העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עב עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עב עמוד ב

למדנו במשנה הואשר כל הזוכים ששוכתו לשום פסח בשבס שחל ביד ניסן אם מן הם רואים זה עגל למשל או נקבה חייב כולו טוב בדבר מצווה ואם רואין זה כבס בן שונו שלומי והוא טע שזה של פסח רב לזר מחיב חטוס ורבי ישע פה איתו מן תנש שנתנו דשוןלי בין ראויין לשעינון ראויין הוא מחלק בין ראויין לשני ראויין והוא גם סובר שדווקא אם הוא טעה וקיים מצווה כמו שאמרנו מקודם רב שמניה איך עוד הזבוכים הראויין ואחוד זבוכים שאינו נראים וכן השוויכת בשבת לשם ממורציבו פה תוד רמ רמר סובר גם אם הוא שחט קורבן שלא ראוי לשם פסח זה עגל עוד מעט נראה למשל והוא טעה שזה פסח שחטשם פסח יודע על איזה שחל בשבת פטור אומר רב שימן הוקמתנן שמשנתנו לאנחלקו רב לזר ורבי ישע שאינון ראין שחייב כי זה לא טוב בדבר מצווה על מה נחלקו על הראויין שרבי ליעזר מחייב חטו רבי ישע פיתו אומר רבי אומר רבי לוזו פיתו יור מאיר אפילו עגל של זבחי שלומים אל תחשוב שבעגל אף אחד לא טועה לא גם בזה פותר המאיר אם הוא שחט אותו בי דניסן ששוחו לשום הפסח אומר לרב זיר לרב ביבי ואומר רבי יוחנן מועיד רב מיר בבעלי מומן אדם שהיה לו קורבן בעלמום והוא טעב ושחט אותו בשבס לשם פסח בדניסן בזה הוא מודה למה כאועה בבלמום גם בעגל אף אחד לא טועה שהוא פסח אומר לי בבעלי מומין לא התוריד בו הוא לא טרוד להקריב את זה לקורבן כרי זה לא עומד להקרבה זה מלמום והי טורידי אומר רש"י אדם הפריש שלומים למשל עגה לשלומים כל ימי הפרשוסון בלייבוי ואוסו גבוהים מוסי אפונ והקריבנו והתרדה הזו הביאה אותו לטעות ולשחוט אותו ביד לדס שחל בשבת לשם פסח אז הוא פטור בוא מנה רובמרב נחמן חולין לשום פסח מים אדם שיש לו כבש בן שונו אבל הוא חולין והוא טעה והקריב אותו בשבס ביהודה לדניס לשם פסח מה ליומר מירו גם בזה הוא יפתור אותו משום טו בדבר מצווה או לא אומר לי פתרב מאיר אפילו חולי לשום פסח שואל אותו ואמר רבי ירח מיד רב מאיר בבעלי מומן לכ לכאורה חוני זה כמו בעלמום כי הוא בכלל לא בר קורבן אז הוא עונה לו בעלימום לא מיכלפה בלמום לא מתחלף לו עם פסח הוא לא יכול לטעות חשבתי שזה פסח זה בלמום כל אחד יודע שזה לא עומד לקרבה הנחולין מחלפה זה מתחלף לו הוא הוא סובר אולי זה כן הוקדש לפסח שואלת הגמורה ותימד מיום משום יכלופה ולא יכלופה זה הטעם שלו דבר שמתחלף הוא פותר דבר שלא מתחלף הוא לא פותר ואמר בבוז פתר מר אפילו עגל של זבחי שלומים ששכת לשום הפסח על מים דרמום דתורית כמו שאמרנו ולו דווקא דבר שמתחלף אומר לי רב מאיר פותר באחד משניהם תוריד אף על גב דלא מכלף ולכן הוא פותר בעגל של זבחשתמים מחלף אף על גב לא התוריד לכן הוא פותר בס בן שונו של חולין שיקריב אותו לשם שלומים להפו כבלמום דלא יכלוף מכלף כי זה בלמ ולא מטרורית בזה רב מאיר מודה שחייב יוסף רב זיר ורב שמואל ברב יצחוק שניהם ישבו הקילע דרב שמואל ברב יצחוק לפני הבא הייתה כזה פרוסדו מבוא שם הם ישבו ויס ובקמרה ישבו ואמרו אומר רב שמ בלוקיש נסח לו שפוט של נויסור בשפוט של צלי והחולי אדם התחלף לו היה כאן שיפוד שהיה עליו בשר של נויסו קודשים שעבר זמנם אסור לאכול זאת מי שאוכל זאת במיזח חייב קורס בשוגג חיף חטוס והוא טער הוא חשב ששפוט של צלי של קורבן שזמנו לאכול אותו היום וזו מצווה לאכול קודשים כתוב ואוכלוס מה שקופה בהם חייב הוא חייב חטוס זאת אומרת רב שמלוק בא לומר שהלכה לא כמו רב מיו טוב בדבר מצווה ולא יקיים מצווה פטור אפילו שהוא טוב בדבר מצו רצה לקיים מצוות קורשים אבל לא קיים שום מצווה אכל נויסו חייב ורבי יוחנן אומר עוד מעט נראה אם הוא בא לחלוק או להוסיף אישוני נידו בועל חייב הוא לא ידע שנידו והוא באל את אשתו חיב חטוס אבל יבטונידו בועל אחיו מת בלי בנים צריך לייבם את א אשת אחותו והיא הייתה נידו לא ידעה שהיא נידו והוא אייבם אותה הוא בעל אותה בהי לרשונו שזו המצווה של יבום פוטו ופטר מחטו זכורותו בדב מצווה אומרת הגמור איד אמר שרבי יוחנו בא להוסיף על רשלוקיש כל שקיים בה ד מחיב דלא יוס מצווה כי אם באיש תנידו עוד מעט נראה מדובר באמת באופן שהוא לא טעה בדבר מצווה כי מדובר סמוך לסטור מעוברת הוא לא קיים מצווה א בכל זאת יש בזה איזה לכלוח של מצווה או לכלוכית מצווה יש בזה בכל זאת מחייב רבי יוחנון ודאי שאם הוא אכל שפוט של נויסור בטעות שלא קיים שום מצווה אז ודאי שהוא מחייב איזדה אמרה לא הוא בא לחלוק על רשלוקיש בההי פוטו באמת רבי יוחנו סובר טוב בדבר מצווה אפילו שהוא לא קיים מצווה פטור כמו רב מיר ולכן התחלף לו שיפוט שנותער בשיפוט של צלי הוא פטור כי הוא טור בדבר מצווה הוא רצה לקיים מצווה אפילו שהוא לא קיים מצווה פטור אבל באיש טונידו אם הוא בעל חייב מהתמה אוסו מודע וללשיו ואשתו היה צריך לשאול אותה לפני זה ולכן זה לא טועה בדבר מצווה אפילו שהוא רצה לקיים מצווה אבל לאדלי חבל לשיולי מה שאין כן בשפוד לא היה לו את מי לשאול אם השפוד הזה באמת שלאיס או שלצלי הוא חשב שהוא אצלי לאי בזה רבי ויחנון פותר שואלת הגמורה ורבי יוחנון מה ישנה הבין שהוא פותר אותו דקה מצווה הוא קיים מצווה סיבום אפילו שנידו איש טונקובד מצווה כי למעשה הוא מקיים מצווה ספר ורביה אומרת הגמרא בישתוברס שואלת הגמור ויקס שמחה סונו מקיים מצווה סוינו עונה הגמור שלא בשסונוס סו כל אחד יש את העונה שלו כמו שרשי מביא מקשים טויספס מה הקושיה כובד מצווה של פיר וריביה קובל מצווה של אוינו בנידו יש מצווה של פיר וריביה יש מצווה של אוינו אומרים תוספסנו חנמן לפי הלשון הראשונה בדעס רבי ירחונן שרבי ירחוון מחייב באופן שלא קיים שום מצווה אין קושיה הקושיה הייתה לפי הלשון השנייה שרבי ירחו סובר שטור בדבר מצווה אפילו שהוא לא קיים שום מצווה בכל זאת פטור ולכן קשנו כיוון שהוא טועה והוא סובר שהוא מקיים מצספיר ורבייה או מצווה סוינו אז זה טועה בדבר מצווה אפילו שלא קיים מצווה צריך לפתור אותו אז ענינו שמדבר מאוברס ושלא בשעסנוסו שואלת הגמורה עדיין יש בזה טעות שהוא מקיים בזה מצווה ואומרוב חייבודם לשמח אשתו בדבר מצווה אפילו שלא יבשסונוסו אם הוא רואה שמתאבות לו אז הוא כן טעה הוא חשב לקיים את המצווה הזו אונה הגמורסמוך לוסטו אותו בזמן שהוא צריך לפרוש סמוך לוסס אין שום מצווה ממילא הוא חייב שואלת הגימורה אייוחי שמדובר בסמוך לוסטו וזה באמת גרם לו לבול נידו ממש היא לא הייתה סתם סומך לסטו זה באמת הייתה נידו בסוף אפילו יבטונמ כי גם יבומו אין לו מצווה סיבוב בשעה ש סמוך לסטו אז הוא לא אותו בדבר מצווה אונה גמורים טוי בו זזמינו הוא עדיין לא היה איתה אף פעם אז הוא מתבייש לשאול אותה אם היא סמוך לוסט או לא ולכן הוא נחשב לטור בדבר מצווה איש תלוי בוזמנו לא מתבייש ממנה צריך לשאול ואם הוא לא שאל אם היא סמוך לסטו ולא או לא ולמעשה היא הייתה סמוך לסטו והוא למעשה נכשל בנידו ממש זה לא טוע בדבר מצווה והוא חייב שואל אותו גמורה מה למדנו כאן למעשה שרבי יוחנון סובר שאתו בדבר מצווה אפילו שאין זמן בול הוא בעל יבטונידו לא צריך לעשות זה דווקא היום אפשר מחר אפשר מחרתיים בכל זאת פטור כמן כדעת איזה תנועים איזה מהתנועים הוא סבר הילמק רבי יוסי נתנן אמרנו משנה בסוכה רבי יוסי אומר יום טבורש של חג של סוכס שחליוס בשבס בזמן שבסמיד שיקאים היו נוטלים לולב גם בשבת אבל אסור להוציא אותש הרבים צריך להביא את הלולב לבית הכנסת לפני שבת ושוכח ואויצלול ברשוס הרבים פוטו מפני שאויצי ברשוס אומר רש"י ברשוס של מצווה ש תר בהת בדבר מצווה זה המקור של רבי יחנון מי אומר דלסם דזמול היום צריך לקיים לפני השק צריך ליטול לולב שאן כן יבוא לו דוקא היום ולרבי ישע דזבוכים שלמדנו משנתינו שהוא פותר בשחת זבחים אכן משם פסח בד שכל בשבת דילמנם מזמנו בול צריך לשחות את הפסח היום אז הוא טרוד בדבר מצווה שזמנויבול ואלוק רביישע דתינויקוי שומל את התינוק של יום שישי בשבת או לפי המר של יום ראשון בשבת אוסמנם מזמנו בול כיום הזמן למול אותו ואלו קרבישע דרומטתנן או אויכל כהן שהיה יושב ואוכל בתרומה אחרי שהוא גמר לאכול וא ידע שהוא בן גרושו א בין חלוצו אביו שהיה כהן נסע גרושו או חלוצו שעברה חליצה אסור לכהן להינסא לגרוש או לחלוצו אז הבנים הם חלולים חלול הוא זר לכל דובו אסור לו לאכול תרומה רב לזר מחייב את זה שאכל קרן וחוימש כמו זר שאוכל תרומה צריך לשלם לכוהין קרן ועוד חוש רבי ישוע פה איתו למה רבי יהושע פותר כי הוא טוע בדבר מצווה הוא רצה לקיים מצווה סכילס תרומה לכהן יש מצווה לאכול תרומה והוא טעה כי הוא חשב שהוא כהן כשר אז הוא פותר אותו זה המקור של רבי יחונון מי אומר אולי מדובר באופן שהוא באול לא בסתם תרומה דיל כד כדב ביבי ברבי אומר הרב ביבי ברבי בתרומה ברב הפסח תרומהסחומץ ברב הפסח זמן בול אם לא יאכל זאת עכשיו יצרכו לשרוף את זה הנמ מה שרבי ישע פותר זה לא משום טועה בדבר מצווה רק שינטרומ דיקרבויד כמו שנראה עוד מעט והבוידה של חול רחמו נאחש בדיעבד נתנן אוימד כהן ומקריב קורבנות על המזבח ואחר כך ונו ידע שהוא בין גרושו בן חלוצו כל הקורבונסקול שקריב לגבי מזמח פסולים כי זה כמו שישראל הקריב קורבנות ורבי ישע מכשיר ואמרין הם הייתה את רבי בישועה נחסיב כתוב בפרשס וזויסברוכר בברוכר של שבט לוי זה מדובר לקוינים מתחיל יוסי וקטורו באפכו בורך השם חילוי ופוי יודוב תרצה דורשים חילוי לשון חול שבורך השם חלולים שבואים גם חול שעבד אבויד אבויד כשרה אז זה הטעם שרבי ישוע פותר אותו מקרם חוש כאחילסטרוםזה אבוידה והבוד של חול בני עבד כשרה ותרו מאכ יקרב נתניה מהפת שלבו אמש בלילה לבדרש מוצר גמלי בוסדרש אומר לו אבדתי הייתי עסוק בבן אומר לו אומר לו רב גמלי כל דבר אינו דבר הרי אחרי החוב כבר בזמן הזה מני אומר לו זה היה הזמן אחרי החוב אבל עדיין הם יכלו לאכול תרו אמר לו ירמרנו אומר רשי מתכו שנוסעת לו הרי כעבוד והזור הקור יומוס אוסחס בגבול גבול הכוונה בכל מקום אפילו חוץ לירושלים כבוד בס מקדוש ממילא נשארנו בקושיה מה המקור של רבי יוחנון לפתור תויה בדבר מצווה אפילו באופן שלא באול אז למעשה לא מצאנו מקור אבל כך סובר רבי ייחנון עד כאן דף בז
לצפיה בתכנים נוספים: