העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד א

[מוזיקה] דף ג עמוד א' אני רוצה לשאול אתכם שאלה מה אתם אומרים כשאני אטיל דבר מסוים על בן אדם יחיד לעשות אותו ואת אותו דבר אני אטיל על קבוצה מה יהיה יותר טוב תוצאות מיטביות יותר כיחיד יעשה אותו או שקבוצה אז היום אנחנו נראה בגמרא דבר מדהים מדהים שתי לשונות שני הלשונות קיצוניות פשוט הפחיות כל אחת אומרת בדיוק הפוך הלשון הראשונה אומרת מה שאתה שם על יחיד כל מה שאתה מטיל על יחיד הבן אדם לא יזכור תשמע הוא אחד יש לו עוד דברים על הראש אבל מה שאתה מתיל על רבים הם פשוט יזכירו אחד לשני ויש לזה השלכות הלכתיות אבל בלשון השנייה הגמרא אומרת בדיוק הפוך מה שאתה שם על יחיד הבחור צ'ק אחראי שמת עליו תפקיד הוא ילך ויעשה את זה אבל רבים אתם יודעים זה כמו ועד בית כמו בבית כנסת בשטיבל איך אומרת הגמרא קדרה דבי שופה לא חמימה ולא קרירה קדרה סיר של שותפים אתה רוצה להכין סיר ונט ביד חד זה יהיה לאלא חם ולא קר אף אחד לא ידאג לכל התהליך מתחילתו ועד סופו כל אחד ישים זרת ישים קצת מלח יקל איזה תפוח אדמה אבל בסוף לא יצא לך מזה כלום אז מה האמת האמת היא שרבים מביאים לתוצאה טובה יותר או שלהפך כנראה אין לזה בעצם הסבר זה שתי לשונות בגמרא אבל כנראה שיש גם את האנשים האלה וגם את האלה אנחנו צריכים לבחור איפה למקם את עצמנו תמיד נשים את עצמנו מהיחידים שזוכרים הכל מהשותפים שתמיד דווקא להפך מזכירים אחד לשני ומדרבנן ולא מהקבוצות האלה שגורמים דווקא לרפיון כנראה זה תלוי באמת בכל קבוצה בכל יחיד איך מסתכלים על זה ומאיזה כיוון אבל אנחנו צריכים לבחור ולמקם את עצמנו בצד הטוב השם יעזור שיהיה לנו בהצלחה אומרת הגמרא בדף ג עמוד א ואנחנו עסוקים עוד מאתמול למי שזוכר בצרור שאלות על רב רב הוא זה שהגיע ואמר לנו שרבי יהודה ורבנן שחולקים במשנה לגבי גובה רוחב גם רוחב ראינו אחר כך של מבואי חכמים לומדים את זה פשוט מפתחו של היכל רבי יהודה בהתחלה אמר מפתחו של עולם אבל אמרנו אתמול לא הוא טעה ובאמת רבי יהודה לומד את זה מבטחם של מלכים אנחנו באמצע להביא עליו צרור שאלות ועכשיו שאלה נוספת שואלת הגמרא אלא מעתה אם לפי רב חכמים לומדים חכמים לומדים את ממדי הפתח של מבואי מפתחו של היכל שהיה בבית המקדש אם ככה שואלת הגמרא לא תאן אלי המלטה אם אני לומד את זה באופן מלא גורף ממש הלימה מושלמת של המידות של מבואי למידות של היכל אם כך גם אם יהיה המלטה במבוי מעל 20 אמה אמור להיות פסול בהיכל בפתחו של היכל היה המלטה כבר נדון מה זה אותה המלטה מה שברור שזה היה דבר שמושך את העין שכל אחד שבא היה מסתכל עליו ושמה בהיכל היה את זה בכל אופן מה היה גובה הפתח 20 אמה יפה מאוד אם אנחנו רוצים ללכת באלימה מושלמת בהתאמה מושלמת למבוי פתח המבוי אמור להיות 20 אמה גם אם יש ב זאת אומרת הקורה אמורה להיות בגובה 20 אמה גם אם יש אלטרה זה לא אמור להועיל ד ההיכל אלטרה אבילי אומרת הג הגמרא מסבירה ההיכל היה לו המלטה ואפילו אחי 20 אמוד גבוה ולא יותר דתנן איפה אנחנו יודעים שהיה אלטרה להיכל דתנן חמש המטרות של מילה של סוג עץ היו על גביו זו למעלה מזו וזו למעלה מזו בעצם על הפתח מעל הפתח מעל המשקוף שהיה שניהם זוזות היה איזשהו קורה אולי אני אבקש מגידון שיכניס כאן תמונה של זה היה אי היה קורה מעליה קורה רחבה יותר באופן מדורג בעצם קורה זה היה המטרה הראשונה בינה למלטה הבאה היה קצת אבן בעצם איזה נטבח שורה של אבן ואז המטרה נוספת שעוד בלתה אמה מכל כיוון וכך באופן מדורג חמש המלטות שעלו מעל הפתח ובכל אופן זה היה 20 אמה ואם כך מדוע שמבי אני תיר זאת אומרת במבוי לא אמור להיות מותר אם יש שם לטרה ועוד מעט נראה מה הדין במבוי שואלת הגמרא רגע לפני שהיא מסיימת את השאלה היא שואלת ואמה תיובתא דילמה כי תניה ה ד המלתעות באולם תניה אולי המלתעות הייו בפתח של העולם ולא בפתח של ההיכל וארי חכמים לומדים מפתחו של ההיכל דוגמה אומרת וימה קושייה דילמה תבנית היכל כתבנית עולם המפרשים מוחקים פה את המילה דילמה גם אם זה היה רק גם אם זה נאמר על העולם עדיין תבנית הדוגמית של העולם היייתה בדיוק כמו של ההיכל הסגנון הצורה נכון המימדים לא בדיוק אבל אם בעולם היה המלטה גם בהיכל היה ואם כן השאלה חוזרת לקדמותה ואם כך ואם אני כבר מוכח לי ש שבהיכל היה המלט ראות על המאמר רבי ליי אמר רב אם הקורה רחבה ארבעה אף על פי שאינה בריאה הקורה אותה קורה שאמרנו שצריכים שים בפתח המבוי אם היא רחבה ארבע בעצם יש לה שיעור מסוים לאותה קורה לא דיברנו על זה אבל נדבר על זה בהמשך לאותה קורה אמור להיות שיעור השיעור המינימלי שלה כדי לקבל אריח שיא תהיה מספיק חזקה בריאה חזקה כדי לקבל אריח חצי לבנה אם לא זה לא נחשב כקורא אבל אומר רבי לא בשם רב אם יש לה רוחב ארבעה טפחים עלף שהיא לא בריאה הרוחב שלה כבר זה מספיק ואני קורא לזה ואני כן קורא לזה קורה וזה כשר זה כולה ראשונה כולה שנייה ו יש להמלטה לקורה הזו אפילו גבוהה יותר מ-20 אמ א לא צריך למאט אם יש את המלטה הזו שאנחנו עוד לא יודעים מה זה אבל יודעים שזה דבר שגורם להתבוננות ולכן יש בעצם הגיון לומר שמעל 20 אמה זה יהיה כשר כי כפי שנראה בהמשך יתכן שכל הקטע של הקורה זה היכר ולכן אני מתיר ברגע שיש את ההמלטה הזו אבל חוזרת השאלה בעצם הגמרא מסכמת את השאלה אם בהיכל היה אלטרה ובכל אופן אני אומר לך דווקא עד 20 אמ זה היה הגובה ומשם אני לומד אז גם לגבי מבואי אני לא להתיר גובה יותר מ-20 אמה גם אם יש ה לטרה מתרצת הגמרא אמר רבי יוסף המלטה מתנית הי זה שכתוב שקורת מבוי למעלה מ-20 אמה כשר כשיש לה מלטר זה ממש לא דברי רב אתה הבאת את זה בשם רב והקשת זה לא רב זה ברייתא ויותר מכך זו גם בריתה לא מוסמכת לא מדוייקת אני לא יודע מי שנה אותה ומן קטן אלה אני לא יודע מי כתב מי שנה מי למד את הבריתה הזו ואם כן יתכן שהיא לא מוסמכת והיא לא מדוייקת אל תבוא ותקשה לי ממנה על רב אומרת הגמרא ממש לא אמר הבי וחמה רבא ברבוע קטלה חמה הבן של רבא ברבוע הביא איתו את הבריתה הזו והיה ידוע שברייה שהוא לומד זו בריתה מדויקת מוסמכת ולכן אני יכול להקשות ממנה אז אתה צודק זה לא נאמר בשם רב אבל זו ברייתא ואם כך ת המלט מתנית ותיק שי לרב אז המשנה הבריתה של המטרה היא זו שמקשה על רב לא מדברי רב על רב אבל ממשנה אחרת אונה הגמרא אמר לך רב דלנה מח שניה שניה בוא נחדד את הדברים קח אותי רגע מהסיפור מתנית מלוק שדדי ברייתות לא סותרות האחת את רעותה הרי אתמול בדף ב' עמוד ב הבאנו ברייתא זאת אומרת חוץ מזה שכבר בעמוד הראשון של המסכת רבו זה שאמר לנו שחכמים לומדים את ה בעצם את המימדים של פתח מפתחו של היכל אתמול בדף ב עמוד ב ראינו בריתה מפורשת שאומרת חכמים אומרים 20 עמה כפתחו של היכל ואם כן אותה בריתה היא זו שמנוגדת לברייתא כאן שאתה אומר לי שקורת מבוי למעלה מ-20 כשיש לה מלטר כשרה למה בעצם אותה שאלה אם אתה אומר לי שקורת מבוי למעלה מ-20 המ שיש לה מלטר כשרה ואתה אומר שלומדים מפתחו של היכל זה לא עובד ביחד כי פתחו של היכל עלף שהיה שמה מלטר הוא היה 20 מה ולא יותר אז אומר לך הרב קח אותי שנייה מכאן המשניות הברייתות לא סוטות אחד את השני הם סוטות אלא מה ית לך לממר מה תתענה תנאי שזה מחלוקת תנאים האם באמת לומדים מפתחו של היכל ואם לומדים מפתחו של היכל אתה צודק שבאמת קורת מבוי למעלה מ-20 אמה גם אם יש לה מלטר לא תהיה כשרה הי תהיה פסולה כי אני לומד מפתחו של היכל או שלא זה מחלוקת תנאים אם אני לא לומד אז באמת כשיש שמל קשרה לדי דינמי תנאי אתה צודק זה באמת מחלוקת תנאים אני הסברתי באמת כמו אותו תנא שסובר שחכמים לומדים מפתחו של איכל ולפי כך באמת גם בקורת מבואי למעלה מ-20 אמה כשיהיה להמלטה זה לא יהיה כשר ויש את הודעה השנייה שאומרת הםם לא לומדים מפתחו של היכל אולי הם לומדים שצריך הקר אני לא יודע מאיפה ולכן הם אומרים שלמעלה מ-20 אמה כשיש המ אלטרה זה כשר עד כאן תירוץ ראשון רב נחמן בר יצחק אמר ממש לא אתה רב מנסה בעצם להפריד את ה נין ולומר גם בלדי זה קשה כי הרי ראינו בריתה אתמול שומרת שחכמים לומדים מפתחו של היכל ממש לא בלעדיך לא הייתי אומר שהם לומדים מפתחו של היכל מתנית דדי לוקשין אני הייתי אומר בלעדיך לרבנן קורת מי אתה יודע מה אתה בכלל לא פתח ההיכל משום הקרה והקר זה דווקא עד 20 אמה ומה שהם כתבו בבריתה ויד קטני יתר מפתחו של היכל סימנה באלמה הם מגיעים לומר לך דע לך 20 אמה כפתחו של איכל כדי לתת לך משהו לזכור סימן לזיכרון אבל לא שהם לומדים משם ולכן כן בלעדיך אם לא היית מגיע ואומר לנו דע לך חכמים לומדים פתחו של היכל הכל היה מצוין חכמים מדברים משום היכר הם נתנו הק סימן על פתחו של היכל אבל הם מדברים על הקר ולכן קוראה שיש לה למעלה מ-20 אמה שיש לה מלטר כשרה כי יש הקר כיוון שזה דבר בולט דבר מוכר אנשים מסתכלים עליו אז ישקר גם אם זה למעלה מ-20 אמה אבל עכשיו שאתה רב הגעת ואמרת שהם לומדים מפתחו של היכל כאן כבר עשית בעיה כי שוב בפתחו של היכל עליו שהיה מלטר הוא היה רק 20 אמה אומרת הגמרא ורב נחמן בר יצחק שמדבר משהו מקר אניח לא סביר אלי אדרבא אלא הסביר לי אדרבא הוא כבר מסובך מה אומר רבא עכשיו עוברת הגמרא לדבר על ענייני סוכה בענייני סוכה גם כן יש מחלוקת וכבר דיברנו על זה בעמוד הראשון במסכת מה דין סוכה למעלה מ-20 עמה ושמה אנחנו אומרים שלפי חכמים פסולה מגיע רבא ואומר אתה יודע למה פסולה כי צריך הקר שבן אדם יושב בסוכה הוא צריך להכיר שיש כאן סכך ברגע זה למעלה מ-20 המה הבן אדם לא יודע שיש כאן סכך הוא לא יודע מה יש למעלה שואלת הגמ ר בוא נראה דמר רבא כתיב למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי הילדים דורותיכם לכל הדורות הילדים ההורים לא משנה כל הדורות צריכים לדעת שיושבים בסוכה והוא אומר כך עד 20 אמה אדם יודע שדר בסוכה ואז למען ידעו באמת קיים כאן הוא יודע שהוא דר בסוכה אבל למעלה מ-20 אמה אין אדם יודע משום דלא שאלת בעינה כבר בן אדם לא מגיע זה גובה כל כך גדול שעיין לא שולטת על מה גבי סוכה נמי בעקר פליגי ואם כך מסיימת הגמרא את השאלה לפי שיטת רב נחמן בר יצחק כשהוא מגיע ואומר חכמים לא חולקים על מימדים של פתח כי אולם כי היכל כי כל מיני דברים כאלה ממש לא מהרב נחמן בר יצחק הם חולקים בגלל הקרה אם ככה פלוג ת למה לי אם המחלוקת בין חכמים לרבי יהודה לגבי סוכה אומר רבא שזה היקר שזה בגלל היקר האם בן אדם מכיר והאם אני צריך שבן אדם יכיר וכדומה ויראה ועד גובה 20 אמה אדם מכיר יש הקר ומעל לא אם ככה מדוע הם צריכים לחלוק גם בסוכה וגם במבוי אונה הגמ זה לא בעיה צריכה כן הם צריכים ל חלוק בשניהם דיש מינן גבי סוכה אם היו נחלקים רק בסוכה הייתי אומר באקה אמר רבי יהודה שכשר כיוון ד לישיבה אבידה שלת באינה הסוכה לא עשוייה למעבר אנשים נמצאים בה אוכלים ישנים שותים סתם שואים בסוכה אז הם כבר שולטים העין שולטת ברגע שאתה מתעקב במקום גם למעלה מ-20 אמה אתה מסתכל על הדפנות על הקישוטים על כל הסביבה אתה תגיע בסוף יש היקר אתה תגיע בסוף גם לסכך עליו שזה גבוה אבל מבוי די להילוך אויד מבוי זה רק להליכה אף אחד באמצע ההליכה לא מסתכל ככה על הגובה כדי לראות אולי יש שם איזה קורה אימה הייתי אומר מודה להו לרבנן שיהיה שלגבי מבוי יהיה פסול ויש מינן באה ואם היה כתוב רק לעניין מבואי הייתי אומר באמרי רבנן שפסול כיוון שזה עשוי להילוך ואנשים לא מסתכלים אבל באך בסוכה הם המודול לרבי יהודה שיהיה קשה כיוון שאנשים נמצאים בה ישנים אוכלים וכדומה והם כן ישימו לב לסכך עליו שזה גבוה לכן צריך לכן כן צריך לחלוק בשניהם אז אין לנו שאלה על רב נחמן בר יצחק אז הוא בעצם מסדר הכל נפלא בלי רב לא היה קשה כלום רב בעצם אומר לא אני סך הכל הבאתי בריתה והברית סותרות האחת את רעותה זה מחלוקת הנאים רב נחמן בר יצחק אומר לא אתה רב הבאת ברייתא אבל מהברית הזו כלל לא מוכרח שחכמים לומדים ם אבוי הם רק נתנו את זה לסימן ה באלמה מה הטעם שלהם משום הכר ומשום הכר כבר מובן למה ברגע שלמעלה מ-20 אמה אבל יש שם אלטרה כשר למה הם צריכים לחלוק גם לגבי סוכה וגם לגבי מבואי אז זה כמו שאמרנו כאן בצריכה כיוון שסוכה נועדה לשעות ארוכה ומבי נועד רק להילוך אננו אנחנו רוצים לחדד ולומר שגם רבי יהודה וגם חכמים עדיין מחלקים עדיין דבקים בעמדותיהם בין לגבי סוכה ובין לגבי מבוי יפה מאוד שואלת הגמרא מהיא המלטה אנחנו כל העמוד הזה עסוקים בהמלטה שיש לה היקר מיוחד בוא תסביר לי מהיא אותה המלטה יש מהראשונים שמסבירים שהשאלה היא מה היא המלטה שהייתה בבית המקדש בפתחו של היכל יש מה ראשונים שמסבירים לא השאלה היא מה זה אותה המלטה שאמרת לי שגם אם היא תהיה למעלה מ-20 אמה בכל אופן במבוי בכל אופן יהיה כשר אומרת הגמרא רב חם ברי דרב בבו אמר כנה עופות שמקנים או ציורים יפים של עופות שאנשים מסתכלים בזה זה מושך את העין אנשים מתבוננים גם אם זה במקום מאוד גבוה כי את רב דימי שהוא הגיע מארץ ישראל לבבל אמר אמרי במערבה בארץ ישראל אומרים הסבר אחר פס קדר זה קורות גדולות של ארז זה עשוי לנוי זה נקרא המלטה אומרת הגמרא דע לך מד אמהר פסק דר זה כל שכן קינה כי פסק דר זה זה לא כזה חשוב לא כזה הקר נפלא אבל כינה שמקנים שם יונים או מצוייה שם יונים זה מושך את העין על זה אנשים מדברים אבל מ ד אמר כינה אבל פס קדר זה לא מי שאומר כינה דווקא כזה דבר שמצוייר ומעניין ומרתק ויש שם יונים תלוי לפי איזה הסבר אבל פס קדר זה אין להם חשיבות כל כך גדולה ולכן הם לא יהיו הם לא יהיו נחשבים ככר כמטרה נכנסת הגמרא לתוך העניינים ושואלת רגע בוא נבין מה ההכר המיוחד שיש בפסק דרזה ומן ד אמר פסק דרזה מה אית האמה מה הסיבה שגם אם זה למעלה מ-20 מה זה כשר מה הקר המיוחד אם תאמר לי משום דנ משכי שזה רחב יותר לא יתכן והסוכה דנפיש משכי וקמר רבנן דלו תחשוב בסוכה הסכך מגיע לפחות לכל רוחב הסוכה ובכל אופן חכמים פוסלים אז לא יתכן שהרוח ישחק שיקול ויגיד תשמע יש כאן הקר בגלל הרוחב ממש לא אלא אומרת הגמרה כיוון ד כחש התלי קלה לא עניין של רוחב פשוט מאוד זה דבר נדיר זה דבר יקר ולכן ברגע שיש את זה במבוי אנשים מדברים על זה אנשים מתבוננים על זה וגם למעלה מ-20 ממה עדיין יש כאן את ההיכר ולכן זה כשר מביאה הגמרא דין חדש לחלוטין בעצם לשיטת חכמים כמו שאמרנו פתח המבוי זאת אומרת קורת המבוי אמורה להיות עד גובה 20 אמה קנל סכך של סוכה שואלת הגמרא מה קורה אם אני שם עובי של קורה חלקה בתוך 20 חלקה למעלה אותו דבר לגבי סכך בוא נראה את זה בתוכו מקצת קורה בתוך 20 ו מקצת קורה למעלה מ-20 או אותו דבר לגבי סרך מקצת סרך בתוך 20 ו מקצת סרך למעלה מ-20 מה הדין אמר רבא במבוי כשר בסוכה פסול במבוי זה כשר ובסוכר זה פסול ו שואלת הגמרא באמת למה מה ישנה במבוי דכשר דאמרינן קלוש אנחנו אומרים עזוב כאילו תחצה תחתוך את העובי של הקורה למעלה מ-20 אמה תדמיין שהיא לא נמצאת נשאר רק החלק התחתון מצוין זה כשר לחלוטין אם כך הסוכה נמי לאם הקלוש גם לגבי סוכה תאמר יאללה תוריד את החלק העליון של השרך ישאר רק החלק התחתון שהוא בתוך 20 אמה ויהיה כשר עונה הגמרא לא בסוכה אי אפשר לומר את זה בסוכה יש דין נוסף הסכך אמור להיות תצילו מרובה מחמתו הוא אמור לסכך בצורה טובה להגן מקרני השמש וכאן היקל שת אם תיקח את הסרח ש מעל 20 אמה אב יהיה לך מתה מרובה מציתה אתה תוריד פה חלק נכבד סרח ומה שישאר כבר לא יהיה מספיק צל לכן זה לא כשר שואלת הגמרא לא הבנתי אך הנמי גם כאן אתה יכול לומר היא קל קל שת אם תיקח את החצי העליון של הקורה אבי על הקורה ניתנת ברוח ישאר חלק דק בוא נאמר יכול להיות שישאר רק חלק דק שלמטה מ-20 כי את כל העובי אני צריך להוריד כי זה למעלה מ-20 ישאר רק חלק דק זה יהיה קורה ניתנת ברוח שגם היא פס אלי היא לא מכשירה מבואי ואם ככה מה תאמר לי אז למה אתה מכשיר אלא על כורחך כנראה הסיבה שזה כשר נעשו כש פודין של מתכת אני מחשיב את החלק הדק הרי תכלס אין כאן חלק דק יש כאן קורה אהבה אני אומר תדמיין שזה חתוך אבל לאחר שאני מדמיין עדיין אני מחשיר את זה אני לא אומר שזה קורה ניטלת ברוח כי אני אומרת תשמע תכלס יש כאן כובד זה כמו שפו דין של מתכת אומנם זה דק אבל בוא נתאר לעצמנו שזה היה פלדת טיטניום לא יודע משהו חזק כל כך שלא עף ברוח ולכן אני מכשיר אך הנמי גם לגבי סוכה תמשיך את הדמיון שלך על כוחך נסת תאמר ציל אתה מרובע מחמתה נכון שהרי תכלס אני לא באמת מוריד כאן אני מדמיין שאני מוריד אז אחרי הדמיון הזה תדמיין כמו שאתה מדמיין לגבי עירובין לגבי קורת מבוי שזה עדיין כ שיפודן של מתכת ולכן זה כשר אותו דבר תדמיין לגבי סוכה שזה עדיין צילתה מרובה מחמתה כי תכלס כשאתה יושב יש לך צל אומרת הגמרא ר רב מפרז קי ה פשוט מאוד בעיקרון הה אמור להיות כשר אבל סוכה דלי יחידי לא מדקר אם יפול חלק מה כך וכדומה ואז הוא ישאר תאך נופל חלק תחתון של הסך תוך כדי סוכות הוא נשאר רק עם החלק העליון הוא לא יאחוז ראש כיוון שהוא בן אדם יחיד הוא לא יאחוז ראש והוא יבוא לידי תקלה הוא ישם בסוכה פסולה ם מבואי ד לרבים עד קרי הדד מבואי זה לרבים לכל בני החצרות לכל בני הבתים ואם יקרה משהו גם אם לדוגמה ירכב החלק התחתון של הקורה ואחרי שהוא נרכב אז בעצם אני משתמש רק בחלק העליון כי זה כבר לא נחשב החלק התחתון וזה באמת פסול אבל בני המבוי כיוון שהם רבים כל אחד יזכיר אחד לשני יש ש דיון הלכתי לכן אני לא חושש לתקלה זה הסבר אחד רב ינה אמר לא סוכה דאורייתא החמירו ברנן מבואי דרבנן לא החמירו רבנן הרי סך הכל זה חומרה מה החומרה שאם ינטל כמו שאתה אומר במבוי זה דרבנן ללכן אין לי בעיה ואני מכשיר סוכה זה דאורייתא אני מחמיר מביאה הגמרא עכשיו גרסה הפוכה בדיוק לכל מה שראינו עכשיו לגבי סוכה ולגבי מבוי שחציו חצי מהקורה או חצי מהסך בתוך 20 חצי מעל רב דבר מתני לאשמת דרבא איפה בדיוק הפוך אמר רבא בכזה מקרה של חצי חצי במבוי פסול בסוכה כשרה בדיוק להפך מבואי פסול בסוכה כשרה ועכשיו הגמרא תשאל בדיוק אותו דבר מה ישנה סוכה ד כשרה דאמרינן קלוש שבוא נדמיין שאתה מוריד את החצי העליון נותר רק החצי התחתון שהוא בתוך 20 ולכן כשר אם כך במבוי נ מילי מלוש למה במבוי אני לא אומר תחתוך את החצי העליון תשאיר רק את התחתון וכשר אונה הגמרא לא היא קל שת אבל הקורה ניטלת ברוח וקורה ניטלת ברוח פסולה ישאר רק החצי התחתון הוקל זה יעוף ברוח שואלת הגמרא שימו לב אותה שאלה בדיוק רק בהפוכה שואלת הגמרא אח הנמי הי קל שת בסוכה אבייה לח מתה מרובה מציתי אם תוריד באמת את הסרח העליון ישאר רק החלק התחתון שבתוך 20 אמה יהיה פה יותר חמה מצל יותר שמש זה לא יגן ויהיה פסול אלא על ככך למה באמת כשר כי אתה ממשיך את הדמיון ואומר נעשה צילתה מרובה מחמתה כי הרי באמת במציאות לא לקחתי הכל פה זה רק דמיון ולכן אתה מכשיר הך הנמי גם לגבי קורה תומר אעל כורך הכנסו כשפוטין של מתכת שזה כבד הרוח לא יכולה לטול אותם כי בתכלס הרי לא חתכתי השארתי את כל הקורה שהיא באמת כבדה מה אתה אומר דמיין ש שאתה קלוש שאתה מוריד את החלק העליון אז דמיין כאילו החלק התחתון נהיה כמו שיפודן של מתכת וכשר כי זה עדיין עומד ברוח זה לא ניטל זה לא קורה ניטלת ברוח כמו שאתה מדמיין לגבי סוכה דמיין לגבי מבוי אלא אומרת הגמרא רב מפרז קי ה צודק היה אמור להיות כשר אבל סוכה דלי יחיד רמיה נפשי ומתק שימו לב סברה בדיוק הפוכה יחיד לוקח אחריות על עצמו שם לב מה קורה איתו בבית מה קורה בסוכה שלו אבל מבואי ד לרבי מי שמ חדדי ולא מד קר ברגע הזה של רבים אין אחד שלוקח אחריות ולכן אני חושש שבאמת יבוא לידי תקלה זה ירכיב הם לא ישימו לב הם לא ידעו שבעצם החצי התחתון של הקורה כבר לא נחשב ורק החצי העליון שהוא למעלה מ-20 הוא זה שעדיין עומד ולכן אני מחמיר כמו דמרי אינש כמו שבאמת נוהגים לומר אנשים קדרה דבי שופה לא חמימה ולא קריירה קדרה סיר ששותפים מכינים יחד אחד היא לא קרה ולא חמה אף אחד לא דואג לה זה נופל כל אחד מפיל את זה על כתפי חברו ולכן גם הבואי של רבים אני מחמיר ועושר רב ינה אמר סוכה דאורייתא כן שוב פעם שימו לב בדיוק הפוך סוכה דאורייתא לא באי חיזוק אני לא צריך לגדור דרים כי זה דאורייתא יודעים מספיק את החומרה ואנשים יזהרו מבואי דרבנן באי חיזוק מבואי כל עיקר התקנה שלו הי דרבנן ולכן אני לא מחפש לעשות בו עיגולי פינות להפך אני מחפש להחמיר בו ולכן במבוי בכזה סיטואציה יהיה פסול מיה ו שואלת הגמרא למסקנה מה אתה אומר הרי יש לנו גרסה כזו וגרסה כזו עונה הגמרא רבא ברב אולה אמר זה וזה פסול בן סוקה בן מבוי תמיד יהיה פסול ואילו רב אמר זה וזה כשר למה שניהם כששרים חלל סוכה תנן חלל מבואי תנן כל מה שאני חייב שהפתח של מבואי יהיה 20 אמה זה חללו וברגע שחלל עכשיו בעצם הוא פחות מ-20 אמה כי חלק מהקורא בתוך 20 אמה לא אכפת לי שו שיש עוד המשך לקורה למעלה מ-20 אמה וקנה לגבי סוכה דחוף לי שחלל הסוכה פחות מ-20 עמה וברגע שאני סופר עמה ועוד עמה ועוד עמה וב-1 ו30 אני כבר נתקע בסכך לא אכפת לי שיש עוד סכך מעל אני לא חושש לשום דבר ולכן בשתיהם כשר מחר בעזרת השם נמשיך קצת לדון בעניין הזה אבל אם מישהו רואה פה משהו קצת יותר מורכב קצת יותר מאתגר זה בסדר גמור זה לא נורא יש הרבה גמרות כאלה תשמע את זה עוד פעם תחזור על זה עוד פעם מי בתוח או תפנה לזה זמן אל תשמע את זה בדרך זה ברור זה מתוק מדבש בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון שאלה הגמרא אם אתה אומר לי שלומדים מיכל כן לשיטת רב למה שיועיל המטרה זאת אומרת למה שקורת מבוי שלמעלה מ-20 שיש להמלטה יועיל הרי בהיכל היה המלטה ובכל אופן הוא היה 20 אמה ניסינו להגיד בהתחלה רב אמר תשמע יש לי זה מתניתא זה ברייתא ולכן תוריד אותי מכאן זה מחלוקת תנאים רב נחמן בר איצחק אמר ממש לא זה לא מחלוקת תנאים כל מה שכתוב בבריתה זה רק זה רק לסימן באלמה הטעם של חכמים זה היקר ולכן מאוד מובן למה באמ לטרה הם יתירו עכשיו אמרנו אם כך למה הם חולקים גם בסוכה גם במבוי כמו שראינו שהטעם של רבא לגבי סוכה הוא גם מישו מקרע וענינו זה נועד להילוך זה נועד לשהיה ארוכה ולכן הם צריכים לחלוק בשני הדברים הללו גם יחד גם במבוי וגם בסוכה מה זה המלת אמרנו או קינה שזה מאוד מאוד מעניין זה מושך את העין או פסק די ארזה ואמרנו מי שאומר קינה אבל פס קד ארזה לא ומי שאומר פס קד ארזה אבל כל שכן כינ כי זה יותר מעניין והייחודיות בפסק דרזה זה לא רוחב כי אם כך בסוכה יש רוחב מלא שעוטף את הכל אלא הייחודיות בפסק ד ארז הזה שזה חשוב ונדיר ויש לו קול מה קורה מקצת בתוך 20 מקצת לעלה מ-2 בין לגבי סוכה בין לגבי מבוי לשון ראשון לגבי מבוי קשה לגבי סוכה פסול בעצם ניסים להבין קלוש ור שזה לא העניין כי אם אתה אומר לי קלוש תגיד בשתיהם ואם אתה אומר לי שזה יעוף ברוח אז כמו שאתה עושה כאן שיפודן של מתכת תעשה כאן צלי אתה מרובע מחמתה וכן להפך בגרסה הבאה אלא תירוץ ראשון יחיד ורבים יחיד יחיד לא יזכור רבים יזכירו אחד לשני שתיים דאורייתא דרבנן בעצם בואו נזכור רגע יש כאן גרסה נוספת הגרסה הנוספת אומרת בדיוק להפך בשניהם שני תרוצים זה יחיד ורבים וד אורייתא דרבנן השאלה איך אני משחק עם זה בגרסה הראשונה אני אומר תשמע יחיד לא יזכור רבים יזכירו אחד לשני במקרה של תקלה שירקב או שהסכך ייפול וכדומה ובדור אתא דרבנן אני אומר תשמע סוכה דאורייתא אני מחמיר מבואי דרבנן אני מקל ואילו בגרסה השנייה אני אומר בדיוק הפוך רבים הם לא אחראים כל אחד יפיל את זה על השני יחיד הוא אחראי על מה של עצמו והוא ישים לב לתקלה ולכן אני מכשיר ואילו בדאורייתא דרבנן אני אומר תשמע סוכה דאורייתא אני לא צריך להחמיר עוד יותר זה מספיק חמור ואילו אזה דרבנן אנשים יגיעו לזלזל ולכן אני מחמיר למסקנה רבא ברבו אומר שניהם פסול רבע אומר שניהם כשר למה כי חלל סוכה תנן חלל מבוא תנן ברגע שהחלל כבר מספיק לי ולכן שניהם כשר בהצלחה רבה אדירה להתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: