העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד ב

[מוזיקה] דף ד עמוד ב חלק מעמוד היום יעסוק בענייני מקווה שיעור המקווה חציצה במקווה וכדומה כשמדברים על מקווה אני נזכר במושג הידוע טובל ושרץ בידו יכול אדם לטבול בכל המקוות הכי מודרות בעולם מעיין הבעל שם טוב מקווה הרי מעיין בת עין איפה שתרצו אבל כל עוד הוא אוחז שרת בידו הוא לא נטהר הוא יטבול שוב ויטבול שוב אבל זה טובל ושרץ בידו הוא עדיין לא יתאר יעזוב את השרץ יטבול בכל 40 שייה שנמצאים איפה שרק לא יהיה כבר הוא נטהר וזה רמז גדול ומוסר השכל אדיר לכל אדם שבעולם לפעמים אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא תט תטהר תקרב אותי תקדש אותי אני רוצה להיות קרוב אל הקדושה אומר לנו הקדוש ברוך הוא בני היקר דבר אחד אתה צריך עזוב אל תישאר עם הקופה של שרצים על הגב שלך ת חרר תעזוב את העבר מה היה בעבר היה את השרצים היה את המאורות היהה את הנחשים היהה את כל הדברים הגרועים אבל בבקשה בשביל לטבול במקווה אתה צריך להסכים להשתחרר מכל המקומות האלה הבעיה שלנו שהרבה פעמים אנחנו רוצים להטהר ולהביא איתנו כנדוניה את כל חטאות העבר אנחנו לא רוצים להתנתק טוב לנו איתם נעים לנו איתם אנחנו רק רוצים תוספת קטנה של קרבת אלוקים זה לא עובד בבקשה זרוק את השרצים עזוב את השטויות שלך עזוב את כל המורות שבהם אתה מסתובב ואז מיד תגיע אל הטהרה יהי רצון שלא נהיה כובל ושרץ בידו אלא נשכיל קודם לזרוק מאיתנו את השרצים את השטויות את כל הדברים הפחות טובים ואז להיכנס אל הקדושה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ד עמוד ב ראינו אתמול את הפסוק המוכר ארץ חיטה ו שעורה גפן תאנה רימון זית ותמר הפסוק הזה אמנם במקור נאמר על שבחם של פירות ארץ ישראל על שבעת המינים אבל ראינו אתמול שהפסוק הזה נאמר לשיעורין זה בא ללמדנו כל מיני הלכות שונות גודל מסוים גודל של חיטה של שעורה של גפן של תאנה אתמול דיברנו כבר על חיטה שעורה וגפן והיום בד עמוד ב ממש בראש העמוד אנחנו פותחים בתאנה לעניין איזהשהו נאמר תאנה אומרת הגמרא כגרוגרת להוצאת שבת גרוגרת זה תאנה מיובשת לעניין הוצאת שבת שאני מוצאים מרשות לרשות לא חייבים על כל גודל הגודל המינימלי הוא באוכל בכל אופן זה גודל ש של גרוגרת ראינו במסכת שבת כולנו זוכרים היה לנו אפילו פרק שלם על זה פרק המוציא יין כל דבר מה שיעורו כי הרעיון הוא דבר חשוב אבל באוכלין מרביט האוכלין שיון כגרוגרת תענה יבשה ואז אם אתה מוציא אותה מרשות לרשות אתה מתחייב אמנם אסור גם בפחות מכך אבל עניין חיוב זה כגרוגרת וזה בעצם אני משאר בגרוגרת בתאנה יבשה ועל כך נאמר בפסוק תאנה רימון הדבר הפרי הבא שמוזכר בפסוק הוא רימון וזה בא ללמד אותנו כך כדתנן כל כלי בעלי בתים שואן כ רימונים בעצם אנחנו היום בימינו כשיש לנו כלי עם חור אנחנו במקום זורקים אותו אבל בזמנם הכילים היו רב פעמים וגם שנהיה בהם חור קטנטן לא השתמשו בו לשים בו משקין אלא דברים גדולים יותר אוכל דברים מוצקים כשנהיה בו חור גדול יותר ישתמשו בו לדבר גדול יותר שלא ייפול מאחור וכן הלאה ולכן כלי גם כשהוא נפחת גם כשהוא נסדק גם כשהוא נקב עדיין הוא מקבל תומא כי הוא נחשב ככלי אבל אומרת הגמרא עד שהוא יהיה נקוב כרימון גודל של רימון אני כבר לא אשתמש בו בשביל לשים אבטיח או בשביל לשים דלת אני כבר אגיד יאללה הכלי הזה לא ראוי לשימוש כל עוד ולא יהיה בו נקב בגודל של רימון אז אומנם תפוח אני לא אוכל לאחסן בו אבל רימון כן ולכן אני אשתמש בו כשהוא נכב גם כמוציא רימון אז הוא בטל מתורת כלי ולא מקבל טומא והדגש אגב הוא על כלי בעלי על כלי בעלי בתים כי כלי של אומן שמוכר בחנות כבר בקל שהוא לא נחשב ככלי ולא אקבל טומ כי כשאני קונה כלי חדש אני רוצה אותו שלם לחלוטין אבל כלי בעלי בתים כפי שאמרנו כל עוד ויהיה אופציה להשתמש בו הבל הבית ישמור אותו ולכן עדיין הוא מקבל טומאה אז הנה את זה מודדים בגודל של רימון ולכן נאמר רימון בפסוק ארץ זית שמן ארץ שכל שעור היה כזיתים זית רוב כל השיעורים המופיעים בתורה כך אומרת הגמרא הם בגודל כזית שואלת הגמרא מיד כל שיעורי הסלק דתך ויקנד המרן הרי כאן עכשיו כבר אמרנו חיטה שעורה גפן תאנה אנחנו עוד נאמר רימון גם אמרנו עוד נאמר גם תמר כותבת אם כן אתה רואה שיש שיעורים שהם לא כזית מה אתה אומר לי כל שיעורי כזיתים אלא אימה רוב שיעורי הכזיבה משיעורי התורה נמדדים בכזית ורשי מביא דוגמאות רשי אומר יש כל איסורי אכילה חלב דם נותר פיגול יש מושג גם של טומאות שם בכזית ולכן זה הפירוש שרוב שיעורי כזיתים והמילה האחרונה בפסוק דבש ככותבת הגסה ליום הכיפורים אדם שאוכל ביום הכיפורים הוא לא חייב בכזית כיוון שכתוב שם כל הנפש אשר לא תאונה גם אדם שאוכל כזית הוא אמנם אכל אבל עדיין הוא מאונה דעתו עוד לא נתיישבה עד שרו חכמים שעד כ כותבת גודל של תמר הוא אוכל משהו בגודל של תמר אז כבר זה לא נקרא עינוי כד ו מתיישבת זה מה שאני לומד מהמילה דבש שהכוונה דבש תמרים שנאמרה בפסוק בכל אופן מכל הפסוק הזה מכל מה שלמדתי עד עכשיו אני רואה שהשיעורים לא נאמרו הלכה למשה מסיני הם נכתבו בתורה במפורש יש לנו חיטה שלמדנו לבית המנוגע שעורה לגבי טומא גפן לגבי רביעית יין לנזיר רימון כמו שראינו היום כל סליחה תאנה כמו שראיינו היום גוגת להוצאת שבת רימון לעניין כל כלי בעלי בתים שנקוו זית רוב שיעורי כזיתים א דבש כמו ש רינו עכשיו לגבי אכילה ביום הכיפור בכל אופן השיעורים נכתבו ולא כפי שאמרנו אתמול שם הלכה למשה מסיני עונה הגמרא תשובה פשוטה ותס ברה שיעורים נכתב כתיב האם השיעורים נכתבו כאן בפסוק ברור שלא כל בר דעת תעבור על הפסוק אתה תבין מיד שהוא נאמר לגבי שבחם של פירות ארץ ישראל אלא אל חנינו זה באמת הלכה למשה מסיני כפי שאמרנו אתמול ושמחנו רבנן הקר חכמים משמחו את זה על הפסוקים אבל השיעורים גם של חיטה לבית המנוגע גם של עצם כעורה וכל מה שהזכרנו הכל נאמר כהלכה למשה מסיני בלי מקור אמיתי בתורה רק חכמים הסמיכו את זה גם על פסוקים בתורה הסמיכו אותם על הפסוקים אבל עדיין זה לא מהתורה אלא הלכה למשה מסיני שואלת הגמרא בעצם עד עכשיו דיברנו על שיעורים אתמול אמרנו שלושה דברים נאמרו למשה מסיני שיעורין חציצי ומחיצה עוברת הגמרא לדבר הבא חציצי דאורייתא נינו כל ענייני חציצה של מקווה נלמדים מפסוקים דכתיב ורחץ במים את כל בשרו אומרת הגמרא הגמרא דורשת כך כתוב בברייתא שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרו למים אם יש חציצה בין הגוף שלו למים זה לא נחשב כטבלה במים זה מגיע לומר במי מקווה זאת אומרת זה גם בלמת שלא חייבים מים חיים דווקא מים נובים אתה רואה שכתוב כאן במים כללי אפשר גם במי גשמים וגם רשי אומר במקום אחר לא כתוב במים אלא במים שמשמעו המים הידועים שהכוונה דווקא מי גשמים ולא מים שאובים בכל אופן מים פירושו מי מקווה כל בשרו זה מים שכל גופו עולה בהם שזאת אומרת כל הגוף יכול להיכנס בבת אחת בתוך הכמות מים הזו וכמה הן אמה עלמה ום שלוש עמות ושירו חכמים מי מקווה 40 שיער בעצם כך קוביה של מה עלמה מלאה מים שלושה קוביות כאלה שלוש קוביות כאלה אחת על השנייה וכשאדם טובל אדם שנמצא שמה זה כבר מקיף את כל כולו הוא יכול לטבול כל גופו בבת אחת באותו בכמות הזו של המים ומכאן שארו חכמים כמה זה הכמות הזו זה 40 שיער בכל אופן אנחנו רואים במפורש שבר חץ במים את בשרו אני לומד שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרו למים אם כן גם חציצה נאמרה במפ ורש בתורה והיא לא הלכה למשה מסיני עונה הגמרא לא כי צריך הלחתה לשערו אתה צודק שבאמת חציצה כתוב כבר בתורה אבל הלכה למשה מסיני אני משתמש בשיערו שבוא נראה מה הדין בשיערו וכדי רבא ברב הונה דמר רבא ברב הונה נימה אחת קשורה חוצצת שערה אחת שאתה קושר היא מתהדקת בצורה טובה ואז בקשר עצמו המים לא נכנסים היטב ולכן מהה אחת קשורה חוצצת שלוש אינם חוצצות כי שיער זה לא דבר שנקשר בצורה מהודקת בצורה טובה ולכן קח שלוש שיערות ותקשור אותם המים יכנסו בצורה המים כן ייכנסו לכל השיערות ולכן זה לא חציצה שתיים אני יודע שתיים זה בין לבין זה לא אחד שבטוח מודק בצורה טובה וזה חציצה זה לא שלוש שבאור שזה בצורה רפויה וזה לא חציצה אלא אני יודע בכל אופן אנחנו רואים שגם בשיער שהוא כביכול תפל לגוף גם כן יש דיני חציצה זה מנסה לומר הגמרא זה נאמר למשה מסיני וזה כבר לא כתוב בתורה שואלת הגמרא מה פתאום שרות מדורית גם ענייני חציצה בשיער זה גם כן מהתורה דניה ורחץ את כל בשרו המילה המילה ע מגיעה לומר לי את התפה לבשרו וזהו שיער שגם בשיער יש חציצה וכאן כבר אני נכנס לרזולוציות האם שיער קרח ומתהדק בצורה טובה או לא ולכן יש הבדל בין שלוש לאחד ושתיים איני יודע אבל בכל אופן גם המקור של זה הוא מהתורה אלא אומרת הגמרא אתה צודק חציצה בגוף כתובה חציצה בשיער גם כתובה אז למה מגיעה ההלכה למשה מסיני כדי להוסיף לי פרטי דינים כי אתה הלחתה לרובה ולמותו ול מקפיד ול שאין מקפיד ומסבירה מיד הגמרא וכדי רבי יצחק דמר רבי יצחק דבר תורה רובו הוא מקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ זאת אומרת כך נכון כל המושג חציצה מופיע בתורה שלא יהיה דבר חוצץ בינו למים וכן בשערו כמו שראינו מהמילה ע שזה גם תפל לבשרו שזה שיערו אבל בתורה לא כתוב במפורש התורה לא מפרטת מה בדיוק פרטי הדינים ולכך מגיעה ההלכה למשה מסיני לומר לך דווקא רובו המקפיד שזה גם רוב גופו רוב שערו וגם הוא מקפיד על כך אומר רשי כדוגמה רובו מלוכלך בזפת מלוכלך בדם יבש מלוכלך בתית בדיו וכדומה דווקא רובו והוא מקפיד אז זה חציצה לזה מגיעה ההלכה למשה מסיני וממשיך ה ביצחק ואומר וגזרו גם על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד כל פעם שיש רובו גם כשההוא אינו מקפיד זה כבר חכמים גזרו זה לא הלכה למשה מסיני חכמים גזרו משום רובו המקפיד גם על רובו שאינו מקפיד וגם גזרו על מותו המקפיד משום רובו המקפיד זאת אומרת כל פעם שהוא מקפיד או כל פעם שזה רובו גזרו על כך חכמים שגם זה יהיה חציצה שואלת הגמרא רגע רגע ולגזור נמי על מותו שאינו מקפיד בעצם גזרת על כל הסיטואציות חוץ מאחת על מיוטו שהוא גם לא מקפיד על כך על זה לא גזרת שואלת הגמרא תגזור על זה משום יותו המקפיד זה דומה למותו המקפיד שעל זה כן גזרת למה שלא תכלול גם את זה בגזירה הי נמי משום רובו שאינו מקפיד זה דומה לו בשניהם הוא לא מקפיד וברובו זה כן חוצץ ובמותו לא אולי יצא מזה חור ובה למה שברגע שאתה גוזר לו תגזור על הכל ונה הגמרא פשוט מאוד היא גופה גזירה ונ נקום ונגזר גזירה לגזירה זאת אומרת כך רובו המקפיד רובו שאינו מקפיד זה עצמו גזירה מיוטו המקפיד גם זה גזירה אז מה תאמר לי שאולי ב מיוטו שאינו מקפיד יבואו להתבלבל עעם אחד משניהם לזה אני כבר לא חושש אני לא יכול לגזור גזרות בלי סוף כבר לא יהיה לזה קיום אני גם לא מכביץ סתם ככה על אנשים ולכן גזרתי רק על מה שדומה למקור שהלכה למשה מן סיני אמרה שנאסר הלכה למשה מסיני אמרה שרובו מקפיד אז גם רובו שאינו מקפיד גזרתי גם מותו המקפיד אבל גם גזרתי מותו שאינו מקפיד אין שום סיבה בעולם לגזור אלא אם כן שאני אבוא להחליף אותם עם דברים שנעשו רק בגזירה עד שם אני לא חושש ולא גוזר יפה מאוד אז בעצם סידרנו גם את העניין של מחצין מחצין ש סליחה של חציצי אמרנו גם שם זה אמנם כתוב בתורה אבל הלכה למשה מסיני מפרטת את פרטי הדינים מסבירה מתי זה שייך ומתי לא שואלת הגמרא עכשיו על הדבר השלישי מחצין מחיצות דאורייתא נינו מה אמרנו מחיצות לומר לי שמחיה זה גובה ערה טפחים שואלת הגמרא גם זה כתוב בתורה דאמר מר כתוב כך במסכת סוכה ארון תשה וכפור טפח הרי כאן השרה שמה מופיע דבר מעניין כתוב מעולם לא ירדה שכינה לעולם השמיים שמיים להשם וארץ נתן לבני אדם השכינה מעולם לא ירדה להיות בארץ שלנו שאלנו איך יכול איך יכול להיות הרי כתוב שהקדוש ברוך הוא דיבר עם משה מתוך אוהל מועד אמרה הגמרא אומרת שם הגמרא זה היה מעל אהרון ואהרון הוא גובה רה טפחים ומעל רה זהזה נחשב רשות אחרת מאיפה אני יודע אני לומד את זה מאהרון שאהרון הוא רה טפחים ארון תשה וכפור טפח ביחד זה רה ומעל השרה זה כבר רשות אחרת זה כבר לא נקרא שהוא ירד לארץ ושם הקדוש ברוך הוא דיבר עם משה רבנו אם כן אנחנו רואים שהשיעור של גובה של רשות שזו עשרה טפחים זה כבר נאמר בתורה אני לומד את זה מאהרון למה אתה אומר לי שזה הלכה למשה מסיני אונה הגמרא לא צריכה אלא לרבי יהודה רבי יהודה דמה עמת בניין בעמה בת שישה אבל עמת כלים בעמה בת חמישה ארון היה אמ וחצי אם עמ וחצי אתה אומר לי את זה בעמה בת שישה אז היה תשעה טפחים יחד עם כפורת טפח זה 10ש טפחים אבל אם זה היה בעמה בת חמישה כמה זה עמה וחצי תעשה חשבון עמה חמ וחצי 2 וחצי ביחד 7 וחצי ביחד עם הכפורת טפח זה 8 ח אי אפשר ללמוד מכאן שאחרי 10 זה רשות אחרת פשוט אהרון יחד עם הכפורת לא היה 10 לפי שיטתו אי אפשר ללמוד מכאן ועליו לפי שיטת רבי יהודה אני אומר דע לך מאיפה אני יודע שלאחר 10 זה רשות אחרת זה הלכה למשה מסיני שואלת הגמרא ולרבי מאיר ד אמר כל האמות בינונית שזה אמה בת שישה טפחים אז מה יקה למימר בעצם לפי שיטתו לפי שיטת רבי יהודה סידר אתה מצוין אני חייב להזדקק לכך שרשות אחרת זה 10ה טפחים שמחיה זה 10ה טפחים אני חייב להגיע להלכה למשה מסיני אבל לפי רבי מאיר שאני לומד את זה מאהרון כי לפי שיטתו עמה וחצי זה בעמה בת שישה טפחים זאת אומרת תשע טפחים ביחד עם הכפורת עול טפח משם אני לומד שלאחר 10 זה רשות אחרת מה יקרה לממר אז מה אתה אומר לי שהלכה למשה מסיני שמחין ש מחיצה זה ערה טפחים ונה הגמרא אתה צודק יש דברים נוספים מחיצה לפי רבי מאיר הוא לומד מדאורייתא אבל יש ו דברים נוספים בהלכות מחיצה לרבי מרי כיתה הלכתה לגוד ולבו ודופן עקומה יש נראה את זה ראינו את זה האמת היא בהלכות שבת נראה את זה גם בעירובין נראה את זה גם בסוכה משתמשים בזה הרבה יש מושג של מחיצה שאני אומר לה גוד הסיק או גוד אחית גוד זה תמשוך תעלה את המחיצה תחשב כ כאילו היא עולה כלפי מעלה עליו שאין מחיצות כלפי מעלה או שתוריד אותם למטה אפילו שאינם או מושג של אבוד שכל מה שצמוד מחיצה שעומדת ומולה מחיצה נוספת ופחות משלוש טפחים רווח ביניהם אני משווה אותם ואומר כאילו הם ביחד זה דין לווד דופן עקומה כבר דיברנו על כך בשיעור הקודם או באחד של פניו שברגע שיש לי בסוכה סרך פסול ארבע עמות אני אומר תשמע אם זה צמוד לדופן אני מחשב כאילו הדופן עקומה אמנם לא לישון מתחת אבל זה כשר אז לכל הדברים הללו כאן גם לפי רבי מאיר אין לזה מקור מהתורה זה ענייני מחיצה שאין להם מקור מהתורה יש לו מקור רק לגבי זה שרשות אחרת היא בגובה ערה טפחים זה נפלא אבל גוד לבוד דופן עקומה לזה הוא חייב להגיע להלכה למשה מסיני ועל כך אמרנו גם לפי שיטתו שמחין הם הלכה למשה מסיני יפה מאוד אומרת הגמרא הקדושה אנחנו אמרנו מבואי חייב להיות חללו 20 אמה לא יותר אם זה יותר מ-20 אמה ימעט עכשיו בימת יכול להיות שתי אופציות יכול להיות שאני אוריד קצת את הקורה יקטין ינמיך את גובה ויכול להיות פתרון נוסף שאני מגביע את הכניסה למבוי ואז בעצם בוא נומר זה ב-21 עמה אני מגביע בעמה אחת ואז זה נפלא ביותר שואלת הגמרא ה גבוה מ-20 עמה ובא למתוכנן הגמרא את השאלה מה גובה הצטב הגבעה הזו שהוא יעשה ובכך הוא ימעט את המבוי שואלת הגמרא מה השאלה כמה ממעט כמה דצריך לי אם זה בגובה 25 המוד הצטב אמורה להיות 500 וקצת כדי למעט אותו מגובה 20 אמה אם זה 27 אמ 700 וכן הלאה מה השאלה הזו אלא שואלת הגמרא רוחבו בכמה זאת אומרת כמה הרוחב של זה צריך להיות בחלל המבוי זאת אומרת דמיינו לעצמכם מבואי ואני עכשיו נכנס אל המבוי כמה המשך כמה כמה הגודל שצריך להיות עכשיו כשאני נכנס ויחד איתי הצטב הזו תמשיך ברור שהיא לא חייבת להיות מתחילת המבוי ועד סופו כן שימו לב זה לא רוחב כמו שדיברנו במשנה רוחב הפתח שזה אני מסתכל בתוך הפתח כמה רוכבו שמה גם אנחנו נדבר על זה בהמשך כאן אני מדבר עכשיו על הרוחב של המבוי כמה אני צריך להיכנס בתוך המבוי כמה הרוחב הזה החלל הזה בתוך המבוי כמה הוא צריך להיכנס ואומרת הגמרא מחלוקת המוראים רב יוסף אמר תפח כמו שהקורה צריכה להיות תפח כפי שנלמד בהמשך גם הצטב שמתחת אמורה להיות תפח בדיוק באותה שיעור ואילו הביה אמר לא צריך יותר ארבעה אני צריך שיהיה ארבעה טפחים יכנס בתוך חלל המבוי ורק אז זה יהיה כשר זכינו לראות את המחלוקת מחר בעזרת השם נזכה לראות את הסברות ואת הטעמים בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון אתמול נתחיל בסיכום מאתמול ראינו אמרנו כך שיעורים חצי צין ומחי צין הלכה למשה מסיני מיד שאלה הגמרא רגע שיעורים יש לי את חיטה עורה הכל נאמר לשיעורים היום למדנו על חלקם למדנו על תאנה גוגת להוצאת שבת למדנו על כל כ בעלי בתים שיעורן כ רימונים למדנו על רוב שיעורי הכז יתים ולמדנו על כותבת ליום הכיפורים ואם כן אתה רואה שהשיעורים נכתבו בתורה אמרה הגמרה זה רק זה רק השמחת באלמה זאת אומרת זה הלכה למשה מסיני וחכמים הסמיכו את זה על הפסוקים עניין החציצה גם כן ראינו שאתה צודק גוף החציצה כתוב באמת בתורה כמו שראיינו שלא יהה דבר חוצץ בינו לבין המים ראינו כבר שגם לא צריך מים חיים וכן צריך מי גשמים ראינו גם שהשיעור זה המה עלמה ברום שלוש עמות קוביה שלוש קוביות של עמות וזה 40 שיער ראינו גם שגם בשיערו כתוב במפורש בתורה ולכן אמרנו שההלכה למשה מסיני הגיעה בשביל לומר לי כמה דווקא רובו המקפיד חכמים גזרו גם על רובו שאינו מקפיד גזרו גם על מיוטו המקפיד ועל יותו שאינו מקפיד לא גזרו כי זה גזירה לגזירה יפה מאוד אבל אבל עדיין יש את המקור יש את העניין שזה הלכה למשה סיני שפירטה מה וכמה בדיוק מחיצות אמרנו גם כן דאורייתא כי למדנו הרי מהארון שלמעלה מ10 זה רשות אחרת רבי יהודה מסתדר יופי כי אי אפשר לשיטתו ללמוד מהארון וחייבים את ההלכה למשה מסיני גם רבי מאיר שלומד מארון זה דווקא לעניין גובה אבל יש גוד אסיק וגוד אחית יש גם לווד ויש גם דופן עקומה עוד כל כל מיני דינים בענייני מחיצות שבהם אני חייב להגיע להלכה למשה מסיני בסוף כבר נכנסנו לעניין אחר שבוא חי בעזרת השם מחר גבוה מ-20 א ובא למעט אותו על ידי הצטב מה הרוחב שצריך להיות בתוך לל המבוי של אותה הצטב ראינו בעצם בגובה אין שאלה כי הוא ממעט כמה שהוא צריך בדיוק אלא בחלל המבוי היה לנו מחלוקת המור מהעם טפח או ארבעה טפחים מחר נרחיב בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏m
לצפיה בתכנים נוספים: