העמוד היומי מסכת עירובין דף ה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ה עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא רובין דף ה עמוד ב רק הסוגיה מתחילה בעמוד הקודם בסוף עמוד א' ראינו להן מחלוקת בין רבי יוסף לאביה בקשר למבוי שהקורה נמוכה מעשרה טפחים אין לזה דין פתח לא רק הקורה נמוכה מעשרה תפח גם התפנות הצמודות לפתח גם אינן בגובה עשרה טפחים וזה לא נקרא תפנות כידוע כמו שראינו בתחילת המסכת דופן צריכה להיות עשרה טפחים במעלה אם אין אז יש שתי אפשרויות לפתור את הבעיה או להגביל את התפנות טוב דרך אחת דרך שנייה אפשר להנמיך את הקרקע לחקוק בקרקע ככה חזל קוראים לזה לעשות חקק רק הגמרה דנה שמה כמה צריך לחקוק אז וודאי שצריכים לחקוק מדופן לדופן מקצה לקצה מצד מ לצד שמאל השאלה היא כמה צריך לחקוק לעומק המבוי להיכנס לתוך המבוי ולחקות שמה אז יש מחלוקת בין רבי יוסף להבא רבי יוסף אמר ארבע טפחים רבאי אמר ארבע אמות רבי יוסף ארבע טפחים והוא אמר ארבע אמות מה מקור המחלוקת ביניהם אומרת הגמרא שהם חולקים כמה הגודל המינימלי של מבואי מה ש חזל התירו מבוי כמו שראיינו בתחילת המסכת עם לחי וקורה וכל הדברים כמה צריך ל האור אורך המינימלי של מבוי לפי הבי תחיל לפי רב יוסף ארבע טפחים ארבע טפחים מספיק כדי להיקרא לזה שם מבוי זה נראה מאוד קטן אבל זה המציאות ארבע טפחים נחשב כ מבוי לעומת זה הביה אומר לא מינימום ארבע עמות פחות מרבע אמות לא נחשב כ מבוי וכל אחד מביא הוכחות לטעמו ואחת ההוכחות הביי מביא בסוף הסוגייה דלאל מביא וחכה מדין שעכשיו הגמרא מתייחסת אליו באריכות דף ה עמוד א למטה גופה אומ רמי ברחמה מזה הביי הביא הככה בסוגיה הקודמת אומ רבונה לכי הבולט בדופן של מבואי יש מבואי שמסתיים הכל בסדר אבל יש לכי לא לכי שעשו אותו לשם לכי אנחנו נלמד את דיני לכי לא לכי שנעשה לשם לכי אלא פשוט סגרו עשו מחיצה עשו דופן שסותמים את חלק מהפתח הבית נגמר בסוף דופן ולקחו לכלבי אמצע הפתח בנו שמה עוד קיר עכשיו אנחנו רוצים להשתמש בקיר הזה בתור לכי הרי מה זה לכי לכי זה תוספת בליטה שקיימת באחד הצדדים של הדופן לכיוון הפתח והיא משמשת כלחית בדופן הזאת גם כבלי אתה שנקרא להלכי פחות מרבע אמות נידון משום לכי אם הבליטה הזאת הכניסה הדופן הזה הוא פחות מ4 ות אני יכול להתחשב בו ב בתור לחי ואיין צריך לחי אחר להתירו אבל אם יש לו ד דמות נידון משום אבוי וצריך לחי אחר להתירו שוב יודגש לא מדובר בעשית את זה לשם לכי כמה שאם עשיתי לשם לכי מדגיש רשי עם לכי של תפח מספיק על אחת כמה וכמה לכי של ארבע עמות מספיק כאן הוא לא עשה לשם לכי אלא עשה את זה לשם באמת דופן הוא רצה לסגור את המבוי בצורה יותר חזקה לשם חוזק מסוים הוא לא עשה לשם לכי מועיל זה מועיל כמו שקבלן כרב ביה שאומר שלחי עומד מלב לכי אבל אם הלכי הזה אורכו היינו רוכבו כלפי פתח של המבוי יותר מארבע עמות הוא לא יכול לשמש כלכ למה כמ שזה כמו מבוי עצמו היות שהאורך של מבואי אותו דבר גם הרוחב של מבואי הוא ארבע עמות אז אם עשית דופן לא לשם לכי בפתח של המבוי זה לא נקרא כ לכי זה נקרא דופן של מבואי כמה שזה ה הגודל המינימלי של מבואי ככה אומרת הברייתא וצריך אם אני לא מחשיב את זה בתור לכי וצריך לכי אחר להתירו מפה הביר רצה להביא הוכחה לדעתו שהגודל הנורמלי המינימלי של מבואי זה 400 אורך רוחב אולי טיפה פחות אבל זה הגודל המינימלי הגודל המקובל של מבואי פחות מכך אין אייזה שם אבוי רואים אם הדופן הזה נכנסה ארבע אמות לתוך הפתח זה מעבד שם לחי לא קראתי לזה לכי אבל אני לא יכול לחשוב את זה כלחית למה כמ שזה הגודל המינימלי טוב לאל רבי יוסף דוחה את ההוכחה אבל אנחנו נמשיך להתמקד בנושא הזה שואלת הגמרא אותו לכי אחרי שאמרנו ש4 לא משמשים לכי אותו לכי הכן מעמידו איפה הוא ישים את זה כמ שלחי צריך להיות היקר שירו את הלכי אידם הו קיבלי בעדי אם הוא שם את הלכי נגיד שם איזה עמוד של טפח שם ת כפי שמקובל היום אם הוא שם את זה בעדי כהמשך לקיר הזה אוסופ דכ מוסיף עלי זה לא נראה כלכ זה נראה כהמשך הקיר היה קיר של ארבע אמות הוסיף עוד קצת קטע קיר הוסיף עוד טפח נו זה ארבע ותפח זה לא נראה לכ בפני עצמו אומר הר פפה דמוקי לידך גיסה איפה שהדופן נמצא הוא שם את זה בצד השני ואז באמת הלכי ניכר רבוד רבי ישוע אמר אפילו מדמוי בד הוא יכול לש את זה בצמוד לדופן הקיימת אבל דמפי בי או דמפר בי הוא עושה את הלכי התוספת של הטפח הזה בצורה שזה יבלוט שירו שזה לכי לא חלק מהמשך הקיר או עושה את זה יותר גבוה או יותר נמוך או יותר עבה או יותר זה כל שינוי שיהיה מהקיר שנמצא שמה מקודם גורם לכך שאני אראה את זה כלכ אומר רב הונה בריד רב ישע כל מה שדיברנו מקודם ש אם הוא עשה קיר של ארבע אמות כמו שאמרנו שנכנס לתוך הפתח דהיינו חוסם חלק מהפתח כל זה שיש צורך בלחי כל זה אפילו תימ א אומר רבד רבי שוע לא המרן אלא במבוי שמונה שה מבואי מדופן לדופן הפתח של המבוי הוא שמונה אמות אבל במבוי שבע האמת היא גם 7.9 אבל דיינו ה פחות משמונה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ כמר שארבע אמות שנמצאים שמה מקדמה דנה בתור קיר לא צריכים להגיע למצב של לכי במקום לכי אני יכול להעמיד שמה עומד מרובה על הפרוץ וזה מה שעשיתי אם הפתח הוא פחות משמונה והקיר שהצבתי שמה הוא ארבע זה יותר מחצי אם יותר מחצי עומד מרובה על הפרוץ מנין לך שעוזר מנין לך שעומד מרובה על הפרוץ עוזר בפתח של מבוי ש עומד מרובל פרוץ מועיל בהרבה מקומות כגון בסוכה ובכל מיני מקומות של פנות אני יודע אבל מי אמר שזה מועיל בפתח הקדמי של מבואי שגם עומד מרובה על הפרוץ אמור לעזור שם וכל וחומר מחצר חצר זה מבוי לא תקני זאת אומרת מבוי כמו שאמרנו צריך שיהיה אורכו יותר מרוחבו כמו שראינו בעמוד הקודם חצר זה מבוי מרובע או עוד כל מיני כללים של מבוי שלא חלים שמה אז אני אומר חצר דינו שונה ממבוי מה חצר דינו שונה ממבוי ומה חצר שאינה ניתר בלחי וקורה ה תיקונים שחז תיקנו במבוי לא מועילים בחצר עם כל זה ניתר את בעומד מרובה על הפרוץ יש לנו כלל שבו עומד מרובל הפרוץ בחצר זה מועיל וככה קיי מלן מבואי שהוא יותר קל שניטרל אי בקורה אינו דין שנתרמו מרובה על הפרוץ ממילא אין לי שום בעיה עם הקיר הזה 400 שנכנס כלפי פנים כלפי אמצע הפתח למה הכל הפתח הוא שמונה פחות משמונה עשיתי פה קיר של א תופס רוב עומד מרובה על הפרוץ ולא צריך שום לכי אומרת הגמרא הכל וחומר הוא קצת בעייתי מה לחצר שכן פרצת ב10 חצר הדפנות שלה כל דופן היא דופן תקנית א שהיה גובה 10 בסדר אבל מתי הדופן הזאת נפגמת ומעבדת שם דופן כשיש בה פרצה מה זה פרצה למעלה מ10 רמות שאורך הפרצה למעלה מ10 רמות אין אפשרות ל הדופן הזא דופן טובה למה כמ שהיא נפסלה באמצעות הפגימה שבאמצע ראינו את זה במשנה ראינו במשנה שגם בפתח של מבוי כל חלל שיותר גדול מ1 אמות לא יכול לחשב כפתח פתח זה מ פחים מינימום עד 10 רמות מקסימום יותר מ10 רמות אין אפשרות לקרוא לזה פתח לכן בחצר אם בפנות של החצר חל איזשהו פרצה יותר מ-10 היא נפסלת אז זה בחצר לעומת זה כן מה מה לחצר שכן פרצת ב10 תאמר במבוי שפרצתי בארבעה 10 הכוונה היא 10 אמות 10 זה לשון נקבה עמה לשון נקבה לעומת זה ארבעה ארבעה זה לשון זכר ארבע טפחים טפח זה גם לשון זכר בעמוד הבא אנחנו נראה את דעתו של רב הונה שרב הונה בא ואומר שבשונה ממבוי שפרצה לא יכולה להחשב כפתח אם היא רק יותר 10 רמות פחות מ-10 רמות היא נחשבת כפתח במבוי הדין הוא ארבעה תפח מעבר לארבעה טפחים אני כבר לא יכול לחשוב את זה כפתח זה נחשב פרצה אנחנו נראה גם את ההסבר בעמוד הבא הגמרא מסבירה למה זה ככה אבל הכל וחומר בעייתי אתה אמרת קל וחומר שנלמד מבואי מחצר שחצ בעצם מחמירים בה יותר ואם כל זה חצר לכ לכב וקורה לא מועילים בחצר ועומד מרובה מתיר כל שכן במבוי שמועיל לכב וקורה שיל בגם עומד מרובה אבל מצד שני אנחנו רואים כול בחצר שאין במבוי חצר עד 10 אמות לא נקרא פרצה יכול לחשב כפתח לעומת זה במבוי ראינו לקמן נראה לקמן מעל ארבע פתחים מעל ארבע טפחים הוא כבר לא נחשב פתח הוא חייב להיות כ פרצה אומרת הגמרא זה דעתו של רב הונה בעמוד הבא אבל כסו רב הונה ברי דרב ישוע שהוא זה שאמר פה את הקל וחומר מבוא נמי פרצת ב10 זה מחלוקת המוראים בעמוד הבא אז הוא סובר שבאמת פרצת גם ב-10 גם במבוי רגע למן כ אמרינן הרי כל הסוגיה כולה היא לדעת רב הונה כמ שרב הונה הוא זה שהתחיל אומר מברכ מה בעמוד הקודם לכי הבולט בדונו של מבוי וכל הדברים האלה כל הסוגיה הולכת וזורמת בדעתו של רב הונה רב הונה הוא זה שאומר בעמוד הבא שפרצה של מבואי זה בארבע טפחים אז אתה לא יכול להגיד לי שרב הונ ברדר ושו אומר אחרת מה זה משנה הסוגיה הולכת לטעמו של רב הונה הגמרא אומרת שלרב הונה הוא זה שאומר לכמן דעתו היא זו שאומרת לכמן שבמו מעל ארבעה טפחים לא נחשב כפתח אלא כ פרצה אבל רב הונ בריד רב יהושע לא אוחז ככה הוא אוחז כפי דעתו של רב שנראה בעמוד הבא שעד 10 אמות אני יכול להחשיב את זה כפתח ולא כפרה אבל אומרת הגמרא הכל טוב ברב הונה בברד רב ישוע אבל רבד רב ישוע בא להסביר לנו את דעתו של רב הונה הוא בא להגיד לנו ים על סוגיה שרב הונה הוא זה שמר דשמ כמו שכתוב בעמוד הקודם אומר מבמה אומר רב הונה מה תעשה רבונה הוא זה שאוחז שמעל ארבע טפחים במבוי נחשב פרצה אם ככה נופל לך הקל וחומר אומרת הגמרא ורבו למן קרינן כל הסוגיה למי אני הולך לרב הונה והרב הונה פרצת בד סביר עלי כמו שנראה בעמוד הבא אומרת הגמרא זה נכון שרב הונה סובר כך וזה נכון שרב הונה ר רב וע מסביר את לא מסביר הולך בשיטת רב הונה אבל תמה דנף שכ אמר הוא אמך לשיטתו הוא אמר דין הוא סייג דבריו של רב הונה שאמר שצריך לכי אמר כל זה מדובר שאין דין לומד מרובה על הפרוץ נכון שרב הונה לא יכול להסכים עם הקל וחומר אבל רב הונא בדרב שוע אמר דין מטעמו שקשור לסוגיה של רב הונה רב השי אמר דין נוסף אפילו תמה במבוי שמונה גם אם המבוי רוכבו הוא שמונה אמות גם לא צריך לכי נמי לא צריך לכי מהי נפשך אי עומד נפיש אנחנו הרי קשה לנו למדוד מדידה מדוייקת יש לנו שמונה אמות רוחב עכשיו בוא נראה אם הקיר הזה שנכנס פנימה לגבי אמצע הפתח הי יותר מ4 4.01 נגיד אי עומד נפיש ניתר בעומד מרובע לפרוץ והי פרוץ נפיש זאת אומרת שמהו אני מוריד 4.01 למקום הפרוץ ממילא עומד פחות מרבע סיכמנו כל הצורך בלחי אחר שעומד הוא בארבע ומעלה אבל אין לנו ממה י נפשך או שהעומד מרובה או שהפרו מרובה אם העומד מרובא ויש לנו 4.01 בעומד ממילא זה תופ זה פרוץ מרובה ממוד מרובה על הפרוץ וזה בסדר אבל אם הפרוץ הוא מרובה אז ממילא עומד הוא פחות מארבע כמ שסך הכל שניהם ביחד מהבים שמונה אלא מה מה היא אמרת דשבות רבו כ הדדי זה ארבע וזה אר בדיוק נו אבל לספק דברין בספק דברין להקל היות שזה רק מד רבונו לחשוש למצב הזה שזה ארבע וזה ארבע זה נקרא ספק ולמצב הזה אני לא חושש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: