הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מד

[מוזיקה] רבזור דף מ דחיל בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם רבי יוסי אומר ראינו במשנה הקודמת שאם אדם מוצא בדזורה הוא צריך להשליך אותה לים רבי יויסי אומר יש שתי אופציות או שויחק ומפורר את עבודזורה וזויר לרוח או עם לים ובשתי האופציות הוא מקיים את המצווה לאבד אבדזורה וכך לא יקשל בישראל לההנות ממנה. אומרו לו, יאמרו לחומים, אם יזרל הרוח עלו לההנות מזה, הוא או אדם אחר, אף הוא נעשה הפירורים שהוא שחק נעשים לזבל ומזבלים שדות ונמר צריך לתקן, לא יתבקביותו מאומו מן החירם. מביאה הגימור את עניה, אומר להם רבי יויסי, מה אתם אומרים? זה לא אופציה לשחוק ולזרות ברוח כי זה עלול לזבל שדות מפורש בתורה שככה שם משב עם העגל ולקבנמה וסחתסכם אשר סיס עגלוקחתי ספס ביש אז רשי אומר משרף אין קושיה כי כל זמן שהוא לא שוחק אתזורה אז זה גוש ולא נסע אבל בהמשך כתוב קוס אוסטב עד אשרדקופ שלי ספורנחל מן נהור ולפי צריך לפרש שנחל זה לא נחל מים אלא עמק אז רואים שזה כן צורה לאבד עבד זורה ולא צריך לחשוש שזה יזבל שדות אומרו לו אם יש רעייה הרי יוראמר בהמשך ויזר על פני המים וישכז בני ישראל אין חשש לזבל כי הרי הוא השליך זאת למים משהו לא השליך זאת בשלמות אלא הוא פירר זאת לא נזכר לביתקון כסויטוס כמו סוטו שהמים בודקים אותה, עולים איתה לירושלים ונותנים לה לשתות ממ מהמים המעוררים. קר גם את אויבדגל, כמו שהגמור ביומר רש"י מציין, היה שלוש סוגים והמים בדקו אותם, נתן להם לשתות מזה וכל אחד לפי חטו כך הוא נאנש. אז אין אין ראיה משם. אומר להם רבי יוסי ממשיך ומוכיח כשיטתו ולא יקבר נאמר ונקרא לפי הפסוק יש כאן כמה שגיעות וגם כך קראו לה אם אוסו המלך הסירו מגבירו היא השפילה את הסו מהמלכות למה אשרססו לאשרו מפלוצס היא עשתה צלם לבדזורה כתוב שמה חוסס מפלצתו ולקח זאת ויודק ותחן זאת ויסרו בנחל קידרון והוא לא חשש לזבל כתוב הרי ויודק אומר לו אמרו לו חכום משום ראיה נחל קידרון שם ופיזר זאת אינו מגעד אל צמוכים אז אין חשש בקשה גמור לוי ואותנן צריך לתקן משנה מסכסיומה אילו ואלו דומים החיצוינים ודומים הפנימיים יש קורבנות שמזים מדמה המזבח החיצוין זה רוב הקורבנות יש קורבנות יחידים שהם מזים את אדם בפנים אלו ואלו השיריים שלהם מה שנשאר מהאדם נשפח על יסוד מזמח החיצון והם יורדים היסוד דרך נקבים שהיו שם לרצפה מסער ממבור בתעלה של מים שהייתה באזורה ויוציין נחל קידרוין המים והדם ונמכורים לגנונין לזבל לזבל גינותיהם ומוילים בהם אז רשי אומר מי שלא משלם הוא לא ממש מוייל כי אין אין מעיל לבדם קוצ'ינג כמו שהגמור ביום המבארת אל הכוונה מדרבונון אסור להנות מהאדם בלי לשלם להקדש הקופונים לכאורה הם אחרוזות לגננים שהיו שם בנחל קידרוין אז רואים שנחל קידו זה כן מקום שמצמיח אונה גימור מקומויס מקומויס יש בו ונחל קידרון יש כך וכך יש מוקמגדל צמוכין ושם הגננים גיננו את גינותיהם ויש מוקם שהם גדמוכים שם אסו הוא זרה את הפסל של אמו שהוא פירור הזאת לפירורים טויס אומרים שיכלו גם לתרץ שהגננים לא היו מכאלה לגינות שם מנחל קידרואין אלא היו ממקום אחר דרך אגב מברר את הגמורה מים מפלצתו למה קוראים לזה כך אומר רב יהודה דמפלי ליצונוסה ליצנות מופלא היא עשתה בפסל שלה כדונ רב יוסף כמין זכרוס אוסול על הפסל שלה אוס נבעלסלי בכל וחוזרים על הבריסה אומר להם רבי יוסי בחזקיה המלך וכיטסנך שנחשמו כי בזמן ההוא ביסר היו מקטרים קטירס עשו זאת לבדזור את נחשנח שמושה רבינו עשה במדבור אז הוא כיטט זאת אומרת זה היה עבודהזורה עבדו זאת עבודהזורה והוא הסתפק בכיתות זאת אומרת שלא אין חשש שזה יצמח זרים אומרו לו משום רעיה הרי יומר ויאמר השם אל מושה עשה לכו סורוף לכו משלכו זאת אומרת שזה היה מכספו שמוישה רבינו נחשנחוישס ואין אודום אוסר דובוש שלו אלה שהקטירו לנחשנחושס לא יכלו לאסור אותו בהנוהם כי הם בהם כוח לקצתו לבודזורק ששייך לאדם אחר ואסום בדנו דקטות צורך אולי צריך לכתות אותו כי מותר לנות ממנו אלוקים חוז לקותו ישראל בסרי שישראל טעו אחריו בכית סו לפרסם את הדבר ממשיך רב יוסי אומר להם לכב כתוב על הפלישתים ויזבו שומסצביהם ויסו דוד נושוב מה הכוונה וישום שהוא פיזר זאת והוא זרה לרוח איך רואים זאת ומה עם משמדה ויסוים דוד לישרו כד מתרגם רב יוסף כתוב בפסוק תזרים ורוח תיסוים ומתרגמנ מתרגם רב יוסף תזרינון זה תזרים ורוח תטלטלינון אז אז ויש זה לשון זירועי וטלטול אומר לא משום ריה הרי יומר אותה פרשה הבאנו פסוק משמואל היא נאמרה גם בדברי היומים ושם כתב שדוד המלך אמר ויסורו בו איש ומידוכסיף שניהם באותו פסוק וישרפם וישוים שמ מינו וישו ממיש לא שהוא עשה את שניהם כי אם הוא עשה את שניהם הוא גם פיזר וגם שרף אז היה צריך להיות כתוב שניהם באותו פסוק אלא בהכרח שהיה שתי דברים ויסור הם הכוונה שהוא נטל זאת והוא נהנה מהם ועוד פסוק ויסרוף הוא שהוא שרף מה הכוונה מה היה זה או זה ורשי מציין שישרופו אין קושיה על חכחומי כמו שאמרנו כל זמן שלא נדוקים על ידי כטישה אז לא נעשה זבק זה נעשה גוש רק עם שרופים פירורים זה נעשה הזבל מכל מקום קוש ש קורא הדודה ויסורו משמעסו בנו ויסואה משמע שהוא נטל והוא נהנם מם כדרבונה דרב הונה רומ הוא כבר קשה סתירה זו כסיב וימדוב ויסוף ובאיש כך כתוב בדברי היומים וכסיב בשמואל וישם לא קשיה כאן קודם שבו אית יגידי הוא היה פלישתי והוא ביטל זאת אמר דובד לשרוף קלח שבו אית יגידי והוא ביטר את הבדזורה אמר דוד היסו בוא ניקח את זה מותר לנות מזה כר הגוי מבטל אבדזורה כמו שכתוב בעניין אחר דחסיב ויקחסטרס מלקומן רוישים זה כתוב בבני אמוזור שלהם קראו לה מילקוים על שם מלוכה אז זה הכוונה טרס מלקום את ההתרה של עבודה זור שלם ומשקולו כי קרזוב ומישורה איך הוא נטל זאת דבוד המלך איסורנו אינינו כתוב שהוא לבש זאת אומר רב נחמן היא תאג בוטלו מלהיות נובדזורה ולכן יכל דוד לההנות מזה אז כמו כן זה מה שהיה בבדזורה של פלישתים דרך אגב שואל את הגמורה משקול כי קורזוב זה שישי מנה בזמננו זה בערך 30 קילו איך נחל לו כזה כובד איך יכול להיות כתוב תהיה על רויש דוביד אומר דמרב דרך ראשונה ראוי או לא נוח על רוש דוביד לא שהוא באמת הניח זאת לזמן רב כמו שרשי מברר לאלון אלא חשובה ורויה לדוד שעשויה למידת ראשו והולמתו כמו שנראה דרך שנייה רבי י חנינה אמר באמת הוא לבזות על הראש הקה בזה פטנט אבן שיהיה וסויסבו דעבזדור לו הייתה בהתרה הייתה שמה היה שמה אבן שואבת מגנט שזה זה נסע את זה טויס מסבירים שבכיסא המלכות היה ברזל והמגנט התמגנט לזה וכך זה לא הרביד לו על הראש רב לוזר אומר דרך שלישית אבן יקורויסבו ששוב כי קרזוב מה שכתוב משקול או כיכרזוב אין הכוונה שהתרה הייתה באמת במשקל כזה של כיכר זהב היא הייתה מזהב במשקל נמוך הכיתה באבן יקרה ששקולה ככיכר זהב בשובי של כיכר זהב אז היה לנו שלושה דרכים מביאה הגמור דוד המלך אומר בתהילים זו אויסלי כיפיקודך נוצורתי מהקמר אוקמר בסחר שפיקודך נוצרתי ששמרת פיקודו ז אוסלי העדות ההתרה הזו מעידה עליי שנהגון למלכות מהדוס רביע בן לוי שמניחו את ההתרה במוקהם תפיל ואוילמתי מוקם תפיל אומר רש"י חרית שבראשו למעלה מהפדה אחת מהמצח מקום שמוכו של תינוק רופא שרח שם הוא שם הוא הניח את זה ויושבת בראשו יפה ומכוונת למידת ראשו אז זה סימן שרועי למלכות שואלת הגמורה איך הוא הניח את זה שם והוא בוא יענוך את תפילין אומר רב שמואל ברב יצחוק מוקים יש בראש שרוי להניח בוי שתי תפילין אז בסיוסף מבואר שהכוונה שהמקום שצריך להניח תפילין אפשר בראש להניח תפילין מאחורי זה להניח עוד זוג תפילין אז ממילא יש מקום לשניהם גם לתפילין וגם להתרה רש"י כותב שרוחב החריץ מקום קרח שני רצועות והיא הייתה נוחה בחצי רוחבו אז פשטס מהשמע ברשי שהכוונה שברחב הראש יש מקום להניח שני תפילין אבל כתוב כאן שני רצועות אז לא ברור מתכוון לבתים יש נידון שלם סביב דברי רש"י מביאה הגימור דבר דומה כתוב הסליו הרגה את כל זרע מלוכה היה תינוק אחד יוש בן אמציו אחותו הרביע אותו וכשהוא גדל הוציאו אותו ונתנו עליו את הנזר לעדות שהוא מזרע מלוכה מזרע דובד המלך כתוב הפסוק ויציא בן המלך ויתנו וסניזר וסועידוס ניזר זו כלילה זו ההתרה שדיברנו עליהוס אומר רבי דמרב אידוסו לבזדוב שכל הרוי למלכו סומתו זה מתאים לו על הראש וכל שאינו רואה למלכוס אינו למטו אז רש"י מתקשה שרב יהודה עצמו אמר ראוי אוסו לו נוח אבל הוא לא הניח זאת בפועל כי זה היה מאוד כבד אומר רש"י לא הניח זאת לזמן רב אבל לחודש הייתה לרגע אחד בדקו בזה האם זה משתלב לו בראש והוא עגול למלכות או לא עוד עניין באותו עניין כתוב בפסוק וניו בן חגיז בנו של דובד המלך מסנס אלי אני אמלו ולא שלו המלך אומר בדמרה שסנס אלוילמוי ולא יומתו הוא רצה למלוך אבל ניסו להלביש עליו את העתורה וראו שהיא לא מתאימה לו כ הוא לא ראוי למלכות כתוב באדוני ויעס לו רכב ופרושים וחמיש רוצים לפונוב כתוב ויעס לו לכאורה זולה גם על החמיש עם איש מי רבוסיו מה היה השינוי ב50 איש שהוא עשה בהם תוריסה כולם כל 50 איש נטו לתחול וחקו כפוס הרגליים היו כדי שיכלו לרוץ אז נטלו מהם את התחול התחול זה איבר שמרביד וגם נטלו מהם את הבשר עד העצם של כפות הרגליים ולא הרגישו בקוצים הברקנים כך יכלו לרוץ בכל מקום אומרת המשנה למדנו שאסור להנות מהבדזורה שואל פרוקלוס בן פלוספוס אומר רש"י מן אויב את כוח היה קו לביודזורי הוא שאל את רבון גמליאל באקו באקו היה מרחץ שבחצרו בחצרו של עבודהזור עמד המרחץ הייתה עבודהזור אפרודיטי בחצר היה מרחץ אז הוא שאל את רבן גמליאל בעקו שרויך את זה מרחץ של אפרודיטי איך אתה מתרחץ כאן אומר לי בתרסכם לא ידבג ביות חומר מאומן אחרים מפני מה תוריחז במרכץ של אפרידי אומר לו אמר לו רבן גמליאל אין משיבים במרחץ אסור לדבר דברי תורה במרחץ כי עומדים שם רומים וכשיוצומר לו שלוש תשובות בדבר תשובה הראשונה אני לא יבוסי בגבולו היא בו בגבולי המרחץ היה כאן ואחר כך העמידו כאן את אפרודיטי כיוון שהמרחץ כבר היה כאן אי אפשר לאסור את המרחץ בזה שמעמידים כאן בדזורה תשובה אחרת אינורים נסה מרחוץ נוי לאפרידיתי מרחץ זה לא דבר נוי אז לא עשו את המרחץ כדי ליפות את עבודהזורי אלא להפך אלוהים מנסה האפרידית היא נוי למרחץ כדי שאנשים יבואו להתרחץ כאן אוהב דבדזור אז העמידו כאן את אפרידודיתי נמצא שהעבודזור משמשת את המרחץ לא מרחץ עבדזור היא תפלה והמרחץ הוא העיקר טענה שלישית דבור אם נו לחומר איתו נכנס לבקחוב שלכו אורום ובעל קרי ומשתי בפונ מה קורה קם בפרידי זו על פי הבי אחרית שעשוי בקרקע להוציא את כל הביוב לרשו רבים וכלו משתיני לפונה בבית המרחץ ממילא אין איסור לההנות ממנה למה לא ינרמה בתר לאיסור אלו אלוהים הפסוק אבית תעבדון כתוב שם אלוהים אס שנוהג בה משום אלוהה מתנהגים בה בכבוד לא אסור להנות ממנה אסור וצריך לאבד אותה אס שנוהג בה משום אלוהה שכך מתנהגים בביזיון מותר שואל את הגמורה ואיכה דוכה מה הוא אמר לו בתוך בית המרחץ לכואה כמך משמע במשנה הוא אמר לו אין משיבים במרחץ אסור לדבר דברית במרחץ אבל זה עצמו זה דברי תוירה הוא אומר לו דבר תורה שאסור לדבר על דברי תורה במרחץ אז איך הוא עשה כך והוא אמר רבי בברח רבי יחנון בכל מ קומות להר בדברי טוירו חוץ אם ביסמרחץ ביסה כיסא וכי תמה הוא לא אמר לו זה בלשון הקודש ולא שנחיל לא מלא אמר לו זה בלשון לאזית והוא אמר הביה דבורים של חול דברים שאינם של תוירה מסחר דבורים בתהילים מוותו לאומרון בלא שן קוידש בבית המרחז בית הכיסא מצד שני דבורים של קוידש דברי תורה אוסו לו אמרון בלאשון חול כי אפילו שהוא אמר זאת בלשון חול ולא לשון הקודש זה עדיין דברים קדושים והמרה מתקשה הוא מביא מקשימילום שתי קושיות קודם כל מה הגימור צריכה להביא מדברי רב ברברחונם רבי יחנון הרי רבן גמליאל עצמו שומר אין משיבים במרחץ זאת אומרת שאסור לדבר דברי תר במרחץ אז איך הוא אמר דבר תורה זה עוד קושיה חי תלוש חויל לומר לי אם בלוש חול אפשר לומר דברי תוירה אז הוא יכל לענות לו את כל שלושת הטענות ביסמר חץ בלושן חוליל מתרץ המרם אם הוא היה מביא דברי רב בברכונה לא היה שום קושי כ היה אפשר לומר שמה שאמר בן גמליאל שאסור לדבר דבר יותר במרחץ זה דווקא כשאומר את הדין בטעמו באריכות אבל להשיב בקצרה בלי טעם אסור מותר זה כמו ירו בדברי תורה ומותר ולכן יכל לומר אין משיב במרחץ אבל כיוון שרבי בברכון אמר בשם רבי יחנון שגם הירור אסור אז ממילא גם לומר מותר או אסור גם אסור ועל זה אמרו וכי תם בלוש חוליל שאז השטר לטיבוסה אחד שהוא לא מפרש אז זה כמו עירור וגם בלושן חול אז מותר אז זה הביאו דברי הבעיה שאין שום הבדל בלושן חו ללא שן קודש אז איך אמר זאת רבן גמליאל את הגמור תוד בבריסה כשיוצר חץ אומר לו אין משיב במרחץ ותוס מביאים הרשב"ם שקם גם כוונת המשני לא שבפנים הוא אמר לו הם ישים במרחץ אלא אחרי שהוא יצא אמר לו אין משים במרחץ ולכן לאניתי לך בפנים וכעת אני יכול לומר לך את שלושת תשובותיי מביאה כ את הגמור אומר רב חומר בר יויסי ברבי בריבי זה אדם גדול ראינו בדף הקודם יש גורסים כאן אחרת בבח ועוד אומר רבי ישיה צ'ובו גנובו השיבו רב גמליאל לא יסואגים הוא דחה אותו בקש הוא לא אמר לו את התשובה הנכונה. כך אומר רב חומר בר יוסף בשם רבי שעיה רבו מוסיף רב חומה ואני יומו אני עצמי חולק על רבי רבי שעיה אינו גנובו זה לא תשובה גנובה הוא ענה לו תשובה נכונה מבררת הגמור מי גנובסי מה התכוון רבי ישובו גנובו מביאה הגמורה ארבע דרכים דרך ראשונה דקומר לו זו על פי אביב וחולדומשת מפונ חמשתי מפונבה וובה אומר טוסס לכאורה משמע שרוב רוב אמר זאת במקום אחר ולא התפרש על מה הוא אמר זאת הקופונים אמר רובה פעיר יכיח יש בדזור פוער מוזכר בתויר בסוף פרשזסבולוק שמפערין לפונה בכל יום העבודה של אבודזורה שפוערין ממתפנים צרכים לפניה צויה ואינו בוטל זה לא בטל זה אסור בנוה ממילא זו לא טענה זה שעומדת על פי הבישתי בפונ אבל ואני אומר נקטות לו שלוש רב חומם מסבירים מה רבחו מעצמו תן אינו גנובו זה לא חכם מפור זו הפור אבידוסה בכך זה הביד של עבודהזורי וזו אין עבודה בכך אפרידיתי לא עובדים אותה על ידי שמשתינים בפניה אז אם כל אדם משתין בפניה אז היא בתלה דרך שנייה אומר הבנו סמרוכה דקומלי אני לא יבוסי בגבולו והיא בוא בגבולי מהשמע שאם זה היה באמת שבנו את המרחץ אחרי שהייתה כאן לזורה היה אסור וכיבו בגבול לו מהווה מה אכפת לי ואותנן עבודה זכוים שיש לו מרחץ אוי גינה אפילו שבנו זאת אחרי שהייתה כאן עבודה זורה נני מהן שלא י בתוביבו והנהני מהם בתו אסור להנות ולהחזיק טובה לכוים א בלי חזוק הסתוב לכו מותר זה לא נאסר בהנוה כמו שהגמור תביא עוד מעט אין הקדש לעבוד כרחובים שמקדישים דבר לבדזור זה לא נאסר עד שיקריב לפניו בתיקורס ממילא טען רב ישעיה שהוא לא היה לנו נכון גם אם זה היה קודם גם מותר ואני אומר רב חומה אינו גנובו שלו בתובבס רבון גמליאל גם כשרבון גמליאל מתרחץ שם בלי להחזיק טובה לכהמרים כבתובסחירים דומה זה כמו שאחרים כן מחזיקים טובה כי הוא אדם חשוב רבון גמליאל וכשהוא נהנה מהמרחץ אז זה מאוד מחשיב זה טובה על הקוים אז לולי שהמרחץ היה קודם באמת היה אסור לו אז הוא כן ענה את התשובה הנכונה דרך שלישית רב שברכי אמר גנופס אוכל לוזור מדסביב כולו דומש בפונ מכשת בפונבה היא לא בטלה בכך ותנמשנה לאלון אדם שיש לו דזורה גוי רוק בפונה שתים בפונה גיררו גירר אותה בתית בצועה או וזו רק בסצו הרי זו אינ בתילו רשי מביא לעלון למדים מפסוק שלפעמים מתרגז על דזור לא קורה כלום היא עדיין עבדזור ממילא אז מחמשתים מפוננו זה לא בט זה לא בטל זה תשובה גנובה אומר הרב חומר ואני מראינו גנובו אוסום לפי שי טורות החלום הוא התעצבן עליו דזורה באופן זמני והוא פעם אחת עשה זאת ועוד מפייס לו אחר כך הוא מתפייס איתה ממילא היא לא בטלה אורכי כל שיטה ושיטה וזו לוקימה יום יום שעה שעה כולם באים שם להתרחץ וכך מבזים אותה אז ודאי שהיא בטלה זו תשובה נכונה דרך רביעית בבר גנוף קורמלי אינו נס מרכץ נופרידי אלו נעשה אפרידי נו למרחץ משמע שאם הבת היה להפך אז היה אסור וכיומה נעשה מרחץ לאפרידי נוי מוה אם היה אומרים נעשה מרחת אפרידי נוי בוא נעשה לאפרידי נוי על די שנקים כאן מרחץ אז היה נאסר תעניה אומר ביס זה לעבוד כחובים קוס זה לעבוד סקי חובים לא יאמר כלום זה עדיין מותר בנו נוה שאין הקדש לבוא לסקי חובים להבדיל שאדם מקדיש דבר לב בסיסמקדוש אז זה כבר קדוש שאסור בנוה שאדם מקדיש דבר לה בדזורה אז זה לא נסר במירה בעלמה עד שהקריב לפניה בתקרובת ממילא זו לא טענה לא זו התשובה הנכונה כי באמת אפילו אם זה היה להפך אז גם היה מותר ואני אומר אומר רב חומ אינו גנובו אילו היה כזה עניין של רחיצה כנוילה ודזורם אז נד ייצור למיצר נכון שהמרחץ לא נאסר בנו כן אגדש לבדס כחובים אבל נוהיקה אבל אם רחיצה זה נובדזורה אז אסור להתרחץ שם כי בזה אתה מי אתזורה אז הוא כן עלינו נכון שזה לא נועי להתרחץ זה לא נועי ולכן מותר להתרחץ עד כאן דף מד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: