העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סח עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סח עמוד א

צורכים דף סח השיעור מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם 10 שורות מלמטה אומר מר למדנו בבריסה כתוב בפסוק וישכו מן המחנה כל צורוע וכל זוב מה הדרושים מו וכל זוב זוב וכל זוב לרבוז בעל קרי שגם הוא משתלח חוץ לשתי מחנו ס כמו זב משתלח גם ממחני שכינה וגם ממחנ לויה מסייע לי הבריסה הזו מסייעת לרבי יוחננון דואמר רבי ייחנון שתי הלכות שהוא שמע את שתיהם מרבו לכן הוא חוזר עליהם ביחד אפילו שאין קשר ביניהם מחיילס לוינסקו כל המערות המנהרות שיש מתחת לקרקע הזורה אין להם קדוש הסזורה עוד הלכה ובעל קרי משתלחוץ לשתי מחנס מקשה הגמור מיסווה למדנו משנה במסכס זבים בעל קרי כמגשרץ מהב מה כוונת המשנה למחנו כמו שמגשרץ הוא משתלח רק חוץ למחנשי כמו שלמדנו בברייסה כך גם בעל קרינה הגמור אלוהי המשנה משווה אותם לטומוסום שואלת הגמורה מה הכוונה לטומוסום ששניהם טמאים רק טומס ערב רק יום אחד טובלים וניתרים עד הלילה לתהורים לגמרי מה צריך מה צריך שהמשתה תפרש לנו את זה הרי פסוק מפורש בכל אחד איתו מהסרב כסיב ויתומסר כסיב בבלקרי כתוב מגש ארץ כתוב אלו למחנו אונה הגמורל לא לטומוסום והכוונה קומש מלון כמו שלמדנו בשיעור הקודם דבעל קרי כמג השרץ מה מגשרץ מטמבואינס אפילו שהשרץ נפל עליו שלא ברצונו הוא נטמע אהב בעל קרי מטמבנס אפילו שהקרי יצא ממנו מחמסרומה אכלו מישתה בשונה מזו שם כתוב מי בסורוי שאם יצא זי ובוינס הוא לא נתמע מיסמקשה הגמורה מה למדו בהמשך המשנה שם בזבים בויל נידו שגם הוא טמא כתום ממס למי אלימטומוסום המשנה בא להשוות את שתיהם ששניהם טמאים שבע סיומים הייתומשיבוקסי בתור ויתומשיבוקסיבי למה צריך לפרש לנו זאת אלול למחנו שכמומס משתלח רק ממחנ שכינה כרגב בו לידו משתלח רק ממךנ שכינה ומדי סיפה של המשנה ההשוואה בין שני הטמים זה למחנו רי שנמה שהמשנה משוה בבלקר למגש ארץ למחנו אונה הגמור לא מדיר מה השוואה או כדיסה ואדסה הרי שההשוואה לגבי טומה ששניהם נטמעים באונס והסעיף ההשוואה לגבי מכנס מיס ולמד בברייסה מצוירו חומו מזהב כמו שלמדנו כי מצוירו משתלחוץ לשולש מכנס זהב רק חוץ לשתי מכנס וזהב חומו מתוםמס הוא משתלח חוץ שתי מכנס תומס רק חוץ למכנחס יוצו בעל קרי שתו ממס חומור ממנו כך למדנו בברייסה מה יוצו מה הכוונה יוצו בל קריל יוצו מכלל זו אפילו שהוא דומה לזו הוא יצא מהדין של זו בו לכלל תוממס למה באמת דותו ממס חומור ממנו זה הבריסה מסבירה תום ממס יותר חמור ממנו כי הוא טמא שבע סיומים השאן כבל בלקרי טמא רק שיום אחד הוא מותמח לבי לכן בל קרי גם מות מותר במאחנ לבי אז יש לנו כאן ברייסה לא כמו רבי ייחנון אונה הגמור אלו כוונת הברייסה כך כל הסדר של השילוח זה לפי החומרי ולכן מצויר שהוא הכי חמור כמו שלמדנו הוא טום פרי אופר אוסו בתש משמיטו הוא משתלחוץ לשולש מכניס זב הוא פחות חמור ממצירו אבל יותר חמור מתוםמס כי טום יוצא מגופוי לכן משתלחוץ לשתי מכנס תוםמס שהכי פחות חמור הוא יוצא רק חוץ ממכנס שכינה לפי הסדר הזה עלכאורה בלקרי שהוא פחות חמור מתום ממס כי הרי תוםמס טמא שבס הוא מטמ רק יום אחד אז לכאורה הוא היה צריך להיות גם משתלח רק חוץ למחנה שכינה אומרת הבריסה יוצו ממחנ טוממס שהיה צריך להיות לפי דרגת החומרה שלו ונכנס למכנזב שבלקר משתלה חוץ שתי מכנס ואף על גב דתומס חומור ממנו דמוך לבידומלי מדמינלי כמו שלמדנו בשיעור הקודם כתוב בפסוק כל זוב וחוילתו מלא נפש מכל כל דורשים דבר שדומה זו מי דומה לו בלקרי דומה לו לכן בהכרח שמכל זהב מרבים בל קרי שאפילו שהוא פחות חמור מתוםמס אבל הוא משתלה החוצה שתי מכנס מכול תומלו נפש אי אפשר לרבות בלקרי כולו דומה לו מזה מרבים שר טומס מגה מגע שרץ מגה נביאה שהוא משתלח חוץ למחנ שכינה כמו מביאה הגימור עכשיו עוד מקור לכך שבעל קרי משתל חוץ לשתי מכנס טונקמד רב יצחק ברבדי שנה לפניו ברייסה כתוב בפסוק לים בלקרי כהיה בכ איש אשר לא יהיה תור מקר לוילו ויוצו אל מחוץ למחנה לא יובוי אל תךמחנה תורשת הברס כך ויוצואל מחוץ למחנה זו מחנ שכינה זאת אומרת שמדובר ממישהו שעמד במחנשינה והוא ראה קרי אומרים לו צא ממחנשכינה לא יבואך מחנה זו מחנה לבי מכאן לבעל קרי שיצא חוץ לשתי מחנס אומר לי שאל רבי יצרדי את זה ששנה לפניו את הבריסה הקתה לא יילתי עדיין לא הכנסת אותו למחנה לוי הפיקטב אתה כבר מוציא אותו זאת אומרת כך אתה הרי מדבר מאחד שעמד מחנשינה והוא יוצא ממחנ שכינה אז עדיין לא דיברת עליו אם הוא יכול להיכנס למחנה לוי או לא כי הרי מיד אחרי מחנ שכינה זה מחנה לוי ואתה כבר אומר אומר לו לא יובוי אל תבוא למחנה לבינה אחרינה אותה קושיה רק בנוסח אחר הקטפיקת עדיין לא אמרת לו הצרכת אותו לצאת ממחנ לו וכבר איילת וכבר הזהרת אותו אל תיכנס לא יובו אל תוךמחנה אלא אומר לו צריך לתקן את הבריסה להפך אמ כך ויוצל מחוץ למחנה זו מחנ מדברים באחד שעמדמח לוי וראה קרי אומרים לו ויוצון מחוץ למחנה לא יובו תוכך מחנה כת יוצא מחנה לבי אל תצא למחנה שכינה תצא למחנה ישראל זו מחנה שכינה אומר רש"י אילו היה כתוב בפסוק רק יציאה אחת היינו מעמידים את הפסוק במי שעומד במחנשכינה הפסוק אומר לו צא ממךנשכינה אבל כיוון שמוזכר כאן גם לא יובוי וגם ייצי בהכרח שמדובר להוציא אותו משתי מכנס אז בהכרח שמדובר במי שעומד במחנ לבי ואומרים לו צא למחנה ישראל מהסכיף לו רב הנה מי אמר שהפסוק מתכוון לשתי מחנות הימי אידה ועידה גם איוצא מחוץ למחנה וגם אלויוך המחנה למכנה שכינה ומה הכפלות ולברסה ולא יססה הפסוק בא לומר אתה צריך לצאת ואם תיכנס למחנה שכינה אז גם תעבור על עשה על ביטול העסק של ויצ מחוץ למחנה וגם תעבור על הלו שלא יבוא לתוך המחנה או נהגמורה אם כן אם זו כוונת הפסוק לא מקרו ויוצו אל מחוץ למחנה ולא יובו אל תויך כר מדובר באותו מחנה המחנה לא מולי שמאמנו לתלו מחנה אחר שיצא גם ממחנה לבי למדנו במשנה ומיכוי קרוב ניקוי עקרביים גם דוחה את השבס כאשר יד ניסן חל בשבת מהם מיכוי קרוב רבונמר שמנקבון בסקין אומר רש"י שיצא ערה המטרה שאם יניחנו בתוכן עד מוצאי שבת יסריחו עקרביים קודם שתכשך ומה הכוונה לפי זה מיכוי אומר רש"י שתי שתי פירושים או מיכוי לשון נמחה זה הראי שהוא נוזלי או לשון מחייה כמו תמחזיך המולק שאיך מוצאים את זה על ידי ניקוב בסכין כך אומר אבונה חיה ברב אומר שיר כדמעי דנף כה הגבדוך כדסקינה הוא מקל יותר לא רק את הראי הנוזלי אלא גם את הליכה שדבוקה בדופני ימעיים גם אותם שצריכים להוציא אותם בדוח הקסקין גם את זה מותר להוציא כי אם לא זה יסריח עד מוצאי שבת לפי זה צריך להבין איך זה מתפרש מיכוי לפי רבונפירשנו אומר רב אליזר ברב דכסיב וחבו מיכים גוררים יחילו מהשמע מה הכוונת הפסוק כדי מתרגם רב יוסף ונכסן דרשי וחובסמיכי מיכונה לרשוים הנכסים שלהם צדיק יחסנון גורים הצדיקים שהם גרים בעולם הזה הם ירשו את נכסי הרשוים אז אז מה רואים כאן שרשוים קוראים להם מיכים אז גם מיכוי הכוונה לדבר מאוס לדבר שנוי זה הכוונה מיכוי קרוב להוציא את הדבר המאוס מהקרביים כיוון שהזכרנו את הפסוק בחור ושמאגורם יוחילו מביאה הגימורה את תחילת הפסוק הפסוק מתחיל כך וראו כבוסים כדוברום מה הכוונה אומר מנ שבריר מיום הרב מה קמדובר בום מה קמדובר בום אומר חורב סמיכים גורם יחילו זאת אומרת כך ורועו כבוסים כבוסים הכוונה לכלל ישראל הם ירו הם יקבלו מה הם יקבלו כדברום כדבר הנביאים איזה דבר הנבים שכחורים גורם ירחלו שהצדיקים ירשו את נכסה הרשוים אומר לרובה בשלקסיב חוב בלייב כדקבר לפרש את תחילת הפסוק אד מלסחרית זה הבטחה שונה אלו מרוב תחילת הפסוק ורו כבוסים כדברו מתפרש אחרת כד רב חנן לומר דאמר רב חנן אלמר הסידים צדיקים שיחיוסים וראו הכוונה לתחי הסמסים כמו שמיד הגמורת אבי כבוסים הכוונה לצדיקים כדוברום כדבר הנבים כמו שאליוו ואלישה כמדובר באליוו ואלישה שהם החיוו את המיסים אליהו החיה את בן הצרפטיס ואלישה החיה את בן השונמיס כך הצדיקים כל הצדיקים לאסידלו יחיו היו מיסים איפה רואים שוראו מדובר בתחי מיסים כסיב אוכו כבוסים כדברום וכסיב אוסום אירעו בושון וגילעוד כימי אוילום בושון זה לישו הבו מן הבושון שנאמר ויני ושופות בא בושון ושופות היה אביו של אלישו כסיב פה אלישו בן שופות אשיוצק מים על ידי אליהו היה תלמידו של אליהו גילו זה אליהו שנאמר וימר אליהו תשבי מתושב גיל וגמו אז עושים זה ראשויר ובושון לורוש הכוונה לתחיס המיסים רב שמלח צדיקים שחזירים ואיש משנת בו מרומים משאנת זה רמז לדחי הסמסים איפה רואים הוא כסיב כתוב שאליש שלח את גייחזי להחיות בן השונמיס אמר לו ושמתו משענתי על פני הנער כדי להחיות אותו אומר המרשו מאיפה המקור לדרוש כך את הפסוק כי לכאורה הפסוק מתחיל עוד ישבו זקינים וזקיינוס היה צריך לסיים ומשען טום בי דום מה זה ואיש משען טוי בי דוי עוד קושיה יש כאן אוד ישו כשיושבים לא צריך משענת משענת כשהולכים לכן דורשים כך אוישקנוז ירושלים עוד הבטחה ואיש הצדיק משאנטו בודחיות מיסים יומים ולרומקשה סתירה בן שתי פסוקים כסיב בילה המובס לא נצח זאת אומרת שלאסידבו יבולה מלאך המובס הוא לא ישלוט בכלל לא ימותו. מצד שני הוקסיב כי הנער בן 100 יושונויומוס. אדם שימות בן 100 זה כמו נער שמת. זאת אומרת שיחיו אז 1000 שנה ומי שימות בן 100 הוא יהיה כמו נער שמת. אבל ימותו. לא יקשיה כאן בישראל ובילמוס לו נצח. כאם בעקום בגויים שיחיו אז הם יחיו ימותו בסוף אבל יחיו הרבה שנים. שואלת הגמורה ואב כוחובים וגויים מה יבואו אוסום הם יהיו בכלל לאוסי לובואים. אונה הגמורה כן צריך אותם כדי שישמשו את כלל ישראל נכסיב ועומדו זורים וראו צונכם ובניחור הם יהיו עיקורכם וחורמיכם רב חיזדרו מוקשה סתירה אחרת כסיב לאסידובי וחופרו תתבייש הלבונה ובואישחר מוד זאת אומרת שהם לא יאירו הוקסים מצד שני כתוב שהם יאירו רק הם יאירו מאוד חזק ואיר לבונו לא סידל קו רחמו של היום וירחמו א שבעוסיים כאור שבע יומים אומר רש"י שבעוסים הכוונה 7 * 7 49 עכשיו כתוב כור 17 יומים זאת אומרת שאור של יום אחד לא סידלבוי יהיה כמו שבעתיים וכמו שבע ימים ביחד זאת אומרת 7 * 49 זה 343 כפול יהיה האור של החמו לא סידלובי אז כן תהיה חמו וכן יהיה לבונה אונה הגמור לא קש כאן לא ילמר רשי וחופר לבונו ובישחמו שלא יהי בו אומבו אלא זיב זו ומרשי קל המשיח יהיה חמו יהיה לבונה אבל יהירו הרבה יותר שואלת הגמור לשמואל דומר אין בנוזה דמוס המושיח לא יהיה שום שינוי בטבע אלו שי בודמלכס בלבד שהמלכוס הגויים לא ישלטו על כלל ישראל מהקלמר הרי החמון יאירו בדיוק כמו היום הגמור לשיט שמואל צריך לומר אד שתי הפסוקים מדברים לאמ בו ולא יק שקם במחנה שכינה חופר לבונו בוא שחמו קם במחנה צדיקים לבחמו וגומו רוב ורקשסטיר כסיב הקדוש ברוך הוא אומר על עצמו אני אוביס והחייה הפסוק מסיים מוחצתי ואני ארפה לכאורה החץ השני מיותר אם הקדוש ברוך הוא מעיד על עצמו אשת אחו מחי שהוא מחייה מתים מרפל קודוש כוודאי שיכול לרפות מה שהוא מוחץ מה זה מה זה נחוץ לנו סיום הפסוק אלא אומר הקדוש ברוך הוא מה שאני ממיס אותו אדם שהמטתי אני מחיי כמו שמוחצתי ואני אר פה מה הכוונה כמו שכתוב כאביסת טו רבונון אני יו מזחי אם היה כתוב רק החץ הזה של הפסוק היה אפשר לפרש יוכול מיסה באכוד וחיים באחוד כדרך שמנויג זאת אומרת כך לא שהוא מחיה את המתים אלא אני אומיססמיסים ואני מחיה וזו נס החיים ובוא ירסנו לודים תלמוד לאמחים הפסוק מוחצתי וניר פה כמו במוחצתי ואני פה אי אפשר א לפרש אני מוחץ את זה ומרפא את זה אי אפשר לרפות את מי שלא מחצת בהכרח מה קורפו באכוד מדובר באותו אחד זה בא לגלות לי גם על החלק הראשון של הפסוק אף מיסחים באחוד את אלו שהמתי אותם אני אחיהי מכאן מהפסוק הזה תשובה לאמרי מתחיסמטוירו יש כאן מקור מהפסוק לתחיסמים דובח בהתחילו כשיקומו המיסים מה שאני ממיסמחה במומם אם אדם היה חיגר היה סומה הוא יקום בתחי סמי חיגר וסומה ורודר אחר כך מה שמוחצתר פה כרי כתוב לו סידלובי אוזה דלג כאיליו פיסח כולם התרפו ממום אומר המדרש מה העניין שזה יתרחש בשני שלבים כי אם האדם יקום בלי מום לא יכירו אותו אמרו זה אדם אחר לא קם לתחי הסמיסים לכן הוא יקום במומו שכולם יכירו בו ואחר כך הוא יתרפא เ
לצפיה בתכנים נוספים: