העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עג עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עג עמוד א

פסוחים דף עג השיעור מתחיל בעזרת השם שורה שלישית מלמעלה למדנו במשנה שוחטו את קורבן הפסח רבי יהודה לדיס שחל בשבת שלי לא יכלוב חייב חטוס שואלת הגמורה פשיטה כיבוס למדנו בפרק הקודם שבאופן כזה הקורבן פסול אורחי מועס בשבת חייב כו חלל שבת הונה גמורה הן יוחנ אין בזה חידוש רק משום לטונסיפה שאמושחט לא יחלוף ושלא לא יחלוף פוטר תונה רישה שמושחט רק שלא לא יחלוף חייב שואלת הגמור מפשיטה משום דוסם למדנו שאם הוא שוחט לא יחלוף כושר אופטר כולו חילל שבת אלו תירוץ החדשו בריש שוח שלשמו בשבס חיב חטוס תונ שלא חיב חטוס שואל את הגיבור והי גופו לא מולי גם בזה אין שום חידוש כי אם שלא יה לשמו פסול אז ודאי שחיף חטוס אונה הגמורה בזה אין חידוש אבל משום דקוביל פלוג רב לזר ורבי ישע באופן שהוא שחט שר זבורכם לשם פסח האם הוא פטור משום טועה בדבר מצווה או לא לכן התחילו שוחטו לשמו חייב ואגב זה גם הביאו אחר כך שוחטו של לא יכלו שלא לימנו להריטמאים הכל דרך אגב אומר לרבונברכי לברי הוא ביקש לבנו כי אזלס לקמי דרבי זריקה כשתלך לרב זריקה ללמוד בן התירה בוא מיני תשאל אותו שאלה במסכת שבס מבואר שכל המתס מלוכ שבס מתי הוא חייב חטוס מעשה בשוויג במיזדת חייב מי זה דווקא אם הוא תיקן אבל אם הוא קלקל מעשה את המלוכה בדרך שקלקול הוא פטור לעניין מלכס חו ומלכס מבעיר יש שמחלוקס האם גם בקלקל חייב או דווקא מתקן כמו שרמלוכס אז הוא שואל לדברי אומר מקלקל בחבור רפוטו אז לכאורה כל שויכת מתי הוא חייב משום חויבל בשבת רק אם הוא תיקן למשל אדם שוחט בהמה והוא התיר אותה באכילה אז הוא תיקן או שהוא חבל והוא צריך את אדם להכיל לקבו אז הוא תיקן אז הוא חייב באופן שהוא עשה בצורה של קלקול פוטו אם כך שוחטו קורבן הפסח רבי יהודה לדין שכל בשבת שלא לא יכלוב למד במשנה שחייב חטו ס מה תיקן איזה תיקון הוא עשה הרי הקורבן פסול אי אפשר לאכול אותו הוא לא עשה שם שם כאן שום תיקון אז הוא מקלקל למה נחייב אותו אונה הגמורם תיקן אם עולו לא ירדו ותיקן לעניין זה שבדיעבד כיוון שהקורבן מעצמו כשר אלא הוא נפסל באזורה ששוכ שלא לא יחלוב והאחורני מתקשים למה הגמור נקתה רק שלי לא יחלוב זה נוגע גם לפסולים הבאים במשנה הקופונים אבל כיוון שבדיעבד אם יעלה את האימורם לגבי המזבח, ההלכה היא שם עולו לא ירדו אז יש כאן איזוזשהו תיקון שהוא הכשיר זאת לקרבה בדיעבד לכן הוא נחשב למתקן ולא למקלקל שואלת הגיבורה שוחטו ונמצו בעלמום שלמדנו בספר של המשנה חייב מה תיקן הרי בבעלמום שפסולו מחוץ לעזור כבר היה אז גם בדיב דמו לא יהירד אז מה הוא תיקן למה הוא חייב חטוס חילושבס אונה גמור לא מדובר בכל מום אלא מדובר באופן שהיה לו מום של דוקין שבעין. היה לו כזה אור כזה כדוק שמיים אומר רש"י שיש לו בעין זה תיק בדוק שם בעים ולי בדרבקא דומר אם אולו לא יערדו רבי עקיבא אומר מום בדוקי שבעין או כל מום שזה לא חיסור עיבר כיוון שבעוף הוא קשר לכתחילה בעוף לא פוסל מום רק אם הוא חיסור עיבר אז גם בבהמה בדיעבד אם הקריבו ואלו למזבח את האימורים לא ירדו מקטירים אותם אז זה מדובר כמהמישה לכן הוא חייב חטוס על הבלמום ששחט שואל את הגמורה אבל שוכב למצוא טריף בסיסר למדנו בהמשך המשנה משל מצאו שיש חור ברע פותר כוואנוס הוא לא יכל לדעת לפני זה מהשמע או בגולי המשנה נוקטה דווקא בסיסר אם היה מום בגול למשל נכו הרגל מרכוב ולמעלו חייב איזה תיקון עשה נמצא ריפה לכולל ממו ירד מה תיקן אונה הגמור תיקן לא יצא מדינלה הרי אם הוא היה שוחט ב במה מתה מעצמה הייתה מתמת עכשיו שהוא הוא שחט אותה נכון שזה קורמפוסל אי אפשר לאכול אותו אבל לטמא הוא לא מטמא אז יש כאן איזשהו תיקון לחייב אותו על חילושבס דרך אגב שואל את הגמורה על מקום אחר מסכיף לו רבינה עודתני בברייסה השויכת חטוס בשבוס בחוץ מחוץ לאזורה והוא שחט זאת לשם עבודהזור לעבודזור לתקרוס עבודזורה אז הוא עבר כאן שלוש עבירות שבמיזיד חייב קורס הוא שחט חטס בחוץ הוא חידל שבס הוא עברזור ושגוע עשה זאת חי אבל לא גים לחטוס כאן מה תיקן הוא לא עשה כאן שום תיקון אז למה הוא חייב חטס על חילושבס אפילו לא הציע מדנבלו לא תיקן כי נכון שהיא לא נבלה אבל היא מתמום תקרב בסבדזור שמת באויל אז לא תיקן כאן שום דבר אז איך אתה מחייב אותו על חילושבס למד מקלק בחבורפוטו אונהגמור שמוצ מנחים אחת משב מיצ בני נויח שלא לאכול איב מן החי אז החטוס הזו שהוא שחט אותה בחוץ לבוא לזורה בשבס הוא תיקן אותה לעניין שאם עכשיו בנויח יאכל ממנה הוא לא יהיה חייב על האוירה של אב מנחי אז יש כאן איזשהו תיקון ממילא אפשר לחייב אותו על חילול שבס למדנו במשנה שור חתוי את קורבן הפסח בשבת ונוידה לו אחר כך שהבעלים של הקורבן מתו או שנטמעו או שנמשכו ידע מהפסח אז הוא פטור כי הוא לא יכל לדעת לפני זה מביאה הגימורה עוד מעט נראה מה הקשר אומרבו מרב אושום שניתק לראיה כמו שנראה מיד הגימור תביא משנה אושום שמאיסו באילוב אוי שהשתמשו בקורבן אחר והאושם הזה הוא נשאר ללא צורך של כפורה אושום אי אפשר להביא אותו בנדובה אז בחטוס לאחל מוש מסיני חטו שנזכה פה בא לו באחו שמיסו בא לו מכניסים אותה לחדר עד שהיא מתה מיסו לא נותנים לה אוכל לא נותנים לה שנייה עד שהיא מתה באוסם הלכ מסיני כל שבחטוס מיסו באושום רויו מה הכוונה רויו משלחים אותה לשדה כדי שתראה והיא תקבל מום תקבל מום יהיה אפשר למכור אותה ולהביא בדמיה נדו מה הכוונה מכניסים את הכסף לשופרות קופות שהיו ביס מקדוש ומתי שהמזבח היה ריק היו לוקחים משם כסף וקונים מזה אוילוס אוילוס לקיץ המזבח אז האושר מה זה שניתקלרי נזכר פה באלו באחר ושלחו אותו לעפר לשדה שיראה עד שיקבל מום הוא יתקע באיזה אבן יקבל מום הוא לפני שהוא קיבל מום הוא לקח את האשם הזה הביא אותו בסיס מקדוש ושוחת סתם בלי שום כוונה כושר לאוילו אז הוא קורבן כשר הוא קורבן אוילו כשר על מכוסוב אמר רואים שהרב סובר לא יבוא הקירה לא צריך לעקור ממנו שם אושו שום ולתת לו שם אוילו כדי שיהיה כשר כיוון שהמטרה הסופית של הקורבן הזה מה יעשו עם זה יקבל מום ונמכור אותו ונקנה אוילו אז הוא לכתחילה קיבל כבר שם אוילו ואם שחט אותו סתם אז הוא כשר לאילו אם כך יהיה אוכל כי לא הייתקנמה אם הוא לא ניתק עוד לא שלחו אותו מיד שנזכה פרו באלובחר והוא שחט אותו סתם יהיה כשר לאילו אונה הגמורנוכנ מדיריסה גם באופן זה כשר רק חכמים גזרו שהקורבן יהיה פסול גזרח כפורה אוטו לפני כפורה אם אדם ישחט או שום שעדיין לא נזכר באלוף באחר והוא ישחוט אותו לשם אוילו אז ודאי שיהיה פסול ואם נכשיר באופן שכבר נזכרו בילוב יבואו להכשיר גם באופן זה לכן אמרו כל זמן שלא ניתק לראיה הוא לא כשר לשם אוילו גם בדיעבד ובזה לא יחליפו ביניתק ללאק ומנות תמרה שגוזרים כזו גזירה מתנן כמו שהזכרנו מקודם תנקמה אומר אושום שמיסו בעלו שנזכה בילוב עד שיסתי ועד שיקבל מום וימוכר ויפלו דומו לנדובה בשופרות בקופות שהיו בסיס מקדוש משם יקחו כשיצטרכו להקריב אוילו לקיץ המזבח רב לזור אמר יומוס הוא סב כתוב בפסוק כחטוס כושום כל דיני חטוס נוהגים גם באושום ולכן כמו חטו שמיסו בעלו שנזכה פה בעלו באחר מיסו גם אושומס רבי ישוע אומר כאן תנקמה רק תנקמה אומר שהיא ראתי ואמוך פלו דו לנדובה הוא אומר אחרי שקבל מום עם מוכר ויובי בא לבית עצמו בדומוב אוילו מה ההבדל בנו את הנקמה אומר רש"י לפי רבי יהושע כשהוא עצמו מביא את זה לאילו אז הוא עושה סמיכה הוא מביא נסוכים מכספו אבל לפי תנקם שיפלנדובה אז הוא לא עושה סמיך אז זה לא קשור אליו וגם הנסוכים באים ממין ציבור הקופוני מה רואים כאן רבי ישע אומר בדומוב אין הוא יביא אוילו אבל גופו למה מסביר הטויס וסריד בשלמלתנ קמה שהוא לא מגיע אוילו של יוחיד אז צריך להפוך את הקורבן מאושם של יוחיד לקור אוילה של ציבור אז אי אפשר להפוך את זה ממילא חייבים שהיא ראה שיסתייב וימו חרבי פודום בני דובן אבל לפי רבי יהושע שהוא עצמו מביא אותו לאילו אז למה לא נאמר האשם הזה נזכר פה באלו באחר אז הוא יהפוך לאילו והוא עצמו יביא אותו לאילו אלו מי למה גוף אוילוי דגוז לאחר כפורות ולפני כפורם כי אם נאמר כך יטאה האדם שגם באופן שהוא עדיין לא יתכפר באושם ויום אחד הוא יאמר אני צריך להביא אוילו אז בוא נביא את האושם הזה לאילו אחר כך אני אביא אושם אחר ובאופן זה ודאי שאי אפשר להחליף שם של קורבן שעדיין הוא עסקה פה באילו באח הוא לא יכול להחליף אותו לאילו והוא יתה הוא יחליף אותו לכן גזרו שלפני כפורה שהוא לא יתה לעשות כך לפני כפורה שגם אחפורה לא עושים כך אלא היא ראה שסתב ויובי בדום אז זהיר גם שדווקא אם ניתק ויקריב סתם כשר לשמו אבל אם לא ניתניתק אז גם בדיבד אינו כושר לשם לו שמנו ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: