומר אני יודע שככה אמר רב הוא נשבע אורית נביא וכתיב דאמר רב אחי אני נשבע בתנך תורה נביאים וכתובים שכך רב אמר בעצם הוא לא הביא כאן הסבר הגיוני הסבר שאני אבין למה רב אמר אמר ככה אבל הוא מתקש ונשבע כך אמר רב אמר רב השי מה הקשי הרב השי מגיע ואומר מה הבעיה הגיון בריא פשוט מאוד למה הרב אמר ככה דילמה אחי קאמר זה מה שהייתה כוונתו של רב לומר אולי הוא נותן הוא מציע לפרש את רב בצורה כזו אם אותם אנשים הוא צריכו לשש והקיפו בשבע אפילו בשבע מותרים הם הוצרכו סך הכל לבית שען זה מה שהאנשים הללו הוצרכו הם הקיפו שבע עדיין הם מותרים לטלטל כי אין כאן בית שעתיים פנוי כמו שאמרנו הבעיה היא לפי חכמים בכל אופן שלא יהיה בת שעתיים פנוי אבל לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו בשבע אפילו בחמש עשורים הם צריכים רק בת חמסן והם הקיפו לעצמם בית שבע סעין אז יש כאן בית שעתיים פנוי ולכן אפילו אותו בית חמ סין גם כן יהיה אסור מהסיבה הפשוטה אם אתם זוכרים דיברנו על המושג יש מושג שאם המקום שאתה נמצא בו הוא פרוץ למקום שאסור לך בטלטול לדוגמה המבוי נפרץ לחצר לא מעורבת וכדומה כבר הכל נהיה בעייתי אותו דבר כאן אותם בית חמסין הם פרוצים הם פתוחים במלואם לאותם בית שהם אסורים ולכן הכל נהייה אסור שואלת הגמרא ובעצם הגמרא שואלת שאלת יברור ואלה דקתני ראינו שלכל אחד נותנים בית שעתיים ובלבד שלא יהיה בית שעתיים פנוי מה אליו מבינה הגמרא פנוי מאדם זאת אומרת שכל בן אדם מקבל בית שעתיים ואם כן גם כאן בסיטואציה שלנו יש שלושה אנשים הם אמורים לקבל בית עתיים לכל אחד זאת אומרת בית שען ואם יש שבע עדיין יהיה מותר לטלטל כי אין בית שעתיים פנוי נכון הם אמורים לקבל שש לקחו שבע אבל עדיין אין בית שעתיים פנוי לחלוטין עונה הגמרא לא ממש לא הבנת כשהגרמנים דיברו על בית עתיים פנוי לא פנוי מקהילים לא אכפת לי כמה אנשים יש כאן זה לא עובד שמקבלים בת שעתיים על כל בן אדם מקבלים כמה שהם צריכים ואם הם צריכים חמ עים זה מה שהם מקבלים גם אם הם 100 בני אדם ואם הם לא מצליחים למלאות את הכל זאת אומרת הם לא מצליחים לשים קהילים בכל אותו שטח היקף שהם הקיפו אם יש בת שעתיים פנויים מכלים שהם רייקים ואין שם כלום אז אסור לטלטל כבר בכל ההיקף זה מה שבעצם רב הגיע ללמד אותנו ולכן הוא אומר לנו שלושה בחמש בחמש ע7 מותרים יש פעמים שאפילו בחמש הם יהיו עשרונים הם הקיפו שבע אה למה באמת כי זה פנוי מכלים זה מה שרו מגיע להדגיש ולחדד אם יש לך שטח שהוא פנוי מכלים על זה אני מדבר לא אכפת לי כמה אנשים יש אכפת לי האם הוא מלא בכלים או פנוי איתמר עכשיו נכנסת הגמרה לדיון מעניין מה קורה עם מספר הדיור השתנה במהלך השבת בעצם הרי רבי יוסי ראינו שאצלו בפרט משחק מספר הדיון ששתיים אחד ושתיים מקבלים בת שעתיים שלוש מקבלים בת שש ובעצם לשיטתו זה משנה וכך הרי פסקנו איתמר אומרת הגמרא מה קורה אם שבטו שלושה אנשים שלפי שיטתו הם מקבלים כל צורכן ומת אחד מהם ואז נשארו שניים שלפי שיטתו מקבלים רק בית שעתיים לכל אחד או שניים ונת אוספו עליהם היה רק שניים ובמהלך השבת התווספו האם אני מחשיב את זה שבמהלך השבת הגיעו עוד אנשים או או שהתמונה או שאני מתעקש ואומר מה שהיה ב שבת על פיו אני קובע זה אמת המידה ועד מוצאי שבת אני נשאר בעצם עם המידע המוקדם הזה שיש לי ולא משנה אותו במהלך השבת אומרת הגמרא נחלקו בזה המוראים רב הונה ורב יצחק אחד אמר שבת גורמת זאת אומרת ערב שבת בין השמשות מה שהמצב עכשיו כך הוא נשאר עד מוצאי השבת השבת היא זו שגורמת חד אמר דיורים גורמים כן מספר אנשים גורם וזה מתעדכן כל פעם לפי מספר אנשים שנמצאים כאן כרגע ואם חלילה ימות אחד במהלך השבת או שבשמחה גדולה התווספו דיורים במהלך השבת באמת הדין השתנה בעצם אנחנו רואים שהם נחלקים אנחנו לא יודעים מי אמר מה מנסה הגמרה לומר תסתיים בוא ואביא לך ראייה דרב הונה הוא דאמר שבת גורמת רב הונה הוא זה שסובר שהשבת היא המדד היא הבדיקה שלי ולפי מה שקורה בערב שבת זה מה שיהיה עד סוף שבת דמ דאמר רבא באי מרב ינה ובאי מרב יהודה היה לי שאלה הלכתית שאלתי אותה גם את רב הונה וגם את רב יהודה השאלה היייתה כזו ערב דרך הפתח ונסתם הפתח או דרך החלון נסתם החלון אם לי יש חצר היא רשות היחיד והיא גובלת בעצם יש לנו איזשהו קיר משותף לחבר שלי שגם לא יש חצר שהיא רשות היחיד עלף ששנינו רשות היחיד חכמים עשור לטלטל ממקום למקום אלא אם כן עשינו עירוב אם יש פתח או חלון שדרכו אפשר לערב הוא בגודל מתאים אנחנו יכולים לערב ואז החצר הופכת להיות משותפת ומותר לנו לטלטל מהחצר שלי לשלו בשבת מה קורה אם במהלך השבת נסתם היה שם איזה מפולת התמוטט עפר וכדומה נסתם אותו חלון או נסתם אותו פתח מה הוא האם אני מסתכל על כך שבערב שבת היה מותר ולכן במהלך כל השבת יהיה מותר ואני טלטל דרך חלונות או דרך סדקים אחרים מותר לי או שתאמר לי מה פתאום כרגע כבר אין לנו פתח בגודל שראוי לערב ולכן אסור לנו לערב אסור לנו לטלטל גם דרך סדקים או פתחים קטנטנים אחרים שיש שאלתי את שניהם ואמר לי או יש גורסים ואמרו לי כי גם רב הונה וגם רב יהודה ענו לי שבת אועיל והותרה הותרה אני מסתכל על ערב שבת וכיוון שבערב שבת היה כאן את אותו פתח שעשינו דרכו עירוב והיה מותר לנו לטלטל מחצר לחצר במהלך כל השבת מותר ועל אף שכרגע אין פתח אם כך אומרת הגמרא באמת היא מקבלת תסתיים מכאן אני רואה שרב אונה הוא זה שאומר שאני לא מסתכל על הדוריים במהלך השבת אלא אני מסתכל באמת על הבני אדם על ה שבת עצמה מה שהיה בערב שבת זה מה שיהיה עד מוצאי השבת מנסה הגמרא ואומרת אותו מחלוקת של רב הונה ורב יצחק שבעצם עכשיו אנחנו כבר יודעים שרב הונה הוא זה שאומר שהשבת גורמת ואילו רב יצחק שחולק עליו הוא זה אומר שה דיורין גורמים אולי הם חולקים באותו מחלוקת של תנאים לם הרב הונה ורב יצחק בפלוט דרבי יוסף ורבי יהודה כמפלגת דתנן חצר שנפרצה משתה רוחותיו זה כתוב בהמשך המסכת ושמה אנחנו נראה למה דווקא משתה רוחותיו אפשר להסביר את זה בקצרה כאן אם זה נפרץ מרוח אחת עדיין יש תקנה אלא אם כן זה יותר מ-10 אמות כאן הוא מדבר זה נפרץ משתי רוחות ביחד בקרן זווית ואפילו בפחות מ10 רמות זה כבר עוסר את כל החצר בטלטול אותו דבר וכן בית שנפרץ משתה רוחותיו גם כן בצורה כזאת קרן זווית גם אין לו תקרה יישרה למעלה שאני יכול לומר שעפי תקרה יורד וסותם בכזו סיטואציה הבית זה אסור בטלטול לחלוטין וכן מבואי שניטלו קורותיו או לחייו מותרין לאותה השבת ואסורים לעתיד לבוא זאת אומרת אותו דבר מבואי שאיין לו קורות או לחיים הם ניטלו במהלך השבת וכרגע אסור לטלטל באותו מבואי אומר רבי יהודה באותה שבת עד סוף השבת אני מקפיא את המצב הנתון את המצב הקשר ובאותו בית או אותו חצר או אותו מבוי מותר לטלטל לאותה שבת מותרים ורק מהשבת הבאה אסור אם לא תיקנתי אותם אם לא שיפרתי אותם שיפצתי אותם ועשיתי להם נחיצות זה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אם מותרים לאותה שבת מותרים לעתיד לבוא ואם אסורים לעתיד לבוא אסורין לאותה שבת רבי יוסי אומר לא מעניין אותי במהלך השבת אני שוב פעם עושה הערכת מצב מחודשת ואומר מה הדין אם בשבת הבאה אתה תבין שאסור גם מהרגע כבר אסור ואם בשבת הבאה מותר למה כי נותרו עוד מחיצות כי יש פה כל מיני יתרים הלכתיים אז גם מהשבת אסור אם ככה אנחנו רואים שרבי יהודה הוא זה שייאמר גם במקרה שלנו ששבת השבת עצמה אני מקפיא את המצב הנתון לא מעניין אותי מה קורה אותו דבר אצלנו אני אגיד השבת היא זו שקובעת והו לפי רבי יוסי דיורין אין אלה שיקבעו כמו שאתה רואה פה שבמהלך השבת הוא עושה ערכות מצב מחודשות לימה אומרת הגמרא רב הונה שאמר שהשבת קובעת דמר כי רבי יהודה ורב יצחק שאמר שהדיון קובעים דמר כי רבי יוסי יפה מאוד זה נראה שהמחלוקת ממש מתכתבת באופן נפלא באופן מתאים בין רבי רב אונה ורב בין רב הונא ורב יצחק לרב יוסף ורב יהודה אומרת הגמרא ממש לא המחלוקות לא בהכרח קשורות אחת לשנייה אמר לך רב הוננה ד נה דאמרי אפילו לרבי יוסי אני שאמרתי שבעיקרון השבת קובעת זה אפילו לשיטת רבי יוסי עד כאן לא כ אמר רבי יוסי אתם אלא דלת נאו למחיצות המחיצות הם דבר מהותי המחיצות הם הדבר החשוב ביותר בהלכות שבת ולכן הוא אומר אתה לא יכול להמשיך לטלטל בשבת כשאין לך מחיצות אין לך כלום אם אין לך מחיצות זה הדבר הכי חשוב אבל אבל אחה התנאי למחיצות זאת אומרת במקרה שלי בוא נאמר שהיו שלושה אנשים ומת אחד בשבת כן מה שרב הונה דיבר עליו יש עדיין את המחיצות אז מה הבן אדם מת הוא אומר דיורין זה לא דבר כזה חשוב שבמהלך השבת אני אומר ה רגע מת פה בן אדם אחד ואסור לטלטל בכל ההיקף הזה זה לא מספיק חשוב זאת אומרת אני ממקד את הפוקוס אני ממקד את המבט שלי על מחיצות ולכן אני אתחשב יותר במחיצות וזה מה שרבי יוסי אומר לשיטתו במקרה שמחי נאבדו שאי אפשר להמשיך לטלטל אבל בכל לגבי המקרה שאני דיברתי עליו שנתמעט דיורין או נתווסף דיורין אני אסתכל ע אני לא אסתכל על האנשים אני אסתכל על זה שה מחיצות קיימות ויאמר עדיין מותר להמשיך להתנהג באותו מצב שהיה קודם למשך כל השבת או שעדיין מותר או שאסור לא משנה אני אמשיך להתנהג בשבת כמו שהיה עד עכשיו ואילו רבי יצחק הוא אומר בדיוק הפוך ורבי יצחק אמר הנד אמרי אפילו לרבי יהודה כי גם לשיטת רבי יהודה במהלך השבת מחשבים מחדש אתה יודע מתי עד כאן לא קמה רבי יהודה ם אלדי תנא לדי אורין אח לתנאי לדי הורן זאת אומרת מה שרבי יהודה אומר שעדיין מותר במהלך השבת להמשיך ולטלטל על שמך המחיצות שהיו כאן קודם זה כיוון שאנשים אותו דבר האנשים שהיו כאן נשארו כאן ולכן מותר להם להמשיך לטלטל כי הדבר המהותי ביותר הדבר המרכזי שעליו אני ממקד את המבט אומר רבי יצחק זה דווקא אנשים וכיוון שבהם לא כל שום שינוי לכן אומר רבי יהודה עדיין אפשר להמשיך ולטלטל על סמך המחיצות הקודמות כיוון שאנשים הם אותם אנשים וזה מה שחשוב אבל א כ במקרה שאני מדבר עליו ואני חלקתי עם רבונה לתנ ו לדורין שמה מה שהשתנה זה הדבר החשוב ביותר התווספו אנשים התמעטו אנשים ולכן גם רבי יהודה יודע הוא לא יחלוק עליי הוא גם יודע שנעשה הערכת מצב מחודשת בשבת שהדבר הכי מרכזי הכי חשוב משתנה נעשה הערכת מצב ונתאים את הדין למה שקרה כאן ברגע זה ראינו במשנה וחכמים אומרים אחד משני דברים בעצם מה שקרה במשנה היה לנו עדת רבי יהודה שהגיע ואמר רק בשיירה מתיירים חכמים אומרים מה פתאום בכל מצב מתיירים גם לבן אדם יחיד ואז הגיע הרבי יוסף ורבי יהודה ואמר מחיצה שאין בה גם שטי וגם ערב היא לא מחיצה ואז שוב מגיעים תנק מה מגיעים חכמים ואומרים אחד משני דברים מספיק או שטי או ערב שואלת הגמרא היינו תנ קמה החכמים האלה שבעצם חולקים עליו ואומרים זה כן נקרא מחיצה זה אותם חכמים שחולקים על רבי יהודה ואומרים לו לא רק בשיירה אלא בכל אדם התיר אלא שדיבר הכתוב בהווה מה ההבדל ביניהם שניהם בעצם מתיירים מרחיבים את ההיתר ואומרים זה נחשב כמחיצה אונה הגמרא אי כבני הו יחיד בישוב מה קורה יחיד שבעצם התנה הראשון גם התיר ליחיד הוא אמר במפורש שגם ביחיד התירו אלא שדיבר הכתוב בהוה אבל ביישוב אם הוא נמצא במקום נורמלי הוא נמצא בתוך העיר לפי תנ קמה בעצם התנא הראשון שהוא אמר לרבי יהודה גם יחיד יחיד כן אבל דווקא שהוא במצב של שיירה שהוא בדרך שהוא במקום הדחק אבל יחיד בישוב הוא לא יתיר ואילו כאן תנ קמה יגיע ויאמר גם לא תנקה האלה חכמים שחולקים על רבי יוסף רבי יהודה ואומרים שזה מחיצה תקנית אם כן ניתן להשתמש בזה גם יחיד וגם ביישוב הוא יכול להשתמש במחיצות הלכאורה גרועות הללו כמחיצה קניות וטובות אומרת המשנה הקדושה ובעצם במשנה הקודמת ראינו כולה מיוחדת שהקנו על שיירה בכל אופן לדברי רבי יהודה זה רק בשיירה למה כיוון שהם נמצאים בדרך גם אם העקיפים גם אם הם מקיפים את עצמם בהיקף גרוע במחיצות גרועות זה נחשב כהי כך ראינו מקילים עליהם כולם מיוחדת אומרת המשנה בוא נראה אנשים נוספים שהכרנו עליהם יש מושג מחנה שיוצא למלחמה גם בדרך הל גם בדרך הזו הקנו עליו בארבעה דברים לא רק מלחמת מצווה גם מלחמת רשות ולא רק בזמן של פיקוח נפש כמו שאמרנו גם בדרך הזור ממלחמה בוא נראה מה הקנו עליהם ארבעה דברים פטרו במחנה דבר ראשון מביאים עצים מכל מקום הם יכולים ללקט עצים לבישול לחימום לכל דבר שהם צריכים ללקט עצים בלי לבקש רשות כבר נראה בגמרא מה זה בדיוק אומר דבר נוסף הוא פטורים רחיצת ידיים הם לא צריכים ליטול ידיים לפני הארוחה זה בעצם תקנת חכמים פתרו אותם הקלו על דבר שלישי הוא מדמי פירות שאתה לא יודע אם מופרש מהם תרומות ומעשרות אתה צריך לחזור ולהפריש זה נקרא דמאי דמאי זה מה האם מופרש או לא חכמים תקנו להפריש אותם פטרו ודבר רביעי ו מערב הם לא צריכים לתקן עירובי חצרות רשי אומר עם כל אחד הקיף זה הקיף לעצמו וזה הקיף לעצמו ויש ביניהם מחיצה הם יכולים לטלטל ביניהם בשבת גם אם הם לא ערבו אלו הם ארבעת הדברים שקלנו על האלה היוצאים להילחם תנו ה בנן מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרים בגזל עצים יבשים זאת אומרת הם יכולים לקחת עצים יבשים ולהשתמש בהם רבי יהודה בן תימה אומר דברים נוספים שלא ראינו בגמרא הפחונים בכל מקום הם יכולים בעצם לקבוע את השטח כינוס שלהם את השטח הצירה שלהם בתוך שדה של בן אדם ובמקום שנהרגו במקרה של טרגדיה חלילה שם נקברים הם שם נקברים לא צריך ללכת לשום מקום אחר שם באותו מקום בקרקע של ההוא הם נקברים אומרת הגמרא הקדושה מותרים בגזל עצים יבשים שואלת הגמרא מה התלהבות תקנת ד יהושע אבה דאמר מר עשרה תנאים תנא יהושע ואחד מהתנאים שהוא מרעין בחורשים כל בן אדם יכול להעביר את הבהמות שלו בשדה של חברו כמובן לא שגדל שם ירקות או משהו אבל שגדל שם כל מיני עצי בר צמחי בר הם יכולים לעבור שם ולאכול ונאי נוסף הוא מלקטים ץ מ שדותיהם אדם שמגדל תבואה בשדה שלו הם מגיע לשם כל מיני קשים כל מיני עצים כל מיני דברים קטנטנים בן אדם אחר יכול להגיע וללקט את זה לצורך העסקה אם כן מה התלהבת מזה שחיילים מלחמה במחנה מתיירים להם לכל בן אדם מותר זה חלק מהתנאים שתנה יהושע אונה הגמרא אתם ביזמה ויגה שמה מדובר בכל מיני שיחים באמת שגדלים בר שיחים קוצניים שזה לא מעניין אף אחד ולכן רק לכן מותר אחה בשער עצים גם בעצים חשובים יותר נתנו לחיילים נתנו ללוחמים את האישור הזה את הכולה הזו ללקט שמותר להם לקחת מהשדה הנה המ חילוק נוסף אתם במחוברים אחה בתלושים שמה מדובר מה שיהושע התנה זה דווקא במחוברים שזה זה תרכה לבן אדם ולכן אומרים תשמע בעל השדה לא יעשה את זה הוא מסיח דעתו מהם בן אדם רוצה לעשות את זה בבקשה פה מדובר בתלושים שבעל השדה כבר טרח הוא כבר טרח ולש את זה בכל אופן אנחנו אומרים מותר להם לקחת אנמי אם בל אחים אחה ביבשים ושימו לב בבריתה כבר הדגשנו בגזל עצים יבשים זאת אומרת בלחי באמת בעל השדה מסיח את דעתו ואם יגיע בן אדם ויקח ויחכה עד שזה התייבש או שהוא רוצה להשתמש בהם ככה לכים זה מה שיהושע התנה שמותר אבל כאן מדובר גם ביבשים שבעל השדה חושב עליהם ורוצה להשתמש בהם ובכל אופן אנחנו אומרים במחנה קלנו ומותר להם להשתמש יפה מאוד אז בעצם יש חילוק גדול בין מה שתנה יהושע לבין מה שאנחנו מתיירים לחיילים דבר ראשון אמרנו זה זה ביזמה ויגה וזה בשאר אצים תלושים ומחוברים ולכן ויבשים בוא נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו את האמרה של רב שבעצם בא לחדד לנו שאותם בית שעתיים שדיברנו פנוי לא מדובר פנוי מאנשים אלא פנוי מכלים ולכן אומר רב יש מושג שהם יקיפו לעצמם שבע והם יהיו מותרים כי שלושה אנשים שמשתמשים בשש ויש להם שבע זה סך הכל בית שעה אחד מיותר מותר להם להשתמש ואם הם יצטרכו רק חמש לקהלים שלהם הם יצטרכו רק חמש והקיפו את עצמם בשבע אז יש בעץ שעתיים פנוי ויהיה אסור להם להשתמש אפילו באותו חמש לאחר מכן ראינו דיוון מה קורה אם במהלך השבת התווספו התמעטו הדיור ראינו רבונה ורב יצחק אחד אמר שהשבת גורמת אחד אמר שהדיון גורמים הבאנו ראיה שרב הונה הוא זה שאומר שהשבת גורמת מ זה שראיינו שבעצם אחד רב הזה היה נראה לי הוא שאל אותו שאלה שאל שלח לו ולרבי יהודה שאלה הלכתית מה קורה אם רבתי עם בן אדם עם השכן שלי דרך חלון הו דלת מהלך השבת זה נסתם והם אמרו שהועיל והותרה הותרה אתה רואה שהולכים לאחר השבת ואם ככה ונ אוזה שהולך אחר השבת ורב יצחק הוא זה שהולך אחר דיורין ניסינו להשלות את המחלוקת שלהם למחלוקת תנאים מה קורה אם במהלך השבת נפסלה בעצם המחיצות של החצר נפסלו או של המבוי או של הבית או כל דבר שרבי יהודה אומר אועיל ו לשבת ז הותרה ורבי יוסי אומר מה אכפת לי מה קרה מה זה מה זה אין את המושג אויל והותרה הותרה ואם מותר לשבת הבאה מותר גם השבת הזו ואם אסור לשבת הבאה אשור גם לשבת הזאת ניסוים להשוות באופן מלא ואמרנו לא כל אחד יגיד ממש לא רב הונה יגיד ממש לא גם רבי יוסי מודלי שמסתכלים על ערב שבת וזה מה שקובע רק במקרה ש מחיצות שזה הדבר הכי מהותי נפרצו אז הוא יאמר שעשו אבל במה שאני מדבר שזה רק דיורין הוא יודע לי ואילו רב יצחק יגיד בדיוק הפוך כל מה שרב יהודה מדבר ואומר שמותר במהלך כל השבת זה רק בגלל שה דיורין הם אותם דיורין שזה הדבר החשוב ביותר אבל במידה וה דיורין עצמם שהדבר החשוב הזה השתנה במהלך השבת ברור שהוא יודע לי שמסתכלים על הדי אורין ואם זה משתנה במהלך השבת הדין משתנה בהתאם ראיינו שחכמים אומרים אחד משני דברים חכמים היינו תנ קמה ענתה הגמרא שיחיד בישוב ק בניהו שתנה קמה הוא בעצם מגיע ואומר גם יחיד ואינו חכמים לאחר מכן מגיעים ואומרים גם יחיד בישוב וזה ההבדל ביניהם ארבעה דברים פתרנו במחנה דבר ראשון זה ללקט עצים ואמרנו שיש הבדל גדול בין מה שהתנו כאן לבין מה שעל מנת כן נחיל יהושע את הארץ כי שמה זה בדברים צמחים קוצניים לא חשובים ומה שאנחנו מתיירים להם זה גם בעצים חשובים מה שיהושע אמר זה דווקא בלחיים ופה זה בבשן מה שיהושע אמר זה דוקא במחוברים ופה זה אפילו בתלושי שבא לשדה אתרח בהם והם פטורים גם רחיצת ידיים מדמי ומערב בשבת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר ש
לצפיה בתכנים נוספים: