העמוד היומי מסכת עירובין דף ו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ו עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא הרובין ד ו עמוד ב אבל הסוגיה מתחילה בסוף העמוד ו עמוד א תנו רבון כיצד מערבים דרך רשו סרבים יש לנו רשו סרבים עם כל הכללים אני חוצים כדי לקרוא לזה שוס רבים דהיינו רחב ןמה מפולש עוברים ב ריבו פה רשי מביא את דעתו שבשביל שיחשבו שסרב צריך שעברו 60 ריבו לא כל הראשונים מסכימים עם זה מחלוקת ידועה מה הוא עושה אם הוא רוצה לתחום שטח מסוים בתוך אשו סרבים כדי שאנשים יוכלו לטלטל בו איך הוא עושה את זה נותן אתזה שם של רשו יוכי עושה את צורת הפתח מכאן ולכי וקורה מכאן מצד אחד בשני הצדדים יש בתים יש תפנות הבעייה שלו עם הילוש שעובר מצד לצד מה הוא עושה תנ קמה בא ואומר עושה צד אחד צורת הפתח ולכי וקורה מהצד השני חנניה אומר מחלוקת תנאים בית שמאי אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן צריך לעשות דלת ולא סתם דלת הו כשהוא יוצא ונכנס נועל זאת אומרת הוא צריך לנעול את הדלת הדלת לא משמשת כקישוט אלא הדלת באמת סוגרת מדי פעם נראה בהמשך הגמרא איך בסיל אומרים עושה דלת מכאן ולכ קורה מכאן דעה שלישית חנניה בשם בסיל דלת מכאן ולכ קורה מכאן שואלת הגמרא על ידי התיקונים האלה דלת צורס הפתח לכם וקורה אתה גורם לכך שקטע שלם משו סרבים ייהפך למקום שמותר בטלטול האם אפשר לעשות את זה ושו שר בי מ מארבע ואניה יתר על כן בפרק הבא רב יהודה מדבר על דינים של פי תקרא יורד בשום אם ירצה השם נראה בהמשך אומר רב יהודה בנוסף לדין הזה מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות שרבים דהיינו רשות הרבים מפולשת שמשני צידיה יש בתים הוא רוצה לגרום לכך שההוא יוכל להעביר מבית לבית דהיינו לתחום את השטח הזה שביניהם כדי לעשות אותו לרשות יוח עושה לכי מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן אמצע הוא משתמש במקום באמצע כמו רשו היוקי אבל זו דעתו של רב יהודה אמרו לו אין רבין רשו הרבים בכך אי אפשר על ידי לכב וקורה לסגור קטע מרשו הרבים ולהכריז עליו רוס היוקי וכי תימה אולי בכחו דולו מארבע הם חלקו עליו רק בלחי או קורה א בדלתות כן מארבה אבל אם הוא שם דלת אולי הסכימו איתו שכן ואומר רב ברחנא אומר רבי יוחנן ירושלים למלא דלתותיה ננעלות ירושלים הייתה עיר גדולה כמובן שהייתה רשו רבים הלכו ב רבים הייתה מפולשת מצד לצד אם רצינו לעשות את ירושלים למקום שאפשר לטלטל בו צריכים לעשות דלתות משני צידי העיר כל הילוש הזה הארוך לשים דלת מהצד הזה ודלת מהצד הזה אילולי כך חייבין עליה משום שו סרבים וומרו לה כמו ירושלים אנה הבול ד מחוזה גם עיר מפולשת אל מלא דלתות ננעלות חייבים אליהם משום רשו שרבים מה אנחנו רואים א' צריכים שתי דלתות כתוב דלתותי ננעלות משני הצדדים ב גם ננעלות לא דלת סתם שנמצאת ומה ראינו בילל כפי שמביא אותם חנניה דלת מצד אחד לכי וקורה מצד שני גם לא כתוב שהדלת ננעלת בדווקא אז זה לא מסתדר איך אתה רוצה להגיד לי שרשו שרבים אני פותר את הבעיה ואניני יוצא רשו רב ארוכת באמצע באמצעות הדברים האלה אומר רב יודה אחי כ אמר הברייתא לא הבנו אותה נכון כיצד מערבין מבואות ה מפולשים לרשות סרבן לא מדובר לקחת רשו סרבן גמורה ובאמצע לתחום תחום ולהכריז על הפוס היחיד לא מדובר במבוי רק המבוי דהיינו שהוא לאת המה או שלא עוברים בו רבים אלא מה המבוי מפולש שני צידיו יש תפנות אבל מקדימה ומאחורה בשונה מהמבוא שלמדנו עד עכשיו מפולש לאיפה מפולש לרשות הרבים פה המבוי לא יכול להיתקן באמצעות לכי וקורה כמו שלמדנו במשנה שלנו אלא מה כיצד מערבין מבט ה מפולשים לרשות הרבים עושה צורת הפתח מכאן ולכי וקורה מכאן זו דעתו של תנ קמה שעושה מצד אחד צורת הפתח ומצד אחד לכי וקורה כיון שמדובר לא ברשו רבן גמורה אלא במבואות ה מפולשים ברשו שרבין דעתו של תני קמה מה סובר חנניה מביא מחלוקת בית שמאי ובית ילל בית שמאי אומרים דלת מכאן ודלת מכאן בסיל אומרים דלת מכאן ולכי וקורה מכאן כפי מי ההלכה איטמן רב אמר הלכתה כנקמה דהיינו לא כפי חנניה בשם בסיל אלא כנקמה שצריכים צורס הפסח מכאן ולכי וקורה מהצד השני ומבואות ה מפולשים ושמואל אמר הלכה כ חנניה כמובן בדס בילל דהיינו דלת מכאן בצורת הפתח בלכ וקורה מכאן הבלו לחנניה ליב ד בילל צריך לנעול או אין צריך לנעול בסיל אמרו שצריכים דלת הדלת היא כישו או יותר האם צריכים לנעול את הדלת תושמע דמ רב יהודה אמר שמואל אינו צריך לנעול וכן אמר רב מת אמר שמואל אינו צריך לנעול איק דמרי גרסה אחרת אומר רב מתן בדי דיאה ועובדה ואמר לשמואל אין צריך לנהול יוצא פה משלוש מקומות אנחנו לומדים ששמואל אוחז בדס בס הילל כפי שמביא אותם חנניה צריך צד אחד דלת צד אחד לכת וקורה אבל הדלת לא צריכה ינהל היא צריכה להיות אבל לא ינהל באו מנמ רב הנן צריך לנעול או אין צריך לנעול שוב שנבין לא הכוונה שצריך לנעול אותה כל הזמן כמו שהיינו בירושלים רק בלילה היא ננעלת היא לא ננעלת כל ה אבל צריך מדי פעם לנעול אמר לו צריך או לא תחזי אנבו נרדה בשערים של נרדה דימן הדלתות במשך הזמן מחמת סחף היו תמונ סתומים על ידי ד פלגו באפרה לא יכלו להזיז את הדלת לא יכלו לסגור אותה כמ שהם הייו חסומים על ידי החול ואיל ונפ קמר שמואל ולא אמר לול מידי אומר רב קנה שמה נבא מסיבה אחרת אנח מגופות אוה זה היה דלתות שסגור למחצה באלכסון לא פתוחות לגמרי לכן לא הפריע המצב שאי אפשר לסגור אותם כי את הרב נחמן החמיר ואמר פניו לאפרו תפנו את העפר תסירו את הכיסוי מהדלתות כדי שיוכלו לסגור אותם למה קסבה רב נחמן צריך לנעול אז זה הסיבה שהוא אמר לפנות את העפר כדי שבאמת יוכלו לנעול אותם בלילה לא לא כיוון ד ראויות לנעול אף על פי שהן ננעלות המטרה שלו היייתה להביא את הדלתות למצב שאפשר לנעול אותם אבל לא שבאמת הוא דרש וחיכה שינהלו אותם עצם המצב שדלתות יכולות ינהל כבר עושה זה שם של דלתות שמצילות את המקום [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: