העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עז עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עז עמוד א

עירוביין דף עז השור מתחיל בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם אומרת המשנה כוסל שבם ביס חצי רויס והכותל גובו יעשור תפוחים ורייחש בו רוחב ארבות תפוחים מערבין שניים ואין מערבין אחד כיוון שיש מחיצה בין שתי החצרות הם לא יכולים לעשות עירוב אחד לשתי החצרות כדי שיוכלו להעביר בשבת מחצר אחת לשנייה אלא כל חצר בפני עצמה יכולה לעשות עירוב לפני עצמה כדי להוציא מהבתים לחצר מסביר רש"י כדי שהכותל יבדיל ו שני החצרות מספיק שיהיה גובו יעשורו רוחב אפילו משהו יש דין מחיצה מה שהמיש נקתה רואי חברו זה בשביל ההמשך מה כתוב בהמשך אויו ברוישוי פירוז בראש הכותל בראש שלו למעלה יש פירות אז כיוון שיש בו רוחב ארבו אז זה נחשב כרשות בפני עצמו הוא לא מתבטל לא לחצר בצד ימין לא לחצר בצד שמאל ממילא אילו אוילי מכאם ואויכלין ואילו אוילי מקם ואויכלין בני החצרות מכאן במחצות מכאן יכולים לעלות לראש הכותל ולאכול שם את הפירות ובלבד שלי למעטון אבל אסור להם להוריד פירות מראש הכותל אל החצר כי זה רשות בפני עצמו הרשות אסור להוציא מרשות זו רשות זו נפרצו הכוסל פרצה בכותל שבין שתי החצרות עד 10 פרצה מערב עם שניים ואם רוצו מערב נכון שהו כפתח עד הסור אמוס 10 אמוס יש שם פתח מה הדין שתי חצרות שיש פתח ביניהם אם הם רוצים לשים ערוב חצרוס אחד גדול ועד אפשר להעביר מחצר אחת לשנייה אם הם רוצים כל אחת עשה עירוב לעצמה ואסור להעביר מחצר אחת לשנייה אויסמיקה יודעים מה הפרצה יותר משר אמויס זה כבר לא נחשב לפתח זה כבר פרצה ממילא זה כאילו חצר אחת גדולה אז בהכרח מערבין איך עוד חצרוס אחד גדול ואין מערבים שניים כי אם יערבו שניים כל חצר בפני עצמה תעשה עירוב זה כמו חצר שיש בה ארבע בתים שתי בתים עשו עיר ביניהם שתי בתים מסירוב ביניהם זה לא מועיל כלום כשתי הבתים האלו 20 שתי הבתים האלו גם כאן זה הכל כחצר אחת כיוון שאין כאן כותל כותל שיהיה בו פרצה יותר מ-10 אמוס אין כאן כותל אומרת הגמורה מה למד משנה אם יש בו רוי חברו בכותל אילו אוילים מכאן ואני אולי מקויכלין אבל להוריד אסור אין בו ירבור מי מביאה הגימור שתי שיטות אומר אויר שתי רשו שולטב כיוון שאין בו שיעור של רשות רשות זה דווקא מרוחב של הרבותפורכים אז הרשות של החצר הזו שולטת בו והרשות של החצר הזו שולטת בו ממילא לא יזיז בו יפילו מלא ינימה זאת אומרת כך מה ששנינו במשנה בלבד שלא הירידו למתון זה אפילו שאין בזה רואה חבר בו רק להפך מה ששנינו לכולה שאלו אוילי מקם ואוכל מאלו מכם ואכלין זה דווקא כשיש בור חבר בו אז הוא רשות בפני עצמו אבל אם אין בור חבר בו אז זה בטל לשתי הרשויות ממילא מה תעלה שם תאכל פרי אסור אסור לך להזיז אפילו כמלא שערה כי כל מקום שאתה מזיז אתה מזיז מהרשות של החצר הזו לרשות של החצר הזו אסור להזיז שמה אפילו כמלאמו ורבי יוחן אמר בדיוק להפך אם אין בורא חבר בו אלו מעלין מכאן מעלים פירות מחצרם אפילו כילים ופירות שהיו בבית ויצאו לחצר ואוויכלים ואילו מעלה מכם ואויכלין כיוון שזה מקום שאין בו חשיבות זה פחות מרוחב של הרבותפוחים זה מוקם פטור וזה בטל לשתי החצרות בטל כאן לכאן זאת אומרת מה ששנינו במשנה שאלו אלי מקם ואכלין מקם כלין זה אפילו שאין בור חבו מה ששנינו בלבד שלא ירידו למטון זה דווקא כיוון שיש בורחבו כי אם בורחבו מותר להוריד ולהעלות משתחצרות אל עבר ראש הכותל נן שואל את הגמורה למדנו במשנה אילו אוילין מכאן ואויכלין ואילו אוילן מכאן ואויכלין אוילין אין מעלין לוי לפי רבי יוחנן מותר אפילו להעלות לא רק לעלות לשם ולכל פירות שנמצאים שם גמורחקו אמר יש בירבו על ארבו אז זה לא בטל אל שתי החצרות אוינין מה ללוי אין ברבו על ארבו אז זה בטל מהלינמה מקשים אתספס מה הייתה הקושיה ומה התירוץ הרי פשוט רבי יוחנן דיבר הרי על אין ברוחבו אז מה מקשים משנה שמדבר את הרוחבו ועונים כזה תירוץ פשוט מסביר טיספס שהאבמינה הייתה של המקשן שהסברה של רבי ירחונני כיוון שזה כותל בגובה עשורת פורחים זה לא נוח להשתמש שם ולכן זה בטל שתי החצרות אם כך גם כשהם בורח בו הוא הבין שרבי יוחנן מקל ואז הוא יקש מהמשנה אתרצה גמורה לא רבי יוחנן לא יקל כיוון שזה גובה אסור ולא נוח להשתמש זה בטל שתי החצרות לא דווקא כשאין בורח בו ואז אין לו חשיבות של רשות רק אז הוא בטל שתי החצרות ואז דרבי יחמי הולך לשיטתו וכיוס רב דמי כשרב דמימי הגיע מארץ ישראל לבובל אומר רבי יחנו אמר בשם רבי רבי ירחנו שאמר בארץ ישראל מוקים שאם בו ארבו על הרבו מקום עמוד שנמצא בין רשוס היוכשו רבים וזה מקום שיש לו חשיבות זאת אומרת שהוא גבוה לפחות שלא ישוטפוכים מהקרקע ואז אילו היה בו רוחב ארבו על ארבו היה לו דין של קרמליס ואסור להעביר ממנו לשתי הרשויות קודם שאין בו גובה עשור אם יש בו גובה עשור הוא רשוסיוחיד אבל כיוון שאין בו ארבו על הרבו אז אין לזה חשיבות כן ברבו על הרבו אז זה מוקטור וזה בטל לשתי הרשויות ומילא מוטו לבני רשוסרבים ולבני רשוסי לקטפלו לשים עליו חפצים ואין כאן איסור שלא יצא מרשוס לרשוס כי זה מוקטור ובלבד שלא יחליפו מסביר שזה רק מדרבונון מדיריסה מותר לכתף לשים ברשוסורבים אל מוקים פטור אל העמוד הזה ומשם לקחת את זה לרשוס היוחיד כי חיוב ויצו זה דווקא הקירש היוחיד אנוכשב מול להפך כאן הוא עושה הקירשבים הקיר פטור מדמות מדרבון אסור כדי שלא יבוא להוציא באופן ישיר מראשוסר מרשיוחיד או להפך אז רבי יוח לטעמו שמקון שאין בו חשיבות של הרבו על הרבו בטל אל שתי הרשויות אז גם כאן הכותל הזה בטל אל שתי החצרות שואלת הגמורה ורב שהוא עוסר להוריד מהכותל או לעלות אליו לסלי דרב דימי מסביר רשי שהקושיה היא כי בגימור שבס הבנו שזו ברייסה רב חולק על הבריסה הרב יכול לחלוק על ברייסה אבל לא מסתבר אונה גמור לא הוא לא חולק ברשוזיריסה שם זה איסור דאורייתא להעביר משוסיוכל שוסור רבים ממילא בדוירסה רב מקל אוחנמה פטור בטל שתי הרשויות אוכן מסכינה כאן מה הנידון שלנו ברשו דרבון להעביר מחצר אחת לשנייה זה איסור מדרבונון וכחומים עוש חיזוק לדבריהם יויסר משל טירו כי באופן טבעי אדם מזלזל באיסור עם דרבונון אז צריך לחזק אותם אז כאן החמירו שאפילו שהם בזה חשיבות של מקום אין בו הרבו על הרבו אז הוא לא בטל את שתי החצרות ואסור לעלות משתי החצרות על ראש הכותל ולא רק זה אלא שראש הכותל עצמו אסור להזיז בו אפילו נימו אחס אומר רב אומר הון אמר רב נחמן כוסל שבין שתי חצרוס אז אמרנו במשנה יש בו רועי חברו אז הוא רשות בפני עצמו ושתי החצרות אסור להם לעלות לשם דברים או להוריד משם דברים אבל מה יהיה הדין דין שצידו יחוד גובו יעשורפים וצידו יחוד שובלורץ המפלס לא שווה בשתי החצרות חצר אחת יותר גבוהה מהשנייה ומה קורה שהכותל מצד אחד הוא בגובה של שובלץ לאב דווקא שובלץ אבל תשעו תפורחים 9 וחצי ש בצד השני הוא גובה יעסורו נויסני מויסול זה ששוב לארץ אנחנו אומרים שזה שייך הראש הכותל שייך לחצר שהוא אין בו עש סורות פורך עם גובה והם מותר להם לעלות לשם דברים ולהוריד לשם דברים החצר השנייה אסורה משום דהב ולו זה לחצר שהם ב ששובל האורץ תשמישה בנחס יכול להשתמש בקלות כי אין בגובה אסור ולזבל השנייה תשמישה בקושי וכל זה בנחס ולא זה בקושי נוסם משייכים אותו לא זה שתשמי שבנחס אותו הלכה באופן דומה אומר רב שיזבי או אמר רב נחמן חריץ יש חריץ עמוק שהולך לכל האורך בין שתי חצרות שבין שתי חצרוס וזה מבדיל בין שתי החצרות זה כמו מחיצה זה בעומק של אסורו אבל לא לשתי החצרות יש פה עומק אסורו צידו יחוד עומק אסורו וצידו יחוד שובל אורץ לאו דווקא מה שובל אורץ אם בו עומק אסורו הקרקעית של חצר אחת יותר נמוכה ואז מה נמצא שהחריץ הזה ממנה מהחצר לחריץ החריץ כל גובה הוא רק שמונות תפוחים תשוט תפוחים נויסטנימוס לו זה ששוב לו אורץ והחצר הזו זו מותר להשתמש בחריץ החצר השנייה אסורה משום דולת תשמיש בנחס ולתשמיש בקוש וכולו כמו שאמרנו מקודם אומרת הגמור צריכה רב נחמן היה צריך לחזור על ההלכה הזו גם לעניין כותל וגם לעניין חריץ דשמנ כויסל היינו אומרים משמדב גוי ומשתם שאין ש די נחמד די נוח להשתמש בגובה לשים דברים על הכותל אין בו גובה אסורו נוח להשתמש לכן הוא בטל החצר הזו אבל חריץ בעומק לא משתמשי שלא נוח להניח דברים בבור אם אלוהים אז הוא לא בטל על החצר הזו וישמיני בחריץ משום דלא באיסתשמישתה הייתי אומר חריץ זה לא מפחדים להשתמש נכון שלא נוח להשתמש לא מפחדים שייפול אבל קויסל דבסיסתשמיש אתם מפחדים להניח שם דברים אפילו שהכלות היה בגובה אסורו מפחדים להניח שם דברים שם הזה ייפול אם לא יצריך לכן רב נחמן היה צריך לומר לנו גם בכותל שלכאורה ישרה שמפחדים להניח שם דברים גם בחריץ שלא כל כך נוח להשתמש בעומק בשתי האופנים אומרים כיוון שלחצר אחת יש בזה גוי ועשור, לחצר השנייה אין בזה עומק או גוי ועשור. זה בטל חצר שתשמיש בנחס ורק אן מותר להם להשתמש להוציא משם אל החצר דברים ולהפך. אומרת הגמורה בוא למעטוי. מה הכוונה? יש כותל בין החצרות. ואמרנו שאם אין גובה עשורו אז בטל החצר הזו זה תשמיש בנחס. אז אחת החצרות רוצה שלא יהיה גובה. אז היא באה למעט את גובה הכותל. והגימור עכשיו הבינה אומר רש"י כוסל כדיתוך שאוסו טיל אופרור הוא הלך ליד ה על הקרקע ליד ליד הכותל ועשה שם טל של עפר או שהוא בנה שם הצטבה או שהניח שם פספסי הניח שם עצים אם יש במיעוטו ירבו אם הוא עשה זאת ברוחב של ארבות תפוחים מותר להשתמש בכל לכולי למה כי אם הוא עולה על זה ומהראש של הגל של הפר שהוא עשה עלי הצטבע אין גובה אסור זה כאילו פתח להשתמש בכל הכותל כי יש בו רוחב ארבו זה רוחב של פתח אז כל הכותל כל ראש הכותל בטל חצר הזו ואם לו זה פחות מרבעות תפוח עם רוחב אין משתמש שלו כנגד המיוט אבל שער הכותל אסור לו להשתמש בו שואלת הגמרא המון אפשך אי אהנמיותים אפילו שהם בזה רוחב של הרבותפוחים זה מועיל למעט את הגובה של הכותל לבטל את המקום הזה אל עבר החצר בכול להשתמש כי זה למעשה מית חלק מהכותל לא יהנה אלא מה זה לא מועיל כי זה הם זה רוחב של הארבות פוחים אפילו כנגד המיוט נעם אלוהים כי למעשה אין כאן מיוט אומר אינו כנמה אם הוא ממעט זאת בדרך שהוא עושה למטה איזה גובה אז ברגע שאין בזה רוחב הבו אין לזה שם רשוס אז כל הכותל לא מתבטל על החצר הזו אלא כאן מדובר אומר רבני כגון שארכו מרוישה איך הוא מייצ את הגובה של הכותל על ידי שהוא עקר שם איזה אבן עכשיו המקום הזה שהוא עקר אין גובה אסור מקרקעית החצר עד לשם וזה תלוי אם הוא עשה כאן רוחב ארבות תפורחים אז זה פתח להשתמש בכל הכותל אבל אם אין בזה רוחב רבו אז נכון שזה לא פתח להשתמש בכל הכותל אבל למעשה כאן אין כאן חשיבות של רשות כי אין כאן גובה אסורו אז המקום הזה הוא כן בטל אל עבר החצר וממקום הזה שהם בגובה אסור מותר לו להניח שם דברים מהחצר ולהפך להוריד משם דברים לחצר. אומר רבי יחליל, אדם שרצה למעט את הגובה של הכותל אלבר החצר שלו שלא יהיה גובה אסור, כוף הספל. הוא לקח ספל קערה והפך אותה, שם אותה על הקרקע ליד הכותל ויש בזה רוחבו בספל, כמו שאמרנו עכשיו ממט. אז כל הכותל בטל כי עכשיו מראש הספין גובה אסור בכותל והספר רחב רבותפורים אז כאילו פתח להשתמש בכל הכותל ובעל החצר הזו מותר לו להשתמש בראש הכותל. שואלת הגמורה והמיי דובניתל בשבס הוא ספל הוא לא מוקצא והוא לא כזה דבר כבד אפשר לקחת אותו משם בשבת ודובר הניתל בשבס אין ממעט כולו נחשב כחלק מהכותל כחלק מהחצר כי אפשר לקחת אותו בכל רגע אז זה לא ממעט אונה הגמור לצריך דחבר הוא חיבר זאת לארץ הגמור הבינה עכשיו שהוא שם עפר ליד זה וכך זה התחבר שואל את הגמור וחי חבר בארמה יבוה מה הבעיה אסור לו לקחת את הספל כי יש מסביב זה עפר שזה מוקצה וותניה למד בברי פגו שהתמידו בית אבן תאנה שהייתה בוסר אז הוא רצה שהיא תתבשל אז הוא התמין אותה בתבן והתבן הזה היה מוקצה כוא עומד לעשות מזה לבנים או וחרור שהתמין בגחולים בערב שבת הוא התמין חררה פיטה לחמניה בגחלים בוארות והם כבר עכשיו בתוך באמצע שבת הם כבר לא בוערות כבר נרבו כי אם הגרחלים עדיין בוערות אסור לגעת בהם כי זה ח במאויר הם כבר נרבו אבל עכשיו הפגו והחרורו תמונים בתוך תוך מוקצא אסור להזיז מוקצה בשבת התבן הוא מוקצה הגרחלים הם מוקצה אם מגו למקצוע עם קצת התאנה או קצת מחרה אין עליהם א טבן או גחולים שיכול לתפוס שם ולקחת את זה ניתן בשבס אפילו שככה הגחלים יפלו והתבן יפול זה טלטול מן הצד זה לא טלטול ישיר טלטול מן הצד מותר אז גם כאן יכול לקחת את הספר אפילו שהעפר יזוז הוא נהג עם אורך מסכינדיסלא גניים לספל אומר רש"י כעין ספלים שלנו יש כזה כזו שפה והטבע והעפר שהוא הניח מונח על השפה הזו אז הוא לא יכול להגביע כי מונח על זה מוקצה שואלת הגמור וחייס לו גנם היו ושוב הוא יכול באופן שהוא לא מטלטל את ה את העפר ישירות ותנן התומן לפס וצנון תחס הגפן אדם שהיה לו לפת או צנון ופעם לא היה מקרר הוא רצה לשמור שישמר טרי אז הוא התמין זאת תחת גפן בזמן שמקצס אולין מגולין אינוכשלו משום כיליים קילה הקרם כיוון שהוא לא יניח ז כאן לזרוע את זה וזה לא השריש אז אין כאן קילי הקרם ולו דווקא מקצס אולי מגולין אומר רשי מקצ מגולי נקטו משום הסיפה משום שבס ולא משום איסו אם הוא כבר איסר את הלפת ואת הצנון עכשיו הוא שם את זה שם לא חוששים שזה גדל עוד קצת צריך לעסר שוב ולא אם משום שביס אין בזה בעיה של שמיטה שהוא עושה כאן מלוכה בקרקע או שיש כאן ספיכים או שזה צומח זה לא צומח וניטולים בשעבס על זה נקטו מצסוון מגולין אם אין מקצול למגולן אין לו איפה לתפוס הכל מוקצא העפר הוא מוקצא אבל אם מקצסול מגולין הוא תופס את העלי המגולה ושולף את הלפת והצנון אפילו שהעפר נופל מעל זה מותר כדי טילטו מן הצד אז גם כאן הוא יכול לשלוף את הספל והעפר ייפול אונה גימורה לא יצריכת דבוה מורה וחצינה מדובר באופן כזה שהוא שם על זה עפר שכדי להוציא את הספ צריך להביא מעדר גרזן שאז ממש חופר שזה ודאי אסור לעשות בשבת ממילא הספל אינוניטל בשבס ולכן הוא ממעט את הכותל וראש הכותל בטל אל החצר הסמוכה เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: