העמוד היומי מסכת עירובין דף טז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף טז עמוד ב

[מוזיקה] דף טז עמוד ב את המסר שאנחנו הולכים היום להוציא מהעמוד שלנו אני מבקש תיקחו אתיכם לאורך זמן למה כי הוא מסר קלית כי הוא מסר נפלא כי הוא מסר פשוט הוא רלוונטי הוא אקטואלי לכל זמן שתרצו וגם כי פשוט אהבתי אותו תקשיבו טוב עד עכשיו דיברנו על מחיצות כשאני רוצה להקיף את עצמי במחיצה אני מאמין סביבי עמוד כן דיברנו על קפלוט דיברנו על עתים דיברנו על כל עמודי האורך זה נקרא חוטי שתי עומדים מה קורה עם חוטי ערב ערב בעצם מכל בגד הוא מורכב משתי וערב שזה אורך ורוחב בלשוננו כשאני אקח חוטי ערב זאת אומרת חוטים מאוזנים חוטים שוכבים לפף אותם סביב אזה קנה ויקיף את השטח שבו אני נמצא מה קורה האם גם הם יהבו מחיצה זה בעזרת השם המשנה בעמוד שלנו ואנחנו נדבר על זה עכשיו הגמרא מעלה דיון לגבי חוי לגבי קנים לגבי מחיצות ש שתי דיברנו מה קורה עומד כפרוס עומד מרובה על הפרוץ לווד כל מיני דינים מה קורה לגבי ערב גם כל הדינים הללו תקפים או לא עכשיו למה לא למה שיהיה הבדל למה שחוטי ערב יהיו חמורים יותר מחוטי אשתי אז המפרשים מביאים כמה רעיונות שבעזרת השם נביא אותם במקומם אבל הייתי באיזה שיעור שהתפתח הדיון הזה למה באמת חוטי ערב החוטים השוכבים הדין הדין שלהם יהיה יותר חמור לעניין מחיצה מהחוטים מהקנה מה הרעיון ואז הסביר אדם שמה אמר הברקה נפלאה ומר מה פירוש למה גם אתה כל אחד מאיתנו כשאתה שוכב אתה פחות אפקטיבי אתה פחות יעיל ואני קניתי את זה כי בנן אדם כשהוא שוכב כשהוא יושב לעצמו על הקורסה ומחשב מחשבות ומחליט לעצמו מחר אני אהייה אריה עוד מעט אני אקום ואז אני אכבוש את העולם תזכיר לו תזכיר לעצמך ידידי היקר אתה לא יעיל אתה לא אפקטיבי אתה הגרסה הכי פחות טובה של עצמך כשאתה יושב בקורסה כשאתה שוכב כשאתה במצב מאוזן אתה יודע מתי אתה תהיה אחרת כשאתה תסתער על מטלות שלך כשאתה תקום מהמיטה שאתה תהיה ממש כמו אריה תתגבר תצא החוצה תבשיל שרוולים תתחיל להצטער על המטלות ותעשה את מה שאתה יודע כמו שאתה יודע אז תהיה הגרסה הכי טובה של עצמך זה אמנם נשמע אימון אישי קאוצ'ינג אבל זה מה שאנחנו לומדים מהעמוד שלנו ומבחינתי זה לימוד ראוי כמובן הגמרא מחכה לנו בואו נתחיל אומרת הגמרא הקדושה בדף טז עמוד א' למטה סליחה אנחנו עסוקים כרגע ואנחנו נחזור שוב פעם על הבריתה שראיינו אתמול אנחנו עסוקים להבין מה קורה בפרוץ כי עומד כן בואו נעשה איזשהו מחיקה איזשהוא סרט אחורה הכל עדיין על אחוי על עמודי השתי אנחנו מדברים העומדים אנחנו הבאנו ברייתא בבריתה היה שלושה נקרא לזה חלקים החלק הראשון דיברנו על קנים קראנו לזה אתמול עתים קנה אם אתה עושה מקיף את עצמך בקנים תדאג שבין קנה לקנה יהיה פחות משלושה טפחים כדי שיהיה לווד כך אמרנו זה היה החלק הראשון החלק השני אמרנו כך אם יש לך כבר קפלט שזה בעצם קנים משלושה טפחים ועד ארבעה טפחים תדאג שבין קנה לקנה יהיה קמלו קנה ומטה כן ראינו שכמ לאו קנה או פחות כם לא קנה תלוי לפי מי שאומר פרוץ כעומד מותר או אסור זה מה שיהיה הדין השלישי עכשיו רגע מה קורה אם הפרוץ שם מרובה על העומד נפל לך המחיצה לא נשאר לך כלום כן בכל אופן פרוץ כעומד יש אומרים שכבר בפרוץ כ עומד אבל בטח בפרוץ מרובה על העומד דין שלישי אם יש לך מארבע אר מארבעה טפחים ו ד כן שארבעה טפחים כבר נחשב כדבר חשוב ועד 10 רמות אז גם תדאג שלא יהיה בין מחיצה למחיצה כם לא מחיצה ומה קורה שמה אעם עומד מרובה על הפרוץ אז נכון שאני לא מחשיב את כל העסק הזה כמוכה אבל בכל אופן כנגד העומד אני יכול להשתמש כיוון שהוא מחיצה חשובה זה מה שראינו אתמול עכשיו עעל אותה ברייתא הגמרא מביאה שאלה נוספת אתמול כבר ראינו כמה הוכחות סידרנו אותה לפי כל שיטה היה לנו עוד שאלות וכדומה ועכשיו הגמרא ממשיכה להביא שאלות דף טז עמוד א לא סיימנו את כולו כי לא רצינו להיכנס לעניין הזה אז תספרו 1 שתי שלוש שורות מלמעלה מלמטה סליחה שם אנחנו מתחילים ראינו פחות משלושה בעצם אתם זוכרים מה שהזכרנו הרגע הדין הראשון של הבריתה אם יש לך עתים קנים תדאג שהם יהיו פחות משלושה אתה רואה של אבוד אומרים בכמה בפחות סליחה שלעבוד אומרים בפחות משלושה מדייקת הגמרא פחות משלושה מני רבנ דאמרי פחות משלושה אמרין לווד ושלושה כבר לא אמרין על לווד אם אתם זוכרים היה לנו באזה מחלוקת היה לנו את שיטת חכמים שפחות משלושה לא אומרים שדווקא פחות משלושה אומרים לבוד ולנו את רבן שמעון ב גמליאל שאמר עד ארבעה טפחים אומרים לבוד פה אנחנו רואים שהברית נאמנת ומתכתבת בשיטת חכמים אם הסיפה החלק השני של המשנה כל שהוא שלושה ו משלושה ועד ארבעה שמה אנחנו אומרים שאם זה משלושה ועד ארבעה אז כמובן תדאג שלא יהיה רווח כמלא זאת אומרת בין 10 לנס שלא יהיה כמ לאו נסר והחלק השני שגם אותו הזכרנו שאם יש לך פרוץ מרובה על העומד הכל מתבטל שואלת הגמרא רגע הרי בקטע השלישי שמה יש כבר ארבעה טפחים ומעלה אמרנו שגם אם יש פרוץ מרובה על העומד עדיין אפשר להשתמש כנגד העומד למה כי בעצם יש לי כבר מחיצה חשובה רגע אם כך פה אנחנו רואים ש משלוש עד ארבעה טפחים לא נחשב כמחיצה חשובה לפי מי זה לפי רבן לפי חכמים ברגע שזה מעל שלושה טפחים זה כבר כן אמור להיות מחיצה חשובה וגם אם יש יותר פרוץ לפחות שיה מותר להשתמש כנגד העומד ואם אנחנו רואים שלא אומרת הגמרא הטען לרבן שמעון בן גמליאל זה כשיטת רבן שמעון בן גמליאל ד אמר פחות מארבעה לבוד די רבנן משלושה ועד ארבעה שלושה וארבעה חד הו שלושה וארבעה אמור להיות כבר אותו דבר ברגע שזה מעל שלושה טווחים זה כבר אמור להיות דבר חשוב וגם אם הפרוץ יותר ממנו עדיין שיכלו להשתמש כנגדו אומרת הגמרא פשוט מאוד זה דיוק נפלא אבל אמר הב מדרש רבנן סיפ נ מ רבנן א אם כך אם זה באמת שיטת רבנן אז למה רק מארבעה טפחים ומעלה אתה אומר שזה נחשב מספיק חשוב שגם אם יש יותר פרוץ מותר להשתמש כנגדו אתה יודע מדוע מודו רבנן דכל מישר כנגדו דווקא הי כמקום ארבעה חשיב והי לא לא חשיב זאת אומרת חכמים נשארים דבקים בעמדתם של לבוד אומרים עד עד שלושה טפחים כי שלושה טפחים זה כבר דבר חשוב ולא מתבטל אבל זה אמנם לא מתבטל אבל כדי שייצר לעצמו שיקרא לעצמו דבר חשוב שגם אם אין לו משך מחיצות גם ניתן להשתמש כנגדו לדוגמה לגבי כיילים או לגבי שערה בשבת וכדומה זה אומרים רק מארבעה טפחים ולמעלה רבא אמר תירוץ אחר על אותו רעיון אבל בדיוק הפוך מד ספר רבן שמעון בן גמליאל רי שנ מרבן שמעון בן גמליאל הברייתא כאן מדברת לשיטת רבן שמעון בן גמליאל א אם כך למה לגבי לווד בדין הזה שאמרנו עתים קנים קנה ועוד קנה שלא יהיה בין קנה לחברו שלושה טפחים למה תאמר שיהיה גם שלושה וגם שלושה וחצי טפחים עד ארבעה טפחים וכי אמר הרבן שמן ג אמרינן לבוד אנמי ללמעלה כמו שאמרנו קורה שיוצא מכותל זה סליחה ולא מגיעה לכותל זה או שני קורות שיוצאות ולא מגיעות אנמי ללמעלה אז הוא אומר לבוד אבל למטה מה שקורה על גבי הקרקע הוא לא אומר לבוד מסיבה פשוטה ומציאותית אבל למטה אבלי כמחיצה ש הגדיים בוקעים בה ולא אמרין על לבוד למטה פשוט טכני אני לא יכול לחשבן את זה כ מחובר כי הגדיים בוקעים בו הגדים עוברים פה החתולים עוברים פה אני לא יכול לחשב את זה כ מחובר ולכן הוא אומר לא שמה דווקא אם זה פחות משלושה תפח דווקא אז אני אחשב את זה כסתם וכל מה שאומר על דין לבוד ארבעה תפח זה דווקא למעלה בקורות וכדומה תשמ אוקיי אנחנו עדיין לא יודעים האם פרוץ כעומד נחשב כמחיצה או לא נחשב כמחיצה חוזרת הגמרא לדון בעניין הזה תשמע דפנות הללו כן אם יש לי מקום יש בו דפנות אבל שרובם פתחים וחלונות כבר דיברנו על כך לפני כמה דפים מותר אם אם אני לא טועה דף יא או משהו כזה הדפנות הללו שרובם פתחים וחלונות מותר השטח שבין הדפנות הללו על אף שרובם פתחים ו חלונות מותר לטלטל בו ובלבד שיהיה עומד מרובה על הפרוץ והגמרא מיד שואלת איך ייתכן שרובם פתחים וחלונות אם אתה אומר לי שדווקא עומד מרובה על הפרוץ אם רובן פתחים ורובם חלונות אז יש יותר פרוץ מעומד שואלת הגמרא שרובן סלק דעתך אלא אומרת הגמרא חייב להיות שחייבים לגרוס שריבה בהם פתחים וחלונות מותר מותר לטלטל בשטח שבעיניהם אבל הגבלה ובלבד שיהיה עומד מרובע על הפרוץ אבל דווקא שימו לב שהעומד שיהיה יותר חלק אטום מפרוץ מחסוף ואם כך אתה רואה שחיבים יותר עומד מפרוץ מדייקת הגמרא אכ פרוץ אם העומד הוא בדיוק כמו הפרוץ אסור תיובת דרב פפא שאלה רעיה נגדית לרב פפה שאומר שמותר שעומד כפרוס מותר פה אתה רואה במפורש שאסור אונה הגמרא באמת מסיימת הגמרא ואומרת תיובתא באמת שאלה על רב פפא ובכל אופן מכריעה הגמרא ואומרת ולכת כבתי דרב פפא הלכה כמו רב פפא שואל את הגמרא איך ייתכן טיובת והלכת טיוב זאת אומרת אתה אומר לי שלא ייתכן מהברית אתה מוכיח לי לא ופפה ואז פוסק מותו עונה הגמרא אן משום דד כ המשנה שראיינו בדף טו אתם זוכרים מיד כבר הבנו רה משם לשיטתו דמת דתנן שלא יהיו פרצות יתרות על הבניין כבניין מותר זאת אומרת אני מדייק מהמשנה המשנה זה דבר מדויק זה דבר ששמו לב איך כותבים אותו ושם כתוב שלא יהיו פרצות כן שאם יש לי מקום שיירה שהקיפה את עצמה אז כתוב כך שהעיקר שלא יהיו פרצות יותר מהבניין דווקא יותר אבל בדיוק הבניין מותר ולכן מהמשנה אני מדייק ואומר על אף שרב פפא תותו באמת רב פפא קשה עליו ותיעוב את מברייתא עדיין אנחנו רואים דיוק כמותו מהמשנה ולכן אנחנו פוסקים כמותו אומרת המשנה הקדושה ראינו שירה שיצרה בשבת איך בדיוק מקיפה את עצמה אומרת המשנה מקיפים שלושה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה כן כאן זה מה שאמרנו עד עכשיו דיברנו על להקיף את עצמם במחיצה שזה שזה ערב זה עומד סליחה שזה שתי שזה עומד ב מונח עכשיו מה קורה במאוזן יש לי חבלים יש לי כמה יתדות אבל בעיקר מה שיש לי זה מלאי של חבלים אני שם את היתדות במרחקים וסביבה מלפף את החבלים אז מותר זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהו בינכם ו לחברו שלושה טפחים ואז אני אומר לווד שהכל סתום שהוא חבלים וובין ייתר על טפח כדי שיהיה הכל עשרה טפחים בעצם אני מרחיק פחות מג' טפחים ושם חבל אחד פחות מג' טפחים וחבל נוסף פחות מג' טפחים וחבל נוסף בעצם יש לי כאן קצת פחות חות מתשעה טפחים ביחד עם החבלים שהובן טפח ומשהו זה 10ה טפחים נפלא ביותר אם אני רוצה דרך נוספת להקיף שם את האזור ולהתיר אותותו בטלטול מקיפים בקנים קנים של שתי כמו שכבר ראינו וב ובלבד שלא יה בין קנה לחברו שלושה טפחים זה טוב מאוד למי שיש הרבה קנים ואין לו חבלים אז הוא יקיף את עצמו בקנים של שטי פחות משלושה טפחים אחד מחברו יפה מאוד חשוב לזכור שבאמת אנחנו מדברים כאן על מחיצות והכל טוב והכל נפלא אבל זה לא באמת מחיצות טובות מחיצה טובה זה שתי וערב זה לא עומד מרובה זה לא פרוץ מרובה זה מחיצה טובה סגורה טומה כאן אין לנו את זה אז נכון כאן מדובר על שיירה האם רק בשיירה רק במקרי קצה רק אז התירו או לא בוא נראה אומרת המשנה בשיירה דיברו דברי רבי יהודה רבי יהודה אומר דווקא שירה שנתקעה היא זו שיכולה להשתמש בפטנטים הדחוק הללו אדם יחיד שלא השתמש בזה ואילו חכמים חולקים עליו חכמים אומרים לא דיברו בשירה אלא בהווה זה הנורמה זה הרגילות אדם רגיל אף פעם לא נתקע הוא נמצא בבית הוא לא יוצא לבד לשום מקום בטח לא לדרכים בטח לא למקומות ריקים ושומים אבל שיירה זה הדרך וכשהיא נתקעת יכולה לעשות זאת כמובן אומרים חכמים גם בן אדם יחיד שיתקע שיבחר לעצמו כן לצאת לדרך ויתקע מותר לו לעשות את זה הלאה כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי ברבי יהודה זאת אומרת מחיצה שהיא לא גם שתי וגם ערב היא לא נחשבת כלל כמחיצה כשרה כך מ שמכאן והגמרא תדון בדבריו על דאגה והילוך חכמים אומרים אחד משני דברים זאת אומרת מספיק או שטי או ערב כמו שראיינו במשניות וזה מתיר את הטלטול בכל מקום לכל אדם לאו דווקא שיירה לאו דווקא בשעת הדחה זאת אומרת כן בשעת הדחה כמובן שעדיף מחיצות טובות יותר אבל ככה כרגע כמו שאנחנו מבינים מותר להשתמש במחיצות הללו לכל אדם אמר אב אמנונה אמר רב הרי אמרו כאן מגיע הדיון שאימו פתחנו הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ בשטי א ועומד אם יש לי מקלות קנים שתי עומדים ככה לאורכם ויש עומד מרובה על הפרוץ זה בסדר גמור בי רב אמנונה בערב מיי מה קורה מחיצה של ערב גם אותם מספיק עומד מרובה על הפרוץ או דווקא כמו שאמרנו שיהיה מרחק פחות משלושה טפחים ורק אז אני אתיר מדין לבוד למה שיהיה הבדל אז כבר פתחנו ואמרנו את ההברקה אבל גם אומרים הראשונים אומרים המפרשים יש סיבה שיש הבדל כי בקנים כשיש רווח גדול ביניהם אני יכול להחשיב אותם כפתח אבל בחוטי ערב שוכבים כשהרוח ביניהם גדול יותר משלושה טפחים זה לא פתח אף אחד לא נכנס בצורה כזו ולכן יהי סיבה לשאלה אמר הב תשמע שיעור חבלים כך כתוב במשנתנו שיעור חבלים וובין יתר על טפח החבלים צריכים להיות טפח ומשהו למה שהיו הכל עשרה טפחים וי איתה אם באמת מספיק פרוץ מספיק עומד מרובה על הפרוץ למה להיתר על טפח יש לי רעיון לאבד בוא תעשה כך לביד פחות משלושה וחבל משהו פחות משלושה וחבל משהו אבל הרווח הבא הוא לא צריך להיות פחות משלושה פחות מארבעה וחבל משהו זאת אומרת החבלים כולם מספיק שיהיו משהו תעשה ככה בוא נדמיין לעצמנו נתחיל מלמטה יש לנו את הרצפה שהיא בעצם קו תחתון תלם מן השלושה טפחים שים חבל משהו לא משנה לימו זאת אומרת תעלה קצת פחות משלושה טפחים וחבל משהו שוב פעם תעלה קצת פחות משלושה טפחים וחבל משהו יש לנו שישה טפחים ואז תעלה ארבעה טפחים וחבל משהו למה בעצם ארבעה טפחים פשוט זאת אומרת כמעט ארבעה טפחים פשוט מאוד כי ברגע שיש לנו למטה מהרצפה לחבל הראשון ומחבל הראשון לחבל השני יש לנו לווד יש פחות משלושה תכים אני כבר שיב אותם כסתם שישה טפחים סתום לא אכפת לי שיהיה ארבעה פתוח ואז בעצם נשתמש בדין של עומד מרובה על הפרוץ שישה טפחים סתום ביחד עם לבוד כן הם סתומים עוד ארבעה טפחים פרוץ ונחשי ובעצם מזה שאנחנו לא משתמשים בזה אנחנו רואים שעומד מרובה על הפרוץ לא מועיל אתה רואה שהמשנה מצריכה שיהיה פחות משלושה טפחים וחבל ועובי החבל יהיה טפח ומשהו עובי החבלים כולם אם כן כנראה שעומד מרובה על הפרוץ לא יועיל במחיצה של ערב אומרת הגמרא ממש לא הבאת ראיה נפלאה אבל היא ממש לא נכונה כי אתה לא יכול לעשות את ההברקה שלך מסיבה צדדית וסברה ה פחות מארבע אי חמו קים לה זאת אומרת יש לך אפשרות לשחק עם זה יש לך פחות משלושה פחות משלושה וארבעה איפה תשים את זה באמצע הכי נמוך הכי למעלה הכי למטה כל אופציה שתבחר היא גרועה מקודמותיה והגמרא מסבירה למה איך המוקם לה הם מוקים לה תתי אם תתחיל מלמטה זאת אומרת מהרצפה תעלה ארבעה טפחים לאחר מכן תעשה את את השישה תפח לווד שלך והכל טוב לא זה ממש לא בסדר למה אבלי כמחיצה שהקדים בוקעים בה פשוט מאוד לא אכפת לי עומד מרובה פרוץ מרובה יכול להיות שזה נפלא גדיים בוקים בה זה לא נחשב כמחיצה כמו שכבר ראינו אם הוקים לילאי אם תשים את זה בחלק העליון זאת אומרת כמו שפתחנו תתחיל מהרצפה פחות משלושה טפחים שים חבל פחות משלושה טפחים עוד חבל יש לך שישה סתומים ואז תשים רווח ארבעה זה גם לא טוב אתה יודע למה גם כן סברה שכבר ראינו אתי אבירה די גיסה ו די גיסה ו מבטלי ברגע שסך הכל יש שם חבל קטנטן מצד אחד שלו יש יותר משלושה טפחים מצד אחד שלו יש עד לרקיע החבל הזה מתבטל במקום האוויר של צד זה ושל צד זה שהוא גדול ממנו מבטל אותו ואם הוא יבריק ויגיד מה הבעיה אני פשוט מתחיל מלמטה שם פחות משלושה טפחים חבל ואז כמעט ארבעה טפחים חבל נוסף ולאחר מכן שוב פחות משלושה ואז חבל ובאמצע יש לו את הארבעה טפחים אם כן איפה יש לו יותר עומד מרובה אין לו עומד מרובה במקום אחד הוא צריך להשתמש באומד של צד ימין וצד שמאל זאת אומרת של למעלה ושל למטה אם הוקים לבמי אבלה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות צריך להשתמש בשתי הרוחות יחדיו כדי שהם יהיו עומדים מרובה על הפרוץ האמצעי שם תמינה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות אב ועומד ומכאן אתה תשמע שבאמת עושים כך משתמשים בצורה כזאת שבודקים את העומד של שני הרוחות ביחד מצד ימין ושמאל מלמעלה ומלמטה כדי שירבו על הפרוץ האמצעי וזה ממש לא נכון ואם כך הראייה שלך ממש לא טובה כי אין אפשרות לעשות אותה אלא אומרת הגמרא אם כך ראייה מכאן אין אלא רב אמנונה אחי ם הי בא אלי מה הספק שלרב המלונה שהוא שאל האם אפשר להשתמש במחיצה מאוזנת של חוטי ערב האם אפשר להשתמש בעומד מרובה על הפרוץ מה היייתה שאלתו הרי בכל הצורות בכל הווריאציות בכל ה בכל הסיטואציות שניסינו להביא אמרנו זה פסול בגלל דברים חיצוניים צדדיים אלא אומרת הגמרא רב אמנונה אחיק מיבא אלי בזה הוא הסתפק כגון דיתי מחצלת דעה ושבעה ומשהו וחקה בשלושה ושווק בארבעה ומשהו ווקמי בפחות משלושה שימו לב לבן אדם המוכשר מה הוא עה הוא הביא מחצלת ותזכרו רוחב המחצלת הוא שבעה טפחים ומשהו שבע ומשהו יפה אותו בן אדם סופר ארבעה טפחים משאיר אותם שלמים משאיר אותם חלקים נפלא לאחר מכן הוא גוזר שלושה טפחים אבל תזכרו שיש עוד משהו והוא רוצה להשאיר אותו מחובר אם הוא יגזור שלושה טפחים זה ייפול זה ייעלם מה הוא עושה הוא כביכול חוקק איזשהיא חלונית משאיר שני רצועות פצד מחברות את המשהו את הרצועה של המשהו שתישאר חוקק שלושה טפחים ואז הוא סופר קצת פחות משלושה טפחים והרצפה מהרצפה וטולה את המחצלת הזו מה קורה יש לי כאן כמין חלונית כזאת ואם נחשב אני מתחיל קו רצפה סופר פחות משלושה טפחים והנה בום נתקע ברצועה סופר שלושה טפחים מלאים ויש לי ארבעה טפחים מושלמים סופר סליחה שלושה טפחים מלאים שהם ריקים זה החלונית הזאת ואז יש לי ארבעה טפחים מלאים נפלא ביותר מה הרווחתי כאן דבר ראשון מחיצה שהקדים בוקים איין כיוון שלמטה יש לי פחות משלושה טפחים יש לי כאן גם עומד מרוב ר על הפרוץ כי יש לי ארבעה טפחים עליונים מלאים יותר מהשלושה טפחים שאמנם לא אומרים בהם לבוד אבל בזה אני רוצה להשתמש בעומד מרובה על הפרוץ אני לא צריך להשתמש בעומד של שני הכיוונים לא אכפת לי מה קורה למטה מספיק לי ארבעה טפחים המלאים יותר מהשלושה טפחים החקוקים יפה מאוד וזה השאלה של רב הונה האם נכון שאין לי כאן לבוד בקטע האמצעי כי הוא ג' טפחים מלאים אבל פה אני רוצה להשתמש עומד מעובה על הפרוץ זה השאלה של הרב אמנונה האם גם בחוטי ערב אומרים שעומד מעובה על הפרוץ קשה או לא רבשי אמר אפשרות נוספת להסביר מה הספק של רב אמנונה מחיצה תלוייה היבא אלי בעצם מחיצה נהדרת של רה טפחים מחיצה טובה אבל הוא העמיד את זה באוויר ויש יותר משלושה טפחים עד הרצפה בזה הוא הסתפק האם כאן אני אשתמש בעומד מרובה על הפרוץ ויתיר או לא כד ב מני רבדו למרב וכבר ראינו את זה מחיצה תלוייה מהו שתתיר בחורבה אמרנו זה כבר לא חורבה רגילות פשוט שיהיה מחיצה תלוייה בחורבה שיהיה ערה טפחים גבוהים מן הק שלושה טפחים ומעלה על פי רוב זה קורה במקומות חרבים ולכן הוא שואל אותו אמר לי אין מחיצה תלוייה מתרת אלא במים למה קלו שיקלו חכמים במים ורק במים ז היה זה היה ספק שרב אמנונה האם אפשר להשתמש בעומד מרובה על הפרוץ בחוטי ערב אנחנו ראינו שרק במים מה זה במים כבר הצפנו בן אדם שגר ממש על המים מוצאים מרפסת ובמרפסת הזאת בעצם אם הוא רוצה לשוב מים מהרצפה הוא רוצה לשוב מים מהים שמתחתיו הוא עושה חור מקיף אותו במחיצות בגובה ערה טפחים ברוחב ארבעה על ארבעה ואני מחשיב כאילו זה יורד עד למטה אותה מחיצה תלוייה ומותר לו לשאוב מהם דרך אותה תעלה דרך אותו חור יפה מאוד ראינו במשנה מקיפים בקנים רבי יהודה אומר רק בשערה דיברו מדייקת הגמרא דווקא בשיירה אן יחיד לא יחיד לא יכול להשתמש בכזו בכאלו מחיצות והתניה רבי יהודה אומר כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יותר בת שעתיים זאת אומרת כל מחיצות גרועות כמו אלה שהתירו לשירה הוא לא מדבר על מחיצות רגילות אם יש לי מחיצות טובות ותכניות שתי וערב והכל טוב איזה גודל שאני אקיף אני אוכל להשתמש אבל הוא מדבר על מחיצות גרועות שזה רק שתי אורק ערב לא התירו ליחיד יותר מבת שעתיים זאת אומרת כמו שאמרנו לומדים את זה מחצר המשכן לא יותר מבת שעתיים אבל בכל אופן בת שעתיים יש לו במשנה מהשמה שבכלל ו עונה הגמרא אתה צודק כדי אמר רב נחמן ואיתם רב ביבי ברבא לגבי עניין אחר שכבר נראה מה הוא לא נצרך אלה אלתן להם כל צורכם זאת אומרת מה שהוא אמר זה כוונתו שהוא לא מקבל את כל צורכו אלא רק ב עתיים החנ מי יתן להם כל צורכן מה שרבי יהודה אמר במשנה הוא התכוון שלא יקבלו את כל צורכם אבל יחיד גם כן שיעשה כזה דבר נתיר לו עד בת שעתיים וזה מה שהוא אמר במשנה וזה מה שהוא התכוון לומר במשנה שנכון המחיצות הללו נחשבות גם ליחיד אבל פשוט לשיירה ניתן כל צורכן בכאלה מחיצות וליחיד ניתן סך הכל עד בת שעתיים ולא יותר מבררת הגמרא אתה אומר לי כדי אמה רב נחמן איך היתמר דרב נחמן וית רב ביבי ברבה איפה הוא תרץ איפה הוא השתמש כבר התירוץ הזה אומרת הגמרא פשוט מאוד על המשנה שלנו העד תנן כתוב במשנה כל מחיצה שאינה של שתי ערב אינה מחיצה דברי רבי יוס רבי יהודה בעצם במשנה הוא נשמע ממש סמן קיצוני אם אין גם שתים וגם ערב זה כלל לא נחשב כמחיצה אסור בכלל לטלטל ומיד ראינו אחרת ומי אמר רבי יוספ רבי יהודה אחי והתניה אחד יחיד ואחד שיירה לחבלים אם הם הקיפו את עצמם בחבלים רק ששתי ורק של ערב מותר להם לטלטל גם יחיד וגם שיירה ומה בין יחיד לשיירה יחיד נותנים לו בת שעתיים שניים עדיין נותנים לו בית שעתיים זאת אומרת אם הוא הקיף את עצמו במחיצות גרועות ניתן לו רק עד בית שעתיים שלושה נעשו שיירו נותנים להם בית שש דברי רבי יוסי ורבי יהודה זה ושימו לב פתאום אנחנו רואים שרבי יוסי ורבי יהודה מדבר על כאלו ומחיצות שנחשבים כ מחיצות וחכמים אומרים אחד יחיד ואחד שיירה נותנים להם כל צורכן ובלבד שלא יבת שעתיים פנוי שלא יקיפו סתם שטח אדיר שהם לא מצליחים למלאות ולהשתמש בו ולמלא את יהודו זאת אומרת אם הכל מלא והכל צפוף הכל ניצח מותר כמה שצריך אפילו יחיד אם הוא מצליח להשתמש בכל כך הרבה שטח יתנו לו שלא יהיה בית שעתיים פנוי בכל אופן אנחנו רואים במפורש שרבי יוסף ורבי יהודה גם כן אומנם חולק מקטין קצת את הטווח אבל גם מחשיב את זה כמחיצה רב נחמן ואיתם הביבי בביי לא נ צריכ אלא תן להם כל צורכם זאת אומרת רבי יוסי ברבי יהודה מתכוון להגיד שהמחיר הזאת היא לא מחיצה טובה היא לא מחיצה תקנית ולכן לא ניתן להם את כל צורכן אלא רק בצעתי או עד בית ש ולא יותר מכך זה מה שהוא מתכוון לומר ושם כבר השתמשנו באמרה הזו וגם לגבי רבי יהודה השתמשנו באותה עמרה אומרת הגמרא דרש רב נחמן משום רבנו שמואל יחיד נותנים לו בית שעתיים שניים נותנים להם בית שעתיים שלושה נעשו שיירה ונותנים להם בית שש זאת אומרת הוא פסק בדיוק כמו שראיינו קודם בדעתו של רבי יוסי ורבי יהודה אה שואלת הגמרא שאלו אותו חברי השיעור שבקת רבנן ואבדת כ רבי יוסי ורבי יהודה חכמים אמרו שנותנים להם כל צורכן ובלבד שלא יהיה בת עתיים פנוי למה אתה לא אומר כמותם אלא אומרת הגמרא באמת רב נחמן קיבל את דבריהם עד הרוקים רב נחמן אמור עלי הוא המית המתורגמן לצידו עוד פעם ואמר חבר'ה טעות ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות אין בידי ברם האמת היא כך כך אמרו יחיד נותנים לו בת שעתיים שימו לב עדיין משתמש בדעתו של רבי יוסי ברבי יהודה שניים נותנים להם בית עתיים שלושה נעשו שיירה ונותנים להם כל צורכן יותר משין כשיטת חכמים נותנים כמה שצריכים ובלבד ככל הנראה שלא יהיה בת שעתיים פנוי אז שואלת הגמרא שאלו אותו עדיין ב רשע רבי יוסי ברבי יהודה וספר רבנן למה בעצם אתה ממשיך עדיין לדבוק כחלק משתת רבי יוסי ברבי יהודה הרי קיבלת את דברי חכמים אז ת אומר שתמיד יתנו להם את כל צורכן אונה רב נחמן אן משום דכא יבו בשיטתי כיוון שאביו רבי יהודה גם סובר כמותו לכן אני עדיין גם משתמש בדעתו אני פוסק לשיטת חכמים ובשירה באמת יתנו כל סורקם ולא רק בת שש אבל באחד ובשניים באמת כ רבי יוסף רבי יהודה שגם אביו רבי יהודה סובר כך ולכן אני אומר שרק בצ ים יפה מאוד אז ברוך השם מה שמוטל עלינו הבנו גם את העמוד הזה שהוא עמוד לא קל ועכשיו תפקידינו לסכם בעצם התחלנו בשאלה ראינו בבריטה של אתמול ואני לא אחזור עליה שוב כי חזרנו עליה בתחילת שיעור ראינו שהמרחק לל אבוד אנו משתמשים בשלושה טפחים ולדבר חשוב אנחנו משתמשים דווקא ארבעה טפחים לא מספיק לי יותר משלושה טפחים אמרה הגמרא יתכן לומר שהכל כרבנן בעצם שני הסברים הסבר ראשון הכל כרבנן וחכמים אומרים שלוד הוא באמת עד שלושה טפחים אבל כדי להחשיב אותו כדבר וב שיוכלו לזרוע כנגדו וכדומה צריך דווקא ארבעה טפחים הסבר שני הכל זה רבן שמעון גמליאל א למה לגבי לווד הוא אומר שלושה תפח כי בלווד כל פעם שזה ברצפה שקדים בוקעים בה הוא יחשב כפחות משלושה טפחים לדעתו לארבעה טפחים זה רק למעלה קורות מתאימות וכל מיני דברים כאלה רק אז הוא יאמר ארבעה טפחים חוזרת הגמרא לדיון מה קורה עם פרוץ כעומד נחשב כמחיצה לא נחשב כמחיצה מביאים ברייתא תפנות הללו שרובם פתחים וחלונות כמובן לא יכול להיות אלא שריבה בהן אז כתוב במפורש ובלבד ש עומד מרובה על הפרוץ ותיעוב אתא דר פפה ואכן תיובתא ובכל אופן ההלכה כמוהו כיוון שמשנת כתוב שלא פרצות יתרות על הבניין אק הבניין ממה שמה שמותר ולכן הלכה כמותו ראינו שמותר להקיף לו שלושה חבלים זה על זה ואמרנו שיהיה ביחד 10 זאת אומרת פחות משלושה פחות משלושה פחות משלושה וחבלים ביחד טפח ומשהו ואז אנחנו יכולים בלבות גם לומר על חוטי ערב ויש כאן שיירה ויש כאן מחיצה נהדרת אומנם לא נהדרת אבל יש כאן מחיצה קנים ששתי גם שלא יהיה בין קנה חברו שלושה טפחים המחיצות הללו גורות ראינו בשיירה דיברו דברי רבי יהודה וכמובן אמרנו חכמים אומרים דיבר הכתוב בהוה וראינו שגם רבי יהודה שומר בשיירה הוא מתיר לבן אדם אבל יש לו הגבלות והוא אומר עד בת שעתיים ולא יותר כל מחיצה אינה ששתי שאר ואינה מחיצה זה אומר רבי יוסב רבי יהודה חכמים אומרים שמספיק או שתי או ערב אז שוב צריך לזכור שדבר רבי יוס רבי יהודה גם כן בסך הכל אומר עד בת שעתיים אבל עדיין הוא מחשיב את זה כמחיצה בוא נחכה רגע עם העניינים הללו ראינו מה קורה האם מרובה על הפרוץ בערב גם עובד א לא שאלנו בעצם ניסינו להביא ראייה מזה שהגמרא מזה שהמשנה שלנו לא אומרת שמספיק להשתמש בחבלים שהובן משהו ולעשות פעם אחת רוחב ארבעה טפחים מזה אנחנו רואים בעצם שלא משתמשים בעומד מעובה על הפרוץ דחינו ואמרנו למטה אי אפשר לעשות את זה כי פשוט מאוד זה מחיצה ש גדיים בוקעים בה למעלה אי אפשר לעשות את זה כיוון שאוויר די גיסה ודי גיסה מבטל באמצע גם אי אפשר כי אז צריך להשתמש בעומד משני הצדדים ואת זה לא עושים אלא אמרנו שכן עדיין יש שני אפשרויות של ספק אחד אם יש מחצלת שבעה ומשהו חקק בשלושה ומשהו ומידה בפחות משלושה סמוך לקרקע שאז כל הבעיות נעלמו האם משתמשים בעומד מרובה על הפרוץ או לא ושתיים לעניין מחיצה תלוייה שהיום שרק במים התראו מה קורה אם יש מחיצה תלוייה שזה עשרה טפחים מעולים ולמעלה משלושה סמוך לדופן הם משתמשים בעומד מרובה על הפרוץ או לא מקיפים בקנים זה כבר טיפלנו אמרנו שגם לפי רבי יהודה גם לפי רבי יוסף רבי יהודה זה נחשב כמחיצה אבל כמחיצה גרועה עכשיו ראינו מה נותנים בדיוק אז רבי יוס רבי יהודה אומר ליחיד בית שעתיים שניים בית שעתיים ולש רה שסן וחכמים חולקים ואומרים כל צורכן ובלבד שלא הבד שעתיים פנוי ראינו שרב נחמן בשיעור אמר כרבי יוסף ורבי יהודה אמרו מדוע אתה אומר ככה ולכן הוא חזר בו ופסק י חכמים בשירה שכל צורכן אבל עדיין ביחיד ובשניים הוא אמר עד בצין שתי סעין כרבי יוסי ורבי יהודה כיוון שגם אביו רבי יהודה סובר כך בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר ה
לצפיה בתכנים נוספים: