העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פא עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פא עמוד ב

אומרת המשנה נויסן אודו מועבוני ולנחתים כדי שיזכה לא יעירוב דברי רב לזר רב לזר אומר אדם שיש אצלו במבוי גר חנובוני אז מסתומ החנון הזה אצלו יקנו את היין כדי לעשות את השיתוף מבויס או אדם גר בחצר שבחצר יש נחתום שהוא מוכר כיכרות עופה אז אצלו יקחו את הלחם לעירוב חציירס אז הוא הולך לחבוני או לנחתום הוא נותן לו מאה והוא אומר אומר לו, "אני רוצה לקנות חלק בעירוב שעוד מעט יבוא לקחת ממך." אז רבי אליעזר אומר שמעותיו קנו לו. והחכומים אומרים לא יזכו למיסוב. למה? כמו שהגמור תבאר מויס אינון קוינוס מטלטנים נקנים דווקא במשיכה. משיכה הוא לא עשה כאן. הוא רק נתן כסף וכסף לא קונה. אז הוא לא קנה חלק בלחם או ביין. אומר רש"י, אפילו שאחר כך החנוני או הנחתום יזקו לכולם. אפילו בחינם מוסיפים את האס. בחינם הם יקחו את החבית יין או את הלחם ובקשו למישהו אחר תגביע את זה ותזכה לכל בני המובוי או את הלחם לכל בני החוצר ויזקו גם לאדם הזה אבל האדם הזה הוא לא רצה מתנת חינם הוא רצה לקנות תמורת המאה שלו אז מה שהוא עכשיו עושה לו מתנת חינם זה שלא ימי איתוי אז לא מועיל העירוב אומרת המשנה ומידים חכו מודים בשר כולודום שזוכו למויסו והגימורת תבאר שהכוונה לא בחנוני בעל הבית סתם אמר חברו לבית אי לומוזו הוזכי לי בעירוב והוא הלך והוא באמת הוא זיכה לו חלק בעירוב על ידי אדם אחר כיוון שבעל הבית לא רגיל למכור כיכרות אז מה הוא התכוון שהוא נתן לו מה אז הוא התכוון לעשות אותו שליח כדי שיזכה עבורו בעירוב לכן זה מועיל זה כמו שאמר לו ערב לי וגם בחנובוני מביא רש"י מהגמורה אם הוא לא יאמר לו זכי לי חלק בעירוב אלא ערב לי אז הוא עשה אותו שליח כיוון שאמר לו זכי לי והוא אדם שמוכר אז הוא התכוון לקנות עם המאה שלו ומויס קונוס אבל כשהוא אומר לו ערב לי עושה אותו שליח לערב עבורו אז בשר קולודם אפילו שאמר זכי זה כאילו שאמר ערב ומסבירה המשנה למה באמת בחנובוני בנחתום הוא לא זכה חלק בעירוב אפילו שהחנוני זיכה לו חלק בעירוב שאין מערבין לא דמלמידי והוא התכוון הוא לא עשה אותו שליח שעשה עבורו עירוב ולהתכוון תמורת המאות שלו לקנות חלק בעירוב והמאות אינן קונות אומר רבי יהודה במבור מאמורים שצריכים בדעתו של האדם בעירובי תחומין כעירוב תחומין יש בזה חובה אתה עושה עבורי עירוב תחומין אני יכול ללכת לשם ומשם 2000 אמו אבל המפסיד לצד השני לכן צריך את רשות אבל בעירובי חצי שזה זכות מערבין לדייטו ושלא יה לדוי לפי שזוכין לא יודע שלא בפוננו ואין חוב לא יודע שלא בפוננו בו וחצי רויס אין אין חובה זה רק זכות שאני אוכל להוציא מהבית לחצום מה שאין כן מרוב תחומין יש בזה גם חובה ולכן צריך את דעתו של האדם שאתה מערב עבורו שואל את הגימור אמה הייתה בדרב לזר שהוא סובר ש שהוא זוכה חלק בעירוב או לא ימוש נתן כסף הוא לא משך את הכיכר אם הוא ימשוך את הכיכר בשעה שהוא ישלם לחן לחנחתום או לחן ווני היין הוא יתן לו לעשות משיכה ודאי שהחכום גם מודעים אלא מה מדובר שהוא לא עשה משיכה אז מה הפשט שרב לזר מכשיר את העיר הוא אומר שיש לו חלק בעירוב אומר רב נחמן רבי ברבוה הסו רבזר כד פרקשונו כמו שנראה הגימור תביא את הפירוש השני על המשנה בחולין שרבי יחנון אומר מעיקר הדין מדין תירו מוס קונס מטלטנים לאו דווקא משיכה אלו מי חכומים עשו את הכונה שמויס לא יקנו כמו שנראה בגימורה את הטעם אבל בד פרוקים משום כובד יומטב כמו שנראה תיקנו חומים שמוס קוינוס אז גם כן מפני תיקן שבס תיקנו שמויס קונס והוא קונה באמת חלק בלחם או ביין על ידי עמו שהוא נותן לו נתנן למדנו משמסכת חולין בד פרוקים אילו בארבעה זמנים ערב יום טבר ריש של פסח ערב יום טב שבועס ערב ראש השונה ערב שמיני הצרס ובגוליל גם ערב יום כפר אז כולם קנו בשר אז בארבעה זמנים אלו משחיטין בווך בעל קורחי מה הכוונה אפילו אפילו שורשו ו1000 דינר והנה לוקח אלו דינורכוד אדם הלך לקצב ונתן לו דינר אחד אני רוצה חלק בבהמה הזו עכשיו הוא מגיע ביום טוב אומר לו תשחט אומר אני לא רוצה לשחוט אתה קנית ממני דינר אבל יש פה 999 דינר בשר אין לי מה לעשות עם זה אז מעיקר הדין לכאורה הוא לא קנה כאן חלק הגמורה עכשיו תבאר למה הוא באמת כן קנה אומרים שהוא כן קנה חלק בבהמה ויכול לכפוט עליו כיפינוסולשחות כני שותף יש לי פה קנדינו לפיכוך כיוון שהוא קנה כאן שווי של דינר בבהמה אם מיסור מת מיסה לא יקח הוא הפסיד את הדינר שלו שואלת עכשיו הגימורמת מה הפשט במשנה מיסה לא יקח לא משחי מיס אומר בשמושך מדובר שהוא כן עשה משיכה שואלת הגמור מסיפה משחוץ מארבעה זמנים אלו אינו כן כי מוסקס לפי כוח מיסמוך כוא עדיין לא זכה והוא לא יכול לכפוט עליו לשחוט אם אתה מדבר אומר שמדובר במושך עמי או מושך אומר רב שמואל בר יצחוק ותיסס מסבירים שהוא בא להסביר את דברי רב הונה מה שרב הונה אמר שמדובר במושך אין הכוונה שהוא עצמו עשה משיכה לא י לומ שלא י מושך רק אוכל מסכינן בשזיקו ללדי אחר הקצב הזה הלך וקרא לאדם שלישי אומר לו תשמע האדם הזה שקנה ממני הוא נתן לי דינו תעשה משיכה בבמה ותזכה עבורו שובי של דינו ואז זה תלוי אבל הבית זה שהוא קנה הוא לא ביקש לזה שעשה זכי תעשה עבורי זכיה אז הוא לא שליח שלו רק הקצב ביקש לא תעשה זכי עבורו ממילא בד פרו כי מלילו דזכוס לאי כי כולם הדרך שהם קונים בשר זוכי שלא בפונוב זה זכות זוכר שלא בפונב האדם האחרי יכל לעשות עבור הזכיר שמוסון דכוול כ מוציא דיננו אולי רוצה להתחרט אין חוב לא יהיו לו בפונוב זה פירוש אחד שלא נוגע לסוג יתנו ורבי לומר רבי יוחנן מה שהזכרנו מקודם בד פרוקי אילו משום כובד יום טב העמידו חחום דבריהם על דברי תור כדי שיוכל לכפוט את הקצב לשחוט לו את הבהמה אז אמרו שהוא קונה במעותיו חלק בבהמה אומר רבי יוחנו דבר טוירו מוסק כתוב בהקדש בפידן נקדש ונוסנ כסף וקום לו כל שקם בקונה מהד שבכסף הוא קונה ומפני אומרו חכח הם עשו תקנה משכול כסף גזיר בעל אדם יקנה מטלט משיכאר אצל המוכ תהיה דליקה בבית המוכ הוא לא ישתדל להציל זאת הוא אומר כבר מכרתי את זה אמרו אתה לא מכרת כל זמן שהוא לא עשה משיך זה עדיין ברשותך וממילא הוא השתדל להציל זאת אבל בדלת פרוק מילו המידו חכם דברים על דברי טוירו משום כובד יום טב אז גם במשנתינו סבר רב לזר שהמידו חכום דברי טוירו שהוא קונה בממו שהוא נתן חלק בעירוב למדנו במשנה ומידים חכומים בשר קולו הודום שהוא כן קונה חלק בעירוב מן שר קולודום כמו שהסברנו במשנה אומר בעל הביס שאז הוא עושה אותו שליח וכן אומר שמואל בעל הבייס לא אמר שמואל לשון אלו נחתם כז הוא מתכוון לקנות אצלו את הלחם אבל בלב שלא מוכר לחמים כל אותו שליח לערב עבורו אז שהוא עושה זכיר לכולם הוא זוכה גם עבורו ואמר שמואלישון אלו שהוא נתן לנחתו עמו כסף כנלת אבל כלי אם הוא נתן לו כלי כונה כ הוא קונה את זה בקסוד הוא נתן כלי אז הוא קונה מיד חלק בלחם בקי סודו ואמר שמו לשון אלו מר אלנחתוים זכי לי ואז הוא התכוון לזכות מורת אמו אבל לא אמר אריב לי כמו שהזכרנו במשנה שליח שביה וקונק הוא עשה אותו שליח לעשות עבורו עירוב ממילא כשהוא מזכה עבור כולם אז הוא מזכה גם עבורו שליחס שלשליחוס ויש לו חלק בעירוב אומר רבי יהודה למד במשנה ב דבר מאמורים שצריך את דעתו של זה שמערבין עבורו זה הכל בעירוב תחומי בעירוב חצי רוס לא צריך את דעתו כי זו זכות אומר רבי יהודה אומר שמואל לא חק רבי יהודה ולא יויד אלו כל מוק ששון רבי יהודה בעירובין אלוכמוס אומר לרב חונ בגדסו לרב יהודה אומר שמואל שבכל מקום לוכר רבי יהודה בעירובין אפילו במובוי שניתלו קוריסוב לחיווב נראה לאלון בפרי קול גאגויס מובוי שבאמצע שבת נפל הלחי או הכוירו רבי יהודה אומר שאפשר להמשיך לטלטל במו ועצת השבת רבי יוסי חולק עליו האם גם שמה לא חקר רבי יהודה אומר לי באירובין אמרתי לו ולא במחיצס דווקא בשאלה של אירו חצי תחומין בשאלה של מחיצות בזה הכלל הזה לא אמור שם זה שאלה של מחיצות המחיצה נפלה אומר לרבחבר דרוב ולרבשם למה שמואל צריך לפסוק כמו רבי יהודה לוכה מכלל דפליגה וכי הוא חולק על חכום החכום חולקים עליו ואומר רבי יהושע בן לוי כל מוקים שאומר רבי יהודה איסי או ובמ במורם ב משנושנו בכל שיש סדר משנו אינוי אלו לפרש דברי חכמים הוא לא בא לחלוק הוא בא לפרש את דברי תנקמה אז מה שמואל צריך לפסוק כמותו שואל את הגמורה בחזרה ולא יפליגה וננתנה בדף הקודם בשיעור הקודם למדנו זאת ניתיספו עליהם על הדיירים במובוי מויסיף ומזכה וצורך לא ידיע אז רואים שתנק החומים חולקים על רבי יהודה אי אפשר להרב ירוב בחצירס שיתוף מבוס בלא דעתו של האדם דוכה גימורה מי אמר שהם חולקים אוסום תנקמה שם בדף פ מדבר בחוצר שבין שני מבוס החצר יש להפתחים פתח מו מצד ימין פתח אחד מו ומצד שמאל בזה אומר התנקמה ורבי יהודה לא חולק על זה שכיוון שאנחנו לא יודעים הוא רוצה להשת שתפובה הזה יום המובה הזה יש כאן חובה אם ישתפו אותו במובה שהוא לא רוצה לכן צריך את דעתו אבל בחוצה שנפתחת למוב אחד בלבד אין מחלוקס רבי יהודה מפרש שדעסתנקמה אז למה שמואל צריך לפסוק כמו רבי יהודה שואל את הגמורה ועומר רב שיז למדנו בדף הקודם אומר רב חיזדה זומרס חלוקוב על רב יהודה כי באמת חכמים בדף פ דיברו כן אפילו בחוצ שנפתחת למו ויחד ובכל זאת אמרו שצריכים את דעתו. אלא אומרת הגמורה גבר הגבר קרומיס אתה מקשה מרבי ישע בן לוי על שמואל מה צריך שמואל לפסוק עלוכ כמו רבי יהודה והרי רביע בלייב אמר שרבי יהודה רק מפרש את דברי תנקמה מה אתה שואל מאדם אחד על השני מהסוב פליגה שמואל סבר שרבי יהודה וחכום חולקים זה על זה כי חכומים בדף פ דיברו אפילו בחוצה שנפתחת למו אחד ובכל זאת צריך את דעתו ושמואל חולק כי זה זכות ולכן כיוון שהם חולקים הוא צרך שמואל לפסוק כמו רבי יהודה מר סוב רבי שע בליסובר לאפליגה כי חכ בדףפ דיברו בחוצר שנפתחת לשתם אבות אז זה חובה זה לא רק זכות ולכן צריך את דעתו רבי יהודה דיבר באופן שהחצה נפתחת למוחד הוא בא לפרש את דברי חכומים שבאופן זה שזו רק זכות לא צריך את דעתו עד כאן דף פא ف
לצפיה בתכנים נוספים: