העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פא עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פא עמוד א

עירובין דף פא השיעור מתחיל בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם אומרת המשנה בכל מיני מזון מערבין מערבין רוב וחציירס כך מתפרשת המשנו כפשוטו עוד מעט נראה בגימורה ומשתתפים ועושים שיתוף מבויס חוץ מן המים ומן המלח דברי רב לזר רבי יהישעמר כיכור הוא עירוב עירוב חציירוססים דווקא מלחם ודווקא מכיכר לחם שלמה הגימורת עובר את הטם אפילו מהפסור אדם אפעל לחם ענק סאויטים אבל והוא פרוסו חתכו ממנו חתיכה קטנה אין מערבים בו כולו שלם מצד שני כיקו כיסר אדם אפל לחם קטן בגודל של איסר מטבע מסוימת אבל והוא שול מערבים בוי אומר רש"י לא מספיק בלחם הקטן הזה בשביל העיר ובחצירוס צריך כגרויגרס לכל אחד ואחד למדנו בשיעור הקודם אומוז שתי סעודס אומר רש"י בלבד שיהיו שם כיכרות הרבה כגרויגרס לכל אחד ואחוד אומרת הגימורה לכאורה משנתנו מיותרת תניחזמנה למדנו בתחילת פרק שלישי בכו מערבין ומשתטפין חוץ מן המים והמלח אונה הגמורה אומר רבי להפוקד רבי יהושע שאמר במשנתנו דאומר כי קוראין מדאחרין אלוהי קומש מלון בכול מסביר רש"י רבי יהושע ודאי דיבר לעניין עירוף חציירוס לא לעניין עירוב תחומין כי כל הטעם שלו שהוא אומר שצריך דווקא כיכר שלמה מה הגימור את הבי זה שם משום אי שכן אחד יתן כיכר שלמה שכן אחר יתן פרוסה הוא יאמר אני נתתי שלמה אתה נותן פרוסה תהיה ביניהם איבה זה שייך דווקא בירוף חצירס לא בעירוב תחומין ממילא מה ששנינו בפרק שלישי שם מדברים בעירוף תחומין אפשר לומר שם בכול מערבין ומשתטפין חוץ מן המים והמלח אבל בעירוב חציירוס צריך דווקא לחם לכם משנתינו צריכה להביא שרב לזר חולק על רבי יהושע בא כול מערב למשתפים אפשר לעשות עירוב חצי רויס בכל מיני מזון חוץ מן המים והמלח רבי ישע חולק דווקא לחם דווקא לחם שלם איסי והביה למדנו בבריסה בכול מערב נרוחצ ובכו משתטפן שיתוף מבוס ולא יאומרו לערב דווקא בפס אלא בחוצר בלבד אבל שיתוף מבוס לו דווקא פת אלא כל מיני מזון עכשיו כך מן שמסלי דעת מי שמענו שהוא אומר דאומר פס אין מדחרי אלוהים מי זה רבי יהושע וקותו בכויל אז איך הוא אומר בכויל מערבין הרי זה רבי יהושע כרי בהמשך כתוב ליום בפס אלא בחוצר אלו מים מה הכוונה בכול מערבין בכל מיני פת או בכלל משתפים בכל מיני מזון אם כך למה לך להגדיל את המחלוקס במשנתינו בין רב לזר לרבי יהושע אפשר לצמצם את המחלוקס אפשר לומר שלכולל ממערבין דווקא בפת ומה שכתוב הרי שבכול מערבין הכוונה בכל מיני פת בכולל משתעתפין חוץ מן המים והמוז והמלח זה הולך על שיטוף שיטוף בכל מיני מזון חוץ מעין ומלח אבל בכהיל מערבוין דווקא כל מיני פת ורבי ישע אומר לא רק דווקא בפת אלא דווקא בפת שלמה ממילא אז שוב מיותר משנתנו אחרי מה ששנינו בפרק שלישי אונה גימור אלו מרבר חונה פוקדב ישועד של פרוסי קומשנום בכול המשנה בפרק שלישי שם כתוב בכול מערבן משתתפין אבל אולי דווקא עירוב תחומין אב בעירוב חצרוס אולי לכולל מצריך דווקא לחם שלם לכן משנתנו חוזרת בכוהיל מערבין בכל מיני לחם נכון שרק דווקא לחם אבל כל מיני לחם וגם לחם פרוס ומשתעתפים וכל מיני מזון זה דרך אגב זה כבר שנינו באמת בפרק שלישי דברי רבי לזר לא כמו רבי יהושע רבי ישע אומר לא דווקא לחם שלם מהו באמת טעמו של רבי יהושע או פרוסומיתם אלוהי אומר רבי יוסי בן שול אומר רבי משום איכו שהסברנו מקודם אחד השכנים יתן שלם שכן שלי יתן פרוס אז יהיה איבניהם אומר לרבחברי דרוב ולרבה שאם זה הטעם עירבו כולו בפרוס אם כל השכנים יתנו עיר חצי בפרוסות מה הוא האם זה יועיל אומר לי לא שמו ירזו דובו לקלקולי שוב שאולי אחד יתן שלם ואחד יתן פרוס ושוב תהיהו ביניהם לכן אמרו בכל אופן צריך שכל אחד יתן לחם שלם אומר רבי יחנן בן שאול ניטלו אמנו כדי חלוסו אדם אפעל לחם ורק אחרי האפייה הוא מוריד ממנו אפרושסחלה אז הוא חתך קצת מהלחם שיעור של חלה או הוא כדי דימו התערב קמח של חולין עם קמח של תרומה ההלכה היא יש פחות מ100 כנגד התרומה. זאת אומרת התערב קילו תרומה ב-99 קילו חול הכל נהפך לתרומה. אבל אם יש 100 כנגד התרומה שנפלה אז הכל בטל. אבל זה נקרא דיימ צריך להוריד ממנו. משל אם נפל קילו קמח ב-100 קילו קילו של קמח של תרומה ב-100 קילו קמח של חולין צריך להוריד קמח אחד מהערובת ולתת זאת לכהן. אז אם אפו מהקמח הזה לחם ואחר כך הורידו אחד ממלחם הזה כדי לתת לכהן מערבין לא יבו עדיין יש ללחם דין של לחם שלם ואפשר לערב איתו עירוב חציירוס למה אומר רשי כיוון שההורדה הזו של האח של הדימוע מתקנת את הלחם מטירה אותו באכילה אז זה לא גורע משלמות הלחם שואל את הגמורה ואותניה אם הורידו מהלחם כדי דימו מערבין ליבו אבל אם הפרישו כדי חלוסו אין מערב לו בו אונה הגמור לא קשיר או מה שרבי ירחון דיברו בחלס נחתם נחתום אופה שהוא אופה לחמים אז השיעור אפרושך לזה רק 1 חלקי 48 זה שיעור קטן אז הלחם עדיין נחשב שלם זאת אומרת כדי שהלחם יחשב שלם צריך שיתקמו שני תנאים קודם כל שהוא מפריש דבר שמתקן את הלחם וגם תנאי שני שלא יהיה שיעור גדול שהלחם עדיין ישאר יראה כשלם זה כשמורידים אפושסחה לשנחתו אם זה 1 חלק 48 אז אפשר להחשיב אותה עדיין כשלם או הבריסה שאומרת שדווקא כדי דימו שזה אחד מ-100 אבל כדי חלוסו כבר מחשיב את הלחם כפרוסה חלס בעל הביתי שהוא מפריש שיעור יותר גדול דתנן שיעור חלה מן התוירו מספיק משהו מדרבונון איך עוד מ24 זה הכליס אייסו לעצמו ויסו למישבנו אפילו שהוא הופה הרבה לחתונה אבל עדיין יש לו דין של בעל הבית איך עוד 124 נחתו שונמכור בשוק וכינו אישו פרטית אבל שהיא עושה נמכור שעושהסמק בשוק זה בדרך כללפים לחם גדול איך עוד מערב אם הוא שמונה אומר הרב חיזדה תופרו בכיסם מערב וליבו אדם היה לו לחם פרוס לשניים אז הוא תפר זאת בכיסם הוא דחב כיסם בחצי הזה וככה הוא חיבר בחצי השני את ה את הראש השני של הכיסם וזה נראה כמו לחם שלם אז אין כבר כאן אב כי זה נראה כמו לחם שלם אפשר להשתמש בזה לאיר ובחצירס שואל את הגמור ותניה שמוטפר בכיסם אין מהר בו עונה הגמור לא קשי הבריסה מדברת עוד ידיעתפרו רואים ניכר שזה לחם לא שלם אלא שחיברו אותו עם כיסם או מה שרב חיזדבר מדובר ד לא ידיע תפרו לא ניכר שזה תפור אומר רב זירמ שמואל מערבים בפס אוירז ובפס דויכן אפילו שלמה מברכים על זה המויצי זה נחשב כלחם לעניין עירוב חצירס אומר מרוקווה הוא חולק על רב זר רב זר אומר בשם שמואל שגם פסוירס וגם פסדוכן הוא אומר לדידי מפר שלי מני דמר שמואל אני שמעתי משמואל אחרת בפס אוירז מערבין בפס דויכן אירבין רבינו יונוסן על הריף מסביר שפס אוירז אנשים אוכלים בדרך כלל פס דוכן לא כל כך אומר אף חיה ברובן אמרב מערבין בפס הדושם שעשויה מקם החדשים שואלת הגמור איני והי דב בואי בשני דמר שמואל בחיי שמואל אפו פעם לחם מקמח חדשים ושדיה לקלבי שמואל השליך את הכלב לפני כלבו ולא יוח לו הכלב לא רצה לאכול את זה זאת אומרת שאפילו לא ראוי למאכל כלב ואתה אומר שזה פת שראויה לאדם ראויה לעירוב אונה הגמורים הה שהיה שם אצל שמואל נשר מיני מבי פת הדשים ראויה לאכילה הוא שעשו שם לחם שעשויה מכמה מינים מתערובת של מינים זה לא ראוי לאכילה הם עשו את הלחם שהיה בזמן שיחזקאל שהקדוש ברוך הוא אמר לו לעשות לחם להראות את הלחם שיאכלו בחום נכסיב תוקח לכוכיתי וסעירין ופול ועדשים ודויך וכוסמי וגוימו אומר רש"י וזה היה לחם שלא ראוי לאנשים כי כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל לחם אנושם לא איתו אחד זאת אומרת שהלחם הזה הוא באמת לראוי לאכילה ותיסס מסביר שבזמן שמואל רצו לשרזר את הלחם שכתוב בפסוק סוק הזה לחם הראו שלא ראוי אפילו למאכל כלב הרב פופו אמר תירוץ אחר ההיא הלחם שעשו בזמן שמואל שלא ראוי למאכל היה מת רק מהדשים אבל היה צלויו בצו סודום לקחו גללים מצועה של אדם ומזה הסוגים ועל זה הפו את הלחם לכן הוא לא היה ראוי למאכל עלפת אנשים שעופים אותה בתנור ראויה למאכל הדם בצע סעוד המבואי תחסיב שוב מביאה גימורה שהיה שם ביחזקאל ביחזקאל חוץ מזה שעשו את זה מתערובת שלמה כתוב הקדוש ברוך הוא אומר לו והיא בגללציה סאודום תעוגנו לעיניהם שואלת הגימור דרך אגב מה כתוב שמה פסוק ביחזקאל והוגה סועירים תויחלנו זה היה מסועירים זה היה מכמה מינים אומר רב חיזדה לסועירים הכוונה מתפרש לשיעורים כמו שאוכלים בזמן רעבון אוכלים כל אחד אוכל שוקל חתיכה קטנה כדי שישאר למחר בכזה אופן הקדוש ברוך הוא אמר לו לאכול את הלחם הזה הרב פרופור אמר פירוש אחר זה באמת היה עשוי מכמה מינים מה שהתיר קוראת לזה והוג הסועירים אריבו סו קריב הסוירים ולא יקריבסחיטים יש גורשים אריכוס קריחס חיטים ולא כסירים ולא קריחס חיטים כשעושים לחם יחיטים שזה ראוי למאכל אדם אז עושים זאת בעריכה יפה מה שני כן שעושים יסורים עושים את זה בצורה לא יפה אז אמר לו שיופה את העוגה בצורה שעופים עוגה צהורים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: