העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ו עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ו עמוד א

פסוכים דף והשיעור מתחיל בעזרת השם סוף שורה רביעית מלמעלה בואו מני מרובה בהמש ארנונה חייב בפכוירו אוי אין חייב בבחירו אומר רש"י אנונה המלך נוטל איסור מן הבהמה ומן התבוע הוא לוקח מס עשירית מהבהמות שנולדו השנה השאלה היא כשנולד בעדר הזה פחור האם הוא קדוש צריך לתת אותו לאותו או לכהן או לא כיוון שיש כאן שותפות של המלך שהוא גוי. והלכה היא כשיש שותפות בבהמה עם גוי, הבכור שנולד הוא פטור מבחוירו. גם כאן כל אחד שנולד אז הוא יש לו שייכות אל הגוי כי אחד מ-10 הוא יקח או לא? אומרים יש כאן רק אחד שהגוי יקח, תשע הוא לא יקח. אולי את הבכור הוא לא יקח. ממשיכה הגמורה כלךדמוצר לכלי בזוזה כשהוא יכול להתפשר ולתת למלך כסף במקום הבהמה לא יקום בוילון דחייבס כי אין לו באמת זכות בבהמות אלא זה חיוב על הגברה כיקו מבואל נכד מוצא מסלקי בזוזה הוא חייב לתת מהבמות עצמם מי הוא אומר לו אמר להם רוב פטורו כי זה יד נוכי באמצע ופן שואלת הגמור ותני שרנוחיבס אוסם דמוצ מסלקי לכן חייבת היא כדמר בנוסח אחר אומר רובה בסרנו פטור מדבחו ואף על גב דמוצא מסלק אפילו שיכול לתת לו כסף במקום אומר רשי דכל קמודלאסלקי בשעה שהבהמות נולדו יוד של הגוי שיכבס ולכן זה פוט מנפירו אבל איסס ארנונה חייב בחלה אמרנו שגם התבואה הוא לקח עשירית אז כשעשו איסה לפני שהגוי לקח את העשירית שלו אז לכאורה יש לו כאן חלק יש לו כאן 10% ועיסה של גוי פטורה מאפרוש הסכללה מסביר הראש שכיוון שמדובר באופן שהאיסור בחלק של היהודי עצמו אם נוריד את העשירית של הגוי אין כאן שיעור לפרוש אסחלה אז לכאורה הוא צריך להיות פטור מחלה כי רק ביחד עם החלק של הגוי יש ואף על גב דלמוצא מסלק הוא חייב לתת לו לו מהחלות עצמם מהלחם עצמו הוא לא פטור מחלה למה מעיקר הדין הוא פטור רק מדרבונון חיבותו מיתמה בהמו איס לקולה מפורסם כולם יודעים לגוי למלך יש כאן עשירית ולכן לא יבואו לחשוד אותו שהוא לא מפריש בכור מבויסוב ידעו שיש כאן שייכות של גוי היא סולסת לקולה כי לא כל אחד צריך לתת את המס הזה אפשר להתחמק מהמס הזה ממילא יאמרו הוא אוכל בלי אפרושה ולכן מדרבו צריך צריך להפריש אומר רש"י לפי הלשון הזו מה ששנינו בבריסך היבס זה מדובר לא בבאימה מסרנוינה אלא באיססרנו כי במסרנונה בכל אופן פטורו גם אם יוכו לסלק בזוזה תרבון נוכרי שנכנס לחצי של ישראל באמצע פסח ובציקו ביודי מחזיק חומץ ביד אין זוקבר כמו שלמדנו בשיעור הקודם חומץ של גוי מותר שיהיה בביתי הפקידו אצלו והיהודי לוקח על עצמו אחריות זוק לבאר כמו שכבר אמרנו בשיעור הקודם אבל איחד לאיבס אומר רש"י הגוי שואל אותו אני יכול להפקיד את אצלך הוא אומר לו הרי הבית לפניך הנח באחת מן הזוויות אז הוא לא מקבל אחריות על החומץ ממילא עין זו קוקר מסיים את הבריסה שנאמר לא מוצה מברר את הגמורה מייקומר מה השנאמר הזה אומר רב פרופה הרי שק על הדין האמצעי ואוכמה הפקידצקוקר שנאמר לומוצה וכמו שלמדנו בשיעור הקודם לאמוצא כאן לא כתוב לכו זה בא לומר לומוצא גם של גוי אם אתה לוקח על עצמך אחריות רבש אומר לאי לא מסיפק וכמחד לאבס והוא לא לקח על עצמו אחריות אין זו קוק לבה שנאמר לו מוצא בבותיכם והו להבדיד זה לא שלו זה לא בבית שלו מונח דנוכי כקיקומל את החמץ לבסד דנפשי קומי לביתו הפרטי כי הזווית הזו נקנתה לגוי אז רש"י אומר מה הלימוד ולא ימות משמע מוצי ביותך לכל חפצכו היינו שזה בחיותך ואז זה כמו שלך כך רש"י לומד למעשה טיסס מתקשים כי אם המדובר הוא שלא לקח על עצמו אחריות אז מה צריך את האיכד ליביס ומה צריך את הלימוד המיוחד ועכשיו נראה שהגמור מתקשה שרואים כאן ששכיר קונה מה צריך את כל לעניין הזה הוא לא לקח על עצמו אחריות אז מותר כמו שלמדנו בשיעור הקודם לכן טיסס לומדים בדרך אחרת טיסס לומדים באמת מדובר שהוא קיבל עליו אחריות של החומץ של הגוי אבל ברגע שהוא ייחד לוי ביס אמר לו הפינה הזו מיוחדת לך זאת אומרת שהגוי מכניס את זה לביתו לביתו של הגוי ומה שאמרנו שיש איסור לאמוצה בחומץ של גוי שקיבלתי על עצמי אחריות זה דווקא כשזה מונח בבית שלי אבל כשאני מקבל אחריות על חומץ של גוי שבביתו של הגוי אין איסור זה דורשים לומוצא בבותיכם ולא הנמצא אפילו בחיותך בביתו של הגוי שואלת הגמור לממר מה אני רואה כאן דשכירוסקנג בזה שהוא הזכיר לו את הפינה הזו הגוי נהפך לבעל הבית על הפינה הזו כך הוא הדין וותנן המסכת סבודזור שם למדנו אסור להזכיר בתים בארץ ישראל לגוי כתוב לאיסכונם לאטית להם חנויו אבל בסוריה שהקדושה של סוריה לא כמו ארץ ישראל וכל שקם מחוץ לארץ מותר להזכיר בית לגוי אבל שם שנינו אף במוקה בחוץ לארץ בסוריה שאומרו להזכיר לא לבזדיר רק למחסן מותר לאבזדיר מני שמכניסים לטוכבדזור ואז שהגוי יכניס אבדזור אתה עובר עלסו בסך וסל כדור דסכירוסקניה אז מה אכפת לי שהגוי מכניס אבודזורה זה לא לבית שלי הוא מכניס כי קומביסדנפשי קומליל אז מה רואים ששכירות לא הופכת את הגוי לבעל הבית אז אז למה כאן כן מותר אונה הגמור שנכומץ דף כרחמונה בלוש מוצא מי שמוצי ביותחו יוצו זה שנמוצו ביותחו כזווית הזו מסורה לגוי אומר רב יהודה מרב המוצר חומץ ביסה ביום טב פסח אז למעשה רשי אומר הוא כבר ביטל ברגע שהוא ביטל אז הוא כבר לא עובר על החומץ שנמצא אצלו בבית ממילא מה נשאר כאן יש כאן רק חשש שמויכלנו המנה החשש הזה לא הולכים להתיר לו לטלטל מוקצה חומץ הוא מוקצה כי הוא לא שווה כלום מוקצה מחמס גופוים אבל כדי שלא יבוא לאכול את החומץ כיפה או לו בסקלים מכסהזאת בכלי עד מוצא יוםטה מוציוטה יבער אותו אומר ואם שלגדשו החומץ הזה אינו צורך מית מבדל בדיל מני ובדל ופרוש ממנו גם ביום חול הוא לא יבוא לאכול אותו ואומר רב יהודה מרב חמצוי של נוכרי שמופקד אצלו בלי אחריות אז אמרנו שמותר אמר לו להחזיק את זה בבית שלו היהודי אוסלו מחיצה עשרות פוכים משום מקר שלא יבוא לאכול אותו אומר רש"י לא מספיק כלי כי שהכלי הוא יצטרך אותו שתמש בו ושוב החומץ יהיה מגולה שם יבוא לאוכלו דווקא באופן הקודם בכלי שני דברים קודם כל זה ביום טב אי אפשר לעשות מחיצה ושי נזרק ליום אחד שאין כן כןס שזה לכל הפסח צריך לעשות מחיצה אבל שוב אם שלגדשו אינו צורך מהתימד בני שמני דוקחומת של גוי אז כבר בערב פסח צריך לבנות מחיצה שלא יבוא לאכול את החומץ ואומר רבי יהודה רביו המפרש אדם שיוצא לדרך בספינה והיו יצא בשיור למקום רחוק כידם שלו שם יום אם הוא יוצא לפני פורים זאת אומרת לפני ה-30 יום של סמוך לפסח אין זקוק לברך לעשות ביקס חומץ הוא יוצא כך לדרך תויך 30 יום יוצא לדרך זקוק לבר כמו שהגימור תביא 30 יום קוד בפסח שואלים ודורשים בלחס הפסח אז הוא כבר צריך לחשוב על הפסח הוא כבר לא יכול ליסע בלי בדיקס חומץ אומר הבעיה עודמרסט שלוש שמיים זוק לבר לא יאמורון אלא שדו לחזור הולך לחזור באמצע פסח אז המרשו מסביר כך בעצם זה שהחומץ הוא רחוק ממנו הוא נסע לחוץ לארץ והחומץ נשאר שם אז הוא כמו חומץ שנופלו לו מפוילס שלא צריך לבאר אותו מספיק ביטל אבל אם זה בתורך שלו שמיוים הוא לא יכול לסמוך על זה שזה כמו מפולת הוא צריך לבדוק אומר הביה זה הכל כשדיולר זו באמצע פסח ואז חוששים שמה בשעה שהוא יהיה שם מחוץ לארץ הוא ישכח לעשות ביטל כרי לא מתעסקת בדיקה סכומת כמו שהגימור תביא בסוף העמוד ביז שכשאדם לא מתעסק שמה ישכח מביטל הוא יחזור באמצע פסח ואז כאילו תתגלה המפוילס הוא יגיע הוא יראה את החומץ הוא יעבור עליו אבל אין די תולר זו באמצע פסח אפילו שהוא יוצא לדרך בתים אין זק אומר לרובה וזר אפילו מרשון כרי באמצע פסח הוא יחזור והוא יעבור על החומץ אם הוא ישכח לעשות ביטל איפה שהוא נמצא מרוב להפך עודסם של אין כעדין לא הגיע הזמן שצריך לחשוב על הפסח לא יאמור שרזו ואז הוא יוצא וזה פילס הוא מספיק ביטל אבל תו להרזו באמצע פסח אפילו שהוא יוצא לדרך מרויש השונו רושהשונו אומר רבי סיוסף הכוונה ראש השנה שנה לפני פסח מיד אחרי פסח הקודם זו קוק לבער אז למעשה מה מה יש לנו כאן יוצא לנו מהגימורה הזו שיש כאן שתי שיטות הביה ורובה אדם שיוצא לדרך לפי הביה כדי שיתחייב בבדיקסחומץ וביאורי צריך שיתקמו שני תנאים קודם כל מדובר בתוויך שלו שמיוים שלפני הפסח ושינית די תולח זה באמצע הפסח אם חסר אחד מו כבר פטור לפי רובה כדי שלא יתחייה בבדיקס חומץ צריך שיתקמו שני תנאים שלפני שלוש שמיוים וגם אינו סדזו אבל אם אחד משני התנאים חסר זאת אומרת או שהוא חושב לחזור באמצע פסח או שהוא יוצא לדרך בתור שלי שמיוים זו קוק לברר ואז דרובלת כבר אמר את ההלכה הזו במקום אחר דומר אוס ביסו אוצר אדם שרוצה להכניס תבואה הוא עושה להכניס תבואה במחסן שלו תבואה שאינה חמץ אבל למיסה בתחתית יש תבואה שכבר התחמצה נרתה קודם שלישמו באה להכניס כאן את התבואה אין זוקר יגיע פסח זה חומץ לובב מפוילס הוא לא צריך לבאר אותו הוא סומך על ביטל אבל אם זה תוכשיו עד לפני שהוא מכניס את האוצר תנקה את כל החומץ זובר מסיף רובה וכשמור שאין דו לפני אבל דו לפניו באמצע פסח אפילו קודם שליוים נמ זקוק לבר למעשה רש"י מוסיף אם זה נופל מהפוילס אז מה זה משנה תוכישים אוחלישים אומר רש"י שתויך שלו כבר צריך להתעסק בפסח אסור לסמוך לכתחילה על פפולת זה לא לכתחילה רק בדיאבת שנוף לומפוס אז לא צריך לבדוק לא צריך להסיר את כל המפולת להגיע לחומץ אז בתורך 30 יואים הוא צריך קודם לפנות קודם לא שימיועים הוא לא צריך לחשוב על זה הוא שם שמגיע הזמם בדיקס חומץ זה נוף לומפילס
לצפיה בתכנים נוספים: