העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עב עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עב עמוד א

פסוחים דף עז השיעור מתחיל בעזרת השם תחילת הדף למדנו בשיעור הקודם במשנה הפסח ששחט אותו ביד לדניס שחל בשבת שלא יה לשמוי למשל לשם שלומים כיוון שקורבן הפסח פסול אז הוא חידל שבת חייב חטוס עשה בשוויג אם הוא שחט זבח אחר למשל שלומים הוא שחט אותו לשם פסח ביהודה לדין ששחל בשבת וזה נחלקו רבי לזר ורבי ישע רב לזר מחיה בתוך הטוס רבי יהושע פותר כיוון שהוא טעה בדבר מצווה טוע בדבר מצווה כיוון שה טרוד בהקרבת קורבן פסח שזה דוחה שבת אז הוא פטור מברר את הגמור במה יסכינה במה שישנינו ברישה שאם הוא שחט את הפסח שלו לשמו חייב איך מדובר אילמ בתואה ובמתה הוא חשב שהקורבן הזה הוא שלומים ולכן הוא שחט אותו לשם שלומים. למה הוא שחט אותו בשבת? הוא שכח ששבת או שהוא שכח שאסור לשחות שלומים בשבת. שמסמינו הקירה בטוס אה הקירה. אדם שעוקר את שם פסח מהקורבן מחמת שהוא טועה שהוא לא פסח, מחמד שהוא טועה שהוא שלומים. הדבר נחשב להקיר והקורבן מאבד שם פסח והוא פסול. זוהרים מחליויקס בגמור מנוכס מציינים תוספוס מחלוקס מירועים אלו בעיקר מדובר שהוא עקר ממנו בכוונה שם פסח הוא ידע שזה פסח ובכל זאת הוא שחט אותו לשם שלומים הוא שוויג כ הוא חשב שמותר לעשות כך בשבת או שהוא שכח ששבת אם סיף הושר כל הזבוכים ששוכתון לשום הפסח אם אין מראוינו אשל זה עגל או נקבה שלא טועים בזה שזה פסח חייב אם ראוי אם זה כבש בן שוננו שהוא טעה שזה פסח רב לזר מחפחה זה רבי ישע פה איתו והיא בוא כרים בסיפה כמו בר שלכורה מדובר שהוא יודע שזה שלומים והוא קר מזה שם שלומים ושוחט את זה לשם פסח מה לי ראויין מה לי שאינו ראויים הרי בכל אופן הוא לא טועה בדבר מצווה כי הוא יודע שזה לא פסח והוא שוחט השם פסח אז הוא לא טועה בדבר מצווה אלא פשיטה בתוהי מדובר שזה כבש בן שונו והוא באמת טעה שזה פסח ולכן הוא שחט אותו וזה טוה בדבר מצווה כי הוא התכוון לעשות מצווה והוא באמת קיים מצווה כי להקריב שלומם זו מצווה אז איך אז איך מדובר כאן רישה באויקר וסיפה בתו מרב אובין באמת אין ברירה אין רישה באויקר וסיפה בתו אשכח רב יצחק בר יוסף לרבבו פגש אותו דביקה באוכלסדנשה כשהוא עמד בתוך חבורה גדולה מאוד של אנשים אומר לי שאל רב יצחק רבו מסניס מי איך מדובר במשנה אומר לי רבבו רי שב באויקר וסיפ בתוה תונמני רב יצחק ביוסף חזר זאת ארבן זמנים 40 פעמים כדי שיזכור זו ודומלי עד שה נדמה לו כמ דמנכה בכיסה כמו שזה מונח בכיסו שואלת הגמורת נען למדנו בהמשך המשנה אומר רבי אליעזר הוא בא לחלוק על רבי יהושע מה עם פסח שמותר לשחוט אותו בשבת לשמוי כששינוס שמוי והוא שחט אותו בשבת שלא לשמוי חייב חייב חטסילו שבס זבוכים שנסורים לשחוט אותם בשבת לשמון כששינו שמון הוא שחט אותם בשבת לשם פסח דין שיח ואם מיס שבר שמדובר באויקר בספר בתו הולדומה דרי שבויקר בספר בתו אז מה הקושיה אונה גיבורה לרב לזר לא יש לי הוא סבר שאין הבדל בנוקלותו לכן הוא יקשה שואל את הגמור לרבי ישע דשוןלי לישן ליוכש יענה לו שיש הבדל בין הרי של הסיפה אונה גמור אוכורמלי באמת זה כלול בתשובתו הוא אמר אמר לו לדידי לא ידומה לשיטתי אין בכלל קושיה רי שבויקר וסיפ בתו לדידו כשאתה סובר שאין הבדל בין קיקר לתוה לא אם אמרתו בפסח ששינו את שמולדוברסו לדבר שאסור לזכות אותו בשבת אז הוא לא טועה בדבר מצווה לכן הוא חייב טועים רבי זבורכים ששינו את שמו לדובר מותר לשחוט אותו בשבת לשם פסח לכן הוא טועה בדבר מצווה הוא פטור מה למדנו בהמשך המשנה אומר לרב לזר רבי יהושע אימוציבו יחו תמידים של שבת מוסופים ששבת שאין מוטורים ישחוט אותם בשבת לשמון והשויכת זבוחים אחרים אדם לוקח שלומים שוחט אותה בשבת לשמון לשם תומית של שבת חייב למה גם תפתור אותו בדבר מצווה אומר לו רבי יהושע לאי אם אומרת באימור ציבו שכן יש להם קיצווה תמר בפסח שאין לו קיצווה אז עכשיו הגימורה הבינה שההבדל הוא תמידים מוסופים יודעים כמה יש מה שאין כן פסוכים אין בזה גבול יכול להיות מיליונים כלל ישראל צריך להביא אז אז בזה זה נחשב אתה בדבר מצווה לממרי מה אני רואה כאן לכלי דאיס לקצווה כשיש קצוב סכום קצוב כמה צריך להביא בשבת מחב רבי יהושע הוא לא נחשב לטוע בדבר מצווה איך יכול להיות והרי טינויקוס שצריך למול בשבת אחד מהתינוקות כמו שנראה מיד ד יש להם קיצו כמה למול בשבת וברכ זאת רבי יהושע פותר מה למדנו ותנן למדנו בשבס מישו לו שני תינוקס איך עודמו לו אחר שבס ואיך עודמו בשבס נולדו לו שתי תינוקות תינוק אחד נולד בשבת תינוק שני נולד ביום ראשון מגיעה שבת הבאה תינוק אחד צריך למול היום מילה ביום משמיני דוחה שבס תינוק שני צריך למול מחר ביום ראשון ושוכח הוטעה בין התינוקות ומול של אחר השבס בשבס לכולל מחיבטוס הוא חילל שבת מילה שלא י בזמנו זה חויבל והוא לא קיים כמצווה אפילו שהוא טור בדבר מצווה הוא טרוד במילת התינוק של שבת אבל הוא לא קיים מצווה כמו שראינו במשנה רביע פותר אותו בלמצווה דווקא אם הוא קיים מזה שהוי מצווה אבל אדם שמל תינוק ביום השביעי הוא לא קיים שום מצווה חייב אבל אם היו לו שני תינוקות איך עוד למול בערב שעבס ביום שישי ואיך עוד לא מול בשבס למעשה זה שצריך למול אותו ביום שישי לא מעלו אותו הוא היה חולה ביום שישי או הנס אחר עכשיו הגיע בשבת יש לו שתי תינוקות אחד צריך למול היום זה של שבת זה של יום שישי הוא צריך לחכות ליום ראשון משלא יהי בזמנו לא דוכה שבת ושוכחומו של ערב שבס בשבס רב לזר מחבחטוס אפילו שהוא טעה בדבר מצווה וסם מצווה ורבי שעה פה איתו כי הוא טו בדבר מצווה כי הוא טרוד הרי למול את התינוק שזמנו בשבת ועושה מצווה הוא מל תינוק ביום התשיעי זה מצווה אפילו שהוא חילל שבת ועשה שלא קדת מכל מקום מצווה מי לקיים ממילא הוא פטור מה רואים כאן אפילו שיש לו קיצווה סך הכל תינוק אחד יש לו למול בכל זאת הוא נחשב לטו בדבר מצווה אז גם בשויכת שלומים למשל לשם מוסף של שבת אפילו שיש קצווה כמה מוסופים יש בכל זאת הוא טעה הוא רצה הוא חשב שהזבח הזה השלומים הזה זה תמידי ציבור של מוסופין או של תומיד והוא קיים מצווה כי כל קורבן ששוחטים אותו מקיימים מצווה אז רבי ישע צריך לפטר אותו אומר הבעמ מה שרבי יהושע חילק שבאמור את ציבור יש קצווה פסוחים אין קיצווה הכוונה היא לא שבזה זה יודעים מספר מסוים ובפסח אין מספר אלא ההבדל הוא שונה לחלוטין אוכ במסכינן בזה שמל את התינוק של יום שישי בשבת כגון שקודם הואמול של ערב שבס בשבס יש לפניו שתי תינוקות אחד שזמנו היום ואחד שהתאחר מיום שישי וניתחה הברית ליום ראשון והוא מל דבר ראשון את זה שזמנו היה ביום שישי זאת אומרת שבשעה שהוא מל אותו דיקר דשא בזתורידבי עדיין היה לפניו למות את התינוק שצריך למול אותו בשבת והוא טרוד בו ממילא אפילו שיש בזה קצווה אבל הוא טעות יש לו תינוק אחד למול בשבת והטעות הזאת גרמה לו למול את התינוק שיום שישי אוכה באימור ציבור כגון שקודם ושחתינו לאימורי ציבו ברש אינו חנמ אם עדיין לא הקריבו את המוסף של שעבז והוא יטאב הוא יקריב קורבן אחר לשם מוסף הוא יהיה פטור אפילו שיש קצווה כמה מוספים צריך להביא אבל מדובר שיש קצווה מה הכוונה יש קצווה וכבר כבר קימו את הקצווה אז אין עליו שום טירד כבר קימו כבר הקריבו את הטומית כבר הקריבו את המוסופין אתה הולך מקריב עכשיו קורבן אחר לשם מוסף לשם טומיד לא פותרים אותך מה שאם כן אתה בא למול תינוק בשעה שיש לך תינוק שאתה צריך למול אותו בשבת אז אתו יהיה בדבר מצווה שואלת הגמורה איכה שמדובר שכבר שחטו את כל קורבון הציבו בשבת זו מה למדנו בהמשך המשנה רב מאיר אומר אף השוויכת לשם ממורציבו פותטו אז יהיה מדובר באופן כזה זה אף על גב דקודים ושחתידו לאימור הציבו ברישה בכל זאת רמר פותר איך יכול להיות ואותוני ככה גרסה הנכונה רבי חיא מאוב לרוב שמקום רב חיא מהמקום הזה הוא הביא ברייסה רב מאיר חולק על מה ששנינו משנתינו ומה שנינו פה לין תינוקות הוא סובר שהמחלוקת בין רבי לזר לרבי יהושע זה ביתו בדבר מצווה ולא יקיים שום מצווה בכל זאת רבי יהושע פותר לכן הוא אומר אומר רב מאיר לאנחלקו רב לזר ורבי יהושע על שני תינוקס איך עוד לא מול ערב שבס ואיך עוד לא מול בשבס ושוכח ומולס של ערב שבס בשבס דחייב למה עוד מעט נראה על מה נחלקו על שיו שני תינויקס איך עוד לא מול אחרשבס ואיך עוד לא מול בשבס ושוכח הוא מול של אחרשבס בשבס ורב לזר מחיב חטוס ורבי ישע פה איתו רבי ישע סובר אפילו שהוא לא קיים שום מצווה הוא מעלה את התינוק שיום ראשון שום בשבת הוא מל אותו ביום השביעי הוא לא קי גם שום מצווה בכל זאת כיוון שהוא טוב בדבר מצווה כי יש לו טיר דלמול את זה שזמנו בשבת הוא פטור מה ההבדל בין הרי של הסעיפה למה ברישה רבי יהושע מודה שחייב הבינה הגמורה שברישה שהיה לו תינוג אחד למול ביום שישי והשני למול בשבת יום שישי הוא לא מל שכשתי הינוקות היו לפניו אז שתיהם הרי זמנם כבר הגיע רק זה שיום שישי כבר אי אפשר לעבול אותו בשבת צריך לחקות ליום רשי ראשון אז זה גרם לו למול את שתיהם אז הוא מעל דבר ראשון את זה של שבת ואחר כך הוא מעל את זה שיום שישי כותה הוא סבר שגם אותו צריך למול ברגע שהוא מל אותו אחרי שכבר לא היה טרות בדבר מצווה כד ששבת הוא כבר מל אי אפשר לפתור לפתור אותו כי הוא לא טועה בדבר מצווה כי הוא כבר מל את התינוק שצריך למול אותה בשבת מה שאין כן בסיפה שיש לפניו שתי תינוקות אחד ביום ראשון אחד בשבת בוודאי לא טועה למול את שתיהם כ יודע שחד ביום ראשון אז מה היה המעשה שהתחלף לו אתמקום למול את זה של שבת הוא מעל את זה של יום ראשון אב בשעה שהוא מל את זה של יום ראשון עדיין היה טרוד למול את זה שלשבת יש לו לפניו אחד צריך למול אותה בשבת אז הוא פטור אז מה רואים מתי רב מאיר פותר דווקא כשיש לפניו אחד למול בשבת אבל כשאין לפניו למול בשבת הוא מחייב אז איך אפשר לפרש שרב מאיר פותר באימורי ציבור אפילו אחרי שכבר גמרו להקריב את כל אמורי ציבור עונה הגמורה בחזרה בקושיה ותסברה מה אוסום איך יכול להיות שזה הפשט באברייסה מה אוסום מה אוסום בסיפה דלא יובד מצווה הוא מר את התינוק שיום ראשון בשבת הוא לא קיים שום מצווה פה אתה רבי יהושע איך דכובד מצווה ברשת שהוא מל תינוק ביום של יום שישי בשבת אז הוא קיים מצווה הוא מל תינוק ביום עד שהוא קיים מצווה היה אסור לו לעשות אבל הוא קיים מצווה מחייב מקשה אותו וסריד מה הקושיה הרי הרי הסברנו ברי שהוא לא טרוד כ הוא כבר מל את זה של שבת בסעיפה הוא טרוד בדבר מצווה אומר תוססריד אינו כנמה הקושיה היא רק הקדמה שאפשר לפרש את הבריסה באופן אחר אמר דברני רא שמדובר כגון שקודם הוא מול של שבס בערב שבס זאת אומרת כך ביום שישי היו לו שני תינוקות לפניו אחד שזמנו היום אחד שזמנו שבת הוא החליף ביניהם ומל את זה שזמנו בשבת הגיע שבת עדיין לא עמד על טעותו ומה על זה של יום שישי בשבת ממילא באופן כזה רמ אומר שכולנו מחייבים שלוניתנו שבוס לדוכס לא הייתה עליו מוטלת מצווה למול בשבת זה שהיה צריך למול בשבת כלומר אותו ביום שישי טו בדבר מצווה זה דווקא עם המצווה שהתי ראיתי לליו גרמה לו לטעות כאן יש לו דמיון שיש לו מצווה למול בשבת אבל מצווה אמיתית בשבת אין לו ממילא הוא חייב בסיף שיש לפניו בשבת תינוק אחד למול היום ותינוק אחד למול מחר ניתנושבס לדוכס אצלו יש לו הרי תינוק שהוא צריך למול אותו היום וזה גרם לו לטעות ולמול את זה של מחר אז אפילו שהוא לא קיים שום מצווה בזה שהוא מעל של מחר בכל זאת תור בדבר מצווה הטעות נגרמה על ידי מצווה שמוטלת עליו היום ממילא גם באימורי ציבור או חרניתנו שבוס לידוכוס אצל קורב ציבור על כלל ישראל מותר חיוב לשחוט את התמידים, את המוסופין אז נכון שכבר הקריבו אותם אבל הוא שכח ועל ידי שטרוד יש לו לשלומים שהוא טרוד מאז שהוא הקדיש אותו הוא טרוד מתי יבוא זמן שאני אקריב אותו ומתוך שהוא טעה שזה המוסף של שבת הוא שחט אותו הוא שכח שכבר הקריבו את המוסף של שבת זה טועה בדבר מצווה כי למעשה מה גרם לו ליטות המצווה שמותלת עליו לשחוט אימורציבו בשבת לכן רביר פותר בכזה כזה אופן לדעס רבי יהושע אומר לרב של הרב קהנה או חנמה והיו לפניו שתי תינוקות אחד אמול ביום שישי אחד אמול בשבת והוא כבר מל את זה של שבת ביום שישי ולפניו רק זה של יום שישי בשבת למול הוא שהוא זה אין לו שום מצווה למול בשבת צריך לחכות ליום ראשון אבל הרינו שבס לידוכוס לצלטינוקוסדלמי הרי יש תינוקות בעולם שזמנם למול היום יום השמיני והוא הרי חושב שיש יש לו מצווה לאמול גם את התינוק הזה כי הוא חושב שהתינוק הזה הוא זה שנולד בשבת שעברה ממילא המצווה של מילה שהיא ישנה בעולם היא גרמה לו ליטות אומר לי לגבי הי גבר מייס לא ישאיב אי אפשר לבחון את הדבר על פי העולם בוחנים על פי האדם הזה האדם הזה לא מוטלת עליו שום מצווה מילה בשבת זו לכן מה שהוא טעה ומל תינוק שזמנו היה אתמול זה לא טוב בדבר מצווה מה שאם כן אמורי ציבור הם מוצלים על כל כלל ישראל אפילו שכבר הקריבו את האימורי ציבור אבל למעשה בשבת זו הייתה להם התר לשחות האימור ציבור וזה גרם לו ליטות ממילאותו בדבר מצווה
לצפיה בתכנים נוספים: