העמוד היומי מסכת פסחים דף נח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נח עמוד א

[מוזיקה] סוכים על חס פרק חמישי דומיד משרט אנחנו בעצם עוברים לחלק השני של מסכת פסוכים שזה יעסוך בקורבן פסח מי חייב מה הם התנאים מתי מקריבים ואת אילחויס כל הקרבת קורבן פסח אומרת המשנה טומיד נשחד בשמו ומחצו קורה בת מחזוק ידוע קורבן תומיד מקריבים אותו פעמיים ביום ושכריס הוא בן ארבעים באיזה שעה תמיד של בינו ארבעים נקרב מקריבים אותו בשמוח צודיינו בשעה שש שעות הראשונות זה החצי הראשון של היום השעות האחרונות הם המחצה השני של היום בשמונה ומחצו זה אומר שעתיים וחצי אחרי חצות היום מקור בתשע ומחצו הזמן שהוא קורב זה בשעה ת ומחצו שזה אמצע שעה העשירית אז מקריבים את הקורבן האטומי בר ופסוכים יש אחד בשבוע אומרצו מקור בשמונה ומחצו ברסוכים כיוון שזה זמן כזה שאנחנו צריכים להקדים את הקורבן אטומים מכיוון שבדרך כלל ביום רגיל אנחנו מעדיפים לאחר את קורבן הטומ שבין ארבעים כמה שיותר מכיוון שיש הלכה שאסור להקדים קורבנות לפני תומית של שחר ולא לאחר אחרי תומ של בנו הרבים ולכן מעדיפים לאחר אותו כמה שיותר לפני סוף היום כי אחריו כבר אי אפשר להקריב נדרים ונדבות אבל בהרב פסוחים שיש הרבה קורבנות להקריב ואת הרב ופסוכים אנחנו מקריבים אחרי תומיד שבנו הרבים לכן נשחט בשבע ומחצו מקור בשמו ומחצו דהיינו מקדימים אותו שעה אחת קודם בין בחול בן ושבוס דהיינו אין הבדל בין יום חול לשבס וזה נעריך על זה בגמורת חלר פסח להיות בערב שבס יד שמקריבים קורבן פסח חל בערב שבס נשחט בשש ומכו וקור בשבע ומרצוב הפסחוב כאן אנחנו צריכים להקדים יותר מכיוון שבנוסף לכך שאנחנו שוחטים את קורבן פסח כשזה חל בערב שבס צריכים גם לצלוט אותו לפני שבס ולכן מקדימים עוד יותר את תומיד של בינו הארבים ומקריבים אותו כבר בשש ומחצו ואז ממילא מיד אחרי זה מתחילים קורבן פסח כדי שיספיקו גם להקריב אותו וגם לשחוט וכל אחד יספיק לצלוט אותו לפני הפסח אומרת הגמור לפני השבס מנועני מילה מאיפה המקור לכך שתומיד שבנו 40 ביום רגיל במשך כל השנה קרב בשמוחצו אומר רב ש בן לוי דומקו את הכבשו תעשה בכבש הכבש השני תעשה בינו 40 חלקו לבין שני ערבים דהיינו את הזמן מה זה בינו ארבעים תיקח את הזמן החצי השני של היום ותחלק אותו לשניים ואת בזמן הזה זה שבין שני החלקים זה הזמן של הקרבת קורבן אטומית בין או 40 דהיינו בין שני החלקים של הערב של הזמן הזה של החצי של היום שהשמש נוטה לצד מערב והלאה שזה מחצות שהשמש היא באמצע הרקיע והלאה שאז היא נוטה לכיוון מערב חלקו לבין שני ערבים שני שסומרצו לכאן שתי שואשמךצו לכאן ושעה אחת לאסיוסה וממילא זה השעה ש8 חי שבכל יום מקריבים מה זה קורא אנטומי מסיב רובה שואל רובה פסוך נשחת בשבע ומכס ושמו ומכצו בן וכל בן ושבוס אמרנו שבערב פסח מקדימים את קובן התומיד ויש כד בשמו אומר צדור איך מקדימין אלה אם כפי רבי ישע בן לוי שזה דרושה שזה הזמן של קובן התומיד מדאוריסה אז אם כך איך אפשר להקדים את הזמן שלו אלא אומר במצבוס דתמיד משינות להערב אלא מסביר והזמן שלו הוא בעצם מתחילת הזמן שנקרא בן ארבעים דהיינו מהזמן שהערב שהשמש נותה לכיוון מערב מחצות והלאה מה התעמד אומקור בינו ארבעים מידונדמתחיל שמש למערב מהזמן שהשמש מתחיל להינתות לכיוון צד מערב הילכה ושאר מוסשונו דנדור נדבחמר עולה אוכל והשלומים ואומר מר אוהשלים כל הקובנס כולום כל השנה שאנחנו רוצים להספיק להקריב נדרים ונדבות כמה שיותר לפני קורבן אטומית של בן ארבעים כיוון שאחראי אי אפשר כבר להקריב קורבנות אז מאחרין אלי תר תשאי אז אנחנו מאחרים את זה לא מקריבים את זה מיד בחצות מיד אחרי שאפשר אלא מאחרים את זה שעתיים אחרי זה בבדין לבשמו מחצור דהיינו לא מיד חצי שעה אחרי חצות שעז כבר נוטה לכיוון מערב אלא מחכים עוד שעתיים כדי שיספיקו להקריב נדרים ונדבות יפסוכים די כפסח האחרוב קדמינ לאשו אחס כיוון שקורבן פסח יש דרושי הוא נשחט אחרי התומ שבנו הבים אז מקדימים אתומ שבנו הבים שעה דין בשבע מחצו חלרב פסח ליוס רב שבס דנצלי דלא שבס אז מוקמינד בששומצו כיוון שהצלי דוחה שבת כי זה קורבן של יום חול זה קורבן שהקריבו ביום שישי לכן צריכים להספיק לצלוט אותו כבר מבוד יום לפני שבס לכן מקדימים את זה כבר לתחילת זמן עשייתו מתי שאפשר כבר להתחיל שזה שישו מחצו וזה הסיבה שקובן התומיד בעצם מקדימים אותו ביום של ערב שבס אם חל בו ערב פסח אז אם כן אנחנו אומרים שזה לא דרוש דווקא על הזמן ששמונה הוא מחצו אלא זה תלוי בנסיבות העניין אבל הזמן שלו הוא בעצם מדוריסה מחצות היום והלאה טונו רבונות מביא הגמרא ברייסה שנבאר אותה בעצם שלושה מוירועים ינסו רצו לבאר את הבריסה מה המחלוקת שכתובה בה וכל אחד יקשה בעצם על השיטה שקודמת לו תנו רבון כסידורי בחול כך סידורי בשבס דברי רבי שמואל רבי עקיבא אומר כסידורי בערב פסח מה היא קומר מה בעצם המחלוקת כאן זה לכאורה ברייסה קצת סתומה ונצטרך לבאר את שני את שתי השיטות של רבי שמואל ורבי עקיבא בברייס אומר אוחיק אומר כוונת הברייסה היא כך כסידורי בכול בערב פסח כך סידורי בשבת בערב פסח דיבר רבי שמואל דהיינו יום חול שאמרנו שבערב פסח מקדימים את זה לשבע ומחצו כך גם אם חל ערב פסח יד חל בשבת אז גם כן מקדימים את זה לשבע ומחצו ולא בשמונה ומחצו כמו כל ימות החול אלא מקדימים את זה דהיינו בעצם כמו אם אפסל ביום חול דבר רבי שמואל הבק עקיבא אומר כיסידור בערב פסח שחל יועס בערב שבס כך סידורי בשבס דהינו אם יד חל בשבס אז לא מקדימים אותו רק שעה אחת כמו בערב פסח רגיל אלא כמו ערב פסח שח בערב שעבש שאמרנו שמקדימים אותו לשעה שומרצ מקדימים אותו בשעתיים כך גם אם זהחל בשבס ומסיסקטוני בין בחול בן ושבס המשנה שאומרת שקרב ושבע ומכצו בין בחול בין שבס משמע בין אם ערב פסח חל ביום חול בין אם זה חל בשבת רבי שמואלי וכשיטת רבי שמואל שאמרנו כעת במקומפלגה מה הם נחלקו ומוסופן כד לבזיכין קומפליגה רבי שמעל יוסף המוסופן קודם לבוזיכיין דהיינו צריך להקריב קודם את קורבן מוסף לפני הבוזיכין הבוזיכין זה בעצם מה שהיו מניחים תלבוינו על גבי המערכה של לחם הפונים ורק אחר כך היו מסלקים את לחם הפוני ומחלקים את זה בין הקוינים לאכילה בשבת אז היו קודם צריכים להקריב את קובן המוסוב קובן המוסוף זה בשעה שישית אובדלו למוסופין בשש ובוזיכין בשבע וכל החלוקה הזאת של הבוזיכין עם חלוקת לחם הפונים היה לוקח שעה ועובד ליל תומיד בשבע ומחצו ממילא אחרי זה הכירו את קורבן התומיד שזה יוצא בשבע ומחצו רש"י אומר שבע ומחצו זה בעצם שעה שביעית ועוד חצי מהשעה שאחריה זאת אומרת אמצע שמינית למה אי אפשר מיד בסוף שעה שביעית היה לנו שעה לבוזיכים אלא אומר רש"י או כיוון שאנחנו לא רוצים לעשות מדי הרבה שינויים, רוצים תמיד להישאר בחצי כמו שראינו כבר זמן שמקריבים בשבע ומחצו אז נשארים על הזמן הזה רק מוזים את זה שזה יהיה לפי ימים אחרים שיקריבו בשבע ומחצו אז כך גם פה יהיה שבע ומחצה אבל לא לתת עוד זמנים נוספים שיהיה גם ימים שזה בשבע או בגלל שהלחם הפונים לפעמים הוא לא קלה בסוף שבעה לפעמים הוא לקח קצת יותר זמן אבל כיבסובר בוזיכין קודמים למוסופי השיטס רבי ישמואל שזה הסיבה שאנחנו מקריבים את עומק ב שבע ומרצו ולכן ולכן בערב פסח אז אנחנו עושים את זה כמו ערב פסח שחל בשבת זה כמו ביום חול ויקריבו אותו בשבע אומר צבקס בוזיכין קודמים למוסופין אז לכן כיוון שבוזיכין הם לפני המוסופים אז בוזיכין וחומש דהיינו את בוזיכין אין עניין להקדים לעשות אותו אחרי חצות אפשר להקדים אותו גם לשעה חמישית ואז אם כן את מוסופין בשש ועובד לתומיד בשש ומחצו ואז אם כן כבר תומיד פנוי לעשות אותו בשש ומחצו וכיוון שאין לנו עניין לאחר את הקוב האנטומית כמו שיש לנו עניין בימות החול כיוון שבשבת בין כך לא קרבים נדורים ונדוריס ממילא אז עושים אתמיד מיד שמגיע הזמן ושישו מחצו הסיבה למה רבי שמואל אומר שמוסופים קודדים לבוזיכין כיוון שאומר רש"י במוספים כתוב שצריך להקריב אותה ביום ביום זה אומר אחרי חצות אבל לגבי בוזיכין כתוב פעמיים ביוים אז הוא אומר לאחר אותו ולכן מאכים אותו אחרי מוסופים אבל רבי קיב סובר שבוזכיחים קודמים למוסופים ובעצם הוא לומד את זה מפוס מחוקו חוקו לומר שהמוזיכין הם קודמין למוסופי אז זה בעצם המחלוקת על בדעבאה ולכן רבי קיבא סובר שמקריבים את זה בשו מחרצו ואז מקריבים מיד אחרי התומיד את הקורבן הפסח וזה נקרא כסידור בערב פסח כמו שבערב פסח זה קרב בשבע ומחצו אחרי שקורבן מנשחט ככה גם בשבת מתקפלובה מדי רבי עקיבא כסידו בערב פסח שחלש בערב שבס קטוני כסידו בערב פסח סתום קטוני הרי לכאורה רב עקיבא לא כתב כסידרוי בערב פסח שחל יוש בערב שבוס כפי שהביאר אותו הבא היה צריך להוסיף לא סתם כסידרוי בערב פסח אלא כסידו בערב פסח שכל בערב שבת שזה עיקר הדגש שלו להקדים את זה לשעה 630 ואם כן בעצם אין את זה אין כאן זה לא מבואר בשיטת רבי עקיבא דברי הבאיה ולכן רובדוכה את זה ורוב יביא ביאור אחל למחלוקת של רבי שמואל ורבי עקיבא אז אם כן ראינו כאן את המשנה שטוב ונשחט ביום רגיל בשמונה ומחצו וקרב בתשע ומחצו בערב פסח בשבע ומכצו וקרב בשמונה ומחצו ואם חל פסח ערב פסח ערב שבס אז הוא נשחט בשש ומחצו וקרב בשבע ומחצו והפסח מיד אחריו הסיבה שבין הארבעים שתומי נשחה תמיד ושמונה הוא מחרצוף בן ארבעים רבי ישוע בן לוי רצה להביא פסוק דאורייסה אבל שאלנו אם ככה איך אפשר לעשות שינויים בחלק מהימים לכן רוב אומר שזה עניין של נסיבות. יום רגיל יש לנו דור מדוב שאנחנו מעדיפים להחר את זה כמה שיותר ביום של ערב פסח אז יש לנו את ההקרבת קורבן פסח אחרי תומיד לכן מקריבים מקדים את זה בשעה ובערב פסח בערב שבת אז מקדים את זה בעוד שעה כיוון שגם צריך להספיק לצלוט אותו לפני שבת הבאנו ברייסה שרבי שמואל אומר כסידור בחול כך סידור בשעה בסרבי עקיבא אומר כסידור בערב פסח הבא הביאר שם מחלוקת בינים לעניין ערב פסח שבת שחל בו ערב פסח שרבי שמואל אומר כסידורי בחול בערב פסח כמו ערב פסח שחל ביום חול ככה גם אם ערב פסח חל בשבת וזה וזהו בעצם דברי המשנה שכתוב שבאר ויפסוכין יש חבשבע ומחצור בין בחול בין בשבוס אבל רבי עקיבא אומר לא זה כסידור בערב שבס שחל כערב פסח שחל בערב שבס דהיינו מקדימים את זה שהנושא תוספת כמו אם זה חל ביום שישי ככה גם אם זה חל בשבת עצמו ולמה כיוון שרבי שמואל סובר שהמוסף קודם לבוזיכין לכן מקריבים את זה את המוספן בשש בוזיכין בשבע ואז תומיד היו עושים בשבע ומרצו ומיד אחרי זה את קורבן הפסח בעצם כמו יום רגיל שחל בו ערב פסח שמקדימים אותו שמקדים אותו לשבע ומחצו ורבי קברי סובר שיכלו להקדים את זה עוד יותר כיוון שהבוזיכים קדמו למוס מוסופין אז אפשר לעשות את הבוזן כבר בשעה חמישית ומיד בשעה שישית את המוסופין ואז אם כן בשעה 6 :30 כבר אפשר לעשות את התומיד ומיד אחרי זה את הקורבן הפסח רוב שאל שבדברי רבי עקיבא לא מבואר שכסידרוי בערב פסח שחל בערב שבס לכן רובדה את הביאור של הביה เ [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: