העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סד עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סד עמוד א

פסוחים דף סד השיעור מתחיל בעזרת השם שורה עשירית מלמעלה בנקודותיים למדנו במשנה רבי יהודה מרף הטומית וכולו גם זה ששוחט את הטומ של בין הארבים ביד ניסן הוא אם יש לו חמץ הוא עובר על הלבס שלסחט על חומץ דם זפרי והוא לוקה מהד רבי יהודה אומר לו זבחי כתוב לא כתוב זבח רק זוחי זבח המיוחד לי ומיניוטומית בתומית כתוב זכור בוני לחמי לאיישי גם בזה יש את האיסור לא לשחוט על החמץ רב שמע למדמשנה שיטה שלישית הפסח בארבוס וכולו רב שמר סובר שבי ניסן חייבים על שחיטת הפסח על החומץ ובכל חג הפסח חייבים על שחיטת שר קורבנות על החומץ מהדרב שימן נחסיב זיבכי זיבחי טריזמנה כתוב בתירה בפרשס משפוטים לאיסבך על חומץ דם זיבחי ופרשס כיסיסו כתוב שוב לאסישחת על חומץ דם זבחי אז יש אופן ללמוד בדרך של גוירין ומויסיפין אז מה לוקחים לוקחים את הי ליסבך על חומץ דם זבחי ושמים אותו על הזבחי השני אז יש לנו פסוק אחד לא לשחוט זוח דהיינו קורבן הפסח ופסוק אחר לא לשחט זבו חי דהיינו שאר הקורבנות כל הקורבנות קריבי זבח זבו חי עכשיו כך התאיר פצלה את זה לשתיים לא כתוב מקום אחד זב חי שיש זמן שחייבים על זבח ויש זמן שחייבים על זבו חי למה ילכספלגינו רחמונה מהדוד ולכוסב זבור חי למימר בזמן דקזבר בזמן שחיטס הפסח לא מחייב זבו חי אז יש חיוב רק על קורבן הפסח אם שוחטים אותו על החמץ בזמן ולקזר בכל חג הפסח מחייב עזבו חי על כל הזבחים על כל הקורבנות מה למדנו בהמשך כמו שלמדנו במשנה רב שימן סובר בכל השס כולווי שחיטה שאינו ראוי לו שמו שחיטה ולכן אם הוא שחט את קורבן הפסח ובמויד באמצע החג לשמוי לשם קורבן פסח פותו כי זה פסול אם הוא שחט אותו שלאי לשמוי לשם שלומים אז הוא קורבן כשר אז השחיט ראויו ורב שמעון הרס סובר שבפסח חייבים על כל הקורבנות אז הוא חייב תימור מדייקת מה כתוב בסיום של המשנה ובמו שלא לשמוי אז הקורבן כשר והוא לוקה ד שלא לשמוי אוסטומה אבל אם הוא לא חשב כלום פוטור למה כי אם הוא לא חושב כלום אז כאילו ששחט אותו לשם פסח ולכן הוא פסול כי זה פסח בשעסונו למיסטיסס מקשים למה אתה מדייק את הסיפה שכתוב שלא לשמו חייב משמס פוטו דיקר שכתוב במיד לשמוי פוטר שמשמ דווקא לשמוי אבל סטומ חייב לכן תיסס גורסים אחרת מפרשים באופן אחרון ליישב את שיטס רשי שגורס כגרסה שלנו לכאורה צריך לומר כמו שטיסס בעצמם אומרים ביומה שזה דויחק אבל בדויחק אפשר לומר שלשמו הכוונה סתומה אבל מה שכתוב בהמשך שלא יהיה לשמוי זאת אומרת שדווקא לא לשמועי מפורש זה מכשיר את הקורבן המי פסח בשאר ימו מוסשונו אז מה הייעוד שלו מה מקריבים איתו מה עושים איתו שלומי שמס מינו פסר בשמסשו בוא יקיר צריך להקור ממנו את שם הפסח ולחשוב להד לשם שלומים אבל אם הוא לא חשב כלום אז זה עומד לשם פסח עדיין וזה פסול האם כך אפשר לפשות מהמשנה אומר הבחי גמדה אי אפשר לפשות כך מהמשנה ניזרקו מפי חבורה כל החבורה הודו לדבר הזה ואמרו אפשר להעמיד את המשנה כגון שיובלים טמי מס וניתחים לפסח שיני דסת מלשום פסח כה זאת אומרת כך אדם שהיה לו קורבן שהוא הקדיש אותו לפסח והגיע יהודה לדניסן הוא הסתדר עם קורבן אחר הקורבן הזה נשאר אז באופן אוטומטי הוא עובר להיות שלומים פסח שם מוסשון או שלומים אז גם אם שוחטים אותו סתם זה שחיט כשרה כי זה שלומים באופן אוטומטי כאן במשנה מדובר שהאדם הפריש קורבן פסח הגיע יד ניסן הוא היה טמא הוא לא יכל להקריב אז מה הוא עשה הוא חיכה לפסח שיני אז באופן אוטומטי הקורבן הזה עומד לקרבה בפסח שיני הוא אם רוצים להכשיר אותו בשמוסשונות צריך לחשוב להדיה לשם שלומים כי אם אתה שוחט אותו סתם הוא עומד לשם פסח שיני וזה נשחט לשם פסח אם אתה שוחט אותו סתומה ולכן זה קורבן פסול והוא פטור אם הוא שחט אותו על החמץ אומרת המשנה הפסח של כלל ישראל נשחט בשולשקיטוס אומר רש"י אפילו שהציבור מועט ויכולים כולם להיכנס בבת אחת לעזור לשחוט יש מצווה לחלק אותם לשלוש קבוצות שנאמר ושוחטוס כל כהל אדס ישראל כהול ועידו וישראל כל אחד מהם הוא כיתה בפני עצמה נכנסו רישונו נסמלזורו נועלו דלסעזור כשמתחילים לשחוט את הפסח יש מצווה תוקעו איריו ותוקו תקיו תרו תקיו עכשיו כך כששוחטים קורבן מקבלים את דמו במזריק ואז הכהן מוליך יש הבוידי של חסדם למזבח וזורקים את הדם על המזבח אבל קורבן הפסח היה ברוב עם אדרס מלך עמדו שורות שורות של כוינים ואז שהוא קיבל את הדם הוא נתן זאת לכהן הראשון בשורה וכך זה עבר עד שזה הגיע לכהן הכי קרוב למזבח והוא זרק והוא העביר בחזרה את הכלי הריק גם בשרשרת כך וכל אחד מהכהנים החזיר כלי ריק שיגיע להתחלה על יד השויכת והעביר כלי מלא לכיוון המזבח אומרת אומרת המשנה הקונים שורס שוריס ממקום השחיטה עד המזבח ובידיהם בזיכי כסף ובזייכי זוב אבל שורה שכולו כסף כסף ושורה שכולו זוב זוב לא יוובן לא שאחד מהשורה יש לו זהבשני יש לו כסף כל השורה אותו דבר כמו שנראה בגימורה למה ולא יהויו לבזיכין שוליים לא הייתה להם תחתית חלקה שמו יניחו ויקרש אדם לכן זה נגמר בחדות בשפיץ שלא יוכלו להניח את זה על הקרקע כי אם יהיה לזה מקום שאפשר להניח את זה, לפעמים כהן יהיה לו כבד, הוא יניח את זה והוא ישכח ויקרש אדם ויהיה פסול לזריק, לא יכלו לזרוק אותו. שוחט ישראל כמו שנראה בגמורה גם ישראל יכול לשחוט לו דווקא ישראל וכיבל הכהן קבול לדווקא בכהן וכמו שאמרנו נו לחברו וחברו לחברו וכך הוא מקבל שמו לכל אחד מהשורה ומרזרסוריקון כהן הקורב אצל המזבח זריקו אחס כנגד היסוד אפשר לזרוק את דם הפסח בכל מקום על קיר המזבח אבל דווקא בקיר שתחתיו יש יסוד לא מסביב כל המזבח היה יסוד היה חלקים של היה יסוד לכן המשנה מדגישה כנגד היסוד וזורקו לא עם האצבע אלא כלי עצמו זורקים את הדם על קיר המזבח יוצסוקס רישונו ונכנס כס שניו ועושה את כל הסדר יוצס שניו נכנס שלישסיס כמיס רשונו כך מיס השני וכרג מיסה של והשלישיס בשעת הקרבת קורבן הפסח קורו אסלל רשי אומר הכל כי תסכו שקרו את ההלל טויס אומר מי קרא את ההלל לא כולם קראו אלא הלוים קראו את ההלל הם גומרו גמרו את כל קריאת ההלל ועדיין יש פסוחים להקריב שונו התחילו פעם שנייה ואם שונו שניישו אף על פי שלא יששו מימיהם כי היו כל כך הרבה קויינים היו זריזים לא הגיעו להגיע לומר עלל פעם שלישית רבי יהודה אומר מימיהם של כס שלישיס כל הישראלים הזדרזו להיות בכת הראשונה מקסימום השנייה לשלישית נשארו רק מהאנשים מועטים ממילא גמרו את זה מאוד מהר את קורבן הפסח לא הגיעו לאוהבתי כי שמהשם אפילו פעם אחת בקראת הלה לא הגיעו לפרק שלא אהבתי מפני שעמו מועות ממשיכה משנה כמעשה בחול כמו שכל הסדר שאמרנו ביום חול שיודע לדניס ביום חול כך מעשיו בשבס כשהיודע לדניס בשבת הרי קורבן הפסח דוחה את השבת עושים את אותו מעשה אלו שהקויהני מדי מסעזורה שלאוצן חכומים רשי מביא הייתה עם הסמיים שעברה באזורה היה פתח וצד אחד שמשם נכנסו המים לעמו ופתח בצד שני שמשם יצאו המים כשרצו להדיח את האזור כל האזור הייתה של שיש ובערב פסח היה צורך להדיח כי כל האזור הייתה מלאה בדם שלה כל כך הרבה פסוחים אז פקקו סגרו את החור של יציאת המים ואז האמס המים עלתה על גדותיה וכל המים עלו ושתפו את הדם וכשכל האזור התמלה בדם ונשטפו כל המקומות אז פתחו בחזרה את הפקק שסוגר את העצ ציה וכל אדם והמים יצאו החוצה זה ביום חול ברור שעשו כך גם בשבת עשו כך אבל זה השלי ברצנך חכחומים כמו שנראה בדף הבא הרמבם בפירוש המשנס מסביר שהמשנה מתכונת לומר כך כמעשה בחול כך מעשיו בהשעבס אלא שהקויני מדי מסעזור שלא יברוץ חכחומים באמת היה צריך להיות הבדל בין יום חול ליום שבת לעניין הדוכה שבחול עושים את הדוכה בשבת לא עושים את הדוכה אלו כיוון שלאי ברוצ חכום עשו הדוח גם בשבס אז ממילא נשאר כמעשה בחול כך מעשיו בשבס לכל העניינים רבי יהודה אמר כויס ממהממה למדם מתרועי וסכי שגמו את כל הפסוכים וכל רצפת הזרה הייתה מלאה בדם של כל הפסחים לקחו ומילו את זה מהדם של התערובת זורק כוזריקאחס על גה בהמזבח כמו שנראה בגימור למה עשו את זה ולא הוידו לך חומי כמו שנראה בדף הבא קיצלין ומפשיטין את הפסח אונקליוס של ברזל ובים כאלה מסמרים שראשם כפופים אומר רש"י אויו קבועים בכסולים ובעמודים היה שטח לצפונו שלמזבח באזור שהיה נקרא ביסמבו שם היו שמונה עמודים ועליהם היו תלויים המסמרים וגם על כותליזהרה שם בפינה הזו בכסולים ובעמודים שבוהם טוילים טלו את זה ברגליים נקבו להם את הרגליים בין הגידים ותלו וכך הרגליים למעלה והראש למעלה מטה ומפשיטין את קורבן הפסח כל מי שאין למוקליטל להפשיט כל האב היו דפוסים מקלוסדקים וחלוקים שקלפו אותם אויושום באזורה מניח לוקח מקל הוא מניח אותו על כסיפוי ועל כסף חברו ואת המקל הוא משחיל בנקב שהיו ברגליים של הקורבן וטוילה ומפשית רב לזרמ יד שחל לייוס בשבס ואז אי אפשר להשתמש עם המקלות רשי אומר אינו יוכל לתקן מקלוס אבל זה קשה כי אפשר אפשר להכין את זה מערב שבת באמת בגימור שבס רואים שהבעיה היא מפני מוקצה כמו שמבואר שם אז מה הוא עושה מניח ידוי על כסף חברוי ויד חברוי על כסיפוי וטוילה הוא טולה את קורבן הפסח בגידים שלו בזרוע הוא מפשיט קרוי אחרי שהוא הפשיט אותו הוא קרא את כרסו של הקורבן ואויציא אימורוב את האימורים שצריכים להקטיר על המזבח נוסני הוא נתן את האימורים במיגז בקערה שהיא כלי שורס והקטירון על גבי המזבח. עכשיו כך ביום חול אז מיד כל אחד גמר להקריב את קורבן הפסח יצא הביתה לצלוט את קורבן הפסח אבל אם זה חל בשבת אז אי אפשר לטלטל את הקורבן וגם אי אפשר לצלוט אותו עד מוצאי שבת עד ליל יום טב צליעת הפסח אינה דורכה שבס עכשיו אז מה אסור יוצסוקס רישונו ויושבו לו בארבייס שניו בחיל זה מקום שהיה סמוך לעזר נושים והשלישיז במקום מדס בעזורה היא נשארה לעמוד המפרשים מדייקים בראשנו כתוב יושבו ברבייס בשניו ישבה בחיל שם מותר לשבת השלישית שנמצאת באזור שם אסור לשבת לכן מקומדס הם נשארו עומדים חשיכו הגיע מוצאי שבת ליל יום טב יוצו וצולו אספיס חיים เ
לצפיה בתכנים נוספים: